גלגול נשמות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו המכלול לאתר.png חסר בערך זה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גלגול נשמות הוא שם כללי המתאר תהליך אותו עוברת הנשמה לאחר המוות.

בכל רחבי העולם קיימות עדויות של אנשים הטוענים כי חוו תופעות הקשורות לגלגול נשמות באופן אישי.

קיימות גישות שונות בפרשנות האמונה בגלגול נשמות. הבסיס המשותף להן מתאר תהליך בו נשמתו של אדם שנפטר, חוזרת לעולם האמת ולאחר מכן מתגלמת בגוף תינוק אנושי אחר. הגישות נפרדות בהבנת התהליך כחד פעמי, רב פעמי, או אין סופי, ובשאלה האם נשמתו של האדם מתגלגלת ומופיעה דווקא באדם או אף ביצורים אחרים, כדוגמת צמח או בעל חיים.

תופעת גלגול הנשמות מוסברת באופנים שונים. הסבר מקובל הוא כי אדם שלא השלים את תפקידו בעולם, שב אליו בדמות אחרת. גישות מסוימות סבורות כי הגלגול החדש יהיה בהתאם למעשיו הטובים או הרעים בגלגולים קודמים, או בהתאם לדבר מה שעליו לתקן בגלגול זה.

המחקר במדעי הטבע אינו משתמש במושג הנשמה, וממקם במוח, על הפעילות הכימית והחשמלית שבו, את הזיכרונות, המחשבות והרגשות. עם זאת, יש הסבורים כי חוויות סף מוות המתארות מעבר לעולמות אחרים ומפגשים עם ישויות אור המאפשרות לחווים להיזכר בחייהם הקודמים, וילדים המתארים חוויות מחיים קודמים, מהווים ראיה לקיומו של גלגול נשמות. תאורים אלה מעומתים עם אפשרות של היחשפות הנחקר לידע זה במהלך חייו שלו.

יש מטפלים בתחום הפסיכולוגיה או הרפואה האלטרנטיבית שאימצו את ההשלכות של רעיון גלגול הנשמות אל תוך שיטות טיפוליות שונות.

גלגול נשמות ביהדות

במקורות ההלכה היסודיים: התנ"ך, התלמודים והמדרשים - למרות האמונה הבלתי מסויגת בהישארות הנפש - קשה למצוא ביטוי לתפישה כזאת[1]. מאוחר יותר אנו מוצאים מחלוקת בעניין זה. יש המתנגדים לרעיון, כרב סעדיה גאון[2], ראב"ד הראשון[3], ר' אברהם בר חייא[4], ראב"ם[5], ר' שם טוב אבן שם טוב (הראשון)[6], רח"ק[7], ר"י אלבו[8] ור' ידעיה הפניני[9]. הרא"ש, בתשובה לשאלת בנו ר' יהודה על עמדתו בנושא, דחה את הראיות והסברות התומכות באמונת הגלגול, וחתם את דבריו במילים "אם קבלה הוא נקבל כי אין טעם מספיק"[10]. הרש"ר הירש התנגד לאמונה בגלגול נשמות וראה בה אמונה מצרית העומדת בניגוד לאמונה היהודית[11]. בתחילת שבתו כרבה של העיר פרנקפורט, גם נדפס שם (1854) החיבור 'בן דוד' - ספרו של הרב יהודה אריה ממודנה כנגד האמונה בגלגול נשמות.

מאידך, בספרות הקבלה ובמיוחד בספר הזוהר ובכתבי האר"י, ישנו הסבר מפורט על תפקיד הגלגול ועל פירוט הנשמות שהתגלגלו. לשיטה זו רוב האנשים שנולדים בעולם הם גלגולים של נשמות "ותיקות" ומיעוטן הן נשמות חדשות. מבחינה תאולוגית נותנת תורה זו מענה לבעיות של שכר ועונש, ובפרט הסבר לאסונות המתרחשים לתינוקות שאינם בני עונשין, ואסונות המתרחשים לצדיקים, כמו למשל גורלם של עשרת הרוגי מלכות שהיו תלמידי חכמים הגדולים שבדור, בתליית האסון בחטא שנעשה כשהיו בגלגול קודם בני יעקב ומכרו את יוסף אחיהם. הרב עובדיה יוסף חולל סערה, כאשר ציטט את דבריו של האדמו"ר רבי אהרן ראטה המשתמש ברעיון הגלגול כדי לספק הסבר להתרחשות השואה. דבריו של רבי אהרן ראטה עצמם התבססו על דעתו של האר"י, לפיה גורלם של קורבנות האינקווזיציה בספרד נקבע בהתאם לגלגוליהם הקודמים.

