כביש 44

כביש 44
	מחלף נשרים: מבט דרומה מכביש 431 לעבר כביש 44
סיווג	כביש ארצי
ציר	כביש אורך
כינוי	"כביש הגבורה" (החצי הראשון) "דרך השבעה" (בין חולון לצריפין)
אורך	39.1 ק"מ
נקודת התחלה	מחלף חולון
ערים ראשיות	חולון, אזור, בית דגן, רמלה, לוד
נקודת סיום	צומת שמשון

מבנה תחנת האוטובוס במחלף חולון ובצמתים נוספים לאורך הכביש. תוכננה על ידי אדריכל מוטי בודק

כביש 44 הוא כביש אורך בישראל, המחבר בין צומת שמשון הסמוך לאשתאול ובין מחלף חולון בצפונה של חולון. אורכו הכולל של הכביש 39 קילומטרים. הכביש חוצה את העיר רמלה וחולף בסמוך לבאר יעקב, ראשון לציון, כפר חב"ד ובית דגן. הכביש גם עובר בגבול בין אזור לחולון. מרמלה עד מחלף חולון יש קטעים רבים העוברים בשטח בנוי.

המשך הדרך ממחלף חולון מערבה נקרא דרך בן צבי המסתיימת ביפו. בהמשך התוואי מתפצל: הראשון מוביל ליפו העתיקה דרך רחוב עולי ציון, והשני דרך רחוב יהודה הימית מתחת לגשר ישירות לנמל יפו. קטע הכביש לנמל דרך יהודה הימית היה עד לסגירת הנמל בשנת 1965 הכביש הראשי שהוביל לנמל יפו.

כביש 44 הוא כביש אלכסוני שהמרחק שהוא עובר בכיוון צפון דרום גדול בכ-20% מהמרחק בכיוון מזרח-מערב, ועל כן הוא מסווג ככביש אורך ומספרו זוגי. סיווג זה עלול לבלבל מכיוון שבגלל המרחק שהוא עובר בכיוון מזרח-מערב הוא נפגש עם כבישי אורך רבים (שגם מספרם זוגי) בהם דרך מספר 4 ודרך מספר 412, כביש 40 וכביש 38.

היסטוריה

קטע צפוני מערבי

הקטע הצפון מערבי של הכביש, ממחלף חולון עד מחלף השבעה, היה חלק מהדרך הראשית מיפו לירושלים עוד בימי המנדט הבריטי, ונקרא אז, וגם בראשית ימי מדינת ישראל, "כביש ירושלים"^[1]. בשנת 1961 הוסב שם הקטע ל"דרך השבעה" על שם שבעת הנוטרים שנפלו בסמוך לעיירה הערבית יאזור שהכביש עבר דרכה^[2].

עם פרוץ מלחמת העצמאות רבו ההתקפות על רכבים יהודיים בכביש. שלטונות המנדט הבטיחו לאבטח את הכביש וראשי היישוב דרשו ממנה לעמוד בהתחייבות או לאפשר להגנה לאבטח את הכביש בעצמה^[3].

בראשית ימי מדינת ישראל הכביש עבר דרך העיירה אזור. בתחילת 1963 הוחל בהרחבת הכביש לשני נתיבים בכל כיוון, וסלילת כביש עוקף לאזור, מדרום^[4]. הכביש העוקף הושלם לקראת סוף 1964^[5] ובאוקטובר 1965 חנך השר יגאל אלון רשת תאורה חדשה שהותקנה לכביש^[6].

קטע דרומי מזרחי

חלקו המזרחי של הכביש, מצומת שמשון לצומת נחשון, נסלל כחלק מכביש הגבורה בספטמבר-אוקטובר 1948 לשמש כדרך הראשית לירושלים במקום כביש 424 שנחסם על ידי הלגיון הערבי בלטרון.

החלק המרכזי מצומת נחשון לרמלה נסלל מאוקטובר 1949^[7] ונפתח לתנועה בספטמבר 1950. אורך הקטע היה 12.5 קילומטר ורוחבו 6.5 מטר, מתוכם 5 קילומטר מכוסים באספלט^[8]. התנועה לירושלים עברה על כביש 44 עד למלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה חודשה התנועה בכביש 424 ועיקר התנועה לירושלים עברה בכביש זה, עד פתיחת כביש 1.

מחלפים וצמתים לאורך הכביש

קילומטרים	שם	מיקום	דרכים מצטלבות
כביש 44 מדרום לצפון
0	צומת שמשון	אשתאול	כביש 38
3.8	צומת ללא שם	תעוז	כניסה לתעוז
3.9	צומת ללא שם	תרום	כניסה לתרום
6	צומת ללא שם	כפר אוריה	כניסה לכפר אוריה
7.1	צומת ללא שם	הראל	כניסה להראל
8.3	צומת ללא שם	צלפון	כניסה לצלפון ולגיזו
10	צומת נחשון	טל שחר	כביש 3
13	צומת ללא שם	כרמי יוסף	כניסה לכרמי יוסף
13.4	צומת פתחיה	פדיה	כביש 4243 כניסה לפדיה ולפתחיה
14.8	צומת ללא שם	בית עוזיאל	כניסה לבית עוזיאל
17.8	צומת עם כביש 424	מצליח	כביש 424
18.8	מחלף נשרים	יד רמב"ם	כביש 6, כביש 431
19.8	צומת גזר	רמלה	מפעל נשר רמלה
21.7	מחלף רמלוד	רמלה	כביש 40
22.5	צומת מעשיהו	רמלה	דרך תל חי
24.2	צומת רמלה צפון	רמלה	שדרות הרצל
25.9	צומת ניר צבי	ניר צבי	כביש 4313, כניסה לניר צבי
27	צומת ללא שם	צריפין	כניסה לשוק הסיטונאי בצריפין
27.5	צומת ללא שם	צריפין	כניסה לתעשיון צריפין
28.3	צומת צריפין	צריפין	מרכז רפואי אסף הרופא ומחנה צריפין
30	כניסה מזרחית לראשון לציון	ראשון לציון	דרך חיים הרצוג
30.6	צומת כפר חב"ד	כפר חב"ד	כביש 4402
33.5	צומת בית דגן	בית דגן	כביש 412
34	כניסה למשמר השבעה	משמר השבעה	כניסה למשמר השבעה
34.5	מחלף השבעה	משמר השבעה	כביש 4
35.5	כניסה לאזור	אזור	רחוב קפלן
35.9	כניסות לחולון ואזור	חולון/אזור	רחוב המלאכה/רחוב אחד במאי
36.3	צומת אזור	אזור	רחוב הרצל
37	אזור התעשייה באזור וחולון	חולון/אזור	רחוב המכתש
39.1	מחלף חולון	חולון	כביש 20/דרך בן צבי/שד' לוי אשכול