ג'ינג'י

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בתכונה גופנית אצל בני אדם. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אדמוני (פירושונים).
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
קווצת שיער אדמונית
הנסיך הארי, בן משפחת המלוכה האנגלית

ג'ינג'י או אדמוני הוא כינוי לאדם המתאפיין בשיער ראש בצבע כתום-אדמדם, וכן לגוון השיער הזהוב. לעיתים קרובות ג'ינג'ים הם בעלי עור בהיר ועדין, ולעיתים עורם זרוע נמשים. צבעי השיער המתוארים כג'ינג'י נעים מאדום עמוק דרך כתום וגוון נחושתי עד לזהוב מעורב עם בלונד וכלה בצבע ערמוני (חום-אדמדם, Auburn). תופעת הג'ינג'יוּת נובעת מריכוזים גבוהים של הפיגמנט האדמדם Pheomelanin וריכוזים נמוכים של הפיגמנט הכהה Eumelanin. עורם של הג'ינג'ים בדרך כלל רגיש יותר לקרינה על-סגולה.

הכינוי מתייחס לעיתים גם לבעלי חיים שפרוותם כתומה או שרעמתם אדמדמה, אותם ניתן למצוא ביונקים, כגון אריות, טיגריסים, סוסים, שועלים, ועוד.

בקרב בני האדם, שיער אדמוני הוא נדיר, ומאפיין פחות מ-1% מהאוכלוסייה.[1] אנשים ג'ינג'ים נולדים בעיקר באוכלוסיות מערב וצפון אירופאיות וצאצאיהם (לרבות אמריקנים ממוצא אירופאי), אך יש גם ג'ינג'ים בריכוזים נמוכים באוכלוסיות בחלקים אחרים של אירופה, אסיה (לרבות המזרח התיכון - בעיקר בקרב אוכלוסיות לא-ערביות, כמו יהודים, אפגנים, יוונים ונוצרים סיריאקים) וצפון אפריקה. שיער ג'ינג'י מופיע אצל אנשים המכילים שני עותקים של גן שעבר מוטציה בכרומוזום 16, שגורם לשינוי בייצור החלבון MC1R[דרוש מקור]. שינוי זה קשור גם לצבע עור בהיר ועדין, לעיתים גם לנמשים ורגישות לקרינת UV, שכן החלבון המוטנטי MC1R נמצא בעור ובעיניים במקום המלנין הכהה יותר.

אטימולוגיה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
זנגביל

מקור המילה "ג'ינג'י" בביטוי מקביל באנגלית בריטית - ginger-haired. מקורו של ביטוי זה הוא בצמח הזנגביל (באנגלית Ginger - ג'ינג'ר), שנמכר כממתק מסוכר שצבעו כתום. המילה ג'ינג'ר הגיעה לאנגלית דרך לטינית ויוונית ומקורה כנראה בהודו (בשפת פרקריט נקרא התבלין סינגברה, ובמלאיאלם - אינצ'יבר; מקור אפשרי הוא בסנסקריט כאיחוד של שתי מילים שפירושן "בצורת קרן", בשל הדמיון בין שורשיו לקרני איילים).

בשפה האנגלית הביטוי המקובל בלשון דיבור כדי לתאר את הג'ינג'ים הוא "Redhead" (מילולית: אדום-ראש). שיער ג'ינג'י מתואר לרוב כ"red hair" (אדום-שיער), וכל זאת אף על פי שהשיער הג'ינג'י הוא לא בדיוק אדום. באנגלית בריטית קיימת הבחנה בין שיער "אדום" לבין שיער בצבע "ג'ינג'ר", שהוא גוון ביניים בין אדום ובלונדיני.

בבריטניה, שבה מספר רב של ג'ינג'ים, המילה "ginger" משמשת לתיאור אנשים בעלי שיער ג'ינג'י, לעיתים ככינוי גנאי. מהמילה ג'ינג'ר נגזרו מספר מונחים: המונח "ג'ינג'רפוביה" שפירושו פחד מג'ינג'ים[2] והמונח "ג'ינג'ריזם" שפירושו גזענות, הפליה ודעות קדומות כנגד ג'ינג'ים.[3] אף על פי שמונחים אלה נמצאים בשימוש התקשורת הבריטית, הג'ינג'ריזם לא מוכר רשמית כסוג של גזענות.

