מישור רותם
 | |
| תנורים להפקת סיד של חברת נגב מינרלים תעשייתיים במישור רותם | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | מועצה אזורית תמר |
| מדינה |
 ישראל |
| שטח | 28 אלף דונם |
מישור רותם הוא אזור תעשייה הנמצא מדרום לערד ומזרחית לדימונה, בחלקו הצפוני של מישור ימין, בשטח שיפוטה של המועצה האזורית תמר. מישור רותם, ששטחו 28 אלף דונם, הוא אזור התעשייה הגדול בישראל.
במישור רותם ממוקמים מפעלי תעשייה כימית, ויש בו שטחים נרחבים לחציבת פוספטים ופצלי שמן (למעשה, מישור רותם הוא מהמקומות הבודדים בישראל בו חוצבים פצלי שמן וזאת לאור חוסר הכדאיות הכלכלית של פצלי שמן בישראל) המשמשים חומרי גלם למפעלים. כמו כן יש בו שטחים נרחבים שעשויים לשמש לכריית חול.
רשימת המפעלים
- רותם אמפרט נגב - בעלת מכרות פוספט ומתקני ייצור, שינוע ובריכות אחסון במישור רותם. המפעל מפיק גם חומצה גופרתית, חומצה זרחתית חקלאית, חומצה זרחתית לבנה באיכות מזון, דשני פוספט, דשנים מורכבים ודשנים מיוחדים.
- חיפה כימיקלים דרום - מפעל שהקמתו הושלמה ב-1994, הקמת המפעל מומנה, בין השאר, ממענקים של מרכז ההשקעות, על אף התנגדות מבקרת המדינה מרים בן-פורת שתחשיבים כלכליים שביצע משרדה העלו שההטבות הללו גרמו הפסד של 40 מיליון דולר למדינה[1]. בשנת 2003 הפך המפעל לאחד מסמלי המאבק על העבודה המאורגנת בישראל. קבוצה של כ-50 עובדים, מתוך 150, ביקשה להקים ועד עובדים בחסות ההסתדרות, ולהיאבק על שיפור זכויותיהם. לטענת ההסתדרות, ההנהלה ניסת לפטר באופן מיידי את העובדים שביקשו להתארגן[2].
- פריקלאס ים המלח - מפעל המפיק תחמוצת המגנזיום (MgO), (ממינרל הפריקלאס), פריקלאס הוא רכיב חשוב במוצרים חסיני אש כדוגמת לבנים חסיני אש לתנורים.
- או.פי.סי אנרגיה - בעלת הזכויות להקמת תחנת כוח של כ-400 מגה ואט במישור רותם, לאחר שזכתה בשנת 2004 במכרז שפורסם על ידי משרד התשתיות הלאומיות ומשרד האוצר[3][4][5]. בשנת 2010 התחילה חברת או.פי.סי. בבניית תחנת כוח במחזור משולב במישור רותם בעלת כוח ייצור של כ-440 מגה ואט, ובשנת 2013 הושלמה הבנייה והתחנה החלה לייצר ולספק חשמל. עם הקמתה, הייתה תחנת כוח זו תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל[6].
- מקסימה - מפעל ליצור פחמן דו-חמצני, בעל כושר יצור נומינלי של כ-150 טון ליום, הוא הגדול מסוגו בישראל. במישור רותם ממוקמת גם מעבדת הפחמן הדו-חמצני וחוות מכלי אחסון של החברה.
- נגב מינרלים תעשייתיים -מפעל לכרייה ועיבוד של גיר וסיד שמשמשים בעיקר את התעשייה הכימית ותעשיית הבנייה, שהחל לפעול בשנת 1995.
המפעל החדש לאמוניה
מכל האמוניה של מפעל חיפה כימיקלים הוקם ב-1989 במפרץ חיפה על גדות נחל קישון. הוא מסוגל לאחסן 12 אלף טונות של אמוניה, והוא מרכז את כל האמוניה המיובאת לישראל. המכל נחשב לסיכון סביבתי חמור, משום שפגיעה בו, עקב פעולה עוינת, תקלה או אסון טבע, עלולה להביא לדליפת אמוניה שתביא, על פי חלק מההערכות, למות אלפים מתושבי האזור. באוקטובר 2013 החליטה ממשלת ישראל פה אחד להקים מפעל חדש ליצור אמוניה מקומי שיחליף את היבוא, וביוני 2015 פורסם המכרז למפעל האמוניה החדש שיוקם במישור רותם. המפעל החדש אמור לספק את צורכי השוק המקומי, הנאמדים ב-120 אלף טונות בשנה. האמוניה היא חומר חיוני לתהליכי קירור במפעלי מזון ולתהליכי ייצור שונים בתעשייה. חלק מהחברות שניגשו למכרז מעוניינות להקים גם מפעלי המשך, שיוכלו להפיק מוצרים נוספים מהגז הטבעי המשמש לייצור האמוניה[7].
