קולטן חישה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קולטן חישה הוא מבנה שמזהה גירוי בסביבה הפנימית או החיצונית של האורגניזם. קולטן חישה עשוי להיות אזור מתמחה של קרום התא, או תא נפרד שקשור לקצה של תא עצב, ומתפקד בתור הרכיב הראשון במערכת החישה.

קולטני החישה קולטים באופן מתמיד את אנרגיות הגירוי התואמות שלהם[1]. בתגובה לגירויים, הקולטן שולח אות, על ידי יצירה של פוטנציאל מדורג או פוטנציאל פעולה באותו התא או בתא סמוך, המתקדם במערכת העצבים אל עבר המוח. המידע המתקבל מקולטני החישה מאוחסן בזיכרון החושי, ומשם ממשיך בתהליך הקידוד של הזיכרון.

סיווג

ניתן לסווג את קולטנים החישה על פי מספר היבטים.

גירוי

הגירוי ההולם של קולטן חישה הוא מודַליוּת הגירוי שמאופיינת באמצעות הפעלה של מערכת המרת האותות. ניתן לנצל את הגירוי ההולם כדי לסווג את הקולטנים החישתיים:

מיקום

ניתן לסווג את הקולטנים גם לפי המיקום שלהם[דרוש מקור]:

מורפולוגיה

ניתן לחלק את קולטני החישה הסומטיים (תאי גוף) שנמצאים בפני השטח של העור לשתי קבוצות לפי המורפולוגיה שלהם:

  • קצות עצבים חופשיים הם הקולטנים הפשוטים ביותר, נקראים כך משום שהם קצותיהם החשופים של נוירוני חישה המפוזרים בעור ובעילית העור, לעיתים מכוסים בשכבת מיאלין דקה. מתפקדים כנוסיצפטורים, מכנורצפטורים ותרמורצפטורים.
  • קולטנים עטופים בקופסית מורכבים יותר מקצות עצבים חופשיים, הם עטופים בקופסית הקיימת עבור תפקידים מתמחים. לדוגמה: גופיפי פצ'יני - מכנורצפטורים בעור הרגישים למגע, עטופים בקופסית המורכבת משכבות ממברנה קונצנטריות (בעלות מרכז משותף) ביניהן נמצא נוזל; קופסית זו מגבירה את רגישות הקולטנים לשינויי לחץ מהירים, הכרוכים במגע ובתנודות.

יצירת פוטנציאלי פעולה

בעת גירוי נוצרים בקולטן פוטנציאלים מדורגים, אשר הופכים לפוטנציאל פעולה בהם עוברים יחד את סף העירור. הגעה לסף העירור תלויה במספר הפוטנציאלים המדורגים הקיימים בקולטן ובחוזקם, כלומר, בעוצמת הגירוי ובמשך הגירוי. 2 גורמים אלה קובעים האם יווצר פוטנציאל פעולה. ככל שהגירוי חזק יותר, ובמידה שהוא נמשך מספיק זמן, כך מהר יותר יתקבל פוטנציאל פעולה ואלה הבאים אחריו, כלומר, ככל שהגירוי חזק יותר המרחק בין פוטנציאלי הפעולה קטן - תדירותם עולה. על פי מידע זה המוח יודע מהי עוצמת הגירוי.

אדפטציה חושית

קולטנים נחלקים לפי אופן התנהגותם תחת גירוי מתמשך: קולטנים מסוימים ממשיכים לשלוח פוטנציאלי פעולה באותה תדירות, כלומר, ממשיכים לידע את מערכת העצבים באופן עקבי. בקולטנים כאלה לא קיימת אדפטציה חושית. דוגמה לקולטנים כאלה הם כישורי השריר שממשיכים תמיד לידע את המוח בדבר פוזיציית הגוף. בניגוד אליהם, שאר הקולטנים מנמיכים אט-אט את קצב שליחת פוטנציאלי הפעולה למרות שהגירוי ממשיך באותה עוצמה, קולטנים אלה עוברים אדפטציה חושית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קולטן חישה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Coren, S., Ward, L. M., & Enns, J. T. (1999). Sensation and Perception. 5th. New York: Harcourt Brace College Publishers.
  2. ^ אותות חזקים מקולטנים אחרים גם יכולים להתפרש במוח ככאב