מילה אחרת לתיאור צבע שיער בעל גוון אדמדם היא "Auburn", שניתן לתרגמה לעברית כ"ערמוני".[4] זהו גוון של חום הנראה כך:

 

שיער בצבע זה לא מתואר בהכרח כג'ינג'י, והוא נמצא לכל היותר ב"קצה הסקאלה" של צבע השיער כי הוא בעיקר חום. הצבע מכונה גם Titian, על שם הצייר טיציאן שהרבה לצייר נשים אדמוניות.

תפוצה גאוגרפית

בעבר

על דוד המלך נכתב בתנ"ך שהיה ”אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם” (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק י"ב), מה שאפשר לפרש כג'ינג'י. מספר דיווחים של סופרים ביוון העתיקה תיארו אנשים בעלי שיער ג'ינג'י. פרגמנט של המשורר היווני קסנופנס מתאר את התראקים ככחולי עיניים ואדומי שיער. ההיסטוריון היווני הרודוטוס תיאר את הבודינים (עם עתיק בסקיתיה, כנראה האודמורטים או הפינים הממוקמים על נהר הוולגה באזור שכיום שייך לרוסיה), כבעלי שיער בגוון האש. ההיסטוריון היווני דיו קסיוס תיאר את בודיקיאה, המלכה הקלטית המפורסמת של איקני כ"גבוהה ומפחידה בהופעה... מסה גדולה של שיער אדום... על כתפיה".

טקיטוס הרומי העיר על "שיער אדום וגפיים גדולות של התושבים של קלדוניה", סקוטלנד,[5] אותם הוא קישר עם שבטים גאליים ג'ינג'יים ממוצא גרמני או בלגי (Belgic).

הקיסר הרומי נירון, לפני שאומץ על ידי קלאודיוס, נשא את הקוגנומן "אהנוברבוס" שפירושו "אדום (או זהוב) הזקן".

בחסידות ברסלב ישנה מסורת שמייסד החסידות רבי נחמן מברסלב היה ג'ינג'י.

שיער ג'ינג'י נמצא גם באסיה, בעיקר בקרב טוכארים, שיושבים בחלק הצפון-מזרחי של פרובינציה שכיום נמצאת בשטח של סין. באלף השני לפני הספירה, במומיות טארים הקווקזיות נמצאו גופות בעלות שיער ג'ינג'י ובלונדיני.[6]

בעבר, שיער ג'ינג'י היה נחשב למאפיין של יהודים איטלקים,[7] ואילו בספרד השיער הג'ינג'י שימש את האינקוויזיציה כדי לאתר יהודים מתנצרים (אנוסים) מבין תושבי הממלכה.[8]

כיום

בעולם

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
ג'ינג'י

כיום, שיער ג'ינג'י נפוץ במיוחד בצפון אירופה ובצפון אמריקה. בפרט הוא נפוץ באיים הבריטיים: בסקוטלנד, באירלנד, בוויילס ובאנגליה, במיוחד בקורנוול. בעלי שיער ג'ינג'י ניתן למצוא באחוזים נמוכים גם בישראל, בקרב יהודים ופחות בקרב ערבים.

סקוטלנד היא המדינה בעלת אחוז הג'ינג'ים הגבוה בעולם. 13% מאוכלוסיית סקוטלנד הם ג'ינג'ים וכ-40% נושאים את הגן הרציסיבי האחראי לג'ינג'יוּת.[9] באירלנד השיעור השני בגודלו של ג'ינג'ים, כ-10% מהאוכלוסייה האירית היא בעלת שיער ג'ינג'י או בלונדיני-דובדבני.[10] סבורים שבערך 35% מהאוכלוסייה באירלנד נושאת את הגן לג'ינג'יוּת. בוויילס שיער ג'ינג'י נמצא בשיעור של עד כ-10%.[11] באנגליה, במחוז קורנוול וליד הגבול עם סקוטלנד, יש שיעורים משמעותיים של ג'ינג'ים.

