כבישה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנדוויץ' בשר כבוש (קורנביף), המוגש בקרנגי דלי.

כבישה היא תהליך עיבוד מזון על ידי השרייתו זמן ארוך בנוזלים מתאימים. הכבישה מתבצעת הן למטרות טעם והן למטרות שימור.

העדויות הראשונות לתהליך הכבישה הן מלפני כ-4000 שנה ומקורן בהודו.

כללי

הכבישה מתבצעת בדרך כלל בירקות ובבשרים.

בין הנכבשים הנפוצים ניתן למנות: מלפפונים (מלפפון חמוץ), כרוב, כרובית, דג מלוח, סרדינים, ביצים ובשר.

נוזלי הכבישה הנפוצים הם: חומץ, מי מלח, ושמן, כשאליהם מוספים עשבי תיבול שונים, כשום, חרדל, קינמון, זעתר, ועוד.

כבישה באמצעות חומר חומצי כגון חומץ או חומצת לימון נקראת החמצה.

לעיתים אין צורך בהוספת נוזלים בתהליך הכבישה בשל שימוש במים הטבעיים של המזון הנכבש. תרכובות שימור שונות מחסלות חיידקים רבים באוכל הנכבש וסביבתו, ובכך מאטות את רקבונו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כבישה בוויקישיתוף


ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.