בנובמבר 2016, נסגר המכרז להקמת מפעל האמוניה במישור רותם ללא הצעות, והזזת מכל האמוניה ממפרץ חיפה נדחתה[8]. ב-28 במאי 2017, החליט בית המשפט העליון שמכל האמוניה ירוקן באופן סופי עד ל-31 ביולי 2017[9]. בספטמבר 2017 הושלם ריקון המכל מאמוניה[10]. בדצמבר 2018 הודיעה חיפה כימיקלים שתקים מפעל לייצור אמוניה, שהוא חומר גלם חיוני לפעילותה, באתר הקבוצה שבמישור רותם, כך שלא יהיה צורך ביבוא ושינוע של האמוניה אותה היא מייבאת כיום[11].
פארק תעשיות רותם
פארק תעשיות רותם הוא פארק לתעשיות היי-טק שהקימה החברה הממשלתית רותם תעשיות, שהוקמה במטרה לאתר שימושים מסחריים לפיתוחים שעליהם עובדים בקריה למחקר גרעיני[12]. פארק תעשיות רותם נמצא כ-15 קילומטר ממערב למישור רותם בשטח השיפוט של דימונה.
ביוני 2008 חנכה חברת ברייטסורס אנרג'י את מרכז הפיתוח הסולרי SEDC (Solar Energy Development Center), שדה סולרי פעיל המשמש להדגמת הטכנולוגיה הסולרית של החברה ולפיתוחה, בפארק תעשיות רותם. המרכז מפיק כ-4–6 מגה ואט של אנרגיה תרמית. הפרויקט כולל יותר מ-1600 מראות בשטח כולל של 12 דונם[13].
תחבורה
את מישור רותם חוצה כביש 258, המחבר בין דימונה לערד.
מהקו הראשי של רכבת ישראל מתפצלת באזור ממשית שלוחה למישור רותם (מסוף מטענים צפע), המשמשת בעיקר רכבות משא להובלת אשלג לנמל אשדוד.
מסוע מפעלי ים המלח
בשנת 1986, הוקם מסוע המוביל אשלג ישירות משטח מפעלי ים המלח בסדום עד למישור רותם, למקום בו עוברת מסילת ברזל. באמצעותו ניתן להעמיס את החומרים על רכבות המיועדות לנמל אשדוד או למפעלים אחרים בצפון הארץ. המסוע הוא חגורת גומי המונחת על שני כבלים המונעים על ידי מנועים. המסוע מכוסה בכיסוי מיוחד המשתלב בנוף ומגן עליו בפני גשמים, רוחות ואבק. אורכו של המסוע הוא 18.2 קילומטר והוא מתגבר על הפרשי גובה של למעלה מ-800 מטר[14][15]. כושר ההובלה שלו הוא כ-4.5 מיליון טון לשנה[16], אך בפועל הוא משנע כ-1.4 מיליון טון בשנה, מתוך ייצור אשלג שנתי של כ-3.7 מיליון טון (יתר האשלג משונע לנמל אילת במשאיות)[17].
מקורות אנרגיה
גז טבעי
בשנת 1961, החלו מפעלי תעשייה באזור לקבל גז טבעי ממאגר ראש זוהר הסמוך, באמצעות חברת "מגל" – מפעלי גז לישראל בע"מ. החברה הניחה תשתית צינורות הולכת גז טבעי באורך כולל של כ-300 ק"מ, ממאגר ראש זוהר אל המפעלים באזור.
בשנת 2011, חיברה חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל את מישור רותם לרשת מערכת הולכת הגז הטבעי הארצית שהקימה[18].