בארצות הברית, ההערכה היא שבין 2% עד 6% הם בעלי שיער ג'ינג'י.[1] מכך נובע שבארצות הברית נמצאת אוכלוסיית הג'ינג'ים הגדולה בעולם, בין 6 ל-18 מיליון איש, לעומת כ-650 אלף בסקוטלנד וכ-420 אלף באירלנד.

שיער ג'ינג'י או בלונדיני-ג'ינג'י נפוץ גם בקרב האוכלוסיות האירופאיות של סקנדינביה, הארצות הנורדיות והארצות הבלטיות, וכן בחלקים של הולנד, צרפת, צפון ספרד, גרמניה ורוסיה. בנוסף, באוכלוסיות הברבר (Berber) והקבילי (Kabylie) של צפון אלג'יריה ומרוקו ניתן למצוא לעיתים ג'ינג'ים.[12]

באסיה ניתן למצוא שיער בגוונים כהים יותר של כתום-אדמדם, ולעיתים אף באוכלוסיות צפון הודו, איראן ופקיסטן ובמופעים נדירים בכל הדרך ליפן, ודרומה עד דרום האוקיינוס השקט (בעיקר במלנזיה). לעיתים, אם כי נדירות הרבה יותר, נמצאים ג'ינג'ים גם בדרום-מזרח אסיה. ניתן למצוא גם ג'ינג'ים ממוצא איראני, בעיקר בין הפשטונים.[13]

בישראל

שיער ג'ינג'י היה מוכר מאז תקופה עתיקה כקיים בקרב בני ישראל בכלל והיהודים בפרט. מבין העדות היהודיות, השיער הג'ינג'י מופיע באחוז מסוים בקרב יהודי ספרד ואשכנז, ובאחוז נמוך יותר אצל יוצאי קהילות מזרח (יהודי בבל ותימן). השיער הג'ינג'י קיים גם בקרב השומרונים,[14] ואף באחוזים גבוהים יותר מאשר אצל היהודים. מקרב הערבים הישראלים, ניתן למצוא בעלי שיער ג'ינג'י גם כן, אך באחוזים מעט נמוכים יותר ביחס לתפוצה בקרב היהודים.

בשנת 2014 נערך בישראל כנס הג'ינג'ים הראשון בקיבוץ גזר, יוזמה של עופרי משה, ילדה ג'ינג'ית בת 9.5, ואליו הגיעו כמאתיים איש. בין המשתתפים היו אמנם אשכנזים וספרדים, דתיים וחילוניים, אבל לא היו כלל משתתפים ערבים.[15]

ביוכימיה וגנטיקה

הפיגמנט פאומלנין (pheomelanin) מעניק לשיער ג'ינג'י את הצבע הייחודי לו. בשיער ג'ינג'י יש הרבה יותר פאומלנין מאשר בשערות בצבע אחר, ויש בו הרבה פחות מהפיגמנט הכהה אומלנין (eumelanin). בשיער ערמוני (חום-אדמדם) יש כמות רבה של פאומלנין ושל אומלנין.

הגנטיקה של שיער ג'ינג'י, שהתגלתה ב-1997, קשורה לקולטן מלנוקורטין-1, שנמצא בכרומוזום 16. שיער ג'ינג'י מקושר בדרך כלל עם עור בהיר, וגם מקושר עם רגישות לקרינת UV. הגן הרציסיבי MC1R, שמעניק לאנשים שיער ג'ינג'י ועור בהיר, מקושר גם עם נמשים, על אף שישנם ג'ינג'ים רבים ללא נמשים. ל-80% מהג'ינג'ים יש וריאנט של הגן MC1R‏,[16] והשכיחות של האללים היא הגבוהה ביותר בסקוטלנד ואירלנד. האללים שמקודדים שיער ג'ינג'י נמצאים קרוב לאלו שמשפיעים על צבע העור, לכן נראה שהביטוי הפנוטיפי לעור בהיר ושיער ג'ינג'י קשורים זה בזה.

