אדם
 אדם
| |
|---|---|
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| מין: | אדם נבון |
| שם מדעי | |
 Homo sapiens
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אדם הוא יצור בעל תבונה ובחירה, הנברא בצלם אלוקים, מורכב מגוף חומרי, בדומה לבעלי חיים, עם נשמה רוחנית טהורה, הדומה למלאכי השרת. האדם הוא המפותח שבמערכת החי, בסך הכולל של תכונותיו. בפרט נעלה האדם ביכולת הדיבור, בהכרתו השכלית ובמצפונו, שמהם נובעת זיקתו לענינים רוחניים, ולהכרה דתית ומוסרית.
תכלית בריאת האדם, על פי היהדות, להכיר את בוראו, ולהדמות אליו בעשיית חסד ומשפט[1]. הנשמה שמקורה מן העליונים הורדה לעולם המעשה והורכבה עם הגוף, כדי לבחור בטוב ולזכות לשכר על כך פרי פעולתה. בשעת הפטירה מופרד החיבור, הנשמה עולה לשמים והגוף חוזר לארץ. ההרכבה בין הגוף החומרי לנשמה הרוחנית, יוצרת מתח ומשיכות מנוגדות בין הכח החומרי, המכונה יצר הרע, לכח הרוחני הנקרא יצר הטוב. בנוסף קיימים כוחות רוחניים המושכים לטוב והמושכים לרע. העמידה בנסיון והנצחון במלחמה כנגד הפיתויים, היא מטרת בריאת האדם[2].
האדם מדורג כעליון בדרגות הנבראים, דומם צומח חי ומדבר. האדם נברא לטפל בבריאה, ליישב את העולם לפתחו ולשכללו. מאידך העולם נברא לשימושו ולתועלתו, וניתנה לו הרשות להשתמש בבריאה לצרכיו. לדעת חלק מהראשונים, עליונות האדם מתבטאת רק כלפי דרגות הבריאה הנמוכות ממנו, שנמסרו לשלטונו[3]. לפי רס"ג וחכמי הקבלה, היקום כולו ואף מלאכי השמים, נוצרו עבור האדם, היצור בעל הבחירה שהוא תכלית הבריאה. לגודל מעלת האדם הנברא בצלם, ניתנה הרשות לנביאים, וביתר פירוט בחכמת הקבלה, לדמות את מידותיו של הבורא לדמות אדם[4].
האדם נברא בשלמות גופנית ורוחנית גבוהה ביותר, אך לאחר חטאו התמעטה דמותו. העולם נמסר לידי האדם במצב גולמי, על מנת שיעסוק בפיתוחו ובשכלולו, יגלה את נפלאות הבורא הטמונים בו, ויתעלה בהשגתו את הבורא.
השתייכותו הביולוגית של גוף האדם, לפי שיטת המיון המקובלת במדע, היא כמין של יונק במשפחת ההומינידיים. האדם נבדל מעולם החי במוחו הגדול (בהתחשב בגודל גופו) יותר משל כל בעלי החיים, האדם נבדל מהם גם בהליכתו הזקופה על שתי רגליו האחוריות, ובהתאמת זרועותיו ואצבעות ידיו לשימוש משוכלל בכלים. הוא מאכלס מגוון עשיר של בתי גידול יבשתיים, יותר מכל בעל חיים אחר, ומשנה את בתי הגידול שלו כך שיתאימו לצרכיו ולמחייתו, ובכך נחשב למין מהנדס סביבה. הוא מתאפיין בתודעה ובהכרה מפותחות, ביכולתו המתקדמת להמציא ולהשתמש באומנות, בטכנולוגיה, במדע, בסמלים מופשטים דוגמת אלו המשמשים בשפה ובכתב, ברעיונות, באידאולוגיות ובמוסדות חברתיים מורכבים. האדם נפוץ כיום בכל יבשות כדור הארץ, והוא חי דרך קבע בכולן למעט באנטארקטיקה.
ה' ברא את האדם ביום השישי של ששת ימי בראשית בעת בריאת העולם. אט אט החלו בני האדם להתפשט בהדרגה לשאר יבשות העולם. במאות השנים האחרונות, אפשרו המהפכה התעשייתית וחידושי המדע גידול דרמטי באוכלוסיית האנושות, המונה כיום כשבעה וחצי מיליארד נפש.
אטימולוגיה
את האדם מכנים גם "בן-אדם" או "בן-אנוש", ועל מנת לאפיין את תכונותיו אומרים שיש לו תכונות "אנושיות". המילה אדם משמשת הן לתיאור נציג בודד של המין, בין אם אישה ובין אם גבר, והן לתיאור המין כולו או התרבות האנושית כולה.
בעברית, המילה אדם לתיאור בן המין האנושי היא גם שמו של אדם הראשון בתורה. כמו שכתוב בסיפור בריאת העולם בספר בראשית (ב, ד ואילך), השם נגזר מהשורש "אדמה", לציין את בריאת האדם מ”עָפָר מִן הָאֲדָמָה”. כיום המילה "אדם" ככינוי כללי משמשת בדרך-כלל לגברים ולנשים באותה מידה. לעיתים קרובות משתמשים גם במונח בני אדם לגברים ולנשים כאחת, ולעיתים יותר רחוקות מתייחסים לנשים במונח "בנות אדם"[5], או "בנות חוה" על שמה של חוה.
לחלופין משתמשים גם במונחים אנוש, בן אנוש או אנושי[6] בדומה לשמו של אנוש, נכדו של אדם הראשון[7]. כלל בני-האדם נקראים לעיתים האֱנוֹשׁוּת או המין האנושי. שם התואר "אנושי" לעיתים מציין שייכות ביולוגית למין האדם או לסוג האדם, ולעיתים מציין בהשאלה תכונות הנחשבות כמאפיינות או מייחדות בני-אדם בהקשרים שונים, למשל מוסריות ואמפתיה בהשוואה לבעלי-חיים, מודעות עצמית בהשוואה למחשבים, או הזדקנות ומוות בהשוואה למלאכים.
ביוונית המילה ἄνθρωπος (אַנְתְּרוֹפּוֹס) פירושה "אדם" או "אנוש", וממנה נגזר המונח "אנתרופולוגיה", התחום המדעי העוסק בחקר החברה והתרבות האנושית, ומונחים רבים נוספים כמו "אנתרופוצנטריות", "אנתרופומורפיזם" ו"העיקרון האנתרופי".
המילה הלטינית לאדם היא Homo והיא משמשת בביולוגיה כשם המדעי של סוג האדם. כמו כן נגזרו ממנה המונח "הומניזם" והמילה האנגלית Human אשר משמשת גם כשם עצם שפירושו "בן אנוש" וגם כשם תואר שפירושו "אנושי".
השם המדעי של האדם, Homo sapiens (הוֹמוֹ סָפִּיֶינס), ניתן בשנת 1758 על ידי חוקר הטבע השוודי קארולוס ליניאוס במסגרת פועלו להגדרת הטקסונומיה של עולם החי. השם תואם לשיטת השם המדעי הכפול של לינאוס, שבו המילה הראשונה מתארת את הסוג והשנייה את המין. שם הסוג, Homo, נלקח מהמילה הלטינית ל"אדם", ושם המין, sapiens, פירושו "תבוני", "נבון" או "חושב". בהמשך נגזרו מהשורש Homo גם השמות המדעיים של קבוצות ביולוגיות המכילות את האדם והמינים הקרובים לו ביותר, כמו משפחת האדם "הומינידיים" ותת-שבט "הומינינים".
ביולוגיה
 |
לערכים רבים בנושא הגוף האנושי, ראו פורטל גוף האדם. |
אנטומיה ופיזיולוגיה
ערך מורחב – גוף האדם
בהשוואה עם עולם החי, האנטומיה והפיזיולוגיה של האדם הומולוגית לאנטומיה ולפיזיולוגיה של בעלי חיים אחרים, ובעיקר של אלו הקרובים לו ביותר:
- כחולייתן, האדם הוא בעל שלד פנימי מפותח.
- כבעל ארבע רגליים, יש לאדם ארבע גפיים, הוא נושם חמצן באמצעות ריאות ובעל מחזור דם כפול.
- כיונק, האדם בעל שיער והומיאותרמי, והנקבות מניקות את צאצאיהן באמצעות בלוטות חלב.
- כפרימט, האדם הוא בעל כפות ידיים מפותחות עם בוהן נגדית וציפורניים שטוחות במקום טפרים, עיניים מפותחות המופנות קדימה, אפרכסות אוזניים בצורת קונכייה בצדי הראש, וזוג שדיים אחד בבית החזה.
- כהומיניד, זנבו של האדם מנוון, ויש לו 32 שיניים. בכל רבע לסת השיניים כוללות שתי חותכות, ניב אחד, שתי קדם-טוחנות ושלוש טוחנות.
מבחינה אנטומית ופיזיולוגית, האדם נבדל מבעלי החיים הקרובים אליו בעיקר בהתאמת השלד שלו להליכה זקופה על שתי הרגליים האחוריות, ובמוח הגדול פי שלושה.
בדומה למרבית הפרימטים, מפגין מין האדם דו-צורתיות זוויגית, כאשר הגברים נוטים להיות בממוצע גבוהים וכבדים יותר מהנשים. בממוצע, גובה נשים בוגרות הוא בין 1.6 ל-1.7 מטרים ומשקלן 54 עד 64 קילוגרם, וגובה זכרים בוגרים הוא בין 1.7 ל-1.8 מטרים ומשקלם 76 עד 83 קילוגרם.
שלד ושרירים
| לחצו עם העכבר על חלקיו השונים של האיור |
 |
- ערכים מורחבים – שלד, מערכת השרירים
שלד האדם הוא שלד יונק טיפוסי, המכיל את כל העצמות האופייניות ליונקי שליה אחרים. אם כי עצמות אלו מותאמות להליכה זקופה על שתיים, וייחודיות לאדם מבין כל המינים החיים כיום. עצמות הירך והשוק ארוכות אצל האדם, הן באופן מוחלט והן יחסית לאורך גופו בהשוואה לפרימטים אחרים, ומפרק הירך מוצב כך שהשוקיים פונות לכיוון קו מרכז הגוף, והברכיים קרובות זו לזו לשיפור יעילות ההליכה והריצה. האגן הוא בצורה ייחודית של "קערה", שבעת עמידה זקופה מערסלת את האיברים הפנימיים של הבטן. שריר העכוז הגדול ושאר שרירי העכוז מפותחים במיוחד באדם, וחשובים להליכה זקופה, לקימה ולישיבה. עמוד השדרה מפותל בצורת האות S במבט צד, כשחלקו המותני מתקמר בכיוון הבטן, פיתול הפועל כבולם זעזועים לגולגולת בעת הליכה וריצה. עמוד השדרה מתחבר לגולגולת בתחתיתה, ולא באחוריה כמו אצל שאר היונקים, כך שהראש פונה קדימה כאשר הגוף בתנוחה אנכית. הגולגולת גדולה וגבוהה במיוחד בהשוואה לגודל הגוף, דפנותיה דקות יחסית, והיא מותאמת להכיל את המוח הגדול. עצם הזרוע, החישור והגומד קצרות יחסית לאורך הגוף, וזאת בהתאמה להחזקה וטיפול במכשירים. עצם הזרוע מפותלת מעט באופן שהמרפק פונה החוצה וכפות הידיים מוצבות לפני הגוף והפנים. עצמות כף היד עדינות ובעלות טווח תנועה גדול. האגודל נגדי לשאר האצבעות, אך ארוך ושרירי במיוחד, ובכך מאפשר טיפול מדויק בחפצים קטנים. הפרק המרוחק ביותר בעצמות האצבע מתרחב בקצהו לתמיכה ב"כרית" האצבע שמתחת לציפורן - תכונה ייחודית לשלד האדם כאמצעי לטיפול בכלים ולהכנתם[8].
בדומה למרבית היונקים האחרים, יש לילדי האדם שיני חלב הבוקעות מעצמות הלסת אל חלל הפה בגיל צעיר מאוד, ומתחלפות מאוחר יותר לשיניים קבועות. השיניים הקבועות באדם כוללות בכל רבע לסת שתי חותכות, ניב אחד, שתי קדם-טוחנות (הנקראות גם מלתעות) ושלוש טוחנות, ובסך הכול 32 שיניים. ואולם כתוצאה מהקטנת הלסתות באדם בן-זמננו יחסית לבני האדם הקדומים, הטוחנות האחוריות ביותר בכל רבע לסת בוקעות אל תוך חלל הפה רק בגיל 17 ויותר, המאוחר מאוד יחסית, ועל כן נקראות בעברית שיני בינה. לעיתים חלק משיני הבינה או כל ארבעתן אף אינן בוקעות כלל, ונשארות כלואות בתוך עצם הלסת. כתוצאה מכך, אצל בני אדם בוגרים ניתן לזהות מבחוץ בין 28 ל-32 שיניים. שיני האדם קטנות יחסית ובעלות מבנה בלתי-מתמחה: הניבים אינם מוארכים וחדים כמו אצל טורפים, החותכות אינן צומחות ללא הפסק כמו אצל מכרסמים, והטוחנות אינן גדולות ורחבות כמו אצל אוכלי עשב. שיניים כאלו מעידות על אכילה של מגוון מזונות מהחי ומהצומח.
מערכות החישה
- ערכים מורחבים – עין אנושית, אוזן, ריח
לאדם עיניים מפותחות המכוונות קדימה (ולא לצידי הראש) בגולגולת, כך ששדות הראייה שלהן חופפים במידה רבה, ומסייעים למיקוד שתיהן בפרטים קטנים וקרובים. ראיית צבע מפותחת בבני-אדם ומבוססת על שלושה סוגי מדוכים ברשתית, אשר מתמחים בהבחנה בצבעי אדום, ירוק וכחול (routine trichromacy). מאפיין ייחודי של עין האדם בין הפרימטים ומרבית היונקים האחרים, הוא פתח ארובת עין רחב משמעותית מרוחבה של הקרנית, ולכן חושף חלק גדול מלובן העין. הניגוד החזותי בין הקרנית ללובן העין מקנה לעין האנושית את המראה הטיפוסי שלה, ומקל על זיהוי כיוון המבט באנשים אחרים.
חוש הריח חלש יחסית באדם, ובהתאם לכך אונות הריח וקונכיות האף שלו קטנות מאוד יחסית לגודל המוח והגולגולת. מתוך מאות גנים של קולטני ריח (olfactory receptors) אצל האדם, כ-55% אינם מתורגמים כלל לחלבון, והפכו לפסאודוגנים בלתי מתפקדים[9]. איבר יעקובסון בתקרת הפה, הממלא תפקיד חשוב בחוש הריח אצל מרבית היונקים, מתנוון אצל האדם כבר בשלב העוברי.
אוזן האדם מסוגלת לשמוע קולות בתחום התדרים שבין 20 הרץ ל-20 קילוהרץ, גבול עליון נמוך מזה של מרבית היונקים[10] ונוטה לרדת אף יותר אצל אנשים מבוגרים וקשישים הסובלים מהיחלשות שמיעה.
