תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע

תחנות רכבת היסטוריות בישראל
באר שבע
מידע על הבנייה
חנוכת התחנה	אוקטובר 1915
סגירת התחנה	1927
מיקום
מיקום	בסביבת העיר העתיקה של באר שבע, בסמוך לכביש 25
קואורדינטות	31°14′43″N 34°47′06″E / 31.24537°N 34.784879°E
מידע על התחנה
	(למפת באר שבע רגילה) תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע
	למידע מקיף על רכבת ישראל עיינו גם בפורטל רכבת ישראל

Click to Shrink Back

העיר העתיקה בבאר שבע (ניתן להקיש על אתרים שונים כדי להגיע לערכים מורחבים המפרטים אודותם)

תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע היא תחנת רכבת היסטורית שהוקמה על ידי העות'מאנים ב-1915. התחנה ממוקמת מצפון לעיר העתיקה של באר שבע.

היסטוריה

רקע

חנוכת התחנה ב-1915

תחנת הרכבת בבאר שבע בשנת 1917, זמן קצר לפני הכיבוש הבריטי

התחנה הייתה חלק מהמיזם הלוגיסטי של צבא האימפריה העות'מאנית לחיבור העורף בדמשק, באמצעות שלוחתה מנחל שורק לקוסיימה של המסילה המזרחית הצבאית, לקראת מסע המלחמה השני למרחב תעלת סואץ כחלק מהמערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה מול הבריטים. משנה חשיבות לוגיסטי קם לתחנה החל מן המחצית השנייה של 1916, לאחר נסיגת העות'מאנים ושותפיהם הגרמנים ממרחבי חצי האי סיני – מיקוד המערכה על שערה הדרומי של ארץ ישראל לאורך קו עזה-באר שבע, אליו שונעה אספקה, כלי נשק, ולוחמים שהגיעה לתחנה מקצוות האימפריה העות'מאנית.

המסילה לבאר שבע כונתה גם המסילה האורכית, משום שהייתה המסילה הראשונה שחצתה את ארץ ישראל - חבלי השרון, השפלה והנגב, לאורכם וגם 'המסילה המצרית' מפני שעל פי התכנון המקורי תחנת הקצה המערבית יועדה להיות בעיר איסמעיליה שבמצרים. בעשורים שקדמו הוקמו בארץ שתי מסילות רוחב - מסילת הרכבת לירושלים ורכבת העמק - והמסילה האורכית נועדה גם כדי לחבר ביניהן.

הקמת התחנה וחנוכתה

מהנדס הרכבות הגרמני היינריך אוגוסט מייסנר, שתרם רבות להקמת רשת המסילות העות'מאנית (ובפרט להקמתה של מסילת הרכבת החיג'אזית), מונה למנהל העבודות להנחת המסילה.

התחנה בבאר שבע נבנתה כתחנה ראשית ברשת המסילות העות'מאנית בארץ ישראל. לכן נבנו בה בית נתיבות, מבנה למנהל תחנה, מגדל מים לצינון דוודי הקטרים, בית מלאכה לקטרים.

באוקטובר 1915 נחנכה המסילה האורכית בטקס חגיגי. רכבת מיוחדת יצאה מדמשק דרומה ובתחנת הרכבת נחל שורק (נקודת הפיצול של מסילת הרכבת לירושלים והמסילה האורכית) עלו עליה אישים רמי-מעלה, וביניהם המפקד הטורקי העליון ג'מאל פאשה, קצינים בכירים של צבא האימפריה הגרמנית וצבא האימפריה העות'מאנית וקונסולים אירופאיים. עם הגעתם לתחנת באר שבע שקושטה בדגלי האימפריה העות'מאנית, עברו דרך "שער כבוד" והשתתפו בטקס רב-רושם שכלל מסדר צבאי, תזמורת וקהל רב. כמו כן, נישאו כמה נאומים ונערכה תפילה לשלומו של סולטאן האימפריה. היינריך מייסנר, מהנדס המסילה, זכה לקבל מדליה על פועלו.

באר שבע הייתה למרכז צבאי גדול ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה במהלך שנות המלחמה. רוב המתיישבים בה היו ערבים מחברון ומעזה, אך גם עובדי הרכבת ומניחי המסילות - שהיו ברובם יהודים - היגרו אליה.

