אינדונזיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אינדונזיה
Republik Indonesia
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןגואםמזרח טימורונואטואינדונזיההוואיפפואה גינאה החדשהאיי שלמהנורפוקניו זילנדאוסטרליהפיג'יקלדוניה החדשהאנטארקטיקהאיי קרגלןהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברונייוייטנאםנפאלבהוטןלאוסתאילנדקמבודיהמיאנמרבנגלדשמונגוליהקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהודופקיסטןסרי לנקהרוסיהטאיוואןהאיים המלדיבייםקזחסטןאפגניסטןאיראןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרעיראקכוויתגיאורגיהארמניהאזרבייג'ןטורקיהאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיהקניהסודאןמדגסקרקומורומיוטראוניוןמאוריציוסטנזניהמוזמביקטורקמניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןיפןאיי מריאנה הצפונייםמיקרונזיהפלאויפןוייק (אי)איי מרשלקיריבטי
מוטו לאומי אחדות המגוון
המנון לאומי המנון אינדונזיה
המנון
המנון
ממשל
משטר דמוקרטיה נשיאותית
שפה רשמית אינדונזית
עיר בירה ג'קרטה[3] 6°08′S 106°45′E / 6.133°S 106.750°E / -6.133; 106.750
גאוגרפיה
יבשת אסיה, אוקיאניה
העיר הגדולה ביותר ג'קרטה
שטח יבשתי[6] 1,904,569 קמ"ר (16 בעולם)
אחוז שטח המים 4.85%
אזור זמן UTC +7 עד +9
היסטוריה
הקמה   
הכרזת עצמאות מהולנד
הכרה הולנדית בעצמאות		 17 באוגוסט 1945[4]
27 בדצמבר 1949[5]
ישות קודמת ממלכת ארצות השפלהממלכת ארצות השפלה איי הודו המזרחיים ההולנדיים
דמוגרפיה
אוכלוסייה[7]
(הערכה 1 בדצמבר 2024)		 284,421,951 נפש (4 בעולם)
צפיפות 149.34 נפש לקמ"ר (83 בעולם)
דת אסלאם סוני (86%)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 24.60%
גילאי 15 - 24 15.97%
גילאי 25 - 54 42.68%
גילאי 55 - 64 9.46%
גילאי 65 ומעלה 7.29%
כלכלה
תמ"ג[8] (2023) 1.37 טריליון $ (16 בעולם)
תמ"ג לנפש 4,821$ (135 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[9]
(2022)		 0.713 (112 בעולם)
מטבע רופיה אינדונזית‏ (IDR)
שונות
סיומת אינטרנט id
קידומת בין־לאומית 62

רפובליקת אינדונזיה (באינדונזית: Republik Indonesia) היא מדינת איים המורכבת מ-17,508 איים בדרום מזרח אסיה. היא ממוקמת בין הודו לבין אוסטרליה וגובלת עם מלזיה, סינגפור, מזרח טימור ופפואה גינאה החדשה. אינדונזיה היא המדינה הרביעית בעולם בגודל האוכלוסייה, והמדינה המוסלמית המאוכלסת ביותר. הרפובליקה הוקמה בשנת 1949 ומאז 1998 היא מדינה דמוקרטית.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אינדונזיה