מוח
- ערך מורחב – מוח
מוח האדם בבגרותו הוא בנפח ממוצע של 1,350 סנטימטרים מעוקבים. בהתחשב בגודל הגוף זהו המוח הגדול ביותר בעולם החי, והסיבה הטבעית לעליונותו של האדם על שאר בעלי החיים בתחומים שכליים וקוגניטיביים רבים. מספר תאי העצב במוח האדם מוערך בכ-86 מיליארד, אשר יוצרים ביניהם יותר מ-100 טריליון קשרים סינפטיים[11].
למעשה, מוח האדם איננו הגדול ביותר בעולם החי באופן מוחלט - מוחותיהם של כמה לווייתנים ופילים גדולים יותר, אך זאת במידה רבה בגלל גופם הגדול בהרבה. על מנת לחשב את גודל המוח בהשוואה לגודל הגוף נהוג להשתמש במדד EQ (Encephalization Quotient או "מנת המוחיות") במדגם של מיני בעלי-חיים שונים. כשמשתמשים במדגם של מיני יונקים נמצא בדרך-כלל כי לאדם ערך EQ בין 6 ל-8, ופירוש הדבר שמוחו גדול פי 6 עד 8 מהצפוי ליונק בעל גודל גוף דומה. זהו הערך הגבוה בין היונקים, כאשר הבאים אחריו בדירוג, הדולפינים וקופי האדם, מקבלים בדרך-כלל ערכי EQ של 2 עד 5, והיונק הממוצע מקבל בהגדרה ערך של 1. יש לשים לב שערכו המספרי של EQ תלוי במדגם המינים הנבחר, למשל אם דוגמים רק מיני פרימטים יתקבל ערך EQ של 3 בלבד, שפירושו מוח גדול פי שלושה מהצפוי לפרימט באותו גודל גוף. אך בכל מדגם שייבחר יקבל האדם ערך EQ גבוה משל כל שאר המינים[11].
האזור המפותח ביותר במוח האדם הוא קליפת המוח הגדול, שכוללת מרכזים של תחושה, פעולה, חשיבה ומודעות. קליפת המוח היא למעשה יריעה רב-שכבתית ששטחה כ-2,360 סמ"ר (היינו, כריבוע שאורך צלעו כמעט חצי מטר), והיא משופעת בקפלים המגדילים את שטח הפנים שלה ומאפשרים לה להידחס לתוך חלל הגולגולת. קליפת המוח לבדה מהווה 75% עד 84% ממשקלו הכולל של מוח האדם, יותר מאשר בכל יונק אחר[11]. המספר של תאי-העצב בקליפת המוח של האדם הוא כ-16 מיליארד, הרבה יותר מאשר בקליפת המוח של כל יונק אחר שנמדד, למשל 9 מיליארד אצל האורנגאוטן והגורילה, 6–7 מיליארד אצל השימפנזה, ו-5.6 אצל הפיל האפריקני[12].
המוח הוא גם הרקמה בעלת צריכת האנרגיה הגבוהה בגוף האדם - במצב של מנוחה מוחלטת צורך המוח, שמשקלו רק 2% ממשקלו הכולל של הגוף, 20% מכלל תצרוכת האנרגיה של הגוף. כדי לספק תצרוכת זו נדרשים בני-אדם להגדיל את אספקת הקלוריות במזונם ולהבטיח את סדירותה (ראו בסעיף תזונה), ולחלופין לחסוך בתצרוכת האנרגיה של רקמות אחרות בגופם, כמו רקמת שריר, ולהאט את קצב הגדילה אצל ילדים ומתבגרים, בהשוואה לקופי אדם וליונקים אחרים[13].
עור ושיער
עור אדם חשוף יחסית משיער, פרט לשיער הראש ולשיער הזקן והשפם בגברים בוגרים. שיער הגוף נוטה לגדול מעט עם הבגרות הגופנית, בעיקר במפשעה ובבתי השחי. למעשה, מספר זקיקי השערות בעורם של בני אדם אינו פחות מזה שביונקים רבים אחרים, אלא שמרבית השערות הצומחות מהם מנוונות וקטנות מאוד. זקיקי השערות עדיין קשורים לשרירים הזעירים הזוקפים אותן, כך שרפלקס סימור השיער הטיפוסי ליונקים עדיין פועל בבני-אדם כאשר קר להם (התחושה המכונה "עור ברווז"), ולעיתים כאשר הם נרגשים מאוד כתוצאה מאיום כלשהו (תגובת "הילחם או ברח").
בבני אדם צעירים ובריאים העור חלק ומבריק, בדומה לעורם של יונקים ימיים כמו הדולפין, ובניגוד לעור יונקים יבשתיים שמתחת לפרווה הוא נוטה להיות מקומט ודהה. זוהי תוצאה של שכבת שומן תת-עורית שמפותחת באדם יותר מאשר ברוב היונקים היבשתיים. צבע העור מגוון מאוד בבני-אדם ממוצא שונה - משחור כמעט לחלוטין ועד בהיר ביותר, המקבל גוון ורדרד כתוצאה מנימי דם הסמוכים לפני העור. צבע העור הוא תוצאה של כמות וסוג של הפיגמנט מלנין בתאי העור. תאי העור אף מייצרים מלנין נוסף כתגובה לקרינה אולטרה סגולה הפוגעת בהם, מה שגורם לאפקט השיזוף. במשך השנים התפתח ריכוז גבוה של מלנין בעור בני-אדם באזורים גאוגרפים שבהם קרינת השמש חזקה, כמנגנון הגנה מהאפקט המסרטן שלה, ולריכוז נמוך של מלנין בעור בני אדם באזורים גאוגרפים מעוטי קרינה, המאפשר לקרני שמש לחדור לעור ולסייע ביצירת ויטמין D.
צבע השיער וצורתו אף הם מגוונים בבני אדם שונים. נראה שצבע השיער המקורי באדם כהה מאוד עד שחור, אך מוטציות שונות פוגעות בייצור המלנין וגורמות לצבעים בהירים יותר כמו בלונד וג'ינג'י. מוטציות כאלו התפשטו באוכלוסיות אדם שונות, בעיקר באירופה אך גם בכמה אוכלוסיות ילידיות באזורים הטרופיים. גנים המשפיעים על גידול השערה גורמים לשיער חלק, מתולתל או מקורזל. עם הגיל נוטה ייצור המלנין בשערה להיפגע, מה שגורם לשיער שיבה.
גנטיקה
גנום האדם
- ערך מורחב – גנום האדם
כמו כל שאר היונקים, האדם הוא יצור דיפלואידי - כל אחד מהתאים הסומטיים שלו מכיל שני מערכי כרומוזומים, אחד מהאם ואחד מהאב. מערך הכרומוזומים באדם (קריוטיפ) כולל 23 זוגות כרומוזומים.
אופן קביעת הזוויג באדם אף הוא זהה לזה של שאר היונקים: בתאי הנקבות נמצאים זוג כרומוזומי זוויג XX, בעוד שבתאי הזכרים נמצא כרומוזום X אחד מזווג לכרומוזום Y קטן יותר. הורשת כרומוזום Y מהאב גורמת אפוא להרות בן, בעוד שהורשת כרומוזום X מהאב גורמת להרות בת.
כלל ה-DNA בכרומוזומים נקרא גנום. גנום האדם כולל בסך הכול כשלושה מיליארד זוגות נוקלאוטידים - גדול בהרבה מהגנום של אורגניזמים רבים כמו זבוב התסיסנית (140 מיליון זוגות בלבד), אך גם קטן בהרבה מהגנום של אורגניזמים רבים אחרים, למשל דגי ריאות (עד 130 מיליארד זוגות). הנוקלאוטידים האלו מרכיבים, על פי האומדן האחרון מפרויקט גנום האדם, כ-20 אלף גנים המתורגמים לחלבון, וכן כמה אלפי פסאודוגנים אשר אינם מתורגמים כתוצאה מפגמים גנטיים שונים. בסך הכול רק כאחוז עד שני אחוזים מכלל הגנום האנושי מתורגם לחלבון. אחוז גדול יותר של הגנום אינו מתורגם אך יש לו תפקיד חשוב בבקרת גנים. בנוסף, אחוז ניכר של הגנום האנושי (גודלו עדיין שנוי במחלוקת עזה במחקר הגנטי) הוא בבחינת "DNA אנוכיי" ו"DNA זבל" שלדעת החוקרים אין להם תפקיד מועיל לאדם, ומכילים בעיקר רטרוטרנספוזונים, המשכפלים את עצמם באופן אנוכי בדומה לנגיפים, ושרידי רטרוטרנספוזונים שאינם פעילים עוד.
מגוון גנטי
- ערכים מורחבים – מגוון גנטי, גזע (אדם)
בקרב האנושות כיום יש מגוון גנטי: הבדלים ברצף הגנום בין בני אדם שונים. מספר ה-SNP (הבדל בנוקלאוטיד בודד) שנמצאו באנושות עד שנת 2008 הוא כ-3.1 מיליון[14]. פירוש הדבר שבין בני-האדם הרחוקים ביותר זה מזה, למשל בין יליד אפריקה ויליד אמריקה הדרומית, מגיע ההבדל עד לאחד מכל 1,000 נוקלאוטידים בממוצע, היינו כ-0.1% מהגנום.
ההבדלים נוצרים כתוצאה מהצטברות מוטציות - שינויים בסדר וזהות הנוקלאוטידים. קצב המוטציות הממוצע בבני-אדם הוא בסדר גודל של כ-100 לדור, היינו אדם ממוצע מוריש לילדיו כ-100 מוטציות חדשות שהופיעו אצלו ואינן קיימות אצל הוריו[15]. מרבית המוטציות האלו נייטרליות - הן אינן מזיקות או מועילות - ורובן הגדול לא תצלחנה לעבור בתורשה לדורות הבאים, אך מיעוטן מתפשט באוכלוסייה באמצעות סחף גנטי. סחף גנטי עלול לגרום גם להתפשטותן של מוטציות מזיקות רצסיביות, שאינן גורמות לנזק עד שהן מורשות משני ההורים גם יחד, ולכן מרבית המחלות התורשתיות המסוכנות והנפוצות באוכלוסיית האדם, כמו אנמיה חרמשית וסיסטיק פיברוזיס, הן מסוג זה. מיעוט זעיר אף יותר הן מוטציות מועילות העשויות להתפשט באוכלוסייה, כגון המוטציות הגורמות סבילות ללקטוז.
מתוך המגוון הגנטי הקיים, חלקה הגדול של השונות (כ-85%) מוסבר על ידי ההבדלים שבין בני-אדם בודדים, ורק מיעוטה על ידי מוצא גאוגרפי או אתני. מתאם בין אזור המוצא לרצף הגנום נוצר במשך הדורות משום שבני-אדם נוטים יותר להעמיד צאצאים עם בני אדם הגרים בסמוך אליהם[16]. מחקרים המודדים מספר גדול מאוד (כמה אלפים לפחות) של סמנים גנטיים מסוגלים לעיתים קרובות לזהות את אזור מוצאם של נבדקים שאינם "בני תערובת". עם זאת, מרבית הגנטיקאים כיום אינם משתמשים עוד במונח "גזע" לתיאור מתאם זה, משום שהוא רציף ואיננו מתחלק באופן בדיד לקטגוריות מסורתיות כמו שחורים, לבנים וכדומה[17][16].
מחזור חיים
- ערך מורחב – התפתחות גוף האדם
תוחלת החיים של האדם ארוכה משל כל יונק אחר, כ-80 שנה במדינות מפותחות. היו זמנים בימי קדם (ואף כיום במדינות מתפתחות רבות) שתוחלת החיים הייתה נמוכה בהרבה, אך זאת בעיקר כתוצאה משיעורים גבוהים של תמותת תינוקות[18], ובני אדם שצלחו בחיים את תקופת הינקות היו עשויים להגיע לגילים דומים לאלו של בני-אדם בימינו. הגיל המופלג ביותר שתועד בוודאות הוא 122 שנה.
התפתחות עוברית ולידה
היריון באדם אורך בממוצע 9 חודשים, שבמהלכם מתחלק התא המופרה ברחם האם פעמים רבות, ומתמיין להתפתחות עובר. כמו אצל שאר יונקי השליה, העובר מקבל מזון וחמצן מדם האם דרך שליה וחבל הטבור. בדרך כלל נולד ולד יחיד, אך אחת לכמה עשרות לידות נולדים תאומים, ולידות של שלישיות, רביעיות ואף חמישיות ידועות אף כי נדירות מאוד. בהשוואה למיני יונקים אחרים, הלידה באדם קשה וממושכת יותר ולעיתים אף מסוכנת, שכן ראשו הגדול יחסית של הוולד מתקשה לעבור בתעלת הלידה בין עצמות האגן של האם. הסיכון בלידה פחת משמעותית במאות ה-20 וה-21, הודות לחידושים רפואיים דוגמת חיטוי, ניתוח קיסרי, בדיקת אולטרה סאונד להיריון ובדיקת מי שפיר.
ינקות
- ערך מורחב – ינקות
התינוק חסר ישע בלידתו ותלוי לחלוטין בהוריו. אף על פי שאפילו בתינוק בן כמה ימים בלבד ניתן לאתר יכולת מסוימת לראות דברים ואף לזהות פנים, באופן מעשי הוא עיוור כמעט לחלוטין. יכולת ממשית למקד את המבט ולעקוב אחרי עצמים מתפתחת בהדרגה בגיל חודשיים עד ארבעה חודשים, הושטת יד מגיל ארבעה חודשים, ואחיזה מיומנת של חפצים מגיל שנה ואילך. תינוקות בדרך-כלל מתחילים לזחול על בטנם לאחר גיל חצי שנה, ובגיל כשנה עד שנה וחצי הם מזדקפים על רגליהם ומתחילים ללכת, אך פיתוח מיומנות בהליכה, ריצה וקפיצה אורכות מספר שנים נוספות. תהליך ייחודי לתינוקות וילדי אדם הוא למידת השפה המדוברת בסביבתם הקרובה (ראו פירוט בסעיף שפה).
כמו אצל שאר היונקים התינוק ניזון בתחילה מחלב, באופן הטבעי על ידי יניקה משדי אמו. נראה כי לאורך מרבית הפרהיסטוריה וההיסטוריה תינוקות ינקו במשך השנתיים עד ארבע השנים הראשונות לחייהם, ואף מאוחר יותר[19]. בחברות חקלאיות חלב בהמות שונות החליף בחלקו את חלב האם, ובתרבות המערב כיום, עם התפתחות ההנקה מבקבוק ותרכובת מזון לתינוקות, פחות ופחות מקובל להניק לאחר גיל שנתיים.