גנטיקה

הגנטיקה של שיער ג'ינג'י נחשפת בימים אלה, ביחד עם הקשר בין שיער ג'ינג'י ומלנומה, פגמי עור ותגובות שונות לאלחוש. ישנן ראיות על קשר גנטי בין צבע עיניים עם צבעי שיער אחרים, כגון שיער חום, אף על פי ש-MC1R לא קשור לצבע עיניים. התורשה של שיער ג'ינג'י היא קרובה למה שחוקרי הגנטיקה מתארים כהורשה אוטוזומית רצסיבית. משמעות הדבר שהורים של ג'ינג'ים יכולים לשאת את הגן של שיער ג'ינג'י, מבלי להיות ג'ינג'ים בעצמם.

ישנן ראיות ששיער ג'ינג'י יכול להיות דוגמה לדומיננטיות חלקית. זאת אומרת שאם רק העתק אחד של האלל של שיער ג'ינג'י נמצא, שיער ג'ינג'י יכול להתערבב עם צבעי שיער אחרים, דבר המתבטא בגוונים שונים של שיער ג'ינג'י (כולל ג'ינג'י-בלונדיני וערמוני - ג'ינג'י-חום).

מדענים הראו שהאללים ‎Arg151Cys‏, ‎Arg160Trp‏, ‎Asp294His‏, ו-‎Arg142His‏ על MC1R הם רצסיביים עבור הפנוטיפ של שיער ג'ינג'י.[17]

גם הגן HCL2 (הידוע גם כ-RHC או RHA) בכרומוזום 4 קשור כנראה לשיער ג'ינג'י.[18][19]

אבולוציה

קובץ:Donald Trump, Feb 2016, Cropped.jpg
דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית

שיער ג'ינג'י הוא צבע השיער הטבעי הנדיר ביותר בבני אדם. עור בהיר, המקושר עם שיער ג'ינג'י, יכול להיות בתפוצה רבה יותר באקלימים צפוניים יותר, בהם אור השמש חלש יותר. מחקרים של בודמר וקאוואלי-ספורצה (1976) העלו את ההשערה שפיגמנטיה של עור בהיר מונעת רככת בקווי רוחב קרים יותר, מעודדת רמות יותר גבוהות של ייצור ויטמין D ומאפשרת לאדם לשמור על הטמפרטורה בצורה יותר טובה מאשר בעלי עור כהה.[20]

הארדינג ועמיתיו (2000) העלו את ההשערה ששיער ג'ינג'י הוא לא תוצאה של סלקציה חיובית, אלא מתרחש עקב חוסר סלקציה שלילית. באפריקה, לדוגמה, שיער ג'ינג'י עומד לסלקציה שלילית מאחר שקרינת השמש החזקה תפגע בבעלי עור בהיר ועדין. לעומת זאת, בצפון אירופה קרינת השמש חלשה יותר, ולכן ג'ינג'ים נהיים נפוצים יותר באמצעות סחף גנטי.[17]

לעיתים, שיער ג'ינג'י מתכהה עם ההתבגרות, נהפך לחום כהה ומאבד מחיותו. תופעה זו הובילה לייחוס שיער ג'ינג'י עם הצעירות.

לעיתים, שיער ג'ינג'י מתבהר עם ההזדקנות, נהפך לבלונד בהיר ומאבד מחיותו. לרוב השיער נשאר עם ברק זהוב, והוא לא מלבין לגמרי עד גיל מאוחר יותר לעומת אנשים שנולדו עם צבע שיער אחר.

השלכות רפואיות

דימום וחבלות

אין ראיות התומכות באמונה שג'ינג'ים מועדים יותר לדימום או לסיבוכי דימום, מאשר לא-ג'ינג'ים.[21][22] למרות זאת, מחקר אחד מצא שג'ינג'ים דיווחו על שיעורים יותר גדולים של חבלות.[22]

רגישות לכאב

אצל ג'ינג'ים, התאים שמפיקים צבעני עור ושיער הם בעלי MC1R המתפקד בצורה לקויה. חוקרים גילו שתפקוד לקוי זה גורם להפרשה מוגברת של ההורמון שמגרה את התאים ההיסטונליים האלה, אך גם מגרה קולטן במוח הקשור לרגישות לכאב.[23][24]

