כביש 85

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כביש 85
ISR-HW85.png
Napoleon's hill - acre.JPG
כביש 85 בעכו. גבעת נפוליאון וצומת עכו מזרח
כינוי "כביש עכו צפת"
אורך 47 ק"מ
נקודת התחלה צומת תל עכו
ערים ראשיות עכו, כרמיאל
נקודת סיום צומת עמיעד
Israel map-B85.png

כביש 85 הוא כביש רוחב ארצי בצפונה של ישראל. הכביש מוביל מעכו במערב לצומת עמיעד במזרח, שם הוא נפגש עם כביש 90. אורכו של הכביש 47 קילומטר. בתחומי העיר עכו נושא הכביש את השם רחוב בן-עמי.

שמו העממי של הכביש הוא 'כביש עכו-צפת', בעקבות מסלולו הישן של הכביש קודם להארכתו ב־1980.

תולדות הכביש

הדרך מעכו עד צומת חנניה היא עתיקה ועוברת בתוואי הנוח של בקעת בית הכרם המסמנת את הגבול בין הגליל התחתון מדרום והגליל העליון מצפון. בראשית תקופת המנדט הבריטי, נסלל קטע הכביש שבין צפת למירון בידי יהודי צפת, לצורך העלייה המסורתית למירון בל"ג בעומר. בראשית שנות ה־30 נסלל קטע הדרך שבין צומת חנניה - מירון - צפת (כיום כביש 866 וכביש 89 - 8900)[1], שם התחבר הכביש לכביש ראש פינה - צפת שנסלל כבר במהלך מלחמת העולם הראשונה, והסתיים בצומת עם כביש 90 בראש פינה. מסיבה זו הכביש מכונה בפי רבים גם כיום "כביש עכו-צפת". סלילת קטע זה סייעה לקישור בין צפת לחיפה, בעקבות קיצור מסלול הנסיעה שעבר קודם לכן דרך טבריה, או בשיירות גמלים בנתיב צר.

הכביש עבר באזור ערבי, ובתקופת המרד הערבי הגדול אירעו בו פיגועי טרור שונים, כדוגמת רצח 6 נוסעי מונית מחיפה לצפת[2]. בחלק מתקופה זו נעשה שימוש בדרך צפת - ראש פינה - טבריה - חיפה, ככביש עוקף לדרך זו שנחשבה למסוכנת ביטחונית. במהלך עבודות התכנון להקמת גדר הצפון, נבחנה אפשרות להקים את הגדר לאורך הכביש, אך לבסוף הוחלט להקים אותו בתוואי צפוני יותר, לאורך כביש הצפון. הכביש היה קו הגנה עורפי לגדר הצפון, ולאורכו נבנו שתי מצודות טגארטמג'ד אל כרום, בראמה וסמוך למושב שפר). בשל השתתפותם של כפרים ששכנו בצידי הכביש בהתקפות ובחבלות על הכביש והנוסעים בו, הוטל באוקטובר 1938 קנס קיבוצי על מספר רב של כפרים לאורכו[3]

על פי תוכנית החלוקה יועד חלקו המרכזי של הכביש לעבור בשטח המדינה הערבית, כאשר אזור עכו ומרכז הגליל יועדו למדינה הערבית, בעוד אזור צפת יועד למדינה היהודית. במהלך מלחמת העצמאות פסקה התנועה היהודית בכביש, שעבר באזור ערבי צפוף, והכביש חובל ליד מירון ובמקומות נוספים בידי ההגנה והפלמ"ח, בין השאר כדי למנוע הגעת תגבורת אויב לצפת[4]. שטחו המרכזי של הכביש נכבש במהלך מבצע חירם בסתיו 1948, והכביש נפתח מחדש לתנועה אזרחית בראשית 1949[5].

לאחר קום המדינה שופץ הכביש בשנת 1950[6].

בראשית שנות ה־50 אירעו בכביש שני פיגועי ירי בקטע הכביש הסמוך למירון (כיום כביש 866), בהם נהרגו 3 אנשים ונפצעו נוספים[7].

בשנות ה־50 הוקמו בצד הכביש היישובים אחיהוד, שזור, פרוד, שפר ואמירים, ובשנת 1964 הוקמה העיר כרמיאל בצד הכביש.

