חליל
החליל (באנגלית: Pipe) הוא כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה, בצורת קנה צינורי, המפיק צליל שריקה כאשר האוויר עובר דרכו, וגובה הצליל המושמע נשלט על ידי אטימת חורים בקנה ופתיחתם.
קיימים סוגים שונים של חלילים, חלקם עם פיית נשיפה הנבלעת בשפתיים, ואחרים, כמו חליל הצד וחליל הרועים עם חור נשיפה, אליה מכוונים את הנשיפה, לעיתים ללא מגע כלשהו של חלקי הפה עם הכלי. ישנם חלילי צד, וחלילים "ישרים". צליל השריקה ברוב סוגי החלילים מופק על ידי יציאת האוויר מחור יציאה בעל שפה ישרה, סמוך למקום כניסת האויר.
בערבית המילה خليل כליל (בכף רפה) - פירושה 'ידיד', או יפה. משערים ששמו של כלי הנגינה נגזר מהשורש חלל, אך יש הסוברים שמדובר בצליל הנובע ממנו, שהוא יללה, הוללות, או צליל יבבה. ייתכן גם שהיה כלי הקשה קלידי והחליל מזכיר את צליל הצלצול שהושמע ממנו. (ראו להלן)
התפתחות החליל וסוגיו
החליל הוא כלי עתיק, המופיע באיורים קדומים חרותים בסלע וקבועים בטין, מימי תחילת הכתב, בכתב חרטומים ובכתב יתדות.[1][2] החליל מופיע בתנ"ך, ובמסורת התנאית. הוא שימש הן לשמחות וטקסים, והן במעמדים עצובים כמו לוויות מתים ובתי אבלים (ראו להלן בהרחבה).
הפשוט ביותר הוא חליל הרועים, העשוי קנה חתוך ובו חורים.[3] חליל פאן בנוי ממספר חלילים (למעשה - צינורות חלולים) ללא חורים וסתומים בקציהם, בעלי אורכים שונים, שנשיפה לתוך כל אחד מהם מפיק גובה צליל אחר. נדרשת מומחיות על מנת להפיק את צליל השריקה מחליל זה.
החלילית היא חליל, אשר מנגנים בה על ידי הצמדת השפתיים לפיה ונשיפה עדינה לתוכה. כמו ברוב החלילים, גובה הצליל נשלט בסגירת ופתיחת החורים לאורך החליל. החלילית נפוצה מאוד, ובארץ, עד שנות השבעים של המאה העשרים, היו מלמדים חלילית בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי, כחלק מתוכנית הלימודים. (ראו תמונה)
כלי משוכלל יותר הדומה לחליל, ונראה שאף התפתח מן החליל, הוא האבוב ודומיו. על כלי זה מנגנים על ידי נשיפה לתוך פיה עם לשונית (בדרך כלל קפיסה חתוכה מצמח הקנה). הלשונית הרועדת מייצרת את הצליל. כלי נגינה מסוג זה, נקראים אוירופוניים. כלי תזמורת ממשפחה זו הם האבוב, הבסון, הקלרינט והסקסופון.
כיום קיים גם חליל ממוחשב ("ספרתי" או "חשמלי") המופעל באמצעות 'שלט נשיפה' (או: אֶוּוִי EWI).[4]
ברחבי העולם יש סוגים שונים של חלילים, הייחודיים לתרבויות השונות.
סוגי חלילים
- חליל נאי (ערבי)
- חליל רועים - חליל עשוי קנה חלול, או במבוק.
- חליל צד - חליל תזמורתי, בדרך כלל עשוי כסף או מצופה כסף. מנגנים בו בנשיפה לתוך חור כניסה ללא פיה לסגירת השפתיים. סדרת מנופים עוזרים לפתוח ולסגור חורים הרחוקים מן האצבעות.
- חליל פאן - אסופת חלילים ללא חורים, כל אחד באורך שונה, ולכן מפיק גובה צליל שונה.
