כוח (סוציולוגיה)
כוח מבחינה סוציולוגית הוא היכולת לגרום או לכפות על יחידים וקבוצות לפעול בדרך מסוימת או להימנע מפעולה בדרך אחרת, בדרך כלל על ידי נקיטת סנקציות שונות או על ידי איום בהן. כוח, יכול להתבטא ככוח פיזי או להבדיל ככוח פוליטי, המתבטא באיום בסנקציות כלכליות, חברתיות וכדומה. כוח הוא גורם מסביר חשוב מאד בכל תאוריה סוציולוגית, ובעזרתו ניתן להסביר כיצד נורמות וערכים מוצאים את ביטויים בהתנהגות, לדוגמה.
הפעלה של כוח
המושג הקלאסי של כוח, כפי שמנסח אותו מקס ובר, רואה את הכוח כתכונה של שחקן חברתי - של יחיד, של קבוצה או של מוסד. אותו שחקן משתמש בכוח כנגד שחקנים חברתיים אחרים על מנת לגרום לקידום האינטרסים שלו אל מול אינטרסים מתנגשים של שחקנים חברתיים אחרים.
דוגמה לכוח כזה היא תקרת הזכוכית - מצב בו קבוצה מגדרית אחת, גברים, מפעילה שיטות שונות על מנת למנוע מקבוצה מגדרית אחרת תפיסת תפקידים, ובכך שומרת תפקידים אלה לבני הקבוצה.
כוח במובן זה, הוא כוח חברתי שחייב להתקיים בתוך מערכת של יחסי גומלין בין לפחות שני צדדים. שחקן חברתי כשלעצמו, אינו יכול להפעיל או לכפות כוח, יש צורך לציין את הצד הכופה והנכפה בתוך המערכת החברתית בה מופעל הכוח. למרות שמדובר במשוואה עם שני משתנים, אין הם שווים בכוחם. אך בעוד צד אחד מצליח להשיג שליטה על הדברים אליהם הוא שואף, גם הצד שאינו שולט, מסוגל להשיג שליטה על אמצעים אחרים להם הוא זקוק. למשל, למנהל יש כוח יחסי על עובדיו, הוא השולט במשכורת, בתנאי העבודה, ויש לו היכולת לשכור או לפטר את העובד. העובדים מצדם, יכולים לשנות את השליטה לטובתם במידה מסוימת, כיוון שהם יכולים להחליט לעזוב, לעבוד בחריצות יותר או פחות, או להתאגד בתוך איגוד עובדים שיגן על זכויותיהם וכולי. למרות שאין מדובר בצדדים השווים בכוחם, אף צד אינו "חלש" עד כדי דיכוי רצונותיו לחלוטין. גם בתאוריה הסטרוקטורליסטית כוח מופיע כתהליך, יחסים חברתיים מתמשכים.
תאוריות על כוח
מרקסיזם
במסורת המרקסיסטית, אנטוניו גראמשי שכלל את התפקיד של הגמוניה תרבותית באידאולוגיה. ההגמוניה לשיטתו, היא חיזוק של כוח הקפיטליזם ומדינת הלאום. גרמאשי, ראה את הכוח כמופעל באופן ישיר וגלוי, כוח של בורגנות אשר שומרת על הפרולטריון במקומו.
מישל פוקו
בתאוריה הפוסט מודרנית נהוג שימוש אחר במושג הכוח, שימוש המושפע רבות מכתביו של מישל פוקו ומשתמש במושג ההגמוניה כפי שטבע אותו אנטוניו גראמשי (יש לציין, עם זאת, שגראמשי החזיק במושג כוח קלאסי).
לפי גישה זו, לכוח מספר מאפיינים השונים מהמאפיינים שמנה ובר:
- הכוח אינו תכונה של שחקנים חברתיים אלא של מערכות - פוקו טען כי הכוח אינו נחלתה של קבוצה מסוימת, אלא שורה בחברה כולה. המשמעות המעשית של טענה זו היא כי הכוח אינו מופעל תמיד על ידי קבוצה אחת והפעלתו אינה תואמת בהכרח את האינטרסים של קבוצה אחת.
- כוח אינו רק הרסני אלא גם בונה - גישה זו טוענת כי לכוח יש את היכולת ליצור מושגים במסגרת השיח, ובכך לייצר מציאות חדשה למעשה.
דוגמה לשימוש בכוח באופן כזה היא הגדרת נשים כרגשניות ויצריות, ולכן כמי שאינן מתאימות לשוק העבודה. יצירת הגדרה כזו מחייבת שימוש בכוח (שכן יש הגדרות אפשריות אחרות), היא פעולה אקטיבית (יצירת הגדרה) והיא אינה בהכרח פעולה של קבוצה חברתית אחת - פעמים רבות גם נשים יתרמו לדימוי הרגשני של נשים, ובכך יתרמו ליצירת הדימוי.
תרומה עיקרית נוספת של פוקו לדיון על כוח, נעשתה על ידו בתאוריה של שיח. פוקו קישר בין ידע, כוח ושיח, וטען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה.
עוצמה ופוליטיקה בארגונים
ערך מורחב – פוליטיקה ארגונית
פוליטיקה ארגונית מהווה את כל הפעילויות המבוצעות בארגון או על ידי ארגון על מנת להשיג עוצמה ולאחר השגת העוצמה להשתמש בה ובמשאבים אחרים וזאת על מנת להשיג תוצאות רצויות במצבי אי הסכמה או חוסר ודאות. ככלל, ככל שיש לארגון פחות משאבים, מטרות מנוגדות ומספר רב של בעלי עוצמה יש בו יותר פוליטיקה. פוליטיקה קיימת בכל ארגון ברמה כלשהי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
25453613כוח (סוציולוגיה)