העת העתיקה

בעת העתיקה הייתה אינדונזיה מורכבת מממלכות שונות. במאה ה-2 מתיישבים הודים הביאו את הבודהיזם למספר ממלכות באיי סומטרה וג'אווה. מנין שנים נפוץ בג'אווה היה אג'י סאקא שראשיתו בשנת 78. מקורו בהודו. ראשית השימוש בכתב פאלי ההודי באינדונזיה מתוארך לשנת 101. עם הגעת סוחרים ערבים ופרסים במאה ה-8, נפוץ האסלאם באיים. נמצאה מצבת קבר של שיח' מוסלמי בבארוס באי סומטרה שזמנה לשנים 668/669[10]. זהו האזכור הקדום ביותר של המוסלמים באינדונזיה. קיימת עדות של נוסע סיני על נוכחות מוסלמים באינדונזיה כבר בשנת 674[11], ממלכת סריויג'איא יצרה קשר עם הח'ליפה עמר בן עבד אלעזיז החל 718. אז שלח המאהאראג'א סרי אינדראוארמאן של סריויג'איא מכתב אל הח'ליפה בבקשה שישלח אליו מטיף ללמדו את האסלאם. אין בזה אשור לאסלום ממלכת סריויג'איא כי נתיניה המשיכו להאמין בבודהיזם. תשובת המוסלמים למכתב באה במכתב משנת 724 בלווי שפחה "זנג'ית" אפריקנית שחורה שנשלחה אל סרי אינדראוארמאן[12]. מסחרה של סריויג'איא הגיע עד מדגסקר במערב, כולל מהגרים מסריויג'איא שנותרו שם בשנת 830, הודו, תאילנד, הפיליפינים, מלאיה, סין וכל מרחבי הארכיפלג האינדונזי עד לאיריאן המערבית. ישנה כתובת חרוטה על לוח נחושת שנמצאה בפיליפינים המעידה על קשר בין הפיליפינים לסריויג'איא והאי ג'אווה. הכתובת מכילה מילים מ-4 שפות: סנסקריט, מלאית עתיקה, טאגאלוג ושפת האי ג'אווה. זמנה מקביל ליום שני 21 באפריל שנת 900.

קולוניאליזם

בתקופה הקולוניאלית היו תבלינים מצרך חשוב ויקר באירופה. כאשר הגיעו הפורטוגלים לאיים בשנת 1505 בחיפוש אחר תבלינים, הם מצאו מספר רב של מדינות קטנות וחברות שבטיות שהיו חשופות להשתלטות. הרצון לשלוט בסחר התבלינים הביא את חדירת ההולנדים לאזור החל מ 5 ביוני 1596, ובמשך מאה ה-17 בעזרת חברת הודו המזרחית, אשר ייסדה תחנות סחר ושלטה ברוב איי האזור באמצעות מושלים ונסיכים מקומיים.

בשנת 1798 התמוטטה החברה ההולנדית, הולאמה על ידי הרפובליקה הבטאווית ב-31 בדצמבר 1799 ושוב פשטה רגל ב-1806 ואחרי מלחמות נפוליאון, עברו שטחיה בשנת 1816 לשלטון הולנדי ישיר, שדיכא מרידות של בני האיים ועד ל-1918 השלים השתלטות על כל שטחי אינדונזיה של היום. באותה עת צמחה במדינה תנועה לאומית חזקה.

מלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – יהודי אינדונזיה במלחמת העולם השנייה

בשנת 1940, במשך מלחמת העולם השנייה, מנעה הולנד מהאימפריה היפנית את יבוא הנפט מאינדונזיה, דבר שגרם להתקפה והשתלטות יפנית על האיים בשנת 1942. יהודי אינדונזיה הושמו במחנות בתקופה זו. גם כלפי המוסלמים הופעלה מדיניות מזלזלת ומשפילה: היפנים כפו על כל המתפללים במסגדים להתפלל לכיוון טוקיו במקום מכה. היפנים כוננו ממשלה משתפת פעולה מקרב אנשי המפלגה הלאומית וב-22 במרץ 1945 ארגנו ועדה שדנה בעצמאות אינדונזיה. ב-17 באוגוסט 1945 הכריזו נציגי המושבה, בהנהגת סוקרנו, על עצמאות אינדונזיה[13]. פחות מחודש לאחר מכן יפן נכנעה אך חייליה הושארו ככוח לשמירת החוק באיים בשם הולנד עקב אי יכולתה של האחרונה לשלוח צבא, בהיותה עסוקה בעצמה בשיקום ארצה החרבה מהכיבוש הנאצי. כעת הכוח היפני הפך מתומך העצמאות למדכא שלה, אך כוחותיו של סוקרנו המשיכו לנהל מלחמת גרילה. גם ההולנדים לא הכירו בהכרזה ובמשך 4 שנים התחוללה במדינה מלחמת גרילה נגד שני הכובשים. למרות הצעות הפשרה ההולנדיות, שכללו מתן מעמד מיוחד של דומיניון לאינדוזיה[14] לחץ בינלאומי אילץ את הולנד להכיר לבסוף בעצמאות המדינה, ב-27 בדצמבר 1949[5]. סוקרנו הפך לנשיאה הראשון של הפדרציה של אינדונזיה.