החל מהקמת מדינת ישראל ועד לסוף שנות ה־70 הייתה דרך זו הדרך העיקרית שחיברה בין צפון רמת הגולן, קריית שמונה, עמק החולה וראש פינה לאזור כרמיאל, עכו ומפרץ חיפה, כאשר החלופות האחרות היו נסיעה דרך טבריה, או בכביש הצפון. עם זאת, השימוש בדרך במסלול זה חייב עלייה תלולה ומפותלת לצפת, בשני כיווני הנסיעה. הצורך בקטע שבין צומת חנניה עד צומת עמיעד (כביש 90) שיחליף את המעבר דרך צפת הועלה כבר בשנת 1957, אז דובר על החשיבות של כביש חלופי לצורך העברת עפרות ברזל מאזור רמים-קריית שמונה לקריית הפלדה בעכו[8]. תוכנית החומש של מע"ץ ב-1962 כללה את הרחבת הכביש מעכו עד פרוד, ופריצת הקטע מפרוד לעמיעד[9], שכן מע"ץ ייחס חשיבות רבה לכביש להתפתחות יישובי אצבע הגליל[10]. אולם סלילת הכביש התעכבה מפני שצה"ל לא הסכים לפנות שטחי אימונים לאורך התוואי המתוכנן של הכביש[11], והעבודות בפועל החלו רק בשנת 1977[12]. הקטע המזרחי של הכביש נחנך בספטמבר 1980[13][14]. סלילת קטע הכביש בין צומת חנניה לעמיעד דרשה פתרון לחציית נחל עמוד ונחל עכברה העמוקים, כאשר הפתרון שנבחר היה הקמת סוללות עפר גדולות לרוחב הנחלים שעליהם עבר הכביש. פתרון זה נבחר בין השאר משיקולים בטחוניים, בשל פגיעותו של גשר להפצצה אווירית, בהשוואה לסוללת עפר. דבר זה פגע בנחלים, מאחר שחילק אותם לשני חלקים, מנע מעבר מטיילים ובעלי חיים, והותיר מעבר מצומצם בתחתית האפיק לזרימת המים. הכביש נסלל ככביש עם נתיב נסיעה אחד לכל כיוון, וללא הפרדה בין מסלולי הנסיעה.

תוואי הכביש עבר בעבר דרך האזור הבנוי של מג'ד אל כרום וראמה, אך מעקפים נסללו בקטעים אלה במשך השנים. המעקף של ראמה נסלל ב-1974 ומעקפים של מג'ד אל כרום נסללו ב-1956 ו-1995[15].

במהלך שנות ה־90 שונה התוואי של צומת חנניה כך שמסלול הכביש הישר הוא בין כרמיאל לעמיעד (קודם לכן היה המסלול הישר מכרמיאל למירון), וב־2008 שונה צומת עמיעד, כך שכביש 85 מתחבר ישירות לחלקו הצפוני של כביש 90, ללא צורך בפניה בצומת.

בין השנים 20132015 שודרג הקטע המזרחי בכביש 85, בין צומת נחל עמוד לצומת עמיעד. במסגרת העבודות בפרויקט, שודרג הכביש לכביש דו-מסלולי עם הפרדה בין כיווני הנסיעה, והוקם מחלף חדש בצומת נחל עמוד, מערבית לצומת שבוטל. כמו כן, הוקמה הפרדה מפלסית באמצעות מחלפון בכניסה למושב כחל, ונבנו גשרים חדשים במקום סוללות העפר שעל נחל עמוד ונחל עכברה. בתקופה זו הוחל גם בסלילת מסילת עכו - כרמיאל, העוברת מעט מדרום לתוואי הכביש בין עכו לכרמיאל.

הכביש מוזכר בשירו המפורסם של אהוד בנאי "עיר מקלט" בתור הכביש המתפתל בין עכו לצפת.

