אדום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בצבע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אדום (פירושונים).
אדום
שלשת הקסא #FF0000
ייצוג RGB R=255, G=0, B=0
ייצוג HSV H=0, S=100, V=100
ייצוג CMYK C=0, M=255, Y=255, K=0
ורד אדום

אדום הוא צבעם של גלים בתדירויות הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט. אורך הגל של אור אדום הוא בין 620 ל-740 ננומטר. אדום הוא אחד מצבעי היסוד במערכת ה"הוספה", יחד עם ירוק וכחול. אורכי גל ארוכים יותר של גלים מתוך הספקטרום נקראים "תת-אדום" (או "אינפרה-אדום"). אדום אשר נוטה לעבר הכתום וחסר כל מרכיב כחול נקרא "שני". אדום אשר חסר כל מרכיב צהוב ונוטה לעבר הסגול נקרא "ארגמן". אדום עם גוון סגלגל נקרא "אדום יין", "בורגונדי" או "בורדו".

דם מחומצן הוא אדום עקב נוכחות ההמוגלובין והחמצן. אור אדום הוא הראשון שנבלע על ידי מי ים, לכן דגים וחסרי חוליות ימיים שנראים אדומים, נראים למעשה שחורים בסביבה הטבעית שלהם כשמביטים בהם ממרחק של יותר מכמה מטרים[1].

אטימולוגיה

המילה "אָדֹם", כמו גם המילים הנרדפות לה, "תּוֹלָע" ו"שָׁנִי", מצויות כבר במקרא. הפירוש המקורי שלהן תיאר גם את הצבע האדום וגם את הצבע החום. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, המילה "אָדֹם" דומה מאד למילה, שתיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום באם השפות השמיות[2]. (לפי המודל, בפרוטו-שמית היו שמות רק לארבעה צבעים: לאדום-חום, לירוק-צהוב, ללבן ולשחור). ככל הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" לבין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".

אדמדם

כיום מכנים אדמדם צבע שאינו אדום ברור ונוטה לצבעים קרובים בספקטרום, או אדום דהוי. במקרא אדמדם הוא אדום עז וחזק יותר.

שימושים, סמליות וביטויים

הצבע האדום בטבע

כלניות אדמדמות
מושית השבע צבועה באדום כצבע אזהרה המעיד על כך שהיא רעילה
  • אדום הוא צבעו הטיפוסי של הדם עקב הברזל שבהמוגלובין.
  • בראיית האדם אדום הוא צבע בולט מאד לעין. בשונה מרוב מיני היונקים, קופי העולם הישן (הקופים צרי האף), מסוגלים להבחין בין ירוק לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ברשתית העין (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של דרום אמריקה והקיפופים. הבחנה זו מועילה להם במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקה[3] וכן לצורך הבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבע מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיער[4]. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה[5]. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, סטטוס חברתי ותוקפנות[6] .
  • התהדרות פרחים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות חרקים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים. אחד הפרחים האדומים הפורח בישראל הוא הכלנית המצויה.
  • ישנם בעלי חיים המשתמשים בצבע האדום על מנת להזהיר שהם רעילים ובכך להרתיע טורפים.
  • חיפושית מושית השבע בולטת בצבעה האדום-כתום-ארגמן שאף העמיק לה את שמה המדעי.
  • אדום-החזה הוא מין של ציפור הנפוצה בישראל.
  • באסטרונומיה, ענק אדום הוא כוכב בסוף ימיו; וננס אדום הוא סוג של כוכב.

ביהדות

  • בקבלה הצבע האדום קשור למידת הגבורה והדין.
  • בחז"ל מקושר כמה פעמים הצבע האדום אל כוכב הלכת מאדים הבולט בצבעו האדום וששמו העברי והלועזי קשור לכך ואל שפיכות דמים אותו הם מסמלים.
  • הצבע האדום נחשב לבולט ומושך את העין, לפיכך חז"ל אוסרים על אישה לבישת בגד אדום[7].
  • בשבטי ישראל, הצבע האדום סימל את שבט ראובן.