ילדות והתבגרות
תקופת הילדות נחשבת לגיל 3 ועד גיל 12 לערך, ומתאפיינת בגדילה מתמשכת בקצב איטי יותר מאשר בתקופת הינקות. ילדי האדם עדיין תלויים מאוד בהוריהם להגנתם, פרנסתם והדרכתם. הם סקרנים מאוד, מצטיינים ביכולות למידה גבוהות ומרבים לשחק. תקופת ההתבגרות נחשבת לגילאי 12 עד 20 שנה בערך, ומתאפיינת בתהליך ההתבגרות הגופנית ובנטייה הולכת וגוברת לעצמאות. תופעה ייחודית לאדם היא פרץ גידול מהיר יותר בתקופת ההתבגרות מאשר בילדות, אשר נוטה להיות מודגש וממושך יותר בבנים מאשר בבנות, וכתוצאה ממנו גברים הם בממוצע גדולי גוף מנשים אף על פי שבתקופת הילדות ההבדלים אינם משמעותיים. בסך הכל תקופות הינקות, הילדות וההתבגרות יחדיו אורכות כרבע מתוחלת החיים הכללית, יותר מאשר בכל יונק אחר, ובכך מאפשרות לבני אדם ללמוד דברים רבים עד הגעתם לבגרות.
הורות
- ערכים מורחבים – הורות
בבני-אדם אין עונת רבייה קבועה, והם מתרבים בכל עונות השנה.
כמו אצל נקבות במיני יונקים אחרים, הנקה בנשים גורמת להפרשת ההורמון פרוגסטרון המקטין את הסבירות להרות שוב. לאורך מרבית הפרהיסטוריה וההיסטוריה, נראה שתקופת הנקה ארוכה פעלה כאסטרטגיה טבעית ליצירת הפרש גילאים של מספר שנים בין אחים, כך שהאם לא נדרשה לטפל ביותר מתינוק אחד באותו זמן. במאות השנים האחרונות, קיצור תקופת ההנקה (ראו בסעיף ינקות) אפשר לנשים ללדת מדי שנה או שנתיים, ובכך תרם לקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה[20].
כיום, ברוב התרבויות האנושיות מקובלת המונוגמיה, גברים בדרך-כלל מתפקדים כאבות, ולוקחים חלק בטיפול בצאצאיהם ובפרנסתם. השתתפות הגברים מסייעת מאוד לגידול הצאצאים עד לבגרות במשך התקופות הארוכות והפגיעות של היריון, ינקות, ילדות והתבגרות באדם. כמו אצל מרבית המינים המונוגמים, גם באדם זוגיות לא תמיד נשמרת לכל החיים, קשרים וידידויות עם אנשים אחרים אינם נדירים, וצאצאים לעיתים מגודלים על ידי האם לבדה או אף האב לבדו. אך כמעט בכל חברות האדם, המשפחה הנורמטיבית ביותר כוללת גבר ואישה שחיים יחד ומגדלים יחד את צאצאיהם המשותפים.
זקנה
- ערך מורחב – זקנה
תופעה ייחודית נוספת לאדם הם חיים הנמשכים הרבה לאחר תום תקופת הפוריות. התופעה בולטת במיוחד אצל נשים, אשר בגיל הבלות שלהן (בתרבות המערב בדרך כלל בסביבות גיל 50 שנה) אינן מסוגלות עוד ללדת, אך לעיתים קרובות הן מסייעות לבניהן ובנותיהן הבוגרים בטיפול בנכדיהן. התהליך ארוך והדרגתי יותר בגיל המעבר אצל גברים, שכן ייצור תאי הרבייה בגופם איננו פוסק ובאופן עקרוני הם עשויים לשמור על פוריותם עד גיל מופלג, אך ירידה באיכות התאים וברמת החשק גורמת גם למרבית הגברים הקשישים להתרכז בסיוע לנכדיהם במקום בהולדת ילדים נוספים. בכל החברות האנושיות מקובל לרחוש כבוד לאנשים קשישים ולניסיון החיים שצברו, ולעיתים קרובות הם מתפקדים כראשי משפחות, כיועצים ואף כמנהיגי קהילות.
|
לערכים רבים בנושאי מזון ותזונה, ראו פורטל המזון. |
תזונה
- ערך מורחב – תזונה
בני אדם הם אוכלי כול, המסוגלים להיזון ממגוון של מזונות מהחי והצומח, ואינם מתמחים בסוג מסוים של מזון. עדויות ארכאולוגיות ומחקרים בציידים-לקטים בני-זמננו מראים שבמשך מרבית הפרהיסטוריה, בני אדם ניזונו מציד בעלי-חיים, ובכלל זה דיג ואיסוף חסרי חוליות, ומלקט של זרעים, פירות ושורשים. בישול באש ועיבוד מזון בעזרת כלי אבן ועץ הגדילו את מגוון המזונות הזמינים לבני אדם פרהיסטוריים, ואִפשרו להם להוציא פחות זמן ואנרגיה על-מנת להשיג, ללעוס ולעכל כמות רבה יותר של מזון בעל ערך תזונתי גבוה יותר. בני-אדם התאימו את תזונתם לבתי-הגידול בהם חיו, וישנן תרבויות הניזונות כמעט בלעדית מהצומח או כמעט בלעדית מהחי.
ביות בעלי חיים וצמחים אִפשר טכנולוגיות להפקת מזון בכמויות גדולות, כגון גידול וטחינת דגניים; חליבת בהמות והכנת מוצרי חלב; והתססת סוכרים לאלכוהול. כמו כן התאפשרה אגירת כמויות גדלות של מזון, בסיוע טכנולוגיות שימור מזון שונות כמו עישון, ייבוש, כבישה והחמצה. מגוון מקורות המזון ירד בשל הנטייה להתרכז במספר קטן של סוגי הגידולים החקלאיים היעילים ביותר, אך הוא גדל שוב בעת החדשה הודות לייבוא של גידולים חקלאיים, מוצרי מזון וטכנולוגיות מזון מכל העולם[21].
לאורך הפרהיסטוריה וההיסטוריה, מחסור במזון היה סיכון עיקרי לאוכלוסיות אדם, לעיתים כתוצאה מאסונות טבע, בצורת, מלחמות ושיעבוד, או הכחדה של בעלי-חיים וצמחים ששימשו כמזון. אירועים כאלו לעיתים קרובות גרמו לרעב המוני ולתת-תזונה, בעיקר אצל ילדים, חסרי אמצעים ואוכלוסיות מוחלשות שונות. לפי דו"ח של ארגון המזון והחקלאות של האומות המאוחדות משנת 2015, הצריכה הממוצעת של מזון בעולם היא בערך 1,800 קילו-קלוריות לאדם ליום[22], בעוד שארגון הבריאות האמריקאי ממליץ על צריכה יומית של 2,700 קילו-קלוריות לגבר ו-2,200 קילו-קלוריות לאישה (מספר הקילו-קלוריות הדרוש ליום תלוי במין, בגיל, במשקל הגוף, בסגנון החיים ועוד). מדד הרעב העולמי הוא כלי סטטיסטי המתאר את מצב הרעב בעולם. בשנים 1990–2013 עלה לראשונה מספר המתים בעולם כתוצאה מהשמנת יתר על מספר המתים מתת-תזונה[23][24].
מחלות, פתולוגיה ומוות
מחלות היו ועודן גורם המוות העיקרי אצל בני אדם, בדרך-כלל נפוץ ממוות כתוצאה מאלימות, מלחמות או תאונות. במשך מרבית הפרהיסטוריה וההיסטוריה, מחלות זיהומיות המופצות על ידי נגיפים, חיידקים וטפילים אחרים גרמו למרבית הנפגעים ומקרי המוות, תכופות בקרב תינוקות וילדים קטנים[25][18]. מחלות כאלו לעיתים נפוצו כמגפות שקטלו אחוז ניכר של האוכלוסייה, בעיקר בכפרים ובערים צפופי אוכלוסין עם תנאי סניטציה והיגיינה גרועים[26]. קטלנותן של מגפות גברה עם המהפכה הנאוליתית, אם בשל העלייה בצפיפות האוכלוסייה ואם משום שבעלי-חיים מבויתים שגודלו בצפיפות חשפו את החקלאים לפתוגנים שלהם, והעבירו אליהם מגפות כמו אבעבועות שחורות, חצבת וסוגים שונים של שפעת. אוכלוסיות אדם אשר שרדו מגפות כאלו פיתחו דרגה מסוימת של חסינות אליהן, וכאשר היגרו מאוחר יותר לאזורים אחרים, הן לעיתים גרמו בבלי-דעת להדבקה נרחבת של האוכלוסיות המקומיות הבלתי-חסינות. מרבית החללים שהפיל
האימפריאליזם והקולוניאליזם האירופי בין ילידי אמריקה, אוסטרליה ואוקיאניה היו תוצאת מגפות כאלו, אף יותר מאשר מלחמות או שיעבוד[27].
במאות השנים האחרונות, חידושי המדע והטכנולוגיה הובילו לפיתוח חיסונים ואנטיביוטיקה נגד פתוגנים, ולשיפור תנאי סניטציה והיגיינה. בעקבות זאת, במדינות המערב בעיקר ירדו מאוד אחוזי התמותה כתוצאה ממחלות זיהומיות, ותשומת לב רבה יותר מוקדשת לגורמי התמותה הבאים בתור - מחלות של כלי הדם, מחלות ניווניות וממאירות. במדינות העולם השלישי, מחלות זיהומיות עדיין נפוצות וקטלניות יותר. על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי[28], גורמי התמותה העיקריים באוכלוסיית העולם בשנת 2004 היו (באחוזים מכלל מקרי המוות) כדלהלן:
- מחלות של מערכת הדם: 29% (בכלל זה מחלת לב כלילית: 13% ושבץ: 10%).
- מחלות זיהומיות: 19% (ביניהן איידס הקטלנית ביותר עם 5%).
- גידולים ממאירים: 12% (ביניהם סרטן הריאה הקטלני ביותר עם 2%).
- דלקות וזיהומים של הריאה: 6%.
- תאונות: 6% (בכלל זה תאונות דרכים: 2%).
- אלימות מכוונת: 3% (בכלל זה התאבדות: 1.5%, רצח: 1% ומלחמה: 0.3% בלבד).
בית גידול, תפוצה ואוכלוסייה
- ערך מורחב – דמוגרפיה של העולם
תחום תפוצת האדם כולל את כל יבשות כדור הארץ פרט לאנטארקטיקה (שיש בה תחנות מחקר אך לא מגורי קבע). האדם הוא מין החולייתן היבשתי בעל התפוצה הגאוגרפית הרחבה ביותר, וחי במספר הרב ביותר של בתי גידול. מתקרבים אליו בכך רק כמה מינים החיים במשכנות האדם, כמו העורב האפור והחולדה המצויה[29]. הטכנולוגיה והתרבות אפשרו לאדם לחיות באזורי אקלים ובבתי-גידול שונים ומגוונים מאוד, כגון מדבריות, יער גשם טרופי, איים מבודדים בלב האוקיינוס וטונדרה ארקטית.
.jpg)
יתר-על-כן, האדם משנה בתי גידול בקנה-מידה נרחב על-מנת להתאימם לצרכיו - הוא מברא יערות על-מנת להפוך אותם לאדמה חקלאית או לערים, מביית צמחי בר וחיות בר, ובונה סכרים, מאגרי-מים ומתקני השקיה המאפשרים לגדל צמחים וחיות כאלו אפילו בבתי-גידול שחונים ומדבריים. ישנם בתי גידול שלמים הנמצאים כיום בסכנת העלמות כתוצאה מפעולות האדם. למשל, מוערך שיותר משני שלישים של שטחי היער והחורש הים-תיכוני הושמדו, כתוצאה מרעיית יתר, כריתת עץ לבערה והכשרת שטחים לחקלאות ולעיור[30].
פעילות האדם גרמה או סייעה להכחדה של מיני בעלי-חיים וצמחים רבים, בעיקר ביבשות ואיים שלא התקיימו בהם לפני-כן אוכלוסיות אדם ארכאיות. יש המעריכים שכבר בתקופה הפרהיסטורית תרמו ציידים-לקטים להכחדתם של רבים ממיני בעלי החיים הגדולים שנעלמו בעת העתיקה. למשל, לאחר שהיגרו בני האדם הראשונים ליבשת אוסטרליה נכחדו שם 23 מתוך 24 המינים שמשקלם עלה על 44 ק"ג. לאחר שהיגרו בני האדם הראשונים ליבשת אמריקה נכחדו שם מרבית היונקים במשקל מעל 100 ק"ג, ובכלל זה כל מיני הסוסים, בעלי החדק, עצלני הקרקע, ואף כמה טורפים גדולים. מידת תרומתו של האדם להכחדות בהשוואה לגורמים אחרים כמו תמורות אקלים, שנויה במחלוקת במחקר בעיקר בגלל הקושי לתארך במדויק את היעלמות בעלי החיים הגדולים מחד גיסא, ואת העדויות הארכאולוגיות להגעת האדם מאידך גיסא[31][32]. לעומת זאת אין מחלוקת על ייחוס ההכחדות להגירות האדם. לדוגמה, בניו זילנד נכחדו מספר מינים של עוף המואה ועיט האסטי לאחר שהגיעו לשם המאורים, ובמדגסקר נכחדו 8 מיני עוף הפיל, 17 מיני למורים (ובכלל זה הלמור הענק), ושני מיני היפופוטמיים, לאחר שהגיעו לשם לראשונה בני אדם מאינדונזיה. בתקופות היסטוריות, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע תיעד את הכחדתם של 784 מיני בעלי-חיים וצמחים מאז שנת 1500 לספירה, בכללם שור הבר, זברת הקואגה, הזאב הטסמני, פרת הים, עוף הדודו ומלומיס קי ברמבל. האיגוד מעריך שמינים רבים מכך בהרבה נכחדו ללא תיעוד, וכן מגדיר כמעט 4,000 מינים החיים כיום "בסכנה חמורה" להכחדה[33].
האדם אף מסוגל להשפיע על האקלים של כדור הארץ כולו. חוקרים במדעי האקלים גילו שהחקלאות והתעשייה של האדם העלו באופן ניכר את ריכוז פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים באטמוספירה, ומוערך ששינוי זה תרם באופן משמעותי להתחממות של פני כדור הארץ בשיעור ממוצע של למעלה מ-0.75 מעלת צלזיוס במאת השנים האחרונות[34].
