הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
הרכבת בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה הייתה אמצעי הניוד המודרני היחיד בארץ ישראל בעשור הראשון של המאה ה-20. כלי רכב מוטוריים כמעט לא היו בארץ, ובוודאי שלא כלי תעופה. ולכן זכו פיתוח רשת מסילות הברזל בארץ ישראל במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה והשימוש בהן, לעדיפות הצדדים הלוחמים.
הרכבת הצבאית העות'מאנית
- ערך מורחב – הרכבת הצבאית העות'מאנית
הרכבת בארץ ישראל הייתה אחד הנכסים האסטרטגיים שהיו בידי הטורקים במלחמת העולם הראשונה. מפקדת הצבא העות'מאני השתמשה ברכבות כדי לשנע גייסות ואספקה אל חזית הלחימה. הרכבות היו בפועל ברשותו הבלעדית של הצבא לאחר שהופקעו מבעליהן האזרחיים. לייעול תפקוד מערך הרכבות הועברה מנהלת מסילת הרכבת החיג'אזית מדמשק שבסוריה לחיפה בארץ ישראל.
הרכבת הצבאית הבריטית
- ערך מורחב – הרכבת הצבאית הבריטית
לאורך ציר התקדמותם מתעלת סואץ-קנטרה, לאורך חופי סיני בואכה שערי ארץ ישראל-רפיח ולאחר מכן בשטח ארץ ישראל, תכננו מהנדסי הרכבת הבריטים את מסילת ברזל, תכנון שגדודי העבודה המצריים הוציאו לפועל. שני מקטעים היו למיזם. הראשון, לאורך חופי צפון סיני ועד שערי עזה נתכנה Sinai Military Railways, ר"ת S.M.R. לימים עם התקדמותם של הבריטים צפונה בשטחה של ארץ ישראל החל השימוש במונח Palestine Military Railways, ר"ת P.M.R, ומ-1920 הרכבת המנדטורית[1].
ראו גם
לקריאה נוספת
- ברוך קטינקא, "מאז ועד הנה".
קישורים חיצוניים
- הרכבת בארץ ישראל, מתוך אתר התאחדות בולאי ישראל
- על הרכבת - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל
- סקר שרידי הרכבת - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל
- צפרירה ניר, "הדוקטור לרכבות" אוהב גם אניות, מעריב, 26 בינואר 1979, המשך
מחקרים
- אורי שפר, ארבע תעודות בנושא כריתת יער אלון-התבור באזור גבעות-טבעון בימי מלחמת-העולם הראשונה, קתדרה 44, יוני 1987, עמ' 107-97
- אריאל ברמן, לעניין כריתת יער אלון-התבור באזור טבעון במלחמת-העולם הראשונה, קתדרה 107, אפריל 2003, עמ' 202-199
- יגאל שפי, שורשי השינוי המערכתי בחזית ארץ-ישראל: הפשיטה על מסילת הרכבת העות'מאנית בנגב, 1917, קתדרה 87, אפריל 1998, עמ' 130-107
- גדעון ביגר, הגבול הבין-לאומי בין ארץ-ישראל למצרים, קתדרה 88, יוני 1998, עמ' 162-161
- יגאל שפי, תגובה להערתו של גדעון ביגר, קתדרה 88, יוני 1998, עמ' 164-163
הערות שוליים
- ^ פול קוטרל, ישרו בערבה מסילה היסטוריה מצולמת של הרכבת בארץ ישראל, עורך ומתרגם חן מלינג, בהוצאת רכבת ישראל, 2008, עמוד 33-34