מדרום לבאר-שבע עברה מסילת הברזל מעל גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע ושרידי סוללה שניתן לראות עד היום בצד היציאות הדרומיות של העיר לכיוון משאבי שדה. המסילה הגיעה לניצנה ומשם לקוסיימה בקדמת סיני. אורכו של קו הרכבת מעפולה ועד סיני היה כ- 300 קילומטר.

בתחילת שנת 1917 הופצצה התחנה על ידי כוחות חיל האוויר הבריטיים, ונהרגו בה 16 פועלים יהודים, שנקברו בקבר אחים.

התחנה בימי המנדט הבריטי

בסוף אוקטובר 1917 נכבשה באר שבע על ידי הצבא הבריטי. עם סיום מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הושלמה מסילת הרכבת רפיח - באר שבע וכך חוברו המסילה האורכית שנסללה על ידי הצבא הטורקי להתקדמות דרומה ומסילת הרכבת שנסללה על ידי הבריטים לאורך חוף הים התיכון בצפון חצי האי סיני. בשנת 1918 נחנך קו באר שבע-רפיח, ובמשך כשנה שימשה תחנת הרכבת של באר שבע כתחנה ראשית וסואנת ממנה יצאו רכבות לתחנות יפו לירושלים, לניצנה ולרפיח (ומשם הלאה למצרים).

זמן קצר לאחר תום המלחמה חזרה באר שבע להיות עיירת ספר. כדאיות הפעלת הרכבות אל העיר וממנה ירדה באופן משמעותי. כמו כן, הבריטים החליטו להפסיק את השימוש במסילת הרכבת שהונחה על ידי הטורקים, שהייתה צרה (ברוחב 105 סנטימטר) מהמסילה שהניחו הבריטים (רוחב תקני - 143.5 סנטימטר). לכן, בשנת 1919 נסגרו רוב קווי הרכבת מתחנת באר שבע, ורק קו הרכבת לרפיח נותר פעיל. בשנת 1927 נסגר אף הוא בשל חוסר רווחיות, ותנועת הרכבות לתחנה פסקה. מבני התחנה עברו לידי מערכת הפקידות של ממשלת המנדט הבריטי ונעשה בם שימוש למגורים.

התחנה לאחר קום המדינה

עם סיום המנדט, נכבשה באר שבע על ידי המצרים, אז שימשה התחנה כמפקדתם של האחים המוסלמים. באוקטובר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נכבשה באר שבע על ידי כוחות צבא הגנה לישראל, אז הפכו מבני התחנה למחסני ציוד צבאי. בתחנה התמקמה חוליית דרום של יחידת האזנה של צה"ל ונותרה במקום עד מלחמת ששת הימים.

מבני התחנה המשיכו לשמש כמחסנים של צה"ל בשלושת העשורים שלאחר קום המדינה. לאחר מכן, מבני התחנה אוזרחו ושימשו במשך כעשרים שנה כבית מלאכה אומנותי לנייר בהנהלת ג'ויס שמידט וכתחנת בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. כיום התחנה היא אתר לאומי מוכרז ומבניה הנטושים המתינו לתהליך שימור. בביקור במתחם התחנה היה ניתן להבחין בשני מבנים - מבנה מנהל התחנה ובית הנתיבות. בסמוך למתחם, בין מגדלי מגורים, נחבא מגדל המים ששימש למילוי מנועי הקיטור של הקטרים.

מתחם הקטר 70414

קטר 70414 המשוחזר שמוצב בתחנה

בשנת 2013 החלה עיריית באר שבע בשיתוף עם רכבת ישראל בשיקום מתחם תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע, שלושה מבנים במתחם תועדו ושומרו. הפרויקט תוקצב ב-20 מיליון ש"ח, ובמסגרתו הוסב המתחם (כ-7.5 דונם) למוקד תרבות, בילוי ופנאי, בו שולבו מיני מוזיאון לתולדות רכבת ישראל, ארכיון למורשת העיר באר-שבע, כמו כן מוקם במתחם בית קפה.

האדריכל שנבחר לתכנן את הפרויקט הוא אייל זיו והפרוגרמטור צביקה מינץ, שניהם עבדו במשותף, בפרויקט מתחם "התחנה" בתל אביב. לאורכו של המתחם הוצבו מסילות ברזל אותנטיות, ו-3 קרונות היסטוריים בני יותר ממאה שנים שהושאלו ממוזיאון הרכבת בחיפה ושופצו על ידי החברה הכלכלית של עיריית באר שבע בשיתוף רכבת ישראל, והם ישמשו כחללים לתערוכות מתחלפות.