.svg)
נכון ליולי 2017, אוכלוסיית האדם בכדור הארץ מונה 7.45 מיליארד נפש. ואולם מספר זה הוא תוצאת גידול כה מהיר במהלך מאות השנים האחרונות, עד כי יש המתארים אותו במונח התפוצצות אוכלוסין. במשך מרבית הפרהיסטוריה, אוכלוסיית העולם מנתה רק כמה עשרות אלפי בני-אדם[35]. לפני כמה אלפי שנים, המעבר מכלכלה המבוססת על ציד ולקט לכלכלה מבוססת על חקלאות אפשר לראשונה להגדיל באופן משמעותי את אוכלוסיית האדם, ובמשך מרבית ההיסטוריה נאמד גודלה בכמה עשרות או מאות מיליונים. לפני כמאתיים שנה, חידושי המהפכה התעשייתית וירידה בתמותת תינוקות כתוצאה מהשגי הרפואה גרמו לגידול דרמטי באוכלוסייה, אשר הגיעה למיליארד נפש בראשית המאה ה-19, לשני מיליארד נפש בראשית המאה ה-20, ולשבעה מיליארד נפש בראשית המאה ה-21. קצב גידול האוכלוסייה הגיע לשיאו בשנות ה-60 של המאה ה-20 - כ-2.2% בשנה שפירושם הכפלת גודל האוכלוסייה מדי 31 שנה. מאז ועד היום, אמצעי מניעה ושיטות נוספות לפיקוח ילודה סייעו להוריד מעט את קצב הגידול העולמי ל-1.3% בשנה, שפירושו הכפלת גודל האוכלוסייה מדי 54 שנים. תחזיות לגודל האוכלוסייה בשנים הבאות תלויות בתחזית לקצב הגידול: במרבית המדינות המפותחות בעולם כיום ירד קצב הגידול הטבעי לאפס ואף למטה מכך (היינו ירידה בגודל האוכלוסייה), ובהנחה שמדינות העולם השלישי תלכנה בעקבותיהן חוזה כיום ארגון האומות המאוחדות שאוכלוסיית העולם תתייצב בראשית המאה ה-22 על גודל של כ-11 מיליארד בני אדם[36].
פרהיסטוריה
- ערכים מורחבים – פרהיסטוריה
המונח פרהיסטוריה מתייחס לתולדות האדם בתקופה שקדמה להמצאת הכתב ולתיעוד המאורעות. בתקופה המתוארכת לימי אדם הראשון כבר הופיעו כלי האבן המסותתים הראשונים. התקופה הפרהיסטורית מסתיימת לפני כמה אלפי עד מאות שנים עם תחילת השימוש בכתב (בתקופות שונות במקומות שונים בעולם). לפיכך, התקופה הפרהיסטורית מכסה חלק של תולדות האנושות, ממנו אין כל תיעוד כתוב. מקור המידע החשוב ביותר על התקופה הוא ממצאים ארכאולוגיים, בעיקר כלים מאבן, עצם וחרס, שרידי מבנים ואשפת מזון של האדם, וכן שרידי שלד מאובנים של האדם עצמו.
ראשית הטכנולוגיה המתבטאת בעדויות לסיתות כלי אבן, שימוש האדם הקדמון באש, התפתחות הציד של בעלי חיים גדולים, נדידת האדם ואכלוס העולם הישן ולאחר מכן אוסטרליה ואמריקה, התפתחות האדם מבחינה התנהגותית יחד עם עדויות לאמנות ובעקיפין - לשפה, תודעה ופולחן, התיישבות הקבע ויצירת כפרים, ביות הצמחים ובעלי החיים, והופעת הקרמיקה וחרושת המתכת.
חלוקת הפרהיסטוריה האנושית משתנה ממקום למקום. באזור המזרח התיכון, אירואסיה וצפון אפריקה. מקובל להבחין בין התקופה בה הייתה רק האבן בשימוש, לתקופות בהן החל עיבוד המתכת, כמו התקופה הכלקוליתית בקדמת אסיה ודרום אירופה, ותקופות הברונזה והברזל[37]. בתוך תקופת האבן מקובלת החלוקה לתקופה מוקדמת יותר, בה בני האדם היו נוודים וקיימו אורח חיים של ציידים-לקטים, ותקופה מאוחרת לה, בה החל ייצור המזון (ביות הצמחים וחיות המשק) וההתיישבות בכפרי קבע חקלאיים. המעבר בין השלבים אירע בהדרגה; מתחילה בסהר הפורה, ומאוחר יותר בדרום ומזרח אסיה, צפון אפריקה ואירופה. ייצור המזון, עליו מתבססת הציוויליזציה האנושית, הגיע לאזורים אחרים רק במהלך אלפיים השנים האחרונות (למשל לדרום אפריקה) ולאזורים אחרים, כאוסטרליה, לא הגיע כלל עד העת החדשה. במאה ה-20 ובמאה ה-21 עדיין מתקיימים בכמה אזורים נידחים בעולם קומץ של שבטי אדם החיים ללא כתב וחרושת מתכת, ואף ללא חקלאות, ומתוך המחקר אנתרופולוגי שלהם ניתן להסיק על אורח החיים בתקופות פרהיסטוריות[38].
תחילתה של התקופה הפרהיסטורית הקדומה והארוכה ביותר, מקובל להגדירה החל מן העדויות הראשונות לכלי אבן מסותתים. האתרים הארכאולוגיים האופייניים לה שייכים מתאפיינים בסיתות נתזים פשוטים ומקצצים, ומאוחר יותר בסיתות מוקפד יותר של אבני יד וטיפוסי כלים תקניים אחרים שהיו שימושיים עוד תקופה ארוכה לאחר מכן. תרבויות אלה נוצרו בידי בני אדם קדומים שהתפשטו גם למזרח התיכון, דרום-אירופה ודרום ומזרח-אסיה. עדויות לשימוש קבוע באש נעשות נפוצות רק בשלב מאוחר יותר, ועדויות משכנעות לקבורה, לפולחן ולאמנות נעדרות בשלב זה כמעט לחלוטין.
בתקופה שלאחר מכן במקום כלי האבן שבתקופה שלפני כן - מופיעים כלי צור מסותתים, דקים ומתוחכמים יותר. שינוי זה קיים אצל בני אדם שונים, מאפריקה, מהמזרח התיכון, ממרכז אסיה ומאירופה. בתקופה זו שלטו בני-אדם באש וצדו פרסתנים גדולים כעניין שבשגרה. עם זאת, קיים ויכוח בין חוקרים אם היכולת הקוגניטיבית הכללית של בני-אדם אלו הייתה מפותחת כמו בתקופות מאוחרות, שכן עדויות לקבורה מכוונת וטקסית, לשימוש בצבע ולייצור חרוזים לקישוט הן עדיין נדירות מאד בתקופה זו[39].
התקופה הבאה מתאפיינת בתרבויות חומריות דוגמת ייצור כלים משוכללים מאבן ואף מחומרים נוספים כגון עצם וקרן, וכן חרוזים משיני בעלי חיים, פריטי אמנות מגולפים בכשרון וציורי מערות מרהיבי-עין. בני-אדם היגרו מאפריקה והשתלטו בהדרגה על כל יבשות העולם (פרט לאנטארקטיקה), תוך דחיקת רגליהן של אוכלוסיות אדם אחרות, או הטמעתן לתוך האוכלוסיות החדשות. בני אדם אלו גם יישבו אזורים שלא הייתה בהם מקודם נוכחות אנושית כלשהי: הגירה לגינאה החדשה ולאוסטרליה החלה ככל הנראה כבר בשלהי תקופה זו, ולמרות המפלס הנמוך של פני-הים באותה תקופה חייבה טכנולוגיה כלשהי של סירות או רפסודות לחציית מצרי ים ברוחב עשרות קילומטרים. ההגירה מסיביר לאמריקה הצפונית, דרך הגשר היבשתי שחיבר באותה תקופה את מצר ברינג, החלה ככל הנראה לאחר תקופה זו, ולאחר תקופה קלה נוספת התפשטו המהגרים עד קצה הדרומי של אמריקה הדרומית. הישגים מעין אלו מצביעים על כך שבני-האדם מאותה תקופה היו מתקדמים ביכולותיהם, בעלי שפה מורכבת, תודעה וכישורי מחייה וטכנולוגיה זהים לאלו של ציידים-לקטים בני-ימינו.
המהפכה החקלאית
- ערכים מורחבים – המהפכה החקלאית, חקלאות, ביות
בתקופה המאוחרת של הפרהיסטוריה החלו חברות אדם רבות לעבור בהדרגה מאורח-חיים המבוסס על ציד ולקט לאורח-חיים המבוסס על חקלאות. הסיבה העיקרית לשינוי זה הייתה לפי המשוער תמורה באקלים הגלובלי: עליית הטמפרטורות ומפלס פני הים, והעלמות רבים מן הקרחונים שכיסו את צפון איראסיה ואמריקה. בעלי-חיים רבים ששימשו כמזון לאדם התמעטו, או אף נכחדו לחלוטין עקב תמורות האקלים וציד אינטנסיבי. מצד שני, במקומות רבים איפשר האקלים החם והיבש יעילות מוגברת בגידול דגנים, אך גם כפה התיישבות לצד מקורות מים. המהפכה החלה בכמה מוקדים בלתי-תלויים ברחבי העולם - באזור הסהר הפורה בשלב מוקדם יותר, אך באזורים אחרים, כגון מערב אפריקה ויבשת אמריקה, רק מאוחר הרבה יותר.
המהפכה התבססה על ביות מספר קטן יחסית של מיני בעלי חיים וצמחים, אשר שינו במשך הדורות את הפיזיולוגיה שלהם ואת התנהגותם בתהליך השבחה, מכוון או בלתי-מכוון על ידי אדם, באמצעות ברירה מלאכותית, עד כי רבים מהם שונים כיום מאד מאבותיהם הפראיים. הזאב המצוי יוצא-דופן בכך שביותו החל עוד לפני תקופה זו, וממנו הושבחו הגזעים הרבים של כלב הבית. מינים נוספים ושונים זה מזה בויתו באזורים גאוגרפים שונים: באזור הסהר הפורה בויתו החיטה והשעורה כצמחי זרעים למאכל, וכן עז הבר (שהפכה לעז הבית), בקר הבר (שהפך לבקר הבית), כבש המופלון (שהפך לכבש הבית) והערוד (שהפך לחמור הבית) כבהמות למאכל, חלב, צמר ועבודה. בערבות מרכז אסיה בוית סוס הבר (שהפך לסוס הבית) בעיקר לצורך עבודה ותחבורה, אך גם למאכל ולחלב. במזרח אסיה בוית צמח האורז, באמריקה המרכזית התירס, ובאמריקה הדרומית תפוח האדמה.
מרבית החוקרים כיום מגדירים את המהפכה החקלאית כאחת ההתפתחויות החשובות ביותר בתולדות המין האנושי[40], שכן היא איפשרה לראשונה ייצור ואגירת כמויות גדולות של מזון ומוצרי יסוד אחרים, ותודות לכך גם מגורי קבע, עיור וניהול של קהיליות, מוסדות, ומיזמים גדולים. יכולת ארגון ותכנון לטווח ארוך התפתחה בכפרים ובערים לצורך משימות כמו תיחום חלקות שדה, הקצאת מי השקיה ותזמון הגידולים החקלאיים עם תחזית עונות השנה. במקביל לישובי קבע של איכרים הופיעו חברות חקלאיות של רועים נוודים, שביססו את כלכלתם על רעיית בהמות בית דוגמת עזים, סוסים, גמלים ואף איילי צפון, בעיקר באזורי ערבה ומדבר שחונים מדי לגידולים חקלאיים. השתלטות על מאגרי מזון, אדמה פורייה, מקורות מים ואזורי מרעה הפכה מניע עיקרי לפשיטות, למלחמות ולנדידות עמים, במיוחד בעיתות מחסור ורעב, למשל כתוצאה מבצורת, והביאה להקמת צבאות ולביצור ערים בחומות. חברות ציידים-לקטים עדיין המשיכו להתקיים, אך לעיתים קרובות נדחקו בלחץ החברות החקלאיות הגדולות והמאורגנות יותר לאזורים שבהם קשה היה לקיים חקלאות, כגון יערות עבותים, מדבריות שחונים או ערבות קרח[41].
היסטוריה
- ערך מורחב – היסטוריה
המונח היסטוריה מתייחס לחקר תולדות האדם על פי תעוד המאורעות, ולכן גיל ההיסטוריה כגילו של הכתב. בסין סמלים שגולפו על שריון צבים תוארכו לתקופה של 6600 שנה לפנה"ס, אך הכתב הידוע הראשון שנעשה בו שימוש נרחב מתועד מ-3500 לפנה"ס לערך, והוא כתב היתדות של שומר העתיקה, שנחקק על לוחות חרס. מלכים העסיקו סופרים שיתעדו את תקופת מלכותם; כובשים טבעו מטבעות ותחריטים כדי להנציח כיבושיהם. באופן מסורתי מחולקת ההיסטוריה לשלוש תקופות[42]:
העת העתיקה
- ערך מורחב – העת העתיקה
בעזרת הכתב הוקמו ערי-מדינה ואף האימפריות הראשונות, בעיקר בעמקי הנהרות הגדולים: שומר והאימפריה האכדית בעמקי הפרת והחידקל; מצרים העתיקה בעמק הנילוס; תרבות עמק האינדוס בהודו; המדינות הסיניות הראשונות בעמקי הנהר הצהוב ונהר היאנגצה; האולמקים והמאיה במרכז אמריקה. ציוויליזציות אלו היו מבודדות זו מזו באופן חלקי או לחלוטין, עקב מגבלות התחבורה ביבשה ובים, וכתוצאה מכך פיתחו תרבויות שונות. סירות וספינות קטנות, מונעות במשוטים ובמפרשים פשוטים, אִפשרו שיט חופים ואִכלוס נרחב של איים הסמוכים ליבשת, דוגמת איי הים התיכון, איי יפן והאיים הקריביים, אך לא היו מסוגלות לצלוח אוקיינוסים נרחבים, ורק האימפריות העשירות ביותר היו בעלות יכולת לסלול דרכים ציבוריות. רובה הגדול של האוכלוסייה הורכב מחקלאים שעסקו בייצור מזון, אך בערים בעיקר הופיעו גם מעמדות של בעלי מלאכה שונים, סוחרים, חיילים, פקידי ממשל וכוהני דת. המצאת שיטות מתקדמות יותר ויותר לעיבוד מתכות הייתה מפתח עיקרי לקידום טכנולוגיות חקלאות, מלאכה ובנייה. לפיכך נוהגים היסטוריונים לחלק את העת העתיקה במרבית חלקי העולם הישן לתקופת הברונזה ולתקופת הברזל. אך באמריקה, באוסטרליה ובאוקיאניה לא השתמשו כלל בברונזה או בברזל, וחלקים מאפריקה נכנסו לתקופת הברזל בלי לעבור דרך שלב הברונזה. לחופי הים התיכון, התקופה הקלאסית נחשבת למבשרת תרבות המערב.
ימי הביניים
- ערך מורחב – ימי הביניים
באירופה מקובל לפתוח את ימי הביניים במאה החמישית לספירה בנפילת האימפריה הרומית המערבית בעקבות הגירות נרחבות של עמים. תפיסת ימי הביניים כעידן של אפלה ושקיעה משקפת בעיקר נקודת מבט של היסטוריונים אירופים, בעוד שבמזרח התיכון, בהודו, בסין, באפריקה ובאמריקה קמו בתקופה זו ציוויליזציות ואימפריות גדולות ומפותחות כמו אלו של העת העתיקה. ציוויליזציות אלו עדיין נבזזו ונכבשו מדי פעם על ידי שבטים ועמים בשוליהן, בעיקר רועים נוודים רוכבי סוסים מן הערבות של מרכז אסיה, אך בדרך-כלל הטמיעו את גלי הפלישה תוך דור או שניים. בין דרום ומזרח אסיה לבין אירופה, צפון ומזרח אפריקה התקיימו קשרי מסחר רופפים בים וביבשה, שבנוסף לתבלינים ולמשי הפיצו גם חידושים טכנולוגים כמו שיטת הספירה העשרונית, הדפוס, ואבק השרפה, ולעיתים קרובות גם מגפות דוגמת המוות השחור. באוקיאניה, ספנים פולינזים יישבו את איי הוואי וניו זילנד, ובאוקיינוס ההודי יישבו ספנים מאינדונזיה את מדגסקר. אך אמריקה, אוסטרליה ודרום אפריקה נותרו מנותקות מהעולם הישן. באמריקה המרכזית והדרומית צמחו אימפריות המאיה, האצטקים והאינקה, ובאפריקה גאנה ומאלי, אך שבטים קטנים באזורים מבודדים המשיכו להתקיים על ציד ולקט, לעיתים בתוספת חקלאות פשוטה.