- חלילית
- פיקולו - חליל בעל צליל גבוה במיוחד
- חליל אירי או סקוטי - חליל צד קצר עשוי עץ, בדרך כלל עם סולם פנטטוני. מקורו למעשה בגרמניה ומרכז אירופה.
- קאוואל - חליל רועים משוכלל משמש במזרח התיכון ובמצרים. מקור השם בבולגרית.
- וואשינט - חליל אתיופי עשוי עץ (קובץ השמעה בקישורים חיצוניים)
- קראנטיק - חליל צד הודי עשוי במבוק (קובץ השמעה בקישורים חיצוניים)
- סודינה - חליל אפריקני עשוי קנה דק, וכיום ממתכת.
- חֵמֶת חלילים - כלי בעל מפוח המפעיל למעשה אבובים.
- אוֹקַרִינָה - כלי דמוי חליל, עשוי חרס, מתרבות ילידי מרכז אמריקה, דומה ל"חאן" מתרבות סין ומזרח אסיה.
קול האוקרינה
החליל בספרות ובאמנות
ספר מפורסם על חלילן - נגן חליל, הוא החלילן מהמלין, המוביל מן הכפר, אחר נגינתו היפה, את כל העכברים אך גם את הילדים המכושפים.
סיפור זה גם הולחן לאופרה בחליל הקסם של מוצרט.
החליל (או אבוב) גם משמש לכשף נחשים בהודו. בציורים וסרטים מצוירים ורגילים משמשים החלילן והנחש מוטיב מרכזי.
בסיפור החסידי יש מספר סיפורים ובהן חליל, המפורסם בהן סיפורו של הבעש"ט והנער היהודי הכפרי, שעובד ופורסם בידי י"ל פרץ. בסיפור, הנער, שאינו יודע קרוא וכתוב, בא ביום כיפור (בו אסור על פי המסורת לנגן, או אף לשאת חפצים מחוץ למבנה) עם חלילו לבית הכנסת, ומתחיל לנגן. כל המתפללים צוחקים, ורק הבעש"ט מבין ומסביר שצליל החליל הוא היחיד מכל התפילות שהבקיע את השמים.[5] השיר "בלדה לסוס עם הכתם על המצח" נכתב בחלקו, בהשראת סיפור זה.
החליל במקרא ובספרות התנאית
החליל מופיע בנבואת שמואל לשאול, המספר לו איך יפגוש קבוצת נביאים ויצטרף אליהם:
- וִיהִי - כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר, וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה, וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר, וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים. וְצָלְחָה עָלֶיךָ רוּחַ ה' וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם - וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר... (התנבאות שאול, ספר שמואל)
ישעיהו מזכירו בין כלי הנגינה של בית המשתה, שבעטיו "שוכחים את ה'" אך גם ככלי שיוביל את הגאולה כאשר יעלו לציון:
- הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם - כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג, וְשִׂמְחַת לֵבָב - כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל, לָבוֹא בְהַר ה', - אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל.(ישעיה, נבואת "בשובה ונחת תושעון")[6]
ירמיהו מתאר את צליל קולו ההומה, בדומה לקול היונה, בקינתו על חורבן מואב:
- עַל כֵּן לִבִּי לְמוֹאָב - כַּחֲלִלִים יֶהֱמֶה! וְלִבִּי אֶל אַנְשֵׁי קִיר-חֶרֶשׂ - כַּחֲלִילִים יֶהֱמֶה! (ירמיהו, קינת חורבן מואב)
לפי חכמי התלמוד החליל והאבוב המוזכרים במשנה הם אותו הכלי, והוא כלי עשוי קנה, המשמיע קול יבבה ובעל פיה שנושפים בה[7]
יש הסוברים כי החליל המקראי ואולי גם זה המוזכר במקורות מתקופת בית שני הוא דווקא כלי נגינה דומה יותר לאבוב, (כלי אוירופוני), ומקור שמו בצליל המאנפף הנובע ממנו, הדומה יותר ליללה או הוללות שימחה.[8][9]
המשנה מספרת שהחליל שימש במקדש בימי מועד, כאשר נדרשת לפי התורה "שירה". כמו כן, החליל שימש בראש התהלוכה שהובילה את הביכורים לירושלים:
- הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם... (ביכורים, פרק ג משנה ג)
יש הסבורים, בעקבות הנאמר במשנה ובמדרש "החליל מכה לפניהם", והלשון "מכה בחליל" שמדובר בכלי הקשה.[10]
המדרש מספר על חליל עתיק שהיה במקדש מ"ימי משה":
- חָלִיל שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ - שֶׁל קָנֶה הָיָה, וּמִימוֹת מֹשֶׁה הָיָה.