קרון טרקלין מס' 97 - תוצרת Birmingham RC&W, אנגליה, 1922, בשנות ה-50 הוסב לקרון בית ספר נייד, לאחר הוצאתו מהשירות שימש כמשרד נייח בסדנאות הקישון.
קרון מחלקה 3/כבודה מס' 316 - תוצרת חברת הרכבת LSWR הבריטית, 1893-1894. היה במקור מחלקה 1, אחר כך הוסב למחלקה 3. במלחמת העולם הראשונה הוסב לקרון אמבולנס ונשלח למזרח התיכון, בשנות ה-20 הוסב בחזרה לקרון נוסעים. לאחר הוצאתו מהשירות, בשנות ה-50, שימש כמשרד נייח בסדנאות הקישון.
קרון קירור שבעה טון - נבנה סביב 1917 כקרון ארגזי עשרה טון עבור הצבא הבריטי במזה"ת, הוסב על ידי רכבת המנדט לקרון מבודד להובלת בשר.
בבית הנתיבות מוצגת תערוכתו של גואל דרורי "תולדות באר שבע 1900-‏1948" שסוקרת בצילומים את התקופות העות'מאנית ואת התקופה הבריטית בעיר. תערוכה זו היא תערוכה מצומצמת של התערוכה שחנכה לאחר פסיקת הבג"ץ את המוזיאון לתרבות האסלם ועמי המזרח שבמסגד הגדול של באר שבע.

במרכז התחנה הוצב קטר קיטור היסטורי המפורסם שעל שמו קרוי המתחם המתחדש – קטר 70414, על פי שירו של חיים חפר, בביצוע אריק לביא. בינואר 2019 נוסף לצידו קרון משא מתקופת מלחמת העולם השנייה הבנוי בחלקו מעץ, שהוצג בעשורים האחרונים בחצר מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב והועבר לבאר שבע.

תולדות הקטר קיטור 70414

בסרטון המפורסם עם פסקול שיר הקטר של אריק לביא מככב קטר קיטור מדגם 8F עם מספר 70414 (ברכבת המנדטורית מספרו היה WD414). כמה קטרים מהדגם הזה הובאו לארץ ישראל על ידי בריטים ושירתו ברכבת ישראל עד שנת 1958. אחרי שהוצאו מהשירות, כל הקטרים הועברו לגריטה והותכו. היום בעולם קיימים רק כ-14 קטרים כאלה, רובם בבריטניה ומקצתם בטורקיה, איראן ועיראק.

ניסיון הראשון לפנות ישירות לטורקיה על מנת לרכוש קטר מהדגם הזה בשנת 2008 לא צלח, עקב המתיחות הדיפלומטית בין שתי המדינות.

בשנת 2012 אותר קטר ברשות חברת חובבי רכבת מבריטניה (ויילס), "The Churchill 8F Group", שמשפצת ומשקמת את קטרי הקיטור. הקטר היה קטר קיטור טורקי מקורי מס' 45166 (WD341) מדגם TCDD 45151 Class (הרכבה טורקית של 8F), שהגיע לאחרונה לבריטניה. הוא נרכש מהחברה, הועלה על אוניה בנמל סאות'המפטון באנגליה והוא הגיע לישראל ב-20 בדצמבר 2012.

אף על פי שקטרי קיטור מדגם הזה מעולם לא ביקרו בתחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע, הוחלט להציב את הקטר במתחם בעקבות השיר שהפך אותו לאחד הסמלים המזוהים עם העיר. פרט מעניין נוסף הוא שבעצם צולם בסרטון קטר עם מספר אחר ששונה לו מספר כדי להתאים למילות השיר.

מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע

ערך מורחב – מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע

ב-21 באוקטובר 2002, במהלך משותף של עיריית באר שבע וטורקיה, הוקמה בסמוך לתחנה הטורקית אנדרטה לזכר 298 חיילי הצבא הטורקי שנפלו בקרבות על באר שבע במלחמת העולם הראשונה.

גלריה

מבנה התחנה לפני שיפוץ המתחם
שלט אבן הנושא את שם התחנה, 9/08
האנדרטה לזכר חיילי הצבא העות'מאני שנפלו בקרבות על באר שבע במהלך מלחמת העולם הראשונה, וברקע תחנת הרכבת הטורקית
מגדל המים של התחנה