העת החדשה
- ערך מורחב – העת החדשה
את העת החדשה מקובל לפתוח בעידן התגליות האירופי במאה ה-16, אשר הוליך בסופו של דבר ליצירת קשר בין כל הציוויליזציות של האנושות, וכתוצאה מכך לעידן הגלובליזציה הכלכלית, התרבותית והפוליטית. השיטה המדעית והמהפכה התעשייתית פותחו בתחילה בעיקר באירופה, ואִפשרו עיור נרחב ומעבר של מרבית האוכלוסייה מחקלאות לתעשייה ולמתן שירותים. התפתחויות אלו העניקו למדינות אירופה יתרונות טכנולוגים וכלכליים שאִפשרו לחלקן להשתלט על שטחים נרחבים בשאר היבשות, להתיישב בהן ולהשליט בהם את תרבות המערב, בתהליך האימפריאליזם והקולוניאליזם האירופי, אף כי תהליך זה נבלם בהדרגה עם סגירת הפער על ידי מדינות העולם השלישי. תנועות לאומיות זכו להצלחה גדולה, עד כי הממשל על כל השטחים המיושבים בכדור הארץ התחלק בין מדינות לאום שונות. ההתקדמות המדעית, הטכנולוגית והרפואית הביאה לעלייה ברמת החיים ולהארכת תוחלת החיים בעשרות שנים, בעיקר כתוצאה מירידה חדה בתמותת תינוקות, ועקב כך להכפלה של אוכלוסיית האנושות מדי כמה עשרות שנים. הלאומיות והגלובליזציה גררו גם עימותים גלובליים בין מדינות החל מן המאה ה-18, שהגיעו לשיאם בשתי מלחמות עולם במאה ה-20.
פסיכולוגיה
- ערכים מורחבים – נפש, פסיכולוגיה
הנפש (במובנה המדעי של המילה, באנגלית mind) היא אוסף של תפקודים ותהליכים קוגניטיביים הכוללים מודעות, חשיבה, למידה, זיכרון, רגש ועוד. פסיכולוגיה היא התחום המדעי העוסק בחקר נפש האדם, ומדעי המוח חוקרים את הנפש כתולדה של תהליך עצבי המתרחש במוח. הבעיה הפסיכופיזית בפילוסופיה של הנפש עוסקת בשאלת היחס שבין הגוף והנפש.
בני-אדם נחשבים כעליונים על בעלי-החיים ברבים מהיבטי הנפש, ואף כייחודיים בכל עולם החי[43]. אמנם ייתכן שרבות מתכונות נפש האדם קיימות באופן כלשהו גם בבעלי-חיים, אך זהו נושא קשה למחקר משום שהחוקר האנושי אינו מודע לנפש יצורים אחרים באופן הבלתי-אמצעי שבו הוא מודע לנפשו שלו, ומשום שבעלי-חיים אינם יכולים לדווח על הנעשה בנפשם באותו אופן שבני-אדם יכולים לעשות זאת.
פסיכולוגיה בין-תרבותית
- ערכים מורחבים – פסיכולוגיה בין תרבותית
נושאים רבים בפסיכולוגיה נחקרו בעיקר בתרבות המערב ולכן לעיתים קרובות נזנחה השאלה אילו תכונות פסיכולוגיות הן "אוניברסליות" לכל חברות האדם ואילו אופייניות לתרבויות מסוימות בלבד. מצב זה החל להשתנות בעקבות פרסום הספר "אוניברסלים אנושיים" ובו רשימה של מאפיינים המשותפים לכל תרבויות האדם על סמך סקירה מקפת של מאמרי אנתרופולוגים. כיום ידועות מאות תכונות המשותפות לכל תרבויות האדם, ורבות אחרות שמשותפות לכמעט כל תרבויות האדם. פסיכולוגיה בין תרבותית היא התחום העוסק בחקר התנהגות ונפש האדם על פני תרבויות שונות.
מודעות וקוגניציה
מודעות עצמית היא יכולת האדם לבחינה והתבוננות של נפש עצמו: מחשבותיו, צרכיו ופעולותיו. מבחן זיהוי עצמי במראה משמש לעיתים במחקר כראיה לקיומה של מודעות עצמית. תינוקות אדם מתייחסים בתחילה לבבואתם במראה כאל אדם אחר, אך בגיל 18 חודשים בממוצע הם לומדים לזהות בה את עצמם[44]. נושא קרוב הוא התאוריה של הנפש - היכולת להבין ולפרש את נפשם של בני-אדם ויצורים אחרים, ולייחס להם רגשות, מחשבות, כוונות ואמונות משלהם. ניסויים פסיכולוגים מראים שילדי אדם מתרבויות שונות מפתחים בגיל ארבע עד חמש שנים את היכולת לייחס לבני אדם אחרים אמונות שונות מאלו של עצמם[45]. היכולת למודעות עצמית והבנת נפש הזולת מאפשרות לבני-אדם לחזות את התנהגותם שלהם והתנהגות יצורים אחרים בסיטואציות שונות, ועל כן מהווה יתרון בקיום יחסים חברתיים תקינים.
תרבות
- ערך מורחב – תרבות
תרבות היא מכלול המנהגים, הכישורים, הידע, האמונות, הערכים, ותפיסת העולם שהאדם רוכש בתוקף היותו חלק מהחברה. אנתרופולוגיה הוא התחום המדעי העוסק בחקר החברה והתרבות האנושית. כאשר מסבירים תכונות והתנהגות של בני-אדם מקובל להבדיל בין סיבות ביולוגיות, העוברות בתורשה או בדרכים אפיגנטיות, לבין סיבות תרבותיות, הנלמדות מהסביבה והחברה. אך בפועל, מרבית תכונות האדם נקבעות על ידי פעולת גומלין מורכבת בין סיבות ביולוגיות ותרבותיות. למשל, דיבור והבנת שפה סימבולית משוכללת היא ככל הנראה יכולת ביולוגית ייחודית לבני-אדם המתאפשרת על ידי מוחם הגדול, ואף על ידי אזורי מוח ייחודיים כמו אזור ורניקה ואזור ברוקה, אך כל ילד לומד את השפה המדוברת בתרבות שבה הוא חי, ולא ילמד שפה כלל באם לא ייחשף אליה.
עם התפשטות האדם בתקופות פרהיסטוריות לרחבי יבשות כדור הארץ, חברות בני-אדם לעיתים קרובות בודדו זו מזו למשך תקופות ארוכות, וכתוצאה מכך פיתחו תרבויות וציוויליזציות רבות ושונות. בדוגמה המוכרת ביותר, אוכלוסיות יבשת אמריקה היו מבודדות כמעט לחלוטין מאוכלוסיות העולם הישן עד לגילוי אמריקה בתחילת העת החדשה[46]. במשך תקופה זו הן הגיעו באופן בלתי-תלוי להשגים תרבותיים מקבילים אבל שונים מהשגי העולם הישן, כמו חקלאות המבוססת על ביות הצמחים ובעלי-החיים המקומיים ביבשת אמריקה, פיתוח צורות כתב הירוגליפי ייחודיות משלהן, לוח שנה מבוסס תצפיות אסטרונומיות, ומתמטיקה הכוללת את מושג האפס. לעומת זאת הן לא פיתחו טכנולוגיות ברונזה וברזל ולא השתמשו בגלגל[47]. בעת החדשה, טכנולוגיות תחבורה ותקשורת הביאו לגלובליזציה תרבותית של האנושות המודרנית, אך להבדלים בין תרבויות מקומיות יש עדיין עוצמה רבה[48].
תרבויות שונות התפתחו בקצב שונה בתקופות שונות, למשל חלקן המשיכו לחיות בשבטים קטנים המתקיימים על ציד ולקט בלבד, בעוד שאחרות הקימו חקלאות, תעשייה וארגונים נרחבים. חוקרים והוגי דעות במהלך ההיסטוריה לעיתים ניסו להסביר הבדלים כאלו בעליונותן הביולוגית של תרבויות שהם החשיבו כמתקדמות יותר. אך בני-אדם מתרבויות "נחשלות" לעיתים קרובות מסתגלים לחיים בתרבויות ה"מתקדמות" תוך מספר דורות, מה שמקשה מאוד על הסברים גנטיים ותורשתיים. גישה אחרת מסבירה הבדלים כאלו באילוצים מקומיים, כמו חסרון בעלי-חיים מתאימים לביות באזורים מסוימים בעולם[49]. חקר הביולוגיה האנושית עדיין לא גילה תכונות גנטיות, אנטומיות או פיזיולוגיות העשויות להסביר באופן ביולוגי עליונות של תרבויות מסוימות על אחרות. למרות ההבדלים הרבים, תכונות תרבותיות מסוימות הן אוניברסליות ומופיעות בצורות שונות בכל החברות האנושיות בימינו.
|
לערכים רבים בנושא שפה ובלשנות, ראו פורטל הבלשנות. |
שפה
- ערך מורחב – שפה
שפה סמלית היא דרך תקשורת ייחודית לאדם, ולדעת רבים היכולת המגדירה אותו כאדם ואת עליונותו על החי[50]. שפה מבוססת על מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות. הסמלים עשויים להיות מקודדים כאותות קוליים, כמו בשפת דיבור; כסמלים גרפיים כמו בכתיבה; כמחוות גוף כמו בשפת סימנים, או אף כאותות חשמליים המועברים ומפוענחים על ידי מכשירים שונים, כגון מחשבים. בהתאם לכך, הקליטה של השפה מתייחסת להבנה של מסרים, ויכולה להיעשות בשמיעה או בקריאה. הבלשנות היא התחום העוסק בחקר השפה והשימוש בה. סמנטיקה היא הענף המתמקד בחקר המשמעות של השפה.
כ-7,000 שפות טבעיות שונות מדוברות כיום על ידי בני-אדם[51]. השפות הנפוצות ביותר כשפת אם הן סינית מנדרינית (13.22%), ספרדית (4.88%) ואנגלית (4.68%). בלשנים מסווגים שפות טבעיות למשפחות, כאשר השפות בתוך כל משפחה מפגינות דמיון ברור זו לזו, ובדרך-כלל מדוברות על ידי קבוצות אתניות הקרובות גאוגרפית זו לזו. לעיתים אף ניתן לשחזר את השפה האם של שפות המשפחה על אף שהייתה מדוברת לפני המצאת הכתב, למשל את הפרוטו-שמית, השפה האם של כל השפות השמיות. ואולם שפות מתפתחות ומשתנות במהירות רבה מכדי לשחזר את השפה האם המשותפת של משפחות שונות, למשל את האם המשותפת של הפרוטו-שמית ושל הפרוטו-הודו-אירופית, ולכן בלשנים היסטוריים עדיין לא הצליחו להראות שכל השפות בעולם מקורן בשפה-אם אחת בלבד.
כל השפות הטבעיות המוכרות הן שפות משוכללות, העושות שימוש במשפטים המורכבים ממילים באמצעות חוקי תחביר[52]. באופן כללי, אפילו שפותיהם של שבטי ציידים-לקטים ה"פרימיטיבים" ביותר מורכבות לא פחות מהשפות המדוברות בתרבויות חקלאיות ותעשייתיות[53]. כל בני-האדם רוכשים שפת דיבור אחת לפחות בינקותם ובילדותם המוקדמת, בגיל שנה עד שש שנים לערך. הם קולטים את השפות המדוברות בסביבתם הקרובה, בדרך-כלל ללא צורך בהוראה מיוחדת ובלי מאמץ נראה לעין, תוך מעבר בין אותם שלבים של רכישת שפה. בני-אדם מסוגלים ללמוד שפות נוספות גם בבגרותם, אך בגיל זה הלימוד דורש מהם מאמץ רב, ולעיתים קרובות הם אינם רוכשים באופן מלא את המבטא והתחביר של השפות החדשות. קושי בהבנה הדדית הוא בין הסיבות העיקריות לחוסר שיתוף פעולה, לעוינות ואף לאלימות בין חברות אנושיות הדוברות שפות שונות. בדוגמה טיפוסית, בני יוון העתיקה ורומא העתיקה התייחסו לדוברי שפות אחרות בכינוי הגנאי הלעגני "ברברים", מצלול המדמה דיבור בשפה בלתי-מובנת (בדומה ל"ברבור", "גרגור" או "גמגום").
|
לערכים רבים בנושא טכנולוגיה, ראו פורטל הטכנולוגיה. |
טכנולוגיה
- ערך מורחב – טכנולוגיה
ישנם בעלי-חיים נוספים פרט לאדם המשתמשים בכלים וכמה מהם אף משנים את סביבתם, כגון הבונה המקים סכרים. אצל שימפנזים נמצאו מסורות שימוש בכלים המועברות מדור לדור באמצעות חיקוי, כך שבכל קהילייה מתגבשת תרבות טכנולוגית שונה מאלו שבקהיליות אחרות. ואולם התרבות הטכנולוגית קיימת ברמה שונה לחלוטין בסוג האדם. למשל, רק בני-אדם משתמשים תכופות בכלי אחד על מנת לייצר כלי אחר, ורק בני-אדם מדריכים את חבריהם וצאצאיהם באופן יזום ומאורגן בשימוש בכלים.
טכנולוגיות לעיבוד חומרים עומדות בבסיס הטכנולוגיה האנושית. כלים ממתכות שונות, חרס וזכוכית החליפו בתפקידים רבים את כלי האבן והעץ של התקופה הפלאוליתית (ראו בפרק ההיסטוריה). על-מנת לבודד ולהגן על עצמם מאיתני הטבע, בני-אדם פיתחו טכנולוגיות בנייה מעץ, אבן, לבני חימר ובטון, וטכנולוגיות לבוש, בתחילה מעור ופרווה, ולאחר מכן ארוג מסיבים טוויים, טבעיים כמו צמר, פשתן וכותנה, ולבסוף גם סיבים סינתטים.