- פַּּעַם אַחַת צִפּּוּהוּ זָהָב, וְלֹא הָיָה קוֹלוֹ עָרֵב - כְּמוֹת שֶׁהָיָה.
- נָטְלוּ צִפּוּיוֹ, וְחָזַר קוֹלוֹ לִהְיוֹת עָרֵב - לַכַּמּוֹת שֶׁהָיָה.
החליל בשירה העברית החדשה
בשירה העברית החדשה, בייחוד עם תחיית הלשון העברית החליל תפס מקום כבוד, כשהיהודי הוצג כאדם החוזר לרעות עדרי צאן בארץ ישראל.[11] בשיר "על גבע רם" (המהפך את השיר חד גדיא לחיובי כולו, חליל הרועים הוא מרכזי בשיר, פותח את השיר, ומוביל בפי הרועה את כל החיות הצמחים וכוחות הטבע אל ראש התל.[12]
ב'שיר השומר', שהופץ רק ב-1939 (מספר שנים אחרי כתיבתו ואף הלחנתו), המילים "חליל רועים ירון, רועים עדרי הצאן" היו לאחד מלהיטי תקופת חומה ומגדל וסימלו את היציאה הפעילה אל המרעה, למרות השמירה במגדלים.[13]
ערבותו לאוזן של צליל החליל מוזכר בשירה של לאה גולדברג 'מנגינת החליל':
- הֶחָלִיל
- הוּא פָּשׁוּט וְעָדִין,
- וְקוֹלוֹ כְּמוֹ קוֹל שֶׁל הַלֵּב.
- הֶחָלִיל...
עם היעלמות נופי הרעיה במישור החוף, והמעבר של האוכלוסייה היהודית לאופי חיים עירוני, נותרו החליל (והרועה) כסימן לנוסטלגיה.[14]
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חליל |
מאמר 'החליל באבל ובשמחה', על חשיבות ומשמעות החליל הראי"ה קוק, באתר ויקיטקסטסרטים על נגינת חליל
- אשה בדואית מנגנת בחליל רועים
- הרקדת נחש לצלילי חלילו של המכשף בהודו - למעשה, עם סוג של אבוב. (יוטיוב)
- חליל-צד ונבל, בקבלת פנים לחתונה
- קונצ'רטו לחליל ולתזמורת (מוצארט)
- נגינת החליל האתיופי - הוואשינט הנשמע מעט כמו שירת ציפורים.
- נגינת הקראנטיק חליל הצד ההודי
- חליל-פאן בפי נגני רחוב פרואנים בירושלים
- חלילן אירי בנגינה מסורתית
מאמרים ושירים על החליל
- מנגינת החליל של לאה גולדברג - (אתר שירונט)
- מאמר על כלי נגינה מקראיים כולל תמונה קדומה של חליל.
- הספר 'שלטי הגבורים' פרק חמישי על חלילים וכלים אחרים שהיו במקדש ובמשכן, לפי דעתו של אברהם הרופא פורטלאונה בתחילת הפרק העשירי הוא מביא את דעת תרגומי תהלים שהעוגב המקראי היה חליל פאן, אך דוחה את דבריהם, ומוכיח שמדובר בכלי בעל מיתרים.