עצמאות

כבר ב-1950 החליף סוקרנו את המשטר הפדרטיבי ברפובליקה ריכוזית, ובשנים הבאות גברו נטיותיו הרודניות. במדיניות החוץ התקרב סוקרנו לעמדות הרפובליקה העממית של סין וברית המועצות, ואילו כלפי פנים ניסה להשליט את התרבות הג'אווית על המיעוטים שביקשו אוטונומיה. בין השנים 1959 עד 1965 החיל סוקרנו על המדינה משטר אוטוריטרי שכונה "דמוקרטיה מודרכת". בשנות ה-60 נחלש כוחו של סוקרנו ובמקביל גברה השפעת המפלגה הקומוניסטית במדינה. כאשר האו"ם קיבל את מלזיה כחברה לא קבועה, למרות התנגדות חריפה של אינדונזיה, ביטל סוקרנו בראשית 1965 את חברותה של אינדונזיה באו"ם, והחל להפעיל בגלוי יחידות צבאיות שחצו ב-28 ביוני את הגבול המלזי והתעמתו עם כוחות הצבא המקומיים. פריצתה של מלחמה אזורית כוללת נעצרה רק בעקבות טיהור הקומוניסטים באינדונזיה, מלחמת אזרחים שפרצה במדינה לאחר ניסיון הפיכה ב-30 בספטמבר 1965. לאחר ניסיון זה השתלט הצבא, בפיקוד סוהארטו, על המדינה כשהוא מדכא באכזריות את תומכי המפלגה הקומוניסטית. ב-12 במרץ 1967 הפך סוהארטו רשמית לנשיא, והודיע על הדחתו של סוקרנו.

תחת שלטונו של סוהארטו זכתה אינדונזיה לשגשוג בזכות מדיניות פרו-מערבית ורפורמות כלכליות בתעשיית הנפט, אולם סכסוכים פנימיים והאשמות רבות בשחיתות גרמו להתחזקות האופוזיציה ולהתרבות תנועות הקוראות לדמוקרטיה. בשנת 1998 נאלץ סוהארטו להתפטר בעקבות המשבר הכלכלי באסיה, ושנה לאחר מכן נערכו במדינה בחירות דמוקרטיות. חוסר היציבות נמשך כאשר מיעוטים בדלנים רבים שואפים לאוטונומיה, בעוד הצבא מנסה להבטיח את המשך קיום אינדונזיה כמדינה ריכוזית אחת.

מזרח טימור

ערכים מורחבים – מזרח טימור, רצח העם במזרח טימור

בשנת 1975 כבשה אינדונזיה את המושבה הפורטוגלית לשעבר מזרח טימור ודיכאה באכזריות את תושביה. לפי הערכות שונות בין 102 ל-300 אלף תושבים מתו ברעב או נרצחו בצורה אלימה בידי הצבא האינדונזי במה שמכונה רצח העם במזרח טימור, כלומר בין שביעית עד שליש מתוך האכולוסיה המקורית. בשנת 2002, לאחר שנים של מאבק אלים ובעקבות התערבות בינלאומית ומשאל עם זכתה מזרח טימור בעצמאות.

בירה חדשה

בשנת 2019 הוחלט להקים בירה חדשה באי בורנאו[1], ובשנת 2022 הוחלט ששמה של העיר יהיה נוסאנטארה[2] והחוק להעברת הבירה עבר בפרלמנט[15].