לאורך הפרהיסטוריה, מקור האנרגיה היחידי כמעט שעמד לרשות האדם לצורך ביצוע עבודה היו שריריו. במהפכה הנאוליתית, ביות בקר, סוסים וחיות-בית אחרות אִפשר לרתום גם את כוח השרירים שלהם לתחבורה, לעבודות שדה ולבנייה, וכן פותחו שיטות מוגבלות לניצול אנרגיית מים, כמו טחנת מים ואנרגיית רוח, כמו בטכנולוגיית השייט באמצעות מפרש. רק בעת החדשה, המהפכה התעשייתית הביאה להפקה נרחבת של אנרגיה כימית לצורך ביצוע עבודה באמצעות מנועים, וכן לאגירה והולכה של אנרגיה באמצעות טכנולוגיית חשמל.
תחום מרכזי של הטכנולוגיה האנושית עוסק במידע - קידודו, תיעודו ועיבודו. שיטות כתב הירוגליפי פותחו באופן בלתי-תלוי בסהר הפורה ובדרום אמריקה, ואִפשרו ניהול ארגונים אנושיים גדולים ואף הקמת אימפריות. כתב אלפביתי הקל מאוד על לימוד הקריאה, וסייע להגדיל את שיעורי האוריינות ממיעוט זעיר של לבלרים מומחים בראשית ההיסטוריה למרבית האוכלוסייה ברוב החברות האנושיות בימינו. המצאת הספרה אפס והשיטה העשרונית תלויית המיקום לציון מספרים שיפרה מאוד את ביצועם של חישובים אריתמטים. המצאת הדפוס המודרני ייעלה בסדרי גודל הפצת ספרים, עיתונים ומסמכים אחרים, ואִפשרה את המהפכה הטכנולוגית והמדעית בתרבות המערב בעת החדשה. המצאות הטלגרף, הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה, המחשב ורשת האינטרנט חוללו מהפכה בחיים ובמדע של המאה ה-20 וה-21.
מגדר, שארות ואתניות
חלוקתם הביולוגית של בני-אדם לשני זוויגים - נקבות וזכרים - משתקפת גם בהבדלים תרבותיים בין מגדרי הנשים והגברים. תרבויות אנושיות רבות מייחסות להם מאפיינים ותפקידי מגדר שונים, כגון זהות מגדרית, מעמד חוקי, עיסוקים, תכונות אופי וסגנון לבוש שונה. בפרט, בכל החברות נשים נוטות יותר לעסוק בטיפול בילדים, בעוד שגברים נוטים יותר לעסוק בתפקידים קשים פיזית, מסוכנים או ציבוריים. כמעט כל החברות האנושיות הידועות הן פטריארכליות לפחות במידה מסוימת, ומעמד הגברים בהן גבוה בממוצע ממעמד הנשים, אף כי נשים מסוימות מצליחות לעיתים להגיע למעמד הגבוה ביותר[54]. בתרבות המערב במאות השנים האחרונות, אידיאלים פמיניסטיים הוליכו למאבק בעד שוויון הזדמנויות ונגד אפליית נשים.
כל החברות האנושיות מתארגנות בהתבסס על קשרי משפחה, כאלו המבוססים על קרבת דם, כמו בין אדם לצאצאיו, וכאלו המבוססים על קשר שאינו קשר דם כגון נישואין או אימוץ. במרבית החברות קיימים ערכים ומוסכמות שונים אשר מגדירים, על פי יחסי השארות בין בני-אדם, את תחומי האחריות שלהם ואת הדרישות החברתיות המצופות מהם. למשל, כמעט תמיד מצופה מהאם לטפל בילדיה ומהאב לפרנס את האם וילדיהם המשותפים. קשרי שארות לעיתים קרובות מגדירים קבוצות השתייכות על פי מוצא משותף, כמו חמולות, שבטים, ואף קבוצות אתניות שלמות או עמים. קשרי נישואין לעיתים יוצרים בריתות בין קבוצות השתייכות שונות. בנוסף, כמעט בכל החברות יש יחסי שארות הנחשבים כקרובים מכדי לאפשר נישואין, ונישואין בין שארים כאלו ייתפסו כגילוי עריות.
בני-אדם תכופות מתארגנים בקבוצות אתניות הגדולות בהרבה ממשפחות. סיבות נפוצות להגדרת קבוצה אתנית הן מוצא והיסטוריה משותפים, שפה משותפת, תרבות משותפת, דת משותפת וזהות לאומית. הגדרות ומאפיינים אתניים לעיתים קרובות מוצדקים באמצעות סיפרים (נראטיבים) משותפים, המחזקים את תחושות הזהות וההשתייכות של בני אדם לקבוצות האתניות שלהם. עמים וקבוצות אתניות בדרך-כלל מקבילים לארגונים פוליטיים ברמות שונות, כמו ערי-מדינה, מדינות ואומות.
|
לערכים רבים בנושאי ממשל, ראו פורטל מדע המדינה. |
ממשל ופוליטיקה
אפילו חברות קטנות יחסית של בני-אדם הן מורכבות מכדי שיוכל פרט יחיד כלשהו למשול בהן לבדו, ולפיכך הן מצריכות מערכת מסועפת של בריתות והבנות לחלוקת הכוח הנקראת פוליטיקה. יתר-על-כן, חברות אנושיות רבות הן גדולות מכדי שיוכל מי מחבריהן להכיר ולזכור את כל שאר החברים, ולפיכך נוצר צורך במיסוד של תפקידים, ארגונים ונורמות חברתיות. במדינות, ממשל ניתן להגדרה כאמצעי הפוליטי לחוקק ולאכוף חוקים, ולצורך אכיפה זו הוקמו מוסדות ציבוריים כמו משפט ומשטרה.
במשך הפרהיסטוריה וההיסטוריה הופיעו שיטות ממשל רבות ושונות בארגונים אנושיים. שבטים קטנים של ציידים-לקטים בדרך-כלל חיים במשטר שוויוני יחסית, שכן בהיעדר יישובי קבע וחקלאות מוגבלת יכולתם לצבור רכוש ולאגור מזון. כפרים בחברות חקלאיות בדרך-כלל מונהגים על ידי מועצה של ראשי המשפחות, הבוחרים אדם אחד או יותר לעמוד בראשם. קואליציות גדולות יותר של שבטים או כפרים לעיתים מתאחדות תחת משטר צ'יף, ערי-מדינה ומדינות תחת מונרכיות, ומספר מדינות עשויות להתאגד יחד בבריתות, אימפריות ופדרציות. שליטים ואנשים בעמדות כוח נוטים לצבור זכויות, השפעה ורכוש, ולעיתים קרובות להוריש אותם לצאצאיהם או לקרובי משפחה אחרים, תהליך המוביל ליצירת מונרכיה העוברת בירושה ואצולה מצד אחד, ומעמדות עניים ואף משועבדים מצד שני. על-מנת להגביל ולבקר את כוחם של שליטים ומוסדות שלטון, ולשמור על זכויות בסיסיות לכל אדם, פותחו שיטות ממשל דמוקרטיות ורפובליקניות. ממשלים סוציאליסטים וקומוניסטים ומוסדות רווחה מפעילים מנגנונים ציבוריים שונים, דוגמת מסים, לחלוקה מחדש של משאבים בחברה.
|
לערכים רבים בנושאי מסחר וכלכלה, ראו פורטל הכלכלה. |
מסחר וכלכלה
מסחר הוא חליפין-מרצון של סחורות ושל שירותים. המנגנון שמאפשר את המסחר נקרא שוק. כלכלה היא הענף במדעי החברה העוסק ברכוש ובמסחר בו.
בחברות ציידים-לקטים ובחברות חקלאיות קדומות, המסחר היה סחר חליפין, כלומר החלפה ישירה של סחורות ושל שירותים, והשוק היה מקום פיזי שבו התנהל מסחר, לעיתים בימי יריד. המסחר אפשר לבני-אדם להתמחות בעיסוקים שונים, ובאופן זה לחלק את העבודה ביניהם ביעילות רבה יותר. מסחר בין קהיליות עודד יחסי שלום ביניהן, וכתוצאה מכך גם החלפת ידע והפריה הדדית בין השקפות עולם שונות[55]. עדויות ארכאולוגיות מצביעות על סחר חליפין באבן צור ובזכוכית געשית כבר בתקופה הפלאוליתית. המהפכה הנאוליתית הגדילה מאוד את עודפי המזון וצבירת הרכוש בקהיליות אדם, וכן שיפרה את אמצעי התובלה. נתיבי מסחר בינלאומי ידועים לראשונה מן האלף השלישי לפנה"ס, כאשר שומרים ממסופוטמיה סחרו עם תרבות עמק האינדוס בהודו[56].
במהלך ההיסטוריה פותחו אמצעי-חליפין שונים, כגון כסף (במטבעות, בשטרות ניר או באמצעים אחרים) ואשראי, אשר קידמו מאוד את יעילות המסחר הודות לאפשרות להפריד את פעולת הקנייה מפעולת המכירה ומקבלת שכר. על פי סברה מקובלת, צורות הכתב הראשונות התפתח ממערכות סימנים מוסכמות ששימשו לניהול חשבונות ולתיעוד בעלות ועסקאות. בעת החדשה ובייחוד מאז המהפכה התעשייתית, מהירותה של הקידמה הטכנולוגית והמדעית אפשרה גם סחר בינלאומי גלובלי נרחב, צמיחה כלכלית מהירה, הגדלה ניכרת באשראי להשקעה ביוזמות חדשות, ושיפור עצום ברמת החיים: בשנת 1500 היה התוצר הלאומי הגולמי לנפש בעולם שווה-ערך ל-550 דולר, ובראשית המאה ה-21 הוא עומד על 8,800 דולר[57].
|
לערכים רבים בנושאי דתות, ראו פורטל הדת. |
דת, אידאולוגיה ומוסר
- ערכים מורחבים – דת, אידאולוגיה, מוסר
בממצאים ארכאולוגיים ממערת הגדי ומערת קפזה בישראל, כמו גם במערות שיושבו בידי האדם הניאנדרטלי באותה תקופה, ניתן לזהות לראשונה סימני קבורה טקסית מלווה במנחות קבורה, הרומזים על אמונה בחיים שלאחר המוות. צלמיות וציורי סלע מן התרבות האוריניאקית, מתארים נשים שופעות גוף אשר ייתכן שהיו אלילות פיריון, ויצורים שחציים אדם וחציים חיה, דוגמת הארי-אדם ממערת שטאדל, המצביעים על אמונה בעל-טבעי. דת היא סוג של התארגנות חברתית ותרבותית אשר כוללת מערכת של אמונות והשקפות עולם המקשרות את האדם לרוחניות או לעקרונות מוסריים מחייבים. דתות רבות כוללות סמלים, פולחנים וכתבי קודש המיועדים להסביר את הדרך בה נוצרו החיים והיקום, ואת משמעותם.
אנימיזם - האמונה בנשמות של חיות ואף של חפצים דוממים - נפוצה כיום אצל ילדים קטנים, וכן בתרבויות ציידים-לקטים. פוליתאיזם היא אמונה בריבוי אלילים שהייתה נפוצה בתרבות המערב בימי-קדם, וגם כיום בדתות מזרח שונות כמו שינטו והינדואיזם. המונותאיזם - אמונה באלוקים אחד ויחיד - השתרש בתרבות המערב בעיקר עם הופעת הדתות האברהמיות: היהדות, הנצרות והאסלאם. דתות אחרות כגון קונפוציאניזם, זן בודהיזם וטאואיזם מדגישות פילוסופיה ודרך-חיים יותר מאשר אמונה באלילים מסוימים.
כל חברות האדם מתאפיינות במסורות מוסכמות של נורמות, מנהגים, גבולות ואיסורים לצורת ההתנהגות הראוייה. בני אדם נוטים לגמול לנשמעים לנורמות החברתיות ולהעניש את החורגים מהן. ההבדלים בין הנורמות של חברות אדם ברחבי העולם מעידים על כך שהן מתעצבות ומועברות באופן תרבותי, אך לרבות מהן עשוי להיות גם בסיס ביולוגי. נורמות חברתיות מושרשות עמוק בחשיבתם ובמנהגיהם של בני אדם, ומעצבות את רגשותיהם והתנהגותם הפרטית אפילו בהיעדר גמול, עונש או השלכות חברתיות כלשהן. התגבשות נורמות למערכת סדורה של ערכים וכללים נקראת מוסר. בחברות אדם גדולות וממוסדות, גם חלק מהנורמות והמוסר ממוסד בחוק, שעברה עליו מוענשת כפשע. חברות אדם רבות מקדשות את המוסר והחוק, ומייחסות להם מקור וצידוק נעלים – אלוקיים, טבעיים או אידאולוגים.
|
לנושאים וערכים רבים בנושאי אומנות, ראו פורטל האומנות. |
אמנות
|
אֳמָנוּת במובנו הרחב של המונח מתייחס ליצירה ולעיצוב של חפצים ופעילויות למען יופים או הרגשות שהם מעוררים, בנוסף או אף ללא תועלת חומרית כלשהי. רמזים ראשונים לחוש אסתטי ניתן למצוא כבר בעיצוב הסימטרי המוקפד של אבני יד מן התרבות האשלית שקדמו לאדם הנבון בלמעלה ממיליון שנה. תכשיטים לקישוט, בעיקר צדפים ושיני חיות מחוררים, מתגלים החל מהתקופה הפלאוליתית התיכונה, אך עדיין נדירים ביותר. רק החל בתקופה הפלאוליתית העליונה מתגלות בממצא הארכאולוגי מספר רב של יצירות אמנות פרהיסטורית מובהקות, כמו ציורי המערות ותגליפים המתארים בכישרון ובדיוק רב בעלי-חיים שונים, מאותה תקופה התגלו גם חלילים מגולפים מעצם המעידים על ביטוי מוזיקלי. אמנות נחשבת לצורת ביטוי אנושית אוניברסלית, וכל קהילייה אנושית כיום עוסקת בה באופן כלשהו.
בין צורות האמנות המוכרות ניתן למנות את האמנויות החזותיות והפלסטיות: ציור, פיסול ואדריכלות; אמנויות הבמה כגון מוזיקה, תיאטרון, ריקוד; וספרות כגון שירה וסיפורת. פיתוח טכנולוגיות חדשניות אִפשר גם סוגי אמנות חדשים, כמו צילום וקולנוע. יכולת מיוחדת באֻמָּנוּת, מלאכת-יד או פעילות אחרת שיש לה שימוש מעשי, כגון קדרות, בישול או לחימה, עשויה להתעלות בעיני אנשים מסוימים לדרגת אמנות. צורות רבות של אמנות הן אופייניות מאוד לתרבות, לתקופה ולחברה שבהן נוצרו, ואנשים מתרבויות אחרות מתקשים להעריכן ללא הכרות עם הרקע וההקשר המתאימים; למשל הגשת תה, קיפול נייר ושליפת חרב עשויות להיות צורות אמנות בתרבות היפנית.