גם בספרות החסידית מופיעים סיפורים על גלגול נשמות. למשל, בשבחי הבעש"ט, מסופר שתלמידי הבעל שם טוב שאלו אותו על תלמיד חכם גדול שנהרג על ידי גויים, "הזאת תורה וזהו שכרה?", ואמר להם הבעש"ט, שאותו אדם היה ראש הסנהדרין בתקופת זכריה הנביא, וכאשר זכריה ניבא על פורענות, הוא הכה אותו על הלחי, ואמר לו: "עם הארץ, מי הרשה לך להתנבא?" ולאחר מעשה זה קם ההמון והרג את זכריה, ובתור עונש נגזר עליו שיתגלגל שוב ושוב וייהרג כל פעם מחדש, בגלל גרימת מותו של הנביא.

בניגוד לתפיסות מזרחיות הרואות בגלגול טבעו של עולם, לתפיסת הקבלה הגלגול נועד להביא לתיקון הנשמה. ההתנסות החווייתית היא הכוח המניע המגלגל את נשמת האדם בחזרה לעולם והיא גורמת לה לשאוף לקנות דעת. מאידך, רק השובע גורם להיעדר רצון. פירוש הדברים, שגלגולה של נשמה יסתיים כאשר הנשמה התפתחה דיה, ואין בה יותר רצון להיוולד מחדש. על פי הקבלה, שאיפתה של הנשמה היא להישאר תמיד במצב של מודעות טהורה, מבלי להיות תלויה בקיום הגופני (המצריך את גלגולה של הנשמה לתוך גוף, המשית עליה את מגבלות החיים הגופניים), וכך נתונה הנשמה בגוף במאבק מתמיד.

על פי הקבלה, ישנן סיבות מיוחדות הגורמות לגלגול נשמות. הגורם הראשי והקדמון המוזכר הוא אי העיסוק בפריה ורבייה וערירות. עניין זה משמעותי ביותר להשקפה זו, כי על ידי הולדת בנים האדם משאיר חלק מנפשו בעולם הזה, ובכך ממשיך את הבריאה גם לאחר מותו. אם האדם אינו עושה זאת, עליו לרדת שוב לעולם הגשמי. במבט כולל יותר מגדיר זאת ספר הזוהר כהפרת ברית שבין האדם לקב"ה, המחייבת את האדם למאמץ מקסימלי בגילוי השכינה, כך אומר הסבא דמשפטים לרשב"י: "הקב"ה אינו מוותר לו, אלא חוזר ומורידו לעולם, כדי שיעמיד צאצאים" על פי הזוהר, גם מצוות הייבום, קשורה לגלגול, כיון שהאח שנותר ללא בנים, "מיעט את הצלם" בכך שלא הותיר שריד מנשמתו בעולם, לפיכך על אחיו להשלים אותו. זו גם הסיבה לחומרת עונשו של אונן שהקב"ה המיתו, ככתוב "לבלתי נתן זרע לאחיו", כפי שמספרת התורה בבראשית:

המקובל ר' חיים ויטאל (תלמידו של האר"י) אמר על עצמו שהוא גילגולו של המלך חזקיהו, ועל רבו האר"י - שהוא היה גלגולו של משיח בן יוסף. כמאתיים שנה אחר כך אמר על עצמו ר' שלום שרעבי שהוא גלגולו של האר"י[12]. כיוצא בזה, עוד מגדולי ישראל הצהירו על זהותם בגלגולים הקודמים[13].

במחקר המודרני

דיווחים בנוגע לזיכרונות של חיים קודמים, מושגים בדרך כלל על ידי היפנוזה. הטיפול הנפוץ ביותר מסוג זה מכונה "רגרסיה היפנוטית". בדיקה מדעית של מקרים מבין אלה, תלתה את תיאורי הנבדקים בזיכרונות נשכחים מהחיים הנוכחיים או בהנחיות שנתן המטפל בעת ההיפנוזה. טענה ביקורתית נוספת כנגד רגרסיה היפנוטית, דומה לטענות שמועלות בעד אי קבילות הוכחות משפטיות, על אירועים שאין העד זוכר בהכרה מלאה.

את הטענות הביקורתיות כלפי עדויות אלה, ניתן לחלק לשלושה סוגים:

  1. "עצה היפנוטית" שנותן המטפל למטופל, בעודו מדריך את רצפי האסוציאציות של דמיונו לכיוון ידוע מראש.
  2. "השתלת זיכרונות" - בדומה להדגרת חלומות, מחשבה בלתי פוסקת על הטיפול, תוצאותיו והשלכותיו על חיי המטופל מדגירה מסרים תת-הכרתיים שבאים לידי ביטוי בעת התממשקות המטפל עם חלקים בתת-ההכרה (אוטוסוגסטיה).
  3. מחשבות האדם מיוצגות על ידי שינוי פיזיקלי (בעיקר חשמלי) במוח, ואין שום מנגנון שיכול לאפשר להם לחיות כאשר הגוף עצמו מת. טיעון זה הוא טיעון אד איגנורנטיאם.