פוליטיקה

אינדונזיה היא רפובליקה בעלת שלטון נשיאותי. הנשיא ובית הנבחרים עומדים לבחירה אחת לחמש שנים, בבחירות עממיות. כהונת הנשיא מוגבלת לשתי קדנציות רצופות בלבד. עד להתפטרותו של הנשיא סוהארטו במאי 1998, הייתה אינדונזיה תחת שלטון רודני, בו שלט הנשיא בפועל ומינה את רוב הנציגים בבית הנבחרים. מחליפו של סוהארטו, יוסוף חביבי, התחיל תהליך של דמוקרטיזציה שנמשך עם הנשיאים עבד א-רחמן וחיד, הנשיאה מגוואטי סוקרנופוטרי, סוסיליו באמבאנג יודהויונו והנשיא המכהן, ג'וקו וידודו, המכהן מאוקטובר 2014. באמצעות 4 שינויי חוקה, בוצעו עד כה תיקונים של ממש בארגון והפעלה של הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת. נשיא אינדונזיה הוא ראש המדינה, המפקד העליון של צבא אינדונזיה, קובע מדיניות והשולט על ניהול ענייני הפנים והחוץ. הנשיא ממנה מועצת שרים (קבינט) שחבריה אינם חייבים להיות חברים בבית הנבחרים.

הגוף היצוגי הבכיר במדינה הוא אספת העם המייעצת (אנ'), המתכנסת פעם בשנה, תומכת ומתקנת את החוקה, מקבלת דיווח מהנשיא ומקדמת את היישום הפורמלי של המדיניות שנקבעה. יש לה את הסמכות להדיח את הנשיא. לאספה שני בתים: מועצת נציגי העם (אנ') עם 550 חברים, ומועצת הנציגים האזוריים (אנ') עם 168 חברים. מועצת נציגי העם היא הגוף המחוקק שמפקח על פעילות הרשות המבצעת. המחוקקים נבחרים כנציגי מפלגות פוליטיות אחת ל-5 שנים. מעמד מועצת נציגי העם התחזק מאז 1998 באופן מהותי כתוצאה מהליך הדמוקרטיזציה. בזכות ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי למחוזות, השתפר גם מעמד מועצת הנציגים האזוריים.

הרשות השופטת באינדונזיה כוללת בתי דין של המדינה, בית דין גבוה, בית דין עליון ובתי דין בעלי סמכות בנושאים מסחריים ומנהלתיים. כמו כן קיים בית דין חוקתי שדן בנושאים הקשורים לבחירות, מפלגות פוליטיות והיקף הסמכות של רשויות המדינה. קיים גם בית דין לענייני דת.

למלחמה בשימוש בסמים, בשנת 2002 הוקם הסוכנות הלאומית למלחמה בסמים.

זכויות אדם באינדונזיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

כלכלה

הכלכלה האינדונזית היא הכלכלה הגדולה בדרום-מזרח אסיה. היא מאופיינת ככלכלת משק, שבה לממשלה בעלות על חברות מרכזיות רבות, וכן סמכות לפיקוח על מחירים של מוצרים רבים.

אינדונזיה היא מפיקת נפט מרכזית במזרח אסיה, ובנוסף עשירים האיים במרבצים של גז טבעי, בדיל, נחושת וזהב. החקלאות מהווה פעילות כלכלית עיקרית כאשר האורז הוא החשוב שבגידולים. גידולים נוספים הם תה, קפה, תבלינים וגומי. תעשיית התיירות מתפתחת רבות בשנים האחרונות, ובשל מיקומה הגאוגרפי אינדונזיה מהווה תחנה חשובה בנתיבי הסחר הימי העולמיים. השותפים העסקיים העיקריים הם: יפן, ארצות הברית, הרפובליקה העממית של סין, סינגפור, מלזיה ואוסטרליה.

לאחר תקופה של פריחה כלכלית בין 1989 ל-1997 בה צמחה הכלכלה בכ-7% לשנה, הייתה אינדונזיה למדינה שנפגעה בצורה הקשה ביותר מהמשבר הכלכלי במזרח אסיה בשנת 1997, שהביא לקריסת המטבע המקומי, הרופיה האינדונזית. דירוג האג"ח של המדינה ירד לרמה של אג"ח זבל. אירועים רבים של קרבות עם בדלנים ברחבי המדינה וחוסר היציבות הפוליטית השפיעו גם הם לרעה על הכלכלה. רפורמות כלכליות שניסו להתמודד עם השחיתות הנפוצה במדינה, הביאו לשיפור ולהתאוששות כלכלית בעשור הראשון של המאה ה-21. ב-16 בדצמבר 2011 העלתה סוכנות הדירוג פיץ' את דירוג האשראי של המדינה אל מעל לרמה של אג"ח זבל, לראשונה מאז נפגעה אינדונזיה המשבר הכלכלי שהכה באסיה ב-1997. עם זאת, במדינה יש אינפלציה גבוהה, וכ-18% מהתושבים נמצאים מתחת לקו העוני (2006).

