תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל. עמידות הברזל, טמפרטורת ההתכה הגבוהה שלו ושכיחותן של עפרות ברזל הפכה את השימוש בברזל לנפוץ וזול יותר מאשר אפשרויות המסתמכות על ברונזה. תקופת הברזל היא האחרונה מבין שלוש תקופות אופייניות: תקופת האבן, תקופת הברונזה, ותקופת הברזל. גדרי זמן של תקופת הברזל אינם חופפים בתרבויות השונות במרחבי תבל.

המזרח התיכון

השימוש בברזל לראשונה היה זמן לא רב לאחר בריאת העולם: "וְצִלָּה גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחשֶׁת וּבַרְזֶל..."^[1]. באופן המוני, תחילתה של תקופת הברזל, על פי רוב הדעות, היא בגילוי טכניקות לעיבוד ברזל באנטוליה ובקווקז בסוף האלף השני לפנה"ס. בתחילת האלף הראשון לפנה"ס, כבר החליפו כלי הנשק העשויים ברזל את אלה העשויים ברונזה ברחבי המזרח התיכון.

תקופת הברזל באזור ארץ ישראל החלה קודם לתקופת בית ראשון והמשיכה בקירוב עד חורבנו^[2]. בתקופה זו ירד כוחן של האימפריות הגדולות והתעצמו הממלכות המקומיות: ארם, עמון, פלשת, אדום, מואב, יהודה וישראל. ארכאולוגים מכנים תקופה זו גם בשם "התקופה הישראלית".

ראו גם: לוח התקופות בארץ ישראל.

האיים הבריטיים

תקופת הברזל נמשכה בבריטניה מהמאה החמישית לפנה"ס ועד הכיבוש הרומי במאה ה-1. באזורים שלא נכבשו נמשכה התקופה עד למאה ה-5. באותה תקופה נבנו מבנים הגנתיים מרשימים, כדוגמת ה"ברוכים" (Brochs) (אנ') בסקוטלנד, קראנוגים ומבצרי גבעה שנבנו ברחבי האי. הימצאותם של מבנים אלה מרמזת על מתח הולך וגובר בין הקבוצות השונות בבריטניה, אם כי מניחים כי בשלהי תקופת הברזל סימלו מבנים אלה גם את עושרם של בעליהם. ממצאים ארכאולוגיים מראים כי תועלתם ההגנתית של מבנים אלה הייתה מועטה מול הכוחות הרומיים. כמה מן המבצרים המשיכו לשמש את הבריטים כמקומות יישוב בזמן הכיבוש הרומי, ולאחר מכן שימשו את הסקסונים בימי הביניים.

המלכים הבריטיים של אותה תקופה אימצו את המנהג האירופאי של כתיבת שמם על מטבעות, ואכן נמצאו בבריטניה עשרות אלפי מטבעות מאותה תקופה, שחלקן יובאו מהיבשת וחלקן יוצרו כהעתקים גסים בבריטניה עצמה.

באותה תקופה חדרו לאירלנד השבטים הקלטים, שהיו חמושים בכלי נשק מברזל. ראו בואם של הקלטים לאירלנד.

אירופה

במרכז אירופה מתחלקת תקופת הברזל לשתי תקופות: התקופה המוקדמת מכונה תקופת תרבות האלשטאט (Hallstaat) והיא נמשכה בין השנים 800 עד 450 לפנה"ס. התקופה המאוחרת מכונה תקופת תרבות לה טאן (La Tène) (אנ') שנמשכה משנת 450 לפנה"ס ועד הכיבוש הרומי.

בצפון גרמניה ודרום סקנדינביה מחולקת תקופת הברזל לשתי תקופות: התקופה הפרה-רומאית בה שלטה תרבות יאסטורף (Jastorf) (אנ') מהמאה ה-5 לפנה"ס ועד למאה ה-1, ותקופת הברזל הרומאית, שנמשכה עד המאה ה-5. תקופה זו לוותה בהגירה מסיבית של השבטים הגרמניים מערבה.

בפולין ובמזרח אירופה, שלטו באותה תקופה התרבות הלוסאטיאנית (אנ') והתרבות הפומרנית (אנ'). שבטים סלאביים וגרמאניים הגיעו לאזור והתיישבו בו.

אסיה

בסין נמצאו כלים עשויים ברזל שנוצרו במאה ה-6 לפנה"ס בזמן שושלת ג'ואו. תקופת הברזל באזור הרמה הטיבטית מקושרת לתרבות הזאנג זונג, ומתוארת בפרטנות ברישומים טיבטיים עתיקים.