מסילת הרכבת רפיח - באר שבע

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסילת הרכבת רפיח - באר שבע ביחס לקוי החזית של הבריטים והטורקים ב-1917 לקראת הקרב השלישי על עזה
גשר הרכבת מברזל מעל נחל אופקים
גשר הרכבת מעל נחל פטיש
קטע משוחזר מגשר הרכבת מעל נחל הבשור
תחנת הרכבת שיח' נוראן
במרכז התמונה, מימין לשמאל, שרידי תווי מסילת הברזל רפיח-באר שבע
סוללת הרכבת ממערב לנחל הבשור והמבתר הדרומי (תמונה מכיוון צפון)
בניית סוללת הרכבת מעל נחל הבשור (ואדי שלאלה) על ידי הבריטים ב-1917
שלוחת הרכבת בקמלה (א-גמלי). הרכבת חצתה את נחל הבשור על גבי סוללת עפר. 1918
הגשר מעל נחל חצרים (מדרום לשדה תימן)

מסילת הרכבת רפיח–באר שבע הייתה שלוחה של מסילת הרכבת הצבאית הבריטית שנסללה במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה (בין השנים 1916–1918) מקנטרה שבגדה המזרחית של תעלת סואץ (בצפון חצי האי סיני) לעזה ולחיפה. הקטע רפיח-באר שבע, שאורכו כ-60 ק"מ, נסלל בשנים 1917–1918 על מנת לתמוך, לוגיסטית, במאמץ המלחמתי הבריטי לכיבוש הארץ. הוא הוסב לשימוש אזרחי עם תום המלחמה והמשיך לשרת את תושבי הארץ עד לביטולו ב-1927 עקב היעדר כדאיות כלכלית.

רקע היסטורי

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שלטו בארץ העות'מאנים, שהצטרפו לציר של גרמניה ואוסטרו-הונגריה. בשנים (1915-1916) ניהלו העות'מאנים ובעלי בריתם שני מסעות מלחמה בסיני לכיוון תעלת סואץ בניסיון לכבוש אותה מידי חיל המשלוח המצרי (1916) (Egyption Expeditionary Force) של הבריטים. לאחר ההפסד בקרב רומני ב-1916 התהפכה המגמה. הטורקים החלו בנסיגה מדורגת ובחורף 1917 התבצרו לאורך קו עזה-באר שבע. במקביל לנסיגה העות'מאנית, חיל המשלוח המצרי עבר להתקפה ממערב למזרח לאורך חופי צפון סיני, כבש את רפיח (ינואר 1917) ואת דיר אל בלח (פברואר 1917). עד אפריל 1917 כשלו הבריטים בשני ניסיונות לכבוש את עזה (קרב עזה הראשון וקרב עזה השני) ונאלצו לייצב קו חזית אל מול העות'מאנים ובעלי בריתם.

לאורך ציר התקדמותם מתעלת סואץ-קנטרה, לאורך חופי צפון סיני בואכה שערי ארץ ישראל-רפיח ולאחר מכן בשטח ארץ ישראל, תכננו מהנדסי הרכבת הבריטים את מסילת ברזל, תכנון שגדודי העבודה המצריים הוציאו לפועל. שני מקטעים היו למיזם. הראשון, לאורך חופי צפון סיני ועד שערי עזה נתכנה Sinai Military Railways, ר"ת S.M.R. לימים עם התקדמותם של הבריטים צפונה בשטחה של ארץ ישראל החל השימוש במונח Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R, ומ-1920 הרכבת המנדטורית[1]. גם הונח קו מים בצינור שקוטרו 12 אינטש לאורכה של המסילה.

סלילת קו הרכבת

  • סלילת הקו, ברוחב תיקני 143.5 ס"מ, החלה במאי 1917 ברפיח (שם הייתה תחנת הרכבת הראשונה). המקטע הראשון שהושלם היה מרפיח דרך שיח' נוראן[2] (בקרבת קיבוץ מגן), שם הוקמה תחנת הרכבת השנייה, למעיינות הבשור (שנקראו אז מעיינות שלאלה)[3].
  • ב-28 באוקטובר 1917 הושלמה הארכת המסילה עד אימרה (Imara) (היום קיבוץ אורים) שם נבנתה תחנת הרכבת השלישית.
  • בסוף אוקטובר 1917 הושלמה הארכת המסילה עד כארם (Karm) (מדרום מזרח לאופקים) שם נבנתה תחנת הרכבת הרביעית. בנקודה זו נעצרה הסלילה עד כיבוש באר שבע. בתחנה זו רוכזה אספקה לקראת המשך ההתקדמות מזרחה.
  • לאחר כיבוש באר שבע ב-31 באוקטובר 1917 הוארכה המסילה מכארם, התחברה בסמוך לביר אבו רקייק (שדה תימן) למסילה הטורקית לבאר שבע והמשיכה מכאן עד תחנת הרכבת הישנה בבאר שבע וסלילתה הסתיימה ב-3 במאי 1918. ב-8 במאי 1918 יצאה הרכבת הראשונה בין רפיח ובאר שבע.