טיעון ספקולטיבי כנגד גלגול הנשמות, מתמודד עם התיאור הנפוץ בקרב נבדקים של מוות אלים בחיים קודמים, כגון בתאונת דרכים או ברצח. טיעון זה מצביע על העובדה שמרבית בני האדם אינם מתים מוות אלים, ולכן סיפורים אלה היו צריכים להיות הרוב בין הסיפורים שמתארים המטופלים. טיעון זה מניח כי גלגול הנשמות היא תופעה אוניברסלית המתרחשת לכלל בני האדם.

אנקדוטות בפסיכיאטריה

נושא גלגול הנשמות נחקר על ידי מספר פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שטענו למתאם אמפירי בין הדיווחים לבין התרחשויות. מחקרים אלו העניקו לגלגול הנשמות לגיטימציה הסברית, תוך התעלמות מאי הכרת מנגנון התופעה.

אוסף הדיווחים המפורט ביותר בנוגע לגלגול נשמות פורסם על ידי ד"ר איאן סטיבנסון. סטיבנסון, אשר הקדיש 40 שנה לחקר ילדים אשר טענו שחיו בעבר כאדם אחר ודיברו על נושאים ומושגים, שלא אמור להיות להם ידע לגביהם. סטיבנסון נקט בשיטות מדעיות של ריאיון ותצפית ותיעד את דבריהם. לאחר מכן ניסה לזהות מי המנוח אשר הילד התייחס אליו בדבריו וניסה לאמת את טענות הנחקר באמצעות עובדות מחייו של המנוח, תוך בחינת האפשרות שלילד היה מפגש מוקדם עם העובדות על חיי המנוח.

מקרי המבחן החשובים ביותר מבחינת מחקר זה, הם דיווחים על ילדים שמספרים באופן ספונטני על מה שנראה כזיכרונות מחיים קודמים, ובפרט ילדים שגדלו בסביבה תרבותית בה נעדר מושג גלגול הנשמות. כאשר חקרו סטיבנסון ועמיתיו דיווחים אלה הם זיהו מקרים בהם הדיווחים תאמו מאורעות מחייהם של אנשים אשר נפטרו מספר שנים לפני הולדתו של הילד המדווח.

כחלק ממחקרו נחשף סטיבנסון לדיווחים על התאמה בין כתמי לידה ומומים מולדים אצל הנחקרים, ובין פציעות וצלקות אצל הנפטרים. בדיקת התאמה זו בתיעוד הרפואי של הנפטרים, כאשר היה זה בנמצא, גילתה לעיתים כי למנוח הייתה פציעה כלשהי, לא אחת כזו הקשורה בנסיבות מותו, באזור שבו הופיע בגופו של הנחקר כתם לידה או מום מולד כלשהו. לדוגמה, סימן על החזה והגב של ילד תאם באופן מדויק לפצעי כניסה ויציאה של כדור אקדח בנפטר.

סטיבנסון סבור כי שיטות הבדיקה המחמירות שלו מאפשרות, למרות אפשרויות ההסבר האחרות, לראות בגלגול נשמות הסבר ראציונאלי לזיכרונות המדווחים על ידי הילדים.

כשיטה טיפולית

חוקר נוסף, ד"ר בריאן וייס, ראש המחלקה הפסיכיאטרית בביה"ח הר סיני במיאמי שבפלורידה, אשר קודם לכן שימש כפרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פיטסבורג, אף הוא מומחה להיפנוזה, פרסם ב-1988 את ספרו "Many Masters, Many Lives", (בעברית "שורשים ושיעורים בזמן"). הספר נכתב מנקודת ראותו של וייס כפסיכיאטר בכיר, שנחשף לגלגול נשמות תוך טיפול בחרדותיה ובפחדיה של צעירה סכיזופרנית, שאותה הוא מכנה קתרין, אשר תיארה במהלך הטיפול ההיפנוטי את מה שנראה כגלגול קודם. לדבריו, מבחינה טיפולית שחזור חייה הקודמים הניב תוצאות משמעותיות ומידיות. תוך כדי התהליך שעברה קתרין עבר גם וייס מהפך תפיסתי, זאת בעיקר משום שבמהלך הטיפול סיפרה קתרין לווייס, באמצעות מה שכינתה "מדריך רוחני", פרטים על ילדו שנפטר ועל הגורמים לפטירתו - פרטים שלא היו ידועים בבית החולים שבו עבד. כמו כן, סיפקה לו פרטים על אביו המנוח, כולל שמו היהודי, שאף הוא היה מידע עלום. ניתוח הנושא הורחב בספריו המאוחרים יותר: "ריפוי בנבכי הזמן", "רק האהבה היא ממשית" ועוד.

