סוס רמכי
 סוס רמכי
| |
|---|---|
_gallery.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מפריטי פרסה |
| משפחה: | סוסיים |
| סוג: | סוס |
| מין: | סוס רמכי |
| שם מדעי | |
 Equus ferus
| |
| תחום תפוצה | |
.png)
| |
סוס רַמָּכִי (שם מדעי: Equus ferus או גם Equus caballus[1]) הוא מין בסוג סוס, הכולל הן את תת-המין המבוית סוס הבית והן את תת-המינים טרפן וסוס פרז'וואלסקי הבלתי מבויתים. הטרפן נכחד במאה ה-19, וסוס פרז'וואלסקי היה על סף הכחדה וניצל הודות למאמצי שימור, ואף הוחזר בהצלחה לטבע. האב הקדמון של סוס הבית היה כנראה הטרפן שרעה בערבות אסיה ואירופה בתקופה בה בוית הסוס.[2][3]
מאז שהטרפן נכחד נעשים ניסיונות לשחזר את הפנוטיפ שלו, וכתוצאה ממאמצים אלו נוצרו גזעי סוסים, כדוגמת הקוניק (Konik) הפולני וסוס הק (Heck), אך הם אינם זהים לטרפן.
פירוש השם המדעי Equus ferus הוא סוס בר, ואכן במרבית השפות האירופאיות מכונה המין סוס בר. יש הנוהגים לכנות בשם זה גם את העדרים של סוסי הפרא כדוגמת המוסטנג בארצות הברית, הברומבי באוסטרליה ורבים אחרים. סוסי הפרא הללו שייכים לתת-המין של סוס הבית (Equus ferus caballus) שנמלטו לטבע והתפראו, ואין לטעות בינם לבין שני תת-המינים האמיתיים של סוס הבר.
תת-מינים
לסוס רמכי היו כמה תת-מינים, שלושה שרדו עד התקופה המודרנית:[4]
- סוס הבית (Equus ferus caballus או גם Equus caballus caballus)
- טרפן (Equus ferus ferus) או סוס הבר האירסיאני, שתחום מחייתו השתרע פעם באירופה ומערב אסיה. הטרפן נכחד בשלהי המאה ה-19, והפרט האחרון מת בשבי בגן חיות באוקראינה ב-1918 או ב-1919.
- סוס פרז'וואלסקי (Equus ferus przewalskii) – ידוע גם כסוס בר מונגולי או טאחי. תחום המחייה של סוס פרז'וואלסקי היה מרכז אסיה ומדבר גובי.
שני האחרונים היו תת-מינים שמעולם לא בויתו וששרדו עד התקופה המודרנית.[5] עם זאת, ייתכן כי היו קיימים תת-מינים נוספים של סוס רמכי שסוס הבית הוא צאצא של אחד מהם.
שמות מדעיים של המין
כיום מסווגים סוסי הבר והסוס המבוית כמין אחד, כאשר השם המדעי המקובל כיום למין סוס זה הוא Equus ferus. הטרפן, תת-המין שנכחד של סוס הבר, הוא Equus ferus ferus, סוס פרז'וואלסקי, תת-מין קיים של סוס הבר, הוא Equus ferus przewalski וסוס הבית הוא Equus ferus caballus.[6] הכללים לבחירת השם המדעי של מיני בעלי החיים נקבעים בספר "International Code of Zoological Nomenclature" ("הקוד הבינלאומי של הנומנקלטורה הזואולוגית"), ובהם הכלל כי השם המדעי התקין הקדום ביותר בו כונה בעל חיים יהיה השם הקובע. בעבר, כשהטקסונומים הכירו בסוס הבית ובסוס הבר כשני תת-מינים של אותו מין, היה Equus caballus השם המדעי התקין של המין סוס רמכי, כפי שנקבע על ידי קארולוס ליניאוס ב-1758,[7] כשתת-המינים של המין כונו Equus caballus caballus (סוס הבית), Equus caballus ferus (טרפן – נקבע על ידי Boddaert ב-1785) ו-Equus caballus przewalskii (סוס פרז'וואלסקי – נקבע על ידי פוליאקוב ב-1881). עם זאת, ב-2003 החליטה הוועדה הבינלאומית לנומנקלטורה זואולוגית (International Commission on Zoological Nomenclature) כי לשמות המדעים של מיני חיות הבר יש עדיפות על פני השמות המדעיים של המינים המבויתים, וקבעה את השימוש ב-Equus ferus כשם המדעי של המין, בלא קשר למעמדו של סוס הבית. קביעה זו שינתה את השם המדעי של הטרפן ל-Equus ferus ferus ואת השם של סוס פרז'וואלסקי ל-Equus ferus przewalskii. הוועדה לא התייחסה לשם המדעי של סוס הבית, ולכן השם המדעי Equus caballus caballus לסוס הבית הוא עדיין תקין, אבל כיוון שכל שלושת תת-המינים שייכים לאותו מין, ששמו שונה כאמור, מקובל כיום לכנות את סוס הבית בשם המדעי Equus ferus caballus.