הערות שוליים
- ^ תמונת כתובת ותבליט חלילים ונבלים מנינוה העתיקה (אתר המרשתת 'צור-העתיקה', אנגלית)
- ^ אסטלה מצרית ובה נראה חלילן על רקע אותיות כתב חרטומים (אתר משרד החינוך האמריקני)
- ^ הוראות פשוטות להכנת חליל רועים מצמח הקנה תמונה אחר תמונה (אתר 'אי-איך', אנגלית)
- ^ מאמר על אחד משלטי הנשיפה באתר העיתון 'אקט מוזיקלי'
- ^ הסיפור "שמע ישראל" בעיבודו של י"ל פרץ (אתר פרויקט בן-יהודה)
- ^ יש המפרשים דווקא את החליל כאן במסגרת הרעשים והרעמים החזקים המתוארים בפסוקים הקודמים, כרעש הכאה בכלי הקשה בעל קול רם במיוחד. ור' להלן
- ^ בבלי סוכה, פרק החליל, משנה א, וכך גם מפרש הרמב"ם, ובעקבותיו מפרשי התלמוד כולם.
- ^ מקורות רבים לדעה שהחליל (שהוא לפי דעה זו גם האבוב, וכשם האבוב -) הוא בעל צליל מאנפף. למשל כלי הנגינה שנגנו בהם בבית המקדש נעמה שחורי, מאמר הרצאה ב'בית מדרש נשים יוצרות'. תמיכה לדבריהם בקינת ירמיהו על חורבן מואב, בו מתואר צליל המיית החליל בדומה לקול יונים. ייתכן גם שזוהי משמעות דבריו של כותב הספר שלטי גיבורים מימי הביניים (הובא בטעות באתר דעת בשם יואל ברי"ל), למעשה הכתוב מועתק מהספר "שלטי הגבורים" והתמונות מתוך תהלים "זמירות ישראל" ברעסלוי תק"פ (ראו שאול שפר, 'השיר שבמקדש', אחרית דבר, עמ' 120.
- ^ תרבות חמרית בארץ-ישראל בימי התלמוד, פרק 13 'החליל והסימפונות', פרופ' דניאל שפרבר, הוצ' יד בן צבי ואוניברסיטת בר-אילן
- ^ זהו פירושו של רש"י במסכת ערכין בהביאו את הפירוש בצרפתית קדומה "קלימיילש" (clé meil שם של כלי קלידים דמוי קסילופן). לפי פירוש זה במקורות התנאיים, המונח 'פי החליל', פירושו הקצה הפתוח של הקלידים מהם יוצא הצליל. הלב ההומה המתואר בירמיה הוא צליל פעימות הלב, וכך גם החליל המרעיש של ישעיהו. והדיון המשנאי בבחירת מספר החלילים הוא למעשה מספר הקלידים בכלי. השימוש במונח מכה בחליל היה נפוץ בתחילת תחיית הלשון העברית. ר' לדוגמה מילים מתיבת הנגינה באתר האקדמיה ללשון העברית, על השימוש ב"הך בחליל", אף שמדובר לכאורה בכלי נשיפה.
- ^ שיר רועים שהושר כבר בשנות ה-20 של המאה העשרים אף שהודפס רק ב-1933. (אתר זמרשת)
- ^ על גבע רם באתר זמרשת. השיר הופץ עם ציורים המציגים את סוף השיר שבמקורו עוסק במלאך המוות והחרמש שלו, מוחלף באיכר, הקוצר את שדהו, לצלילי החליל.
- ^ מה ומי בתמונה בלוג "עונג שבת", וכן שיר השומר באתר זמרשת
- ^ לדוגמה בשיר של איציק ויינגרטן שיר אהבה בדואי המתחיל במילים על צלילי החליל בחולות המדבר