אמנות ממלאת תפקיד מרכזי בפעילויות ובתרבויות אנושיות. פולקלור שימש לאיחוד קהיליות אנושיות סביב סיפרים ומיתוסים מוכרים שהועברו מדור לדור. צורות שונות של אמנות משמשות לעורר רגשות, לבטא עמדות וליצור הזדהות בקהל אנשים, לעיתים בשירות מטרות שונות כמו בטקסים לאומיים, צבאיים או דתיים, לעיתים לצורך חינוך ובידור, ולעיתים רק לצורך ביטוי אישי של האָמָּן היוצר. אמנים משתמשים באמנות כדי להפגין את היצירתיות שלהם ואת מיומנותם הוירטואוזית בכלים, בסגנון או בסוגה שבהם התמחו. יצירות מופת מסוימות זוכות להערכה ולהערצה כה רבות, עד כי לא ניתן עוד לרכוש אותן בכסף, הן מוצגות רק במוסדות ובאירועים מיוחדים, ונחשבות על ידי אנשים רבים כפסגת הישגי האנושות.
אלימות ומלחמה
אלימות היא התנהגות כוחנית הפוגעת בבני-אדם וביצורים אחרים, לעיתים עד כדי גרימה למותם. להתנהגות אלימה בבני-אדם יש מאפיינים ביולוגים שנמצאו גם אצל בעלי חיים, כמו נטייה להיכנס למצב הפיזיולוגי המוכר במונח הילחם או ברח. עם זאת, התנהגות אלימה בבני-אדם מושפעת מאוד מתרבותם. בני-אדם הם כמעט היחידים בעולם החי[58] אשר מתכננים, בונים, מתאמנים ומשתמשים בכלי נשק - מכשירים ייעודיים לפגיעה בבני-אדם וביצורים אחרים. כלי נשק עמדו לעיתים קרובות בחזית הפיתוח הטכנולוגי, למשל הקשת הייתה בין המכשירים הראשונים שאצרו ושחררו אנרגיה אלסטית; טכנולוגיות להפקה וחישול ברונזה, ברזל ופלדה פותחו במידה רבה לייצור נשק קר ושריון גוף; כלי ירייה מבוססי אבק שרפה היו השימוש הנפוץ הראשון שהמיר אנרגיית בעירה לביצוע עבודה מכנית; והפצצה הגרעינית הייתה השימוש הראשון לאנרגיה גרעינית.
אלימות פיזית נגד בני אדם אחרים משמשת להשגת רווח חומרי, לענישה, להבעת רגשות, ליישוב סכסוכים וחילוקי דעות, ואף כשעשוע סדיסטי. הלגיטימיות החברתית והתרבותית של אלימות תלויה בהקשר שלה. מאז ימי הביניים עברו חברות אנושיות רבות תהליך מתועד של תירבות, וכיום מדינות רבות בעולם מוקיעות ומגנות אלימות, מחוקקות חוקים ומקבלות תקנות בינלאומיות כנגדה. אך גם בחברות כאלו אלימות נתפסת במקרים מסוימים כלגיטימית, בעיקר כאשר מדובר בהגנה עצמית או בארגונים רשמיים של משטרה וצבא שהוסמכו על ידי הממשל לאכוף את שלטונו וחוקיו.
בדומה למרבית שאר צורות ההתנהגות של בני-אדם, גם האלימות שלהם לעיתים מאורגנת בקבוצות גדולות. מלחמה היא מאבק אלים וחמוש בין ארגונים אנושיים גדולים, לרוב עמים, שבטים או מדינות, המנוהל במטרה להכניע את הצד שכנגד, להכתיב לו את דרישות שונות, לשלוט בטריטוריה ובאוכלוסייה שלו, ובמקרים קיצוניים אף להשמידו כליל. ניסיון מכוון ומאורגן להשמיד קבוצה חברתית מובחנת, כגון לאומית, אתנית או דתית, נקרא רצח עם. במחצית הראשונה של המאה ה-20 הגיע מספר ההרוגים במלחמות לשיא של עשרות מיליונים, בעיקר במלחמות העולם הראשונה והשנייה. ואולם תקופה זו גם התאפיינה בעלייה דרמטית בגודל אוכלוסיית העולם. כאשר מתייחסים למספר ההרוגים כאחוז מתוך האוכלוסייה או מכלל מקרי המוות, ניתן להעריך כי לאורך ההיסטוריה הייתה ירידה הדרגתית בשיעורי פשע אלים ומלחמה, ועשרות השנים האחרונות הן מן השלוות הידועות בהיסטוריה[59].
מתמטיקה, פילוסופיה ומדע
תרבויות אנושיות עוסקות באופן מאורגן בחקר העולם, בחיפוש אחר תבניות וסדירויות במציאות, באגירת ידע ובארגונו, בהכללה שלו לעקרונות מופשטים ואוניברסלים, ובהנחלתו לדורות הבאים.
המתמטיקה התפתחה ממנייה, חישוב, מדידה והתווית צורות גאומטריות, ומטרתה בניית הכללות מופשטות וכלליות יותר ויותר, כמו מספרים מסוגים שונים. תרבויות חקלאיות עתיקות, כמו תרבויות שומר ומצרים העתיקה, השתמשו במתמטיקה כבר לפני למעלה מ-5,000 שנים כדי לעקוב אחר עונות השנה, לתכנן מבני ענק ולערוך חישובי מס ומסחר. במקביל התפתחה הפילוסופיה לחקר ביקורתי של מושגי יסוד בהכרה האנושית, כמו קיום, מציאות, היגיון, וסיבתיות. הלוגיקה, שהתפתחה בעיקר ביוון העתיקה, היא שיטה מסודרת להיסק מתוך ידע קיים באמצעות אינדוקציה ודדוקציה.
עד העת החדשה לא הייתה הבחנה ברורה בין מדע לבין תחומים מטאפיזיים כמו מיתוס, דת, פילוסופיה, ופסאודו-מדע[60]. השיטה המדעית פותחה לבחינה מסודרת של השערות על ידי עימותן עם תוצאות ניסויים מדעיים ותצפיות, ולניסוח חוקי טבע ותאוריות מדעיות. הצלחתה הגדולה הובילה למהפכה המדעית, העומדת בבסיס ההתקדמות הטכנולוגית והרפואית המואצת של האנושות במאות השנים האחרונות[61]. מדע האסטרונומיה חוקר את היקום, הפיזיקה והכימיה חומרים ואנרגיה, והגאולוגיה את מבנה ותולדות כדור הארץ. מדעי החיים חוקרים את החיים, את מבנה הגוף והמוח ואת הרפואה. במאות השנים האחרונות התפתחו גם מדעי הרוח, כמו היסטוריה, ארכאולוגיה, אנתרופולוגיה ולינגוויסטיקה, ומדעי החברה כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ומדע המדינה.
האדם בתרבות
טבע האדם בתרבות, בספרות ובהגות
לאורך ההיסטוריה עסקו תרבויות אנושיות, יצירות אומנות וספרות, תאולוגים, אידאולוגים, פילוסופים ואנשי מדע בשאלות עמוקות בדבר טבע האדם, מקומו בעולם ומשמעות קיומו.
בדתות התפיסה בדרך כלל היא תאוצנטרית, שבה תכלית האדם הוא לעבוד את האלוקות (יחידה או מרובה) שבראה אותו, ומנגד התפתחו תפיסות חילוניות אנתרופוצנטריות המעמידות את האדם במרכז[62], ואף מציגות אותו כמי שעיצב את אלילו בדמותו[63]. שאלת יכולתו של האדם לעלות לדרגת אליל, למשל לזכות בחיי אלמוות, העסיקה אפוסים עתיקים. מותר האדם ומשמעות קיומו נידונו באריכות בפילוסופיה ובספרות, ובעיקר לנוכח תפיסת המדע המודרני לפיה האדם הוא מין של אורגניזם אשר התפתח ממיני אורגניזמים אחרים, על כוכב לכת, בתוך יקום עצום בגודלו ועתיק מאוד. ייחודו של האדם ביקום הוא נושא הדיון הפילוסופי-קוסמולוגי בין העיקרון הקופרניקני ועקרון הממוצעות לבין העיקרון האנתרופי. שאלתו המפורסמת של המלט: "להיות, או לא להיות" מבטאת את הדילמה האקזיסטנציאליסטית: מדוע על האדם לבחור בחיים ולא במוות? בהגדרת תכלית האדם ומטרתו התחבטו הוגים ופילוסופים. אפלטון טען כי מהות האדם ומטרתו היא ללמוד ולדעת, אריסטו גרס כי מהות האדם היא השאיפה אל הטוב; זרם הנהנתנות היווני קבע כי המטרה של האדם היא עונג ואושר; ז'אן-ז'אק רוסו טען כי מהות האדם ומשמעות קיומו היא הגשמת את הפוטנציאל הטמון בו; ואריך פרום טען כי האהבה היא התשובה העיקרית לבעיית הקיום האנושי[64].
שאלה נוספת החוזרת ביצירות ספרותיות ובדיונים פילוסופים ותאולוגיים היא באיזו מידה יש לאדם בחירה חופשית בעיצוב גורלו, או האם גורל זה מוכתב מראש על ידי האלוקות, על ידי כוחות היקום או על ידי טבעו של האדם. ביצירות אפיות כמו האיליאדה והאודיסיאה, ובטרגדיות דוגמת אדיפוס המלך, אפילו גורלם של שליטים, גיבורים ואנשי מופת נקבע מראש, ולעיתים מוכרע על ידי פגם טרגי באופיים, אך ניתנת להם בחירה באופן שבו הם נושאים גורל זה. בהינדואיזם, כמתואר למשל בבהגווד גיטא, נפוצה התפיסה שלכל אדם יועד גורל ומקום בחברה שאין לחרוג מהם, אך המקבלים את גורלם בתבונה יזכו לקארמה ולגורל טוב יותר בגלגול הבא. הדרך ("דהרמה" או "דאו") להשתחרר ממחזור הגלגולים ולהגיע להארה היא נושא מרכזי בפילוסופיות מזרחיות.
שאלה נפוצה שלישית לגבי טבע האדם היא באיזו מידה הוא טוב מיסודו או רע מיסודו. יצירות ספרותיות רבות עוסקות בהתחבטות הגיבורים והכרעתם בדילמות מוסריות הרות גורל[65]. מקורו של הרוע על פי תפיסות נפוצות יכול להיות ביצר הרע, בחטא קדמון[66], בכוח על-טבעי משחית דוגמת אהרימן בזורואסטריות או השטן, סמאל ואשמדאי בדתות אברהמיות, או בכוחות טבע עוורים. המדע חוקר את שאלת התורשה מול סביבה – באיזו מידה נקבע טבע האדם מלידה ובאיזו מידה הוא נלמד מהסביבה והחינוך, ונתון לבחירה ללא פנייה אל הטבע[67].
במחשבת היהדות
ביהדות, האדם הוא נזר ובחיר הבריאה, וייעודו הוא למשול בה ולעבוד את קונו[68]. האדם נעלה על שאר היצורים בכך שנברא בצלם אלוקים ומקור נשמתו ברוח אפיו של הקב"ה. כאשר האדם נוטש את תפקידו, הוא מושווה עם בעלי החיים: "נמשל כבהמות נדמה"[69], ו"מותר האדם מן הבהמה אין"[70]. חז"ל קבעו כי "נוח לו לאדם שלא נברא"[71] מחמת הסיכון הכרוך בעקבו לחטוא, וכי נשמתו נשלחת לעולם שלא ברצונה. רצון החיים הוטבע באדם כביכול בעל כרחו: "על כרחך אתה נוצר ועל כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי"[72]. טבע הנפש לערוג לשוב למקורה ולזכות בחיי נצח, וייעדו הסופי של האדם הוא להתענג על הדבקות בה' בעולם הבא[73].
התורה קובעת כי אמנם יש בטבע האדם כח יצרי המתאווה לרע[74] וכן קיים כח רוחני השואף להחטיא את האדם[75], אך האדם נעלה על בעלי החיים בהיותו בעל דעת ויכולת בחירה מוסרית להכריע בין טוב לרע. מצוות התורה והציווי הכללי "ובחרת בחיים", מלמדים כי הבחירה מסורה ביד האדם ולא מוכתבת משמים[76], וכן נאמר בחז"ל: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים[77].
מקורות עיקריים
בעברית
- יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות, הוצאת דביר, 2011.
- ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם (מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: עם עובד, תשס"ג-2002.
- ג'ארד דיימונד, העולם עד אתמול - מה נוכל ללמוד מחברות מסורתיות? (מאנגלית: עתליה זילבר), תל אביב: ספריית אופקים, הוצאת עם עובד, תשע"ה-2015.
- ג'ארד דיימונד, השימפנזה השלישי (מאנגלית: גבי פלג), אור יהודה: ספרית מעריב, תשנ"ה-1994.
- בריאן סייקס, שבע בנות חוה (מאנגלית: עתליה זילבר), עם עובד, 2001.
- גיא דויטשר, גלגולי לשון - מסע בעקבות המצאתה הגדולה ביותר של האנושות, עם עובד, 2009.
- ג'ון קיגן, תולדות הלחימה (מאנגלית: מרדכי ברקאי), הוצאת דביר, תל אביב, 1996.
באנגלית
- Steven Pinker: The Better Angels of Our Nature, Viking Books, 2011
- Jonathan Marks "What it means to be 98% chimpanzee - apes, people and their genes" University of California Press, Berkeley
- Bjørn Lomborg, "The Skeptical Environmentalist - Measuring the Real State of the World", Cambridge University Press, Cambridge, UK, 2001
- Peter M. Kappeler & Joan B. Silk (Editors), "Mind the Gap - Tracing the Origins of Human Universals", Springer-Verlag, Berlin, Heidelberg, 2010, מסת"ב 978-3-642-02724-6
- David Leeming, Creation myths of the world: an encyclopedia, ABC-CLIO, LLC, Santa Barbara, California, 2010 (2nd Ed.). מסת"ב 978-1-59884-174-9
- United Nations, The Millennium Development Goals Report 2015.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אָדָם |
| ערך מילוני בוויקימילון: אנושי |
| ערך מילוני בוויקימילון: בן אדם |
 ציטוטים בוויקיציטוט: אדם |
- אתר המציג את מספר האנשים הנולדים ומתים בעולם בכל רגע נתון
- הומו ספיינס באתר אנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- הומו ספיינס באתר מוזיאון הסמיתסוניאן (באנגלית)
- הומו ספיינס באתר המוזיאון האוסטרלי (באנגלית)
- אתר gapminder.org מציג שפע אינפוגרפיקות אינטראקטיביות הממחישות את מצב האנושות במאה השנים האחרונות, וכן סרט על אוכלוסיית העולם של הסטטסיטיקאי והרופא השוודי הנס רוסלינג (באנגלית)
- אתר Our World in Data של הכלכלן מקס רוזר, מציג אינפוגרפיקות ומחקר על תנאי החיים בעולם (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ שמונה פרקים לרמב"ם, תחילת פרק ה', הקדמה לפירוש המשנה
- ^ מסילת ישרים פרק א
- ^ אבן עזרא בראשית א א
- ^ רכב אלהים עמוד ז, נפש החיים שער א
- ^ למשל: "ויראו בני האלוקים את בנות האדם כי טובות", ספר בראשית, פרק ו'
- ^ למשל: "מה אנוש כי תזכרנו, ובן אדם כי תפקדנו" ספר תהילים, פרק ח'
- ^ המילה אנוש קרובה ל"נש" בארמית ול"אנס" בערבית, שמשמעותם "איש", וגם בעברית ל"איש" ול"אישה" ברבים בדרך-כלל נוספת האות נ' - "אנשים" ו"נשים". בארמית "בר-נש" פירושו "בן-אנוש". רוביק רוזנטל, אנושות, באתר "הזירה הלשונית", 28 באוקטובר 2014.