כיום נחשבת כלכלת אינדונזיה כאחת הכלכלות הצומחות והמבטיחות ביותר בעולם. על פי סקירה שפרסמה היחידה הכלכלית במכון היצוא עולה כי בשנת 2011 דורגה הכלכלה האינדונזית במקום ה-16 במונחי תוצר נומינלי ובמקום ה-15 במונחי תוצר ע"פ כוח קנייה. ככלכלה הגדולה בדרום-מזרח אסיה וככלכלה החמישית בגודלה ביבשת אסיה כולה (אחרי סין, יפן, הודו וקוריאה הדרומית), מהווה אינדונזיה כוח כלכלי עולה עם פוטנציאל להיות, בעתיד, מעצמה כלכלית. תוך כעשור הצליחה הכלכלה האינדונזית להכפיל את גודלה פי 6 ולהיחלץ ממשבר כלכלי חמור שזעזע את היבשת. בשנים הבאות צפויה אינדונזיה להמשיך לצמוח בקצב מהיר והיא עתידה לעקוף כלכלות גדולות ומבוססות; כבר ב-2011 תפסה אינדונזיה את מקומה של הולנד ככלכלה ה-16 בגודלה בעולם כשעד שנת 2017 צפויה לעקוף גם את קוריאה הדרומית, ספרד ומקסיקו ולהתמקם בדירוג ככלכלה ה-13 בגודלה בעולם. במונחי כוח קנייה צפויה אינדונזיה להשאיר מאחור גם את איטליה ואוסטרליה, כשעל פי התחזיות ארוכות הטווח, הצמיחה המהירה של כלכלת אינדונזיה תימשך בעשורים הקרובים והיא חזויה להוות אחת מ-8 הכלכלות הגדולות בעולם עד סוף מחצית המאה נוכחית.

אזור כלכלי בלעדי של אינדונזיה הוא השישי בגודלו בעולם.

יחסי חוץ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

יחסי אינדונזיה עם ישראל

ערך מורחב – יחסי אינדונזיה–ישראל

המדיניות הרשמית בין המדינות היא התעלמות או אי-קיום יחסים רשמיים. מצב זה נשמר שנים רבות עקב היותה מדינה מוסלמית אשר תומכת במאבק הערבי במדינת ישראל, אך כמו רבות מן המדינות האסלאמיות האחרות אינה נוטלת חלק פעיל במאבק. ברמת הפרט אזרחי ישראל אינם מנועים באופן גורף מלבקר במדינה, אך יתקשו לקבל אשרת ביקור. מנגד, גם אינדונזים רשאים לבקר בישראל, ומשלחות צליינים מבקרות בה מדי שנה. בכל אחת משתי המדינות לא קיימת נציגות של המדינה האחרת, אך בערוצים לא-ישירים שונים מתקיימים קשרי מסחר שונים בין אינדונזיה לישראל.

ב-18 בינואר 1950 הייתה ישראל בין הראשונות שהכירו בעצמאות אינדונזיה. אינדונזיה הודתה על ההכרה אבל לא קשרה קשרים עם ישראל בין היתר כי מחמד נציר ראש ממשלת אינדונזיה דאז, ומחמד רום שר החוץ בממשלת נציר, הגדירו אותה[דרוש מקור] כ"נושאת דגל הקולוניאליזם באסיה".

בשנת 1962 ארחה אינדונזיה את משחקי אסיה. נשלחו הזמנות לישראל, אך בסופו של דבר לא ניתן היה לממש את ההזמנות וישראל נמנעה מלהשתתף. עקב כך מנע הוועד האולימפי העולמי את השתתפות אינדונזיה באולימפיאדת טוקיו בשנת 1964[16][17].

ב-19 בנובמבר 1969 נמנעה ישראל בהצבעה בדבר סיפוח איריאן המערבית לאינדונזיה.