שני מחקרים הראו שלג'ינג'ים יש רגישות משתנה לכאב בהשוואה ללא-ג'ינג'ים, אך הרגישות משתנה בכיוון התגובה. מחקר אחד מצא שג'ינג'ים רגישים יותר לכאב הקשור בחום (מחסור טבעי בוויטמין K אשם בכך)[25] בעוד שמחקר אחר מצא שג'ינג'ים פחות רגישים לכאב מגירויים חשמליים. עוד גילו, שעכברים מוטנטים עם פרווה ג'ינג'ית עם חלבון MC1R בעל תפקוד לקוי, פחות רגישים לכאב ממגוון גורמים.[26]

חוקרים גילו שג'ינג'ים דורשים כמות גדולה יותר של הרדמה/אלחוש, אך מחקר אחר הראה שנשים ג'ינג'יות טבעיות בעלות שיער ג'ינג'י דורשות פחות ממשכך הכאבים פנטאזוצין מאשר נשים בעלות שיער בצבע אחר או גברים בעלי צבע שיער כלשהו. מחקר הראה[27] שלנשים ג'ינג'יות יש תגובה אלחושית (תגובה שגורמת לקיהיון חושים) גדולה יותר עבור אלחוש בפנטאזוצין מאשר לגברים. מחקר המשך שנערך בידי אותה קבוצה מצא שג'ינג'ים, הן נשים והן גברים והן עכברים מוטנטים, היו בעלי תגובה אלחושית גדולה יותר למורפין-6-גלוקורונייד.[26]

שיזוף ומלנומה

מלנין בעור עוזר לגוף לעמוד בפני קרינת UV באמצעות שיזוף אך בהירי עור ג'ינג'ים חסרים את הרמה הדרושה של מלנין למנוע כווית שמש. מחקרים הראו שהתוצא של אללים של שיער ג'ינג'י בחלבון MC1R מתבטא בנמשים וביכולת פחותה להשתזף.[28] מחקרים מצאו שאירופאים, שהם הטרוזיגוטיים לשיער ג'ינג'י, מראים יותר רגישות לקרינה אולטרא-סגולה (UV)‏.[29] הקשרים בין שיער ג'ינג'י לרגישות לקרינת UV נמצאים במוקד העניין של חוקרי מלנומה רבים. אור השמש יכול להיות טוב ורע לבריאותו של אדם, והאללים השונים על MC1R מייצגים אדפטציות אלה. מחקרים הראו שבני אדם עם עור בהיר מועדים יותר למגוון מחלות של סרטן עור כמו מלנומה, קרצינומה של תאי בסיס (basal cell carcinoma) וקרצינומת תאי קשקש (squamous cell carcinoma)‏.[30][31]

תחלואות קשורות

רוב מקרי הג'ינג'יות נגרמים על ידי הגן MC1R והם לא פתולוגיים. למרות זאת, במקרים מסיומים ג'ינג'יות יכולה להיות קשורה עם מחלה או הפרעה גנטית:

ג'ינג'י בתרבות



אמונות בנוגע למזג

סטריאוטיפ נפוץ על ג'ינג'ים הוא שהם בעלי מזג חם. בספר "האסופית: אן מהחווה הירוקה", נאמר על הגיבורה הג'ינג'ית אן שירלי ש"המזג שלה מתאים לשיערה". בספר "התפסן בשדה השיפון" מעיר הולדן קולפילד ש"אנשים עם שיער ג'ינג'י אמורים להתרגז בקלות רבה, אבל אלי [אחיו המת] לעולם לא התרגז, והוא היה מאד ג'ינג'י." פזמון ישראלי שהיה פופולרי בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 קיבע בתודעה את הביטוי: "כי ג'ינג'י זה אופי וג'ינג'י זה טבע, על ראש הג'ינג'י בוער הצבע". בשלבים המוקדמים של הרפואה המודרנית, שיער ג'ינג'י נחשב לסימן של עודף במרה האדומה.[34] בשיטת הרפואה ההודית איורוודה, ג'ינג'ים נחשבים כבעלי סיכוי רב להיות חמי מזג, בגלל עודף במרת ה-Pitta (הקשורה ליסוד האש).


עוד אמונה בקשר לג'ינג'ים היא שהם מלאי תשוקה.