סוס פרא
סוסים החיים בטבע, אך שאבותיהם היו מבויתים אינם סוסי בר, אלא סוסי פרא. לדוגמה, כשהאירופאים החזירו את הסוס ליבשת אמריקה בשלהי המאה ה-15, נמלטו חלק מהסוסים והתקבצו בעדרים. הדוגמה הידועה ביותר הוא המוסטנג בארצות הברית. המקביל האוסטרלי למוסטנג הוא סוס ברומבי, צאצא מסוסים שברחו או שוחררו לטבע על ידי מתיישבים אנגלים באוסטרליה.[8] יש כיום אוכלוסיות מבודדות של סוסי פרא במספר מקומות, כולל פורטוגל, סקוטלנד, ובכמה מאיי המחסום (barrier island), החל באי סייבל שמול נובה סקוטיה שבקנדה וכלה בשקלפורד בנקס (Shackleford Banks) שמול צפון קרוליינה.
סוס רמכי במקרא
במקרא מופיע הסוס הרמכי בשמו פעם אחת ויחידה. במגילת אסתר מתואר שמרדכי היהודי כתב וחתם בטבעת המלך אחשורוש אגרות המאפשרות ליהודים לעמוד על נפשם נגד הצוררים אותם שקיבלו אישור לטבוח בהם. כדי שהאגרות תגענה ליעדיהן במהירות ודחיפות, דהרו הרצים על 'האחשתרנים בני הָרַמָּכִים':
וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי אֶל הַיְּהוּדִים וְאֶל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִים וְהַפַּחוֹת וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת אֲשֶׁר מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ... וַיִּכְתֹּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ וַיַּחְתֹּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים בַּסּוּסִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים בְּנֵי הָרַמָּכִים'... הָרָצִים רֹכְבֵי הָרֶכֶשׁ הָאֲחַשְׁתְּרָנִים יָצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ
— מגילת אסתר, פרק ח', פסוקים ט'-י', יד
קיימות דעות אחרות בזיהוי המוזכר בפסוק זה[9].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סוס רמכי |
| ערך מילוני בוויקימילון: רמך |
- סוס רמכי, באתר ITIS (באנגלית)
- סוס רמכי, באתר NCBI (באנגלית)
- סוס רמכי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- סוס רמכי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ראו את פסקת הטקסונומיה
- ^ The First Horses: The Przewalskii and Tarpan Horses The legacy of the horse, International Museum of the Horse.
- ^ Bowling, Ann T.; Anatoly Ruvinsky (2000). "Genetic Aspects of Domestication, Breeds and Their Origin". In Ann T. Bowling, Anatoly Ruvinsky (ed.). The Genetics of the Horse. CABI Publishing.
- ^ Don E. Wilson & DeeAnn M. Reeder, ed. (2005). "Equus caballus". Mammal Species of the World. A Taxonomic and Geographic Reference (3rd ed.). Johns Hopkins University Press.
- ^ Colin Groves, 1986, "The taxonomy, distribution, and adaptations of recent Equids," In Richard H. Meadow and Hans-Peter Uerpmann, eds., Equids in the Ancient World, volume I, pp. 11-65, Wiesbaden: Ludwig Reichert Verlag.
- ^ International Commission on Zoological Nomenclature (2003). "Usage of 17 specific names based on wild species which are pre-dated by or contemporary with those based on domestic animals (Lepidoptera, Osteichthyes, Mammalia): conserved. Opinion 2027 (Case 3010)". Bull.Zool.Nomencl. 60 (1): 81–84. אורכב מ-המקור ב-2008-04-22. נבדק ב-2010-01-25.
- ^ Linnaeus, Carolus (1758). Systema naturae per regna tria naturae :secundum classes, ordines, genera, species, cum characteribus, differentiis, synonymis, locis. Vol. 1 (10th ed.). Holmiae (Laurentii Salvii). p. 73. נבדק ב-30 בינואר 2009.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Nimmo, D. G., & Miller, K. K. (2007) Ecological and human dimensions of management of feral horses in Australia: A review. Wildlife Research 34: 408–417.
- ^ ראו: ד"ר משה רענן, אטו אנן האחשתרנים בני הרמכים, מי ידעינן – גמל, באתר פורטל הדף היומי.
| מפריטי פרסה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוסיים | ||||||||
| סוס |
|
 .jpg)
| ||||||
| קרנפים (קרנפיים) | ||||||||
| קרנף רחב שפה | קרנף רחב-שפה | |||||||
| דיצרוס | קרנף צר-שפה | |||||||
| דיצרורינוס | קרנף סומטרה | |||||||
| קרנף אסייתי | קרנף הודי • קרנף ג'אווה | |||||||
| טפיריים | ||||||||
| טפיר | טפיר בירדי • טפיר הרים • טפיר ברזילאי • טפיר אסייתי • טפיר קבומני | |||||||
33706977סוס רמכי