ב-15 באוקטובר 1993 ביקר ראש ממשלת ישראל אז יצחק רבין אצל נשיא אינדונזיה אז סוהארטו.

עבד א-רחמן וחיד, נשיא אינדונזיה הרביעי, הביע רגשי כבוד כלפי העם היהודי ומדינת ישראל, וקרא להכיר בה, אף שביקר את מדיניותה כלפי הפלסטינים. הנשיא ביקר מספר פעמים בישראל - בין היתר, באוקטובר 1994 ובמרץ 1997 במסגרת פעילותו בקרן פרס לשלום וכשהוענקה לו מדליה על שם יצחק רבין.

ביוני 2018, פורסם כי הוחלט לבטל את הגבלות כניסת תיירים מאינדונזיה לישראל - ולהפך[18].

בינואר 2022, ואף על פי שאין עדיין יחסים דיפלומטיים רשמיים בין ישראל לאינדונזיה, תיפתח לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, תערוכה של "יד ושם" בבית הכנסת "שער השמיים" בסולאווסי, שיהיה מוזיאון לזכר השואה[19].

גאוגרפיה

אינדונזיה מורכבת מ-17,508 איים, מתוכם כ-6,000 מיושבים, אשר פרושים לאורך קו המשווה, כך שהאקלים הוא טרופי. האיים הגדולים ביותר הם סומטרה, בורנאו ('קאלימאנטן' באינדונזית; צפונו שייך למלזיה ולברוניי), ג'אווה, גינאה החדשה ('איריאן' באינדונזית; מזרח האי הוא מדינת פפואה גינאה החדשה), וסולאווסי.

לטענת החוקרים איי אינדונזיה הם שרידי יבשה גדולה, שחיברה בעבר הגאולוגי בין אסיה ואוסטרליה, ושקעה בים בתקופת השלישון. חלקים מאינדונזיה נמצאים מעבר לקו ואלאס, הקו המפריד בין אזורי תפוצת בעלי החיים שמקורם באסיה לבין אזורי תפוצת בעלי החיים שמקורם באוקיאניה; מבחינת היבשות, מערב איריאן הוא חלק של אי אוקיאני וכל המחוזות שממערב לו הם מחוזות אסיאתיים כך היא נהפכת למדינה המתחלקת בין שתי היבשות.

מיקום האיים על הלוחות הטקטוניים גורם לרעידות אדמה וגלי צונאמי תכופות. הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-26 בדצמבר 2004 גרם לנזק רב באי סומטרה. בסוף מאי 2006 פגעה רעידת אדמה במגניטודה 6.3 בג'אווה וכתוצאה נספו כ-5,800 בני אדם ורבבות נפצעו מהרעש ומקריסת בתים. באפריל 2012 ארעה רעידת אדמה בעוצמה 8.6 כ-430 קילומטר מסומטרה. אינדונזיה שוכנת על טבעת האש הסובבת את האוקיינוס השקט ובה מספר הרי געש רבים, המפורסם ביותר הוא קרקטואה (שהתפרץ ב-1883).

חלוקה מנהלית

ערך מורחב – מחוזות אינדונזיה

מחוזות

מחוזות אינדונזיה

אינדונזיה מחולקת ל-34 מחוזות. טריטוריות בעלות מעמד מיוחד:

מחוזות (לפי אזורים):

מזרח טימור הייתה פעם חלק מאינדונזיה, אבל לאחר משאל העם ב-1999, הפכה מזרח טימור למדינה עצמאית.

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של אינדונזיה


באופן גס ניתן לחלק את אוכלוסיית המדינה לשתי קבוצות אתניות עיקריות: מלאיים הגרים במערב ופפואנים הגרים במזרח. למרות החלוקה הזאת, קיים שוני תרבותי רב מאזור לאזור, היות שהמדינה מורכבת מהרבה שבטים שונים. הגדולה והחזקה בקבוצות האתניות היא של הג'אוונזים (בני ג'אווה). בניסיונם ליצור אחדות לאומית ניסו הג'אווים להשליט את תרבותם על המדינה כולה ולדכא מסורות אחרות. ניסיונות אלה עוררו תגובות נגד קשות ובהן התחזקות האסלאם הקיצוני והתגברות המגמות הבדלניות של עמי אינדונזיה.

