מגזר השירותים
בכלכלה, מגזר השירותים כולל את ענפי המשק העוסקים במתן שירות מסוגים שונים, שלא כענפים המייצרים מוצרים חומריים, כגון תעשייה, חקלאות, בנייה.
מגזר השירותים מכונה גם המגזר השלישוני של הכלכלה, לצד המגזר השניוני (מגזר התעשייה) והמגזר הראשוני (בעיקר מגזר החקלאות). הגדרתו של המגזר השלישוני היא בכך שהוא עוסק בתחומים שבהם לא עוסקים שני המגזרים האחרים. שירותים מוגדרים בספרות הכלכלית המקובלת כ"סחורות לא מוחשיות".
מגזר השירותים עוסק במתן שירותים לעסקים וכן לצרכני הקצה. שירותים עשויים לכלול שינוע, שירותי הפצה ומכירה של סחורות מן היצרן אל הצרכן. כמו כן נכללים בו שירותים אחרים כגון בידור, הסעדה, תיקון ציוד, ועוד. עיקר מיקודו של מגזר השירותים הוא באנשים הבאים במגע באופן ישיר עם אנשים אחרים, שהם הצרכנים, ולא בהפיכת מוצרי גלם לסחורות מוחשיות.
סוגי ענפי השירותים
- שירותים עסקיים: שירותים שהצרכן העיקרי שלהם הוא עסקים למיניהם, כגון ראיית חשבון.
- שירותים אישיים: שירותים הניתנים לאדם מסוים, לסיפוק צרכיו האישיים, כגון תספורת, טיפול בילדים, בידור, כביסה ועוד.
- שירותים ציבוריים: שירותים שמספקות מדינה ורשות מקומית לתושביהן. עם אלה נמנים המנהל הציבורי, המשטרה, הצבא, בתי המשפט, החינוך ועוד.
לעיתים מספק עסק שירות מסוים כשירות עסקי וכשירות אישי. דוגמאות:
- מכבסה מספקת שירות אישי למשקי בית, ושירות עסקי למסעדות.
- עורך דין העוסק במקרקעין מספק שירות עסקי ליזם בנייה ושירות אישי לרוכשי דירות.
סיווג אחר הוא לפי סוג השירות. לענף השירותים הפיננסיים, למשל, יסווגו שירותי בנקאות, ביטוח, קופות גמל, מסחר בניירות ערך וכדומה.
הבחנה בין ענפי השירותים לענפי התעשייה
לעיתים ההבחנה בין ענפי השירותים לענפי התעשייה אינה חדה. לעיתים מפעל תעשייתי עשוי להתמקד אך ורק בייצור, ואילו את מלאכת ההפצה של מוצריו ימסור למפיץ (הנמנה עם ענף השירותים העסקיים); לחלופין יכלול המפעל גם חטיבת הפצה, וכך יתקיימו בו פעילות ייצורית ופעילות שירותים גם יחד.
בנוסף לעסקים שכל פעילותם היא מתן שירותים, פועלות יחידות שירותים גם במפעלי תעשייה. מהן הפונות אל הצרכן (מחלקת שירות לקוחות, למשל), ומהן המעניקות שירות ליחידות היצרניות (מחלקת משאבי אנוש, למשל).
בשנים שבהן חוק מס מעסיקים צמצם את תחולתו של מס זה למגזר השירותים בלבד, התקיימו ויכוחים רבים בין עסקים שביקשו לסווג עצמם כתעשייה, ובין גובי המסים, שראו עסקים אלה כשירותים.
מרכיבים
מגזר השירותים מורכב מן החלקים ה"רכים" של הכלכלה כגון: ביטוח, ממשל, תיירות, בנקאות, קמעונאות, חינוך, ושירותים חברתיים. בתחומים אלה אנשים עושים שימוש בזמן כדי להביא לידי ביטוי נכסי ידע, נכסים בתחום שיתוף הפעולה ושיתוף בתהליכים כדי ליצור תפוקה, שיפור פוטנציאל הביצועים וקיימות. מגזר השירותים הוא מקום העבודה הנפוץ ביותר.
בדרך כלל המוצר של מגזר זה הוא בתוכן (מידע), שירות, תשומת לב, עצה, ניסיון, ו/או דיון (מוצרים הידועים בכינוי "סחורות לא מוחשיות"). דוגמאות נוספות למגזר השירותים כוללות: זכיינות, שירותי חדשות, שירותי ייעוץ, שירותים משפטיים, שירותי בריאות, שירותי ניקיון ופינוי אשפה, תיווך נדל"ן ושירותים עסקיים.
שירותי תשתיות, כגון: אספקת מים, חשמל, ביוב, גז וטלפון, נחשבים בדרך כלל לחלק מן המגזר השלישוני, בעוד הקמת התשתיות לצורך אספקת שירותים אלה היא חלק מן המגזר השניוני, זאת אף שקיימים עסקים המספקים את שירות התשתית ואף בונים את התשתית לאספקתו.
מקומו בכלכלה
כלכלות נוטות להשתנות במסלול של התקדמות המתחילה מהסתמכות רבה על חקלאות ומכרות לקראת פיתוח אמצעי יצור (לדוגמה, תעשיית רכב, טקסטיל, מספנות, פלדה, וכדומה) ולבסוף לקראת כלכלה המבוססת יותר על שירותים. המערכת הכלכלית הראשונה שעברה בנתיב זה בעולם המודרני הייתה זו של בריטניה. המהירות שבה מערכות כלכליות אחרות ביצעו את השינויים ההתפתחותיים הללו אל עידן כלכלת השירותים, המכונה לעיתים העידן הפוסט-תעשייתי, הלכה וגברה.
באופן היסטורי, כלכלה תעשייתית נוטה להיות פתוחה יותר למסחר בינלאומי ולתחרות, מאשר כלכלת שירותים. כתוצאה מכך, המערכות הכלכליות הראשונות שנכנסו לעידן התעשייתי הפכו חשופות להתקפות תחרותיות מאלה ששאפו לתעוש בשלב מאוחר יותר, מכיוון שעלויות הייצור באחרונות, זולות יותר בזכות כוח אדם זול. כורח זה של צמצום המגזר התעשייתי בכלכלות המובילות בעולם עשוי להסביר את הסתמכותן הגוברת על מגזר השירותים.
אולם, עם הירידה הדרמטית בעלויות התחבורה ועם העלייה במהירות ובאמינות של אמצעי התחבורה, וכן על רקע ההתפתחויות המהירות בתחום התקשורת, בתחילת המאה ה-21 מתחוללת תחרות בינלאומית עזה במגזר השירותים בעולם.