פצלי שמן
במישור רותם מרבצים גדולים של פצלי שמן, סלע משקע עשיר בחומר אורגני המכונה "קרוגן". מסלעים אלה ניתן להפיק אנרגיה על ידי שריפתם בתנורים מיוחדים. בשנות ה-80 וה-90 השקיע משרד התשתיות מאמץ וסכומי כסף גדולים בבדיקה טכנו-כלכלית של ייצור חשמל מפצלי שמן. הבדיקה נעשתה באמצעות חברת פמ"א (פיתוח משאבי אנרגיה), שהקימה והפעילה מתקן פיילוט לייצור חשמל מפצלי שמן במישור רותם. חברת פמ"א נסגרה בשנת 2000 וחברת רותם אמפרט נגב המשיכה את פעילות המתקן[19]. בשנת 2011 החליטה כימיקלים לישראל, החברה האם של רותם אמפרט, לסגור את המתקן עקב זיהום האוויר שהוא גורם וחוסר כדאיות כלכלית בהפעלתו[20].
בשנת 2017 החלה שותפות רא"מ (רותם אנרגיה מחצבים), שהוקמה על ידי חברת נורת'ווד אקספלוריישן, לקדם מיזם חדש להפקת נפט וחשמל (באמצעות מערכת השבת חום) במישור רותם מפצלי שמן מועשרים בפסולת פלסטיק[21].
אתרים סמוכים
בסמיכות למישור רותם מתקיימת פעילות כריית חולות וכן הטמנת פסולת באתר סילוק פסולת מרכזי, אתר אפעה שהוא הגדול מסוגו בישראל[22].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גנגר רכש את חיפה כימיקלים ב-50 מיליון דולר
- ^ זמן גורלי בחיפה כימיקלים
- ^ שוקלת רכישת 80% באו.פי.סי. שמצויה בהסכם להקמת תחנות כוח, באתר הבורסה
- ^ תרכוש 80% באו.פי.סי (תחנת מישור רותם) מעופר אנרגיה, באתר הבורסה
- ^ הושלמה העסקה לרכישת 80% מאו.פי.סי - המשך דיווחים, באתר הבורסה
- ^ החברה לישראל - דוח תקופתי ושנתי לשנת 2013, עמודים 356 וכן 370–371, באתר הבורסה
- ^
צפריר רינת, המדינה פתחה בשלב הסופי לקראת הקמת מפעל האמוניה בנגב, באתר הארץ, 23 ביוני 2015
- ^ נעה שפיגל, אף חברה לא ניגשה למכרז והזזת מכל האמוניה ממפרץ חיפה תידחה, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2016
- ^ רע"פ 2841/17 חיפה כימיקלים נ' עיריית חיפה ואחרים, ניתן ב־28 במאי 2017
- ^ ליאור גוטמן, היסטוריה: אחרי יותר מ-30 שנה - מכל האמוניה במפרץ חיפה ריק, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2017
- ^ יובל אזולאי, אדלטק יוצאת מהפרויקט להקמת מפעל האמוניה במישור רותם, גלובס, 24.9.2019
- ^ הדר חורש, חלטורות בכור הגרעיני בדימונה, באתר nrg, 24 ביולי 2009.
- ^ בדרך למגדל השמש מאת : בועז בן נון, באתר שער התעשייה, 19/02/2014
- ^ מסוע מפעלי ים המלח, באתר שלמה אהרונסון אדריכלים
- ^ הכרעה בהשגה ראשונה בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 1304- גושים 39689,100116-100119 חלקות שונות, מפעלי ים המלח- אז"ת צפע, 29 בנובמבר, 2018
- ^ רויטל חובל, חשיפת "כלכליסט": כך ויתרה המדינה על תמלוגי הענק של כיל, באתר כלכליסט, 26 בספטמבר, 2010
- ^ מסוע האשלג, באתר דוח האחריות התאגידית של ICL לשנת 2019
- ^ תחנת PRMS אז”ת מישור רותם
- ^ רותם אמפרט משתמש חינם בפצלי שמן של המדינה, באתר חדשות האנרגיה,יוני 2010
- ^ כיל מתכוונת לסגור את המפעל לכריית פצלי שמן, באתר גלובס
- ^ ערן אזרן, משפחת ייננים מאוסטרליה רוצה לגייס הון להפקת נפט מפצלי שמן במישור רותם, באתר TheMarker, 8 במאי 2017
- ^ אודות, אתר מטמנות אפעה
34149532מישור רותם