גישה חיובית כלפי ג'ינג'ים

אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה, הייתה ג'ינג'ית, ובתקופתה שיער אדמוני היה באופנה. בימינו הנסיך הארי, בן משפחת המלוכה הבריטית, ונשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ, שניהם גברים עם שיער אדמוני ובפרט בצעירותם. נשיאי ארצות הברית ג'ינג'ים נוספים היו ג'ורג' וושינגטון, תומאס ג'פרסון, קלווין קולידג', אנדרו ג'קסון, מרטין ואן ביורן ודווייט אייזנהאואר. בין הג'ינג'ים הבולטים ניתן לציין גם את ראש ממשלת ישראל יצחק רבין, ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת אוסטרליה ג'וליה גילארד, ושליט צרפת נפוליאון בונפרטה.

אמנים רבים עסקו בשיער ג'ינג'י. הצבע "טיציאן" קרוי על שם הצייר טיציאן, שלעיתים קרובות צייר נשים עם שיער ג'ינג'י. הציור המפורסם של אמן הרנסאנס המוקדם סנדרו בוטיצ'לי "הולדת ונוס" מתאר את האלילה ונוס כג'ינג'ית. עוד אמנים הידועים בציורי ג'ינג'יות הם הפרה-רפאליטים אדמונד בלייר לייטון, אמדאו מודיליאני[35] וגוסטב קלימט.[36] הסופר מארק טוויין גם הוא היה אדמוני.

במאה ה-19 ציירים רבים תיארו דמויות של אצילות, גבירות עדינות, מלכות, כנשים ג'ינג'יות יפות בעלות שיער ארוך, אדמוני וגולש. לדוגמה: "אקולייד" מאת אדמונד בלייר לייטון.

לפי סקר שערכה חברת הקוסמטיקה "קליירול", נשים ג'ינג'יות רואות את עצמן כחסרות פחד ומבינות עניין.[1].

בזרם התרבותי הגותי של המאה ה-20 והמאה ה-21 צבע שיער ג'ינג'י נחשב לרצוי (יחד עם שיער עורבני שחור המזוהה כצבע הסטריאוטיפי של הגותים), וזאת בשל ההילה הדרמטית והרומנטית שהוא משרה, הבולטות שלו, ההתאמה לצבע השפתיים והאיפור והשילוביות עם הצבעים השחור והלבן. גותיות לא מעטות שצבע שערן בהיר צובעות את שערן לאדום, מלבד צבע השיער, העור הבהיר, שבדרך כלל מאפיין ג'ינג'ים, גם הוא תכונה רצויה במראה הגותי.

כמו כן לפי המסורת למייסד האסלאם מוחמד היה זקן ג'ינג'י (לפי מסורות אחרות הוא ומאמיניו נהגו לצבוע את זקנם לכתום). זו הסיבה שיש מאמינים מוסלמים שצובעים את זקנם בחינה כתומה, כמו למשל פעיל החמאס, מוחמד אבו טיר. במספר ארצות כמו הודו, איראן ופקיסטן נפוץ השימוש בחינה כדי לצבוע את שיער הראש בצבע אדום בהיר.[37]

גישה שלילית כלפי ג'ינג'ים

בימי הביניים, בדרום ומרכז אירופה, אדום היה הצבע של השטן ועל ג'ינג'ים נאמר שהם נהרו בזמן התקופה האסורה של הווסת אצל אישה. שיער ג'ינג'י נחשב לסימן של תשוקה חייתית וניוון מוסרי.

לפי מונטאג סאמרס, שיער ג'ינג'י ועיניים ירוקות נחשבו במזרח ודרום אירופה לסימן למכשפה, אדם-זאב או ערפד החל מימי הביניים.