החוקר ד"ר מייקל ניוטון, בעל דוקטורט בפסיכולוגיה, חבר באגודה האמריקנית לפסיכולוגיה ומהפנט מוסמך, הקים את מכון ניוטון בארצות הברית, פיתח טכניקת רגרסיה משלו וטכניקת ריפוי. ניוטון גילה שהוא יכול להעלות במטופליו את מה שנראה כמצב הנשמה בין הגלגולים. בספריו מסע הנשמות, ו"גורלן של נשמות" מובאים מקרים של מטופלים רבים שהיו שקועים בהיפנוזה עמוקה, ותיארו באופן מפורט חוויות שנתפסו על ידם כחוויות בין גלגוליהם. ואילו בספרו "זיכרונות מהעולם הבא", מובאים דיווחים מפורטים ומרתקים מטיפולי היפנותרפיה, שנעשו ברחבי העולם על ידי מטפלים שהוכשרו במכון ניוטון, שהחזירו אנשים לחיים שבין הגלגולים[14].

בעידן החדש

רודולף שטיינר מבסס את תורתו על ידע גלגול הנשמות ומתאר בספריו הרבים פרטים שלא היו ידועים לפניו. כך גם בספרי האחווה הלבנה האוניברסלית מאת פטר דנוב, ותלמידו אומרם מיכאל איבנהוב, וכמו כן בכתבי התאוסופיה.

במשפט בישראל

בקשה לקבל עדותו של מנוח, באמצעות נשמתו שהתגלגלה, על פי הנטען בבקשה, לילד בן 7 שאת תצהירו ביקשו יורשי המנוח להגיש, נדחתה ביולי 2011 על ידי שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, יעל וילנר. נימוקה: "דיני הראיות במדינת ישראל מצויים בסְפֵירָה המשפטית שאינה זהה ואינה חופפת לסְפֵירָה האמונית/דתית. משכך, אין באפשרותי להיעתר לבקשה, שכן התצהיר שהגשתו מבוקשת, אינו עונה על הדרישות על פי פקודת הראיות והדין הנוהג."[15]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • "שער הגלגולים", כתבי האר"י
  • ד"ר מייקל ניוטון, "מסע הנשמות"
  • ד"ר מייקל ניוטון, "גורלן של נשמות"
  • ד"ר בריאן וייס, "שורשים ושיעורים בזמן"
  • ד"ר דורון דנינו, "מהותו ומשמעויותיו של הוויכוח סביב האמונה בגלגול נשמות, בקהילות ישראל שבוונציה, אמסטרדם והמבורג, במהלך המאה ה-17", אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2010.
  • רוברט פאריש (עורך), "גלגול נשמות", 'אסטרולוג' הוצאה לאור, 1999.
  • רוי סטימן, "גלגול נשמות - סיפורים אמיתיים על גלגולי חיים קודמים", הוצאת 'עופרים', 1997.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אם כי יש הרואים בדיני היבום שיקוף של האמונה בגלגול נשמות
  2. "אמונות ודעות", מאמר ו'
  3. "האמונה הרמה", מאמר א' פרק ו'
  4. "מגילת המגלה", השער השלישי
  5. בספרו "המספיק לעובדי השם"
  6. "ספר האמונות", שער ז' פרק ח'
  7. "אור ה'", מאמר ד' דרוש ז'
  8. "ספר העיקרים", מאמר ד' פרק כ"ט
  9. דעתו מובאת בתשובות הרשב"א א,תיח.
  10. שו"ת רא"ש החדשות סי' ע'; שו"ת זכרון יהודה, סימן ק"ב
  11. בפירושו לתורה על בראשית פרק נ' פסוק ב'
  12. יגאל אריכא, גלגול נשמות, מציאות העולה על כל דמיון, 2001
  13. להרחבה על כך, ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, זכרונותיהם של צדיקי הדורות מגלגולים קודמים, בתוך קובץ עץ חיים (באבוב), גיליון טו, אב תשע"א, עמודים: שלב - שמד.
  14. אתר צומת ספרים, הספר יצא לאור בהוצאת אור-עם 2011
  15. תא (חיפה) 5211-02-09 עזבון המנוח מרואן קאסם נגד מדינת ישראל משרד הביטחון צבא ההגנה לישראל, ניתן ב-19 ביולי 2011
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0