שורש (לשון)
במורפולוגיה, שורש של מילה הוא מורפמה, יחידה לשונית מינימלית בעלת משמעות, הנושאת את עיקר המשמעות הלקסיקלית של המילה. בכך הוא נבדל ממוספית, שתפקידה הוא בעיקר אפיון דקדוקי או גיוון המשמעות של השורש או הבסיס (stem) שאליו היא מצטרפת. מילים החולקות שורש משותף מהוות משפחת מילים. קיימת זיקה סמנטית ואסוציאטיבית בין מילים מאותה המשפחה, אך זיקה זו עשויה להיות עמומה למדי, מכיוון שמשמעות השורש נוטה להיות כללית ומופשטת.
השורש עשוי להיות מורפמה חופשית או כבולה. שורש חופשי הוא גם בסיס, כלומר הוא מתפקד כמילה עצמאית וניתן להטות אותו ולגזור ממנו צורות מורכבות יותר. שורש כבול, לעומת זאת, אינו מהווה בסיס בפני עצמו, אלא רק יסוד בבסיסים אחרים הגזורים ממנו (באנגלית לדוגמה, היסוד ceive- משותף לבסיסים receive, conceive). שורש הוא למעשה בסיס בהשמטת המוספיות.
השורש שייך לתחום המורפולוגיה, וככזה הוא ישות סינכרונית שקיומה נגזר מהניתוח הלשוני שמבצעים דוברי השפה. בהקשר של בלשנות היסטורית (דיאכרונית), לעומת זאת, המונח "שורש" עשוי להתייחס למושג שונה מעט: בחינה של מורפמה מסוימת, כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך תקופות שונות בחיי הלשון. שני המושגים חופפים בנקודות מסוימות אך יש להבחין ביניהם, שכן אין בהכרח המשכיות במצבה של מורפמה במהלך הזמן. לבד מהשינויים הפונטיים שהיא עשויה לעבור, היא עשויה גם להשתנות מבחינה מבנית, כלומר לספוח אליה רכיבים ממורפמות אחרות או להתפצל למורפמות אחדות, ובכך לשנות את מבנה המערכת כולה.
המילה "תרומה", לדוגמה, גזורה מהשורש רו"מ מנקודת מבט היסטורית, וכך אמנם מקובל לנתח אותה. השורש תר"מ הוא שורש תנייני שנגזר ממילה זו - העיצור תי"ו תחילית המשקל תקטלה שבו משובצת המילה "תרומה" יוחס על ידי הדוברים לשורש במקום למשקל. אולם, אם נבחן את המקרה מנקודת מבט סינכרונית המתייחסת אל המערכת כאל שלם, יהיה זה מדויק יותר לומר שהמילה "תרומה" נגזרה מהשורש תר"מ במשקל קְטוּלָה, מפני שסביר להניח שהדוברים לא היו מודעים לקשר בין שורש זה לשורש רו"מ. כל אחת מהבחינות לגיטימית ותקפה ושתיהן מהוות צורות הסתכלות שונות על אותה תופעה.
שורש בשפות השמיות
ערך מורחב – שורש (שפות שמיות)
שורשים בשפות השמיות מפגינים תכונות יוצאות דופן, הנובעות מהמורפולוגיה הבלתי-רציפה (non-concatenative) המאפיינת את השפות האלה: קיומן של מורפמות שאינן יוצרות מקטע (segment - רצף פונמי הניתן להגייה), ולכן אינן עומדות בפני עצמן או משורשרות זו אל זו ברצף, אלא באות לידי ביטוי רק כאשר הן מסורגות זו בזו. מורפמה בלתי רציפה היא בהגדרה מורפמה כבולה.
השורש השמי הוא אחד מסוגי המורפמות הבלתי רציפות, הסוג השני הוא המשקל (או המקבילה במערכת הפועל: הבניין, שאינו אלא סוג מיוחד של משקל). השורש מורכב מעיצורים בלבד, לרוב שלושה במספר, ונושא את עיקר המשמעות של המילה. המשקל מהווה את התבנית התנועתית של המילה - לעיתים בצירוף תחיליות וסופיות - שאליה "נוצק" השורש (בתהליך גזירה המכונה סירוג שורש ומשקל), והוא מגוון את משמעות השורש. כך לדוגמה, השורש גד"ל אינו בא לידי ביטוי בפני עצמו, אלא כאשר הוא מסורג במשקל או בבניין: גָּדֵל, גָּדוֹל, מִגְדָּל וכו'.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פרדינן דה סוסיר, קורס בבלשנות כללית. מצרפתית: אבנר להב (על פי המהדורה של שארל באיי ואלבר סשהיי, 1916). הוצאת רסלינג, תל אביב 2005.
22356065שורש (לשון)