קארמה
ערך זה עוסק במושג פילוסופי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קַארְמָה (מסנסקריט: कर्म (מידע • עזרה) - "פעולה" או "מעשה") הוא מושג פילוסופי-מיסטי, שמקורו בדתות הודיות, שמתאר מחזור מלא של יחסי סיבה-תוצאה. זהו סך כל מעשיו של האדם - בעבר, בהווה ובעתיד. עקרון מרכזי הוא שהכוונה והמעשים של בן אדם (סיבה) משפיעים על העתיד של אותו בן אדם (תוצאה), כאשר מעשים טובים ישפיעו על קארמה טובה ועל האושר העתידי של האדם, לעיתים בחייו הנוכחיים ולעיתים בלידתו הבאה במעגל הסמסרה בעוד מעשים שליליים יבטיחו שלידתו הבאה תהיה רעה מזו הנוכחית.
"חוק הקארמה" הוא עיקרון תאולוגי מרכזי בדתות ההינדואיזם, בודהיזם, סיקהיזם וג'ייניזם (כולן נוסדו בהודו). מקור המונח בפולחן ודי עתיק יומין. השימוש במונח לתיאור סיבתיות החל, ככל הנראה, עם פיתוח תורות הסמסרה (שרשרת הלידה-מחדש אשר כובלת את האדם) והמוקשה (ה"שחרור" ממעגל הסמסרה). שינוי זה ברעיון הקארמה הוצג לראשונה באופנישדות.
המשמעות המילולית של המושג קארמה בסנסקריט היא "עבודה", "פעולה" או "מעשה". המילה מונגדת על ידי חלק מהחוקרים למילה הסנסקריטית קריה (בסנסקריט: क्रिया), המתארת את הפעולה השלמה, בעוד קארמה מתארת נשורת הנוצרת בזמן הפעולה, או את השפעת הכוונה שמאחורי הפעולה על הפועל. נשורת זו יכולה להיות שלילית או חיובית, ובדתות מסוימות (למשל ג'ייניזם והינדואיזם) הקארמה תלויה בפעולה עצמה בעוד בדתות אחרות (לדוגמה בודהיזם) הקרמה היא תוצר של פעולות מכוונות, כלומר הקשורות בהיאחזות האדם בתוצאת הפעולה. פעולות לא מוכוונות תוצאה אינן מובילות לצבירת קארמה לפי הבודהיזם. המשמעות המטאפיזית המדויקת של הקארמה, כמו גם המשקל שלה בחייו של הפרט, משתנה בין אסכולות שונות בפילוסופיית המזרח.