בבריטניה המודרנית, למרות היותה המקום עם השיעור הגדול ביותר של ג'ינג'ים, המילה "ginger" המבוטאת /gɪ.ŋə(ɹ)/ בניגוד להגייה הסטנדרטית /'dʒɪn.dʒə(ɹ)/) היא כינוי גנאי לאנשים בעלי שיער ג'ינג'י, שממנו נגזרו מספר מונחים: המונח "ג'ינג'רפוביה" שפירושו פחד מג'ינג'ים[2] והמונח "ג'ינג'ריזם" שפירושו גזענות, אפליה ודעות קדומות כנגד ג'ינג'ים.[3] אף על פי שמונחים אלה נמצאים בשימוש התקשורת הבריטית הוועדה הבריטית לשוויון בין-גזעי לא מכירה בג'ינג'ריזם כסוג של גזענות ולא מנטרת מקרי אפליה ופשעי שנאה כנגד ג'ינג'ים.[3] אין זה אומר שאין פשעי שנאה נגד ג'ינג'ים: אישה בריטית זכתה בפיצויים אחרי שהוטרדה ועברה התעללות עקב שיערה הג'ינג'י, משפחה בניוקאסל נאלצה לעבור דירה פעמיים אחרי שסבלה מפשעי שנאה בגלל שיערם הג'ינג'י[38] וב-2003 צעיר בן 20 נדקר בגב בשל "היותו ג'ינג'י".[39] ג'ינג'ים לעיתים נקראים "ראשי גזר".

במלזיה וסינגפור, הביטוי המשפיל "אנג מו" שפירושו "שיער אדום" הוא סלנג לתיאור אדם ממוצא אירופאי, לא משנה מה צבע שערו.

ביהדות

פירושים מסוימים של התנ"ך מפרשים את הביטוי "אדמוני" כשער אדום. המילה מופיעה פעמיים בתנ"ך: ”וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי, כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר; וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ, עֵשָׂו” (בראשית כה', כה') ו ”וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם-יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי; וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ, כִּי-זֶה הוּא.” (מדובר על דוד המלך, שמואל א' טז', יב'). בכמה מקומות נוספים נאמר על עשו שהוא "אדום". המקרא אינו מציין שהשניים היו אדומי שער אך מפרש התנ"ך אליה שמואל הרטום מפרש מילה זו "עורו, או שערותיו, היו מצבע אדום".

ישנה מסורת בקרב אסטרולוגים שהכוכב מאדים סביר יותר לזרוח מעל האופק המזרחי בזמן לידתו של אדם ג'ינג'י.[40]


בעלי חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.
קובץ:Lion (Panthera leo) male 6y.jpg
אריה בוגר עם רעמה

פרווה או רעמה אדמונית ניתן למצוא גם בעולם החי. גוון זה נפוץ בקרב יונקים, כגון אריות, טיגריסים, סוסים, איילים, סנאים, בקר, קופים ושועלים, ואף אצל חיות מחמד, כמו חתולים וכלבים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: ג'ינג'י
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ג'ינג'י