באינדונזיה מדוברות 742 שפות[20]. רק אחת מהשפות היא רשמית: אינדונזית.

האסלאם הוא הדת השלטת באינדונזיה (כ-88%) וזוהי המדינה בעלת מספר המוסלמים הגדול ביותר בעולם, עם מעל 220 מיליון מוסלמים. שאר התושבים הם נוצרים (כ-9%), בודהיסטים (2%) והינדואים (1%). בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 החלו לפרוץ מהומות על רקע דתי באזורים שונים של המדינה.

בתחילת המאה ה-21 עדיין גרו רוב תושבי המדינה בכפרים, אך ניכרה הגירת אוכלוסייה רבה לערים הגדולות.

תרבות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

יהדות אינדונזיה

ערך מורחב – יהדות אינדונזיה

באינדונזיה יש בית כנסת אחד[21] וחיים בה כיום כ-20 משפחות יהודיות. מעת לעת יהודי אינדונזיה סובלים מהתנכלויות אנטישמיות ותעמולה אנטישמית.

החי

ערך מורחב – החי באינדונזיה
כוח ענק, הגדול שבלטאות החי בקומודו ובפלורס.

עולם החי באינדונזיה בעל מגוון ביולוגי גדול ולצידו כמות גדולה של מינים אנדמיים (הכמות הגבוהה ביותר של מינים למדינה), חלקם בסכנת הכחדה.

הפאונה בארכיפלג נחלקת לשלושה, בהתאם למיקומם לצד קו וואלאס:

חקר המאובנים

3 מיני זוחלים ימיים: Globidens timorensis, Mixosaurus timorensis, Ichthyosaurus ceramensis נתגלו באינדונזיה, 2 מהם במערב טימור, ואחד בסראם[22], בין הזוחלים המאוחרים יותר נתגלו שרידיהם של צב יבשה ענק במערב טימור ובסולאווסי החל משנת 1971, 3 מינים של כוח (לטאה) ידועים מהמאובנים: 2 פרטים בתריניל באי ג'אוה, שנתגלו בשנת 1911 וזוהו ב 1935, מין נוסף נתגלה ברייביא במערב טימור בשנת 1966, ושרידי כח ענק נתגלו בפלורס בשנת 2005. מן היונקים נתגלה פיל ננסי בסולאווסי ובפלורס[23], ופנגולין קדום Manis palaeojavanica[24],, התגלה באיים ג'אווה וקאלימאנתאן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: פתגמים אינדונזיים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אינדונזיה