מסלול הכביש

קילומטרים שם מיקום דרכים מצטלבות
כביש 85 ממערב למזרח
0 צומת תל עכו עכו כביש 8510
2 צומת עכו מזרח עכו קובץ:ISR-HWR4.PNG כביש 4
5 צומת ללא שם ליד ג'דיידה-מכר גישה לג'דיידה-מכר
8 צומת יאסיף אחיהוד ISR-HW70.png כביש 70
9 צומת אחיהוד אחיהוד ISR-HW70.png כביש 70
11 צומת ציקלון אחיהוד כניסה לאזור תעשייה בר-לב
15 צומת גילון ליד גילון כביש 8512, גישה לגילון ולצורית
16 צומת מג'ד אל כרום מערב מג'ד אל כרום כניסה למג'ד אל כרום
19 צומת מג'ד אל כרום מזרח מג'ד אל כרום כניסה למג'ד אל כרום
20 צומת ביענה ביענה כניסה לביענה ולדיר אל אסד
20.5 צומת כרמיאל מערב כרמיאל ISR-HW784.png כביש 784
22.5 צומת כרמיאל כרמיאל ISR-HW854.png כביש 854, שד' נשיאי ישראל (כרמיאל)
24.5 צומת ללא שם נחף כניסה לנחף
25 צומת ללא שם כרמיאל כניסה לאזור תעשייה כרמיאל ולישובים כמון, כמאנה ומכמנים- כביש 8556
27.5 צומת ללא שם שזור כניסה לשזור
28 צומת ללא שם סאג'ור כביש 8566, כניסה לסאג'ור ולראמה
29 צומת ראמה ראמה ISR-HW864.png כביש 864, ISR-HW804.png כביש 804
33 צומת חנניה (צומת שבע) כפר חנניה ISR-HW866.png כביש 866
34 צומת חלפתא כפר חנניה ISR-HW806.png כביש 806
40 מחלף נחל עמוד קדרים ISR-HW65.png כביש 65
45 מחלף כחל כחל גישה לכחל
47 צומת עמיעד עמיעד ISR-HW90.png כביש 90

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש 85 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ כביש צפת עכו, דואר היום, 24 באוגוסט 1932
  2. ^ קציר-דמים של כנופית מרצחים בדרך עכו-צפת, דבר, 29 במרץ 1938; הלוית ארבעת חללי צפת, דבר, 30 במרץ 1938; האבודים עוד לא נמצאו, דבר, 30 במרץ 1938; בכור שחרור ואלגרה מוצרי נמצאו הרוגים, דבר, 31 במרץ 1938
  3. ^ פעולות עונשין בכפרים, הצופה, 26 באוקטובר 1938
  4. ^ פוצץ גשר ושותקה התחבורה הערבית בכביש עכו-צפת, דבר, 21 במרץ 1948
    פלמ"ח - הגדוד השלישי - גדוד "הגליל" (חטיבת יפתח)
  5. ^ כביש צפת-עכו פתוח לתנועה אזרחית, חרות, 3 בינואר 1949
  6. ^ יחיאל דוד, סוללי כבישים משנים את פני הארץ, מעריב, 27 ביוני 1950
  7. ^ סופרי מעריב, נערים מטיילים נורו בגליל, מעריב, 1 ביוני 1953
    צבי עמיצור, 2 נרצחו, 10 נפצעו בהתקפה על אוטובוס ליד מירון, על המשמר, 23 בספטמבר 1955
  8. ^ יוגברו החסכון והיעילות בהעברת עפרות הפלדה מהגליל לעכו, הצופה, 11 בספטמבר 1957
  9. ^ מ. דויד, הכביש לחיפה יהיה בן 4 נתיבים, דבר, 27 ביוני 1962
  10. ^ מע"ץ יפרוץ כביש עורקי לגליל, מעריב, 2 במאי 1965
  11. ^ ייסלל כביש מהיר ראש פינה - פרוד, דבר, 11 ביולי 1973
  12. ^ 40 מליון ל"י לסלילת כביש עמיעד פרוד, דבר, 11 ביולי 1976
  13. ^ יותר מ-3 מליארד לירות, מעריב, 1 בפברואר 1979
  14. ^ מנחם רהט ועודד יניב, נחנך הכביש החדש שבין פרוד לעמיעד, מעריב, 18 בספטמבר 1980
    נחנך כביש עמיעד פרוד, דבר, 18 בספטמבר 1980
  15. ^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 52, עמ' 6


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0