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Red Alert! Washington Post: Original Date 2002-03-19. Accessed 2007-02-06.
  2. ^ 2.0 2.1 Gingerphobia: Carrot-tops see red BBC News, 2000-02-22
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Is Gingerism as Bad as Racism?, BBC, last accessed 5.7.2007
  4. ^ מילון מורפיקס מתרגם Auburn כ"אַדְמוֹנִי, עַרְמוֹנִי".
  5. ^ The Life of Agricola, Ch. 11
  6. ^ Mysterious Mummies of China PBS Transcript: Airdate 1998-01-20
  7. ^ Judas's Red Hair and The Jews, Journal of Jewish Art (9), 31–46, 1982, Melinnkoff R.M
  8. ^ The Jewish Persona in the European Imagination: A Case of Russian Literature, By Leonid Livak, (Stanford University Press 2010).
  9. ^ As many as 10% of Scots and Irish people have red or strawberry blonde hair Professor Jonathan Rees, Edinburgh University, reported BBC News 2000-04-04
  10. ^ American Journal of Physical Anthropology Volume 26, Issue 1, 1940
  11. ^ The Annals of Human Genetics, Vol. 20, p. 327, 1955-56
  12. ^ Stirling, John. The Races of Morocco. Journal of the Anthropological Society of London, Vol. 8, 1870 - 1871 (1870 - 1871), pp. clxix-clxxiii doi:10.2307/3025183
  13. ^ Yamamoto M., and Neel J.V. "A note on red hair on the Island of Hirado, Japan". Jinrui Idengaku Zasshi. March 1967. 11 (4), pp 257-62.
  14. ^ חיים לוינסון, שחיטה כחוויה אנתרופולוגית: השומרוני הטוב, הישראלי הנדחף, באתר הארץ, 21 באפריל 2011
  15. ^ חמישים גוונים של כתום: כנס הג'ינג'ים בקיבוץ גזר
  16. ^ Valverde P, Healy E, Jackson I, Rees JL, Thody AJ. Variants of the melanocyte-stimulating hormone receptor gene are associated with red hair and fair skin in humans. Nature Genetics . 1995 November;11(3):328-30.
  17. ^ 17.0 17.1 Harding, Rosalind M. et al. Evidence for Variable Selective Pressures at MC1R American Journal of Human Genetics , 2000 April; 66(4): 1351–1361.
  18. ^ HGNC Symbol Report:HCL2
  19. ^ Major locus for red hair color linked to MNS blood groups on chromosome 4. Eiberg H, Mohr J. University Institute of Medical Genetics, Copenhagen, Denmark.
  20. ^ Bodmer WF, Cavalli-Sforza LL.Genetics, evolution and man. San Francisco:WH Freeman; 1976.
  21. ^ Kumar Veena V., Kumar Naveen V., and Isaacson Glenn.Superstition and post-tonsillectomy hemorrhage The Laryngoscope 2004, vol. 114, no11, pp. 2031-2033
  22. ^ 22.0 22.1 Liem, Edwin B. et al. Women with Red Hair Report a Slightly Increased Rate of Bruising but Have Normal Coagulation Tests Anesthesia & Analgesia 2006;102:313-318
  23. ^ , Edwin B., et al. "Anesthetic Requirement Is Increased in Redheads" Anesthesiology: Volume 101(2), August 2004, pp 279-283.
  24. ^ "Red heads suffer more pain", NewScientist.com news service, 15 October 2002
  25. ^ Liem EB, Joiner TV, Tsueda K, Sessler DI. Increased sensitivity to thermal pain and reduced subcutaneous lidocaine efficacy in redheads. Anesthesiology. 2005 March;102(3):509-14.
  26. ^ 26.0 26.1 Mogil JS et al. Melanocortin-1 receptor gene variants affect pain and mu-opioid analgesia in mice and humans. Journal of Medical Genetics. 2005 July;42(7):583-7.
  27. ^ Mogil JS et al. The melanocortin-1 receptor gene mediates female-specific mechanisms of analgesia in mice and humans. Proceedings of the National Academy of Sciences, USA. 2003 April 15;100(8):4867-72.
  28. ^ Pleiotropic effects of the melanocortin 1 receptor (MC1R) gene on human pigmentation. Flanagan, Healy, et al. Human Molecular Genetics, 2000, Vol. 9, No. 17 2531-2537.
  29. ^ The Genetics of Sun Sensitivity in Humans by Jonathan L. Rees. The American Journal of Human Genetics, volume 75 (2004), pages 739–751.
  30. ^ Rees JL (2002a) Molecular phototypes. In: Ortonne J-P, Ballotti R (eds) Mechanisms of suntanning. Martin Dunitz, London, pp 333–339
  31. ^ Rees JL (2002b) Skin cancer (including nevoid basal cell carcinoma syndrome). In: Vogelstein B, Kinzler K (eds) The genetic basis of human cancer, 2nd ed. McGraw-Hill, New York, pp 529–548
  32. ^ 32.0 32.1 Pathology Guy: Accumulations and Deposits Ed Friedlander, M.D., Pathologist. Last updated 2006-09-24
  33. ^ Human Molecular Genetics. 11: 1997, 2002; Ann. N.Y. Acad. Sci. 994: 233, 2003
  34. ^ The Practical Magnetic Healer G. M. Brown 1899
  35. ^ Modigliani painting
  36. ^ Klimt painting
  37. ^ Henna – history Plant Cultures: Exploring plants and people. 2004-11-18
  38. ^ Red-haired family forced to move BBC News, 2 June 2007
  39. ^ Man stabbed over "ginger hair", BBC, last accessed on 5.7.2007
  40. ^ The Astrological Journal, vol. 5, p. 2224 (September-October 1988)


צבעי שיער
שיער שחור • שיער חום • שיער שטני • שיער ג'ינג'י • שיער בלונדיני • שיער אפור • שיער שיבה

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25716658ג'ינג'י

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ג%27ינג%27י&oldid=2517124"