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סוכנויות הידיעות, אינדונזיה בחרה מיקום לבירתה החדשה, באתר ynet, 26 באוגוסט 2019.
  2. ^ 2.0 2.1 https://voi.id/en/berita/124819/kepala-bappenas-suharso-nama-ibu-kota-negara-nusantara
  3. ^ בשנים האחרונות החלה תוכנית של העברת עיר הבירה מג'קרטה לעיר במיקום מרכזי יותר (האי בורניאו), ששמה יהיה נוסנטארה[1][2]
  4. ^ המאורעות ביאווה, קול העם, 18 באוקטובר 1945
  5. ^ 5.0 5.1 הולנד העבירה רשמית את האדמיניסטרציה לידי ממשלת אינדונזיה, קול העם, 28 בדצמבר 1949
  6. ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  7. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך אתר Worldometer
  8. ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
  9. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  10. ^ אזכור שנת 672 במקור באנגלית הוא טעות. שנת 48 לה'גרה החלה ב-20 בפברואר 668 והסתימה ב-8 בפברואר 669. ראו גם כאן
  11. ^ פורסם בירחון "מסע אחר"
  12. ^ ^ a b Azra, Azyumardi (2006). Islam in the Indonesian world: an account of institutional formation. Mizan Pustaka. מסת"ב 979-433-430-8.
  13. ^ הכרזת העצמאות של אינדונסיה על ידי סוקרנו, סרטון מ-17 באוגוסט 1945
  14. ^ הולנד מציעה מעמד "דומיניון" לאינדונזים, המשקיף, 7 בנובמבר 1945
  15. ^ Ynet והסוכנויות, להתראות ג'קרטה: אינדונזיה מעבירה את הבירה לג'ונגל, באתר ynet, ‏19.1.2022
  16. ^ http://history1900s.about.com/od/fadsfashion/a/olympics1964.htm
  17. ^ http://www.hickoksports.com/history/ol1964.shtml
  18. ^ "עוד יעד לחופשה הבאה: הוסרה הגבלת כניסת ישראלים לאינדונזיה - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. נבדק ב-2018-06-28.
  19. ^ אייכנר, איתמר (2022-01-25). "בפעם הראשונה: תערוכה של "יד ושם" על השואה תוצג באינדונזיה". Ynet. נבדק ב-2022-01-25.
  20. ^ Safriandi A. Rosmanuddin, כמה שפות מדברים באינדונזיה?, באתר portalsatu.com, ‏30 באוקטובר 2017 (באינדונזית)
  21. ^ בית כנסת שהיה בסוראבאיא נהרס ב 2013, נותר בית כנסת במנאדו
  22. ^ השמות המדעיים וצלומי השחזורים לפי קנה מדה, כאן: https://zt2downloadlibrary.fandom.com/wiki/Mesozoic_Indonesia_Minipack_(Lazardi)
  23. ^ מקור לרוב האזכורים (באנגלית): https://www.repository.naturalis.nl/document/149563
  24. ^ מקור: https://cactusaurusblog.wordpress.com/2016/06/28/what-do-we-know-about-fossil-pangolins/


מדינות אסיה
אוזבקיסטן • אזרבייג'ן • איחוד האמירויות הערביות • אינדונזיה3 • איראן • אפגניסטן • ארמניה • בהוטן • בחריין • בנגלדש • ברוניי • גאורגיה1 • הודו • המלדיביים • הפיליפינים • טאיוואן2 • וייטנאם • טג'יקיסטן • טורקיה1 • טורקמניסטן • יפן • ירדן • ישראל • כווית • לאוס • לבנון • מונגוליה • מזרח טימור3 • מיאנמר • מלזיה • נפאל • סוריה • סין • סינגפור • סרי לנקה • עומאן • עיראק • ערב הסעודית • פקיסטן • קוריאה הדרומית • קוריאה הצפונית • קזחסטן1 • קטר • קירגיזסטן • קמבודיה • קפריסין • רוסיה1 • תאילנד • תימן

1חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2המדינה לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.

אסיה
מדינות וטריטוריות באוקיאניה
אוסטרליה אוסטרליה • נורפוק אוקיאניה
מלנזיה איי מאלוקו ומערב גינאה החדשה (חלק מאינדונזיה) • איי שלמה • ונואטו • מזרח טימור • פיג'י • פפואה גינאה החדשה • קלדוניה החדשה
מיקרונזיה איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • גואם • מיקרונזיה • נאורו • פלאו • קיריבטי
פולינזיה איי קוק • הוואי • ואליס ופוטונה • טובאלו • טונגה • טוקלאו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • אי הפסחא • סמואה האמריקנית • פולינזיה הצרפתית • פיטקרן
הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב
מדינה מושעית סוריה
מדינות משקיפות בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה
ארגונים משקיפים הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי
ארגון המדינות המייצאות נפט
חברות אופ"ק כיום איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • אנגולה • גבון • גינאה המשוונית • הרפובליקה של קונגו • ונצואלה • כווית • לוב • ניגריה • עיראק • ערב הסעודית
חברות אופ"ק לשעבר אינדונזיה • אקוודור • קטר
איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN)
אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה • ברונייברוניי ברוניי • הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים •וייטנאםוייטנאם וייטנאם • לאוסלאוס לאוס • מיאנמרמיאנמר מיאנמר • מלזיהמלזיה מלזיה • סינגפורסינגפור סינגפור • קמבודיהקמבודיה קמבודיה • תאילנדתאילנד תאילנד
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34200443אינדונזיה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אינדונזיה&oldid=2079334"