- ^ Lynette A. Jones & Susan J. Lederman, Human Hand Function, Oxford University Press, USA, 2006, p.12
- ^ Hughes, G. M. et al (2014). Loss of olfactory receptor function in hominin evolution. PloS one, 9(1), e84714
- ^ למשל כלב הבית וחתול הבית, ואף פרימטים אחרים כמו השימפנזה ומקוק יפני:
Heffner, H. E. and Heffner, R. S. (2016). The evolution of mammalian sound localization. Acoustics Today, 12, 20-27. - ^ 11.0 11.1 11.2 Herculano-Houzel, S. (2012) "The remarkable, yet not extraordinary, human brain as a scaled-up primate brain and its associated cost" Proceedings of the National Academy of Sciences USA. Vol. 109(S1), pp. 10661-10668 DOI: 0.1073/pnas.1201895109
- ^ לפי טכניקה חדישה למניית תאי העצב במוח. מספר תאי העצב בקליפת המוח הגדול של דולפינים ולוויתנים עדיין לא נמדד בשיטה זו.
Herculano-Houzel, Suzana. "Numbers of neurons as biological correlates of cognitive capability." Current Opinion in Behavioral Sciences 16 (2017): 1-7. - ^ Navarrete, A. et al (2012) "Energetics and the evolution of human brain size" Nature. Vol. 480, pp. 91-93 DOI: 10.1038/nature10629
- ^ Norrgard, K. & Schulz, J (2008) "Using SNP Data to Examine Human Phenotypic Differences". Nature Education . Vol. 1(1), p. 85
- ^ קצב המוטציות שונה באזורים שונים בגנום, וערכו הממוצע המדויק על פני הגנום כולו עדיין שנוי במחלוקת במחקר הגנטיקה, כאשר המדידות המעודכנות נעות בין 70 ל-130 לדור.
Kong, A. et al. (2012) "Rate of de novo mutations and the importance of father’s age to disease risk". Nature . Vol. 488, pp. 471–475; doi:10.1038/nature11396 - ^ 16.0 16.1 Jorde, B. L. and Wooding S. P. (2004) "Genetic variation, classification and 'race'". Nature Genetics. Vol. 36, pp. S28 - S33; doi:10.1038/ng143
- ^ Long, J. C. and Kittles, R. A. (2003) "Human Genetic Diversity and the Nonexistence of Biological Races". Human Biology. Vol. 75, pp. 449-471
- ^ 18.0 18.1 בשוודיה, המדינה הראשונה שבה תועדו שיעורי תמותה, מתו כ-20% מהתינוקות במאה ה-18, ורק 0.4% בסוף המאה ה-20.
Lomborg, The Skeptical Environmentalist, p.54 - ^ בגמרא ולהבדיל, גם בקוראן ובכתבי אריסטו מומלץ להניק עד גיל 2–3 שנים, ובכמה חברות ציידים-לקטים בנות זמננו מקובל להניק עד גילאי 3–5 שנים
- ^ הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 89-90
- ^ בממוצע עולמי במאה ה-21, כמעט כ-70% ממוצרי המזון מיוצרים ממיני צמחים ובעלי-חיים שמקורם הטבעי באזורי עולם אחרים.
Khouri, C. K. et al. (2011) "Origins of food crops connect countries worldwide". Proceedings of the Royal Society B. Vol. 283 (1832), p.20160792. DOI: 10.1098/rspb.2016.0792 - ^ The State of Food Insecurity in the World 2015
- ^ Lim, S. S.et al. (2013). A comparative risk assessment of burden of disease and injury attributable to 67 risk factors and risk factor clusters in 21 regions, 1990–2010: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2010. The lancet, 380(9859), 2224-2260.
- ^ Stephen Adams, Obesity killing three times as many as malnutrition, The Telegraph, Dec 13, 2012
- ^ במחקר על שבטי ציידים-לקטים החיים בימינו, בממוצע 43% מהילדים מתו לפני הגיעם לגיל 15, רובם ממחלות.
M. Gurven and H. Kaplan (2007) Longevity Among Hunter-Gatherers: A Cross-Cultural Examination, Population and Development Review, 33(2), pp. 321–365, DOI: 10.1111/j.1728-4457.2007.00171.x. - ^ למשל, מגפת המוות השחור קטלה כ-25% מהאוכלוסייה באירופה, ו-70% בכמה מהערים. השפעת הספרדית קטלה בין 50 מיליון ל-100 מיליון נפש ברחבי העולם בפרק זמן של שנה אחת, הרבה יותר ממלחמת העולם הראשונה שהתרחשה באותו זמן. ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, פרק 11.
- ^ לדוגמה, יש המעריכים שכ-95% מאוכלוסיית האינדיאנים שחיו באמריקה בעת גילויה על ידי כריסטופר קולומבוס מתו ממגפות שהביאו הפולשים מאירופה, בעיקר אבעבועות שחורות, ראו ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, פרק 3. הערכות אחרות נוקבות בשיעור נמוך יותר כמו 50%. המחלוקת נובעת בעיקר מהקושי לאמוד את גודל אוכלוסייתה של אמריקה לפני בואו של קולומבוס, אך אין מחלוקת שהמגפות היו גורם התמותה העיקרי
- ^ דו"ח ארגון הבריאות העולמי, 2004
- ^ האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע מונה לא פחות מ-36 בתי-גידול של המין הומו ספיינס. לשם השוואה, האתר מונה 35 בתי-גידול של העורב האירופי, אך כולל בהם גם את בתי הגידול של עורב אפור הנחשב כיום על ידי רבים כמין נפרד. האתר מונה גם 21 בתי-גידול לחולדה מצויה, 20 לנמר, 19 לעכבר מצוי, 18 לדרור הבית ו-16 לזאב אפור
- ^ W.F. Lawrance, Habitat destruction: death by a thousand cuts. in: Conservation Biology for All, eds. Navjot S. Sodhi and Paul R. Ehrlich, Oxford University Press, 2010
- ^ Wroe, S., Field, J. H., Archer, M., Grayson, D. K., Price, G. J., Louys, J., ... & Mooney, S. D. (2013). Climate change frames debate over the extinction of megafauna in Sahul (Pleistocene Australia-New Guinea). Proceedings of the National Academy of Sciences, 110(22), 8777-8781.
- ^ Araujo, B. B. A. et al (2015). Bigger kill than chill: The uneven roles of humans and climate on late Quaternary megafaunal extinctions. Quaternary International, doi: 10.1016/j.quaint.2015.10.045
- ^ Extinction crisis continues apace
International Union for Conservation of Nature. 3 November 2009. Retrieved 30 March 2015 - ^ דו"ח של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם (IPCC) מעריך שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס (עם רווח בר-סמך של ±0.18) בין 1906 ל-2005. הערכה זו עדיין איננה כוללת את העלייה הנוספת בשנים 2015 ו-2016. הדו"ח קובע כי ההתחממות נובעת בעיקר מעלייה בריכוז גזי חממה באטמוספירה כתוצאה מפעילות אנושית.
הסיכום לקובעי המדיניות של דו"ח ההערכה הרביעי של IPCC מ-2007 - ^ על פי המגוון הגנטי בין בני אדם מכל העולם נאמד גודל האוכלוסייה המתרבה שלהם בין 5,000 ל-15,000 נפש לדור, ולאומדן זה יש להוסיף את חלק האוכלוסייה שאינו משאיר צאצאים.
Li ., H & Durbin, R. (2011) "Inference of human population history from individual whole-genome sequences". Nature . Vol. 475, pp. 493-496; doi:10.1038/nature10231 - ^ לפי תחזית האו"ם המעודכנת לשנת 2017, אוכלוסיית העולם בשנת 2100 תמנה 11.2 מיליארד נפש:
World Population Prospects: The 2017 Revision
אי הוודאות בתחזית זו נאמדת באמצעות רווח בר-סמך של 95% מ-9.6 מיליארד נפש ועד 13.2 מיליארד נפש:
United Nations, World Population Prospects: The 2017 Revision, Key Findings and Advance Tables - ^ במזרח הקדום כבר יש כתב בתקופות הברונזה והברזל, ועל כן הן נחשבות לתקופות היסטוריות באזור זה.
- ^ תיאור ודיון מפורט באורחות חייהם של ציידים-לקטים בני-ימינו ניתן למצוא בספרו של ג'ארד דיימונד "העולם עד אתמול".
- ^ Klein, R. G. (2008). Out of Africa and the evolution of human behavior. Evolutionary Anthropology: Issues, News, and Reviews, 17(6), 267-281.
- ^ המהפכה החקלאית היא השנייה בשלוש המהפכות המגדירות את תולדות האנושות אצל הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 104-109
- ^ הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 94
- ^ חלוקה זו משקפת בעיקר את תולדות אירופה. הררי מחלק את תולדות האנושות על פי המהפכה הלשונית, המהפכה החקלאית והמהפכה המדעית, מתוכן רק השלישית ארעה בזמנים היסטוריים
- ^ למשל, הפילוסוף רנה דקארט סבר שבניגוד לבני-אדם, בעלי-חיים הם מכונות חסרות נפש.
- ^ בין בעלי החיים הספורים שהוכיחו גם הם יכולת לזהות את עצמם במראה נמצאים שימפנזים מצויים וננסיים, פילים ודולפינים.
- ^ Wellman, H. M. et al (2001) "Meta-Analysis of Theory-of-Mind Development: The Truth about False Belief'". Child Development. Vol. 72(3), pp. 655–684; doi:10.1111/1467-8624.00304
- ^ הועלו השערות לגבי אנשים מהעולם הישן אשר חצו את האוקיינוס האטלנטי בעת העתיקה והשפיעו על תרבויות אמריקה, אך עדויות להגירה כזו אינן ידועות. בסביבות שנת 1000 לספירה, ויקינגים מאיסלנד יסדו מושבה בצפון אמריקה, אך ימיה היו קצרים ולא ידועה השפעה שלה על הילידים.
- ^ ה"ניסוי" האמריקני בתרבות מקבילה נידון בפירוט בספרו של ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה, פרק 2.
- ^ התחזית שמאבק בין תרבויות יהיה המקור העיקרי לסכסוכים במאה ה-21 מוצגת בספר התנגשות הציביליזציות של סמואל הנטינגטון. מנגד חוזה הספר קץ ההיסטוריה והאדם האחרון של פרנסיס פוקויאמה את השתלטות התרבות המערבית הדמוקרטית והליברלית על האנושות כולה.
- ^ גישה זו מיוצגת בספרו של ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה.
- ^ למשל, הררי מתייחס להופעת השפה במונח "המהפכה הלשונית", הראשונה בשלוש המהפכות המגדירות לדעתו את תולדות האנושות, קיצור תולדות האנושות, עמ' 11–70, וכן לדעת דויטשר השפה היא ההמצאה החשובה ביותר של האנושות וזו שעושה אותנו לבני אדם, גלגולי לשון, עמ' 8
- ^ המספר המדויק תלוי בהגדרת ההבדל בין שפות וניבים. בשנת 2015 קיטלג אתר האינטרנט "אתנולוג" 7,102 שפות וניבים
- ^ יוצאות מכלל זה הן רק שפות פידג'ין חדשות שבהן התחביר נוטה להיפגע, אך גם שפות כאלו מתפתחות במהירות, ותוך דור או שניים הופכות לשפות קריאוליות בעלות תחביר משוכלל.
- ^ גיא דויטשר מציין כי "שבטים קטנים, החיים מבחינה מעשית בתקופת האבן, דוברים שפות שבהשוואה למבנים המורכבים שלהן לטינית ויוונית נראות כמשחק ילדים", ומצטט את הבלשן האמריקאי אדוארד ספיר "ככל האמור במבנים לשוניים, אפלטון הולך יד ביד עם רועה החזירים המקדוני, וקונפוציוס עם צייד הראשים של אסאם" גלגולי לשון, עמ' 23-22.
- ^ מתועדות דוגמאות ספורות של חברות אנושיות מטריארכליות יותר, כגון המוסואו בסין ושבט הנאוואחו באמריקה הצפונית. בחברות כאלו נשים תפקדו כראשות המשפחות ובעלות הרכוש
- ^ הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 178
- ^ הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 179
- ^ הררי, קיצור תולדות האנושות, עמ' 311
- ^ הדוגמה הידועה היחידה בטבע לייצור כלי-נשק בבעלי-חיים היא חידוד ענפים על ידי שימפנזים מצויים כדי לצוד חיות קטנות המסתתרות בתוך נקרות עץ.
Pruetz, D. J. et al. (2015) "New evidence on the tool-assisted hunting exhibited by chimpanzees (Pan troglodytes verus) in a savannah habitat at Fongoli, Sénégal" Royal Society Open Science. doi: 10.1098/rsos.140507 - ^ סקירה מפורטת של שיעורי האלימות בתולדות האנושות, והטענה לגבי ירידה, מופיעה בספרו של סטיבן פינקר "המלאכים הטובים של טבענו"
- ^ עוד במאה ה-17 עסקו כמה מגדולי המדענים, כמו יוהאנס קפלר ואייזק ניוטון, גם באסטרולוגיה ובאלכימיה.
- ^ הררי רואה את "המהפכה המדעית" כאחרונה מבין שלוש המהפכות שעיצבו לדעתו את תולדות האנושות.
- ^ תפיסה זו מקבלת ביטוי מפורסם בטענת הסופיסט היווני פרוטגורס כי "האדם הוא מידת כל הדברים".
- ^ למשל המשורר היווני כסנופנס הבחין שבני אדם מחברות שונות דימו את אליליהם כדומים לעצמם, ושיער שלו היו לאריות או לבקר אלילים, הם היו בדמות אריות או פרים.
- ^ אמנות האהבה, פרק ב'.
- ^ בדוגמאות מפורסמות: "המלט", "מקבת'" ו"יוליוס קיסר" מאת ויליאם שייקספיר; "החטא ועונשו" מאת פיודור דוסטויבסקי; הדבר מאת אלבר קאמי.
- ^ תפיסה המתבטאת בסיפור אכילת פרי עץ הדעת במקרא, ונפוצה בנצרות
- ^ ראו משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק א', הלכה ב'
- ^ משנה, מסכת קידושין, פרק ד', משנה י"ד
- ^ תהלים, מ"ט, י"ג
- ^ קהלת, ג', י"ט
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג עמוד ב'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ"ב
- ^ מסילת ישרים פרק א
- ^ "יצר לב האדם רע מנעוריו" (ספר בראשית, פרק ח', פסוק כ"א)
- ^ אזהרת אלוקים לקין "לפתח חטאת רובץ" (בראשית, ד', ז')
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ה', הלכה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ג עמוד ב'
28198402אדם