המסילה מרפיח נסללה ברוחב תקני של 143.5 ס”מ וכדי לאפשר שילוב של קרונות וקטרים טורקים, שתוכננו לרוחב מסילה של 105 ס”מ, הוסיפו הבריטים פס שלישי למסילה התקנית (מבאר שבע ועד נקודת הפיצול בביר אבו רקייק) דבר שאיפשר שימוש בציוד בריטי וטורקי בו זמנית. הסדר זה נמשך עד 1919 ואז פורקה המסילה הצרה והמשך התנועה על הקו נעשה רק עם ציוד התואם לתקן הבריטי (143.5 ס"מ).

השלוחה לחרבת חשיף

במקביל לעבודות הסלילה על הקו הראשי לכארם, סללו הבריטים שלוחת רכבת דרומה ממעיינות הבשור. שלוחה זו נסללה ברוחב תקני (143.5 ס"מ) דרומה לאורך הגדה המערבית של נחל הבשור (אז נקרא נחל עזה) עד קמלה (אל גמלי) (Al Gamli) שם הוקמה תחנת הרכבת החמישית. בנקודה זו התחלפה המסילה התקנית במסילה צרה (60 ס"מ) שחצתה את ערוץ נחל הבשור[4] והמשיכה מזרחה עד חרבת חשיף.

אחרית הקו

לאחר סיום המלחמה המשיכה הרכבת לנוע על הקו בתדירות של 3 פעמים בשבוע[5]. ב-1927 החליטו רשויות הרכבת לסגור את הקו עקב חוסר כדאיות כלכלית[6]. לאחר סגירת הקו פורקה המסילה על מנת להשתמש בה למטרות אחרות. רוב תוואי הרכבת עבר בשטחים שהפכו, עם השנים, לחקלאיים והעיבוד החקלאי מחק את רוב הממצאים בשטח.

אתרים ותחנות לאורך המסילה

על אף הזמן שעבר ניתן עדיין לראות מספר אתרים הקשורים לרכבת (בעיקר במעברי נחלים ובאדמות שאינן מעובדות):

תחנת שיח' נוראן

מערבית לקיבוץ מגן, בקרבת הגבול עם רצועת עזה נמצאים מתקני המים של תחנת שיח' נוראן. במקום 2 מבנים ששימשו לאגירת מים לקטרים וכן מתקנים הקשורים להם.

הגשר על נחל הבשור

הגשר נבנה מעל נחל הבשור (לייד מעיינות הבשור). בערוץ הנחל השתמרו יסודות הגשר. במסגרת שחזורו נבנה גשר עץ על חלק מהנחל והוצבו במקום חלקים ממסילת הרכבת (על שתי הגדות) וכן הוצב במקום קרון אופייני לתקופה שהרכבת פעלה. בגלל רוחב הנחל ואופי השטח המחורץ (שאינו מאפשר עיבוד חקלאי) השתמר קטע ארוך מסוללת הרכבת מצידו המערבי של הנחל. קטע זה כולל חפיר באורך של כ 200 מטר וכן 2 מבתרים בגבעות הלס. הגשר הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

הגשר על נחל אופקים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשר הרכבת בריטי על נחל אופקים

הבריטים בנו גשר ברזל מעל נחל אופקים[7]. הגשר משולב בפארק סיירת שקד והוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

המקטע בין נחל אופקים לשדה תימן

תוואי השטח ממערב לגשר על נחל אופקים כולל גבעות נמוכות וערוצי נחלים מה שאילץ את הבריטים לחפור חפירים ולבנות סוללות לאורך כ-8 ק"מ (עד החיבור למסילה הטורקית לבאר שבע). מאחר שהתוואי אינו שימושי לחקלאות, נשתמר רוב תוואי המסילה כולל כ 6-7 חפירים וכמספר הזה סוללות עפר. כמו כן נשתמרו מספר שרידים של גשרים כשבולט ביניהם הגשר מעל נחל חצרים שרובו הגדול השתמר. חלקו המזרחי של מקטע זה עובר במחנה צבאי אליו אין גישה.

הגשר על נחל פטיש

מעל נחל פטיש השתמשו הבריטים בגשר טורקי, בן 6 קשתות, שהיה חלק ממסילת הרכבת לבאר שבע. לאחר סגירת המסילה שימש הגשר למעבר רכב כחלק מכביש 25 עד שהכביש הוסט למסלול מצפון לו. הגשר הוכרז כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה היסטוריה מצולמת של הרכבת בארץ ישראל, עורך ומתרגם חן מלינג, בהוצאת רכבת ישראל, 2008, עמוד 33-34
  2. נקרא על שם קבר שיח' הנמצא בתחום הקיבוץ
  3. מעיינות הבשור היו מרכיב חיוני בתוכניות הבריטים לאספקת מים לכוחות
  4. תמונה מתקופה זו מעידה שהבריטים בנו סוללת עפר שחצתה את ערוץ הנחל ורובה נשטפה בשטפונות
  5. אחד מהימים האלו היה יום רביעי שהוא יום השוק בבאר שבע
  6. ייתכן שאחת הסיבות לירידת כדאיות הקו הייתה הפעלת קו חיפה-קנטרה מספר שנים לפני כן
  7. במספר מקומות באינטרנט מוזכר שהבריטים השתמשו בדוודים של קטרים שמולאו בטון אולם תוכניות בניית הגשר אינן תומכות בסברה זו


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0