הצבע האדום בתרבות

הצבע האדום בספורט

ניתוח סטטיסטי של תוצאות משחקי כדורגל באנגליה משנת 1947 ועד 2008 מראה כי לקבוצה בתלבושת אדומה יתרון על יריבותיה הלבושות בכל צבע אחר. לא רק שקבוצות "אדומות" זכו ביותר אליפויות ממה שניתן היה לצפות באופן אקראי אלא שבכל הליגות המיקום של לובשי האדום גבוה באופן מובהק משל יריבותיהן[8]. התופעה קשורה, כנראה, להשפעה הרגשית של הצבע על היריבים ועל השופטים.

הצבע האדום כסמל השמאל והסוציאליזם

הדגל האדום
דגל הרייך הגרמני השלישי שרובו אדום

הצבע האדום בצבא

בצה"ל

סמל חטיבת הצנחנים: נחש מכונף על רקע אדום
  • בצה"ל, צבע אדום מסמל קרביות ויוקרה:
    • כומתה אדומה היא הכומתה של חטיבת הצנחנים ושל היחידות המובחרות הכפופות ישירות למטכ"ל. הכומתה האדומה נחשבת יוקרתית.
    • רקע אדום לכנפי צניחה קבלו הצנחנים שהשתתפו בצניחות המבצעיות במבצע קדש.
    • חיילי החטיבות צנחנים, נח"ל וכפיר, כמו גם חיילי היחידות המטכ"ליות נועלים נעליים המכונות "אדומות" (בפועל צבען חום-אדמדם), הנחשבות יוקרתיות יותר מאלה השחורות, אותן נועלים שאר חיילי צה"ל.
    • תעודת הלוחם, אותה מקבלים לוחמים בצה"ל לקראת סוף שירותם- צבעה אדום.
    • לוחמים נוהגים למקם חתיכת פלסטיק אדום או בד אדום ברקע של סיכת הכומתה שלהם. סימן זה מצביע על שירות בגזרה מבצעית.
    • דגלו של חיל התותחנים הישראלי- צבעו אדום ושחור.
  • הדגל האדום מסמל מצבי סכנה - כגון מצב בו מותרת פתיחה באש או שטחי אש. בחיל הים מסמל הדגל האדום מצב בו יש "משמעת אש" - במסגרתה אין להדליק אש, כגון בשעת תדלוק כלי שיט.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אָדֹם
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: אדם
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדום

הערות שוליים

  1. ^ לפי טבלת נתונים ספקטרלית מקדם הבליעה של מים באדום הוא בערך 0.003 לס"מ כלומר במרחק מטר תהיה הבליעה 10 בחזקת מינוס 0.3 או כחצי (הדג עדיין יראה אדום למי ששוחה קרוב אליו) . רק עשירית מעצמת האור האדום תעבור 3 מטרים בתוך המים וממרחק 10 מטרים יונחת האור האדום פי 1000. מקדם הבליעה לאור כחול נמוך בערך פי 40 ולכן יראה למרחק רב בהרבה
  2. ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
  3. ^ B C Regan et al; Fruits, foliage and the evolution of primate colour vision; Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2001 March 29; 356(1407): 229–283.
  4. ^ Mark A. Changizi et al; Bare skin, blood and the evolution of primate colour vision ; Biology letters Volume 2, Number 2 / June 22, 2006, Pages 217-221
  5. ^ Ralph B. Hupka et al; The Colors of Anger, Envy, Fear, and Jealousy ; Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol. 28, No. 2, 156-171 (1997)
  6. ^ Anthony C. Little et al; Attribution to red suggests special role in dominance signalling; Volume 5, Numbers 1-4/March 2007 161-188, Journal of Evolutionary Psychology
  7. ^ עיין תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ' עמוד א'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קע"ח, סעיף א', ובש"ך ס"ק ג'.
  8. ^ Martin J. Attrill et al; Red shirt colour is associated with long-term team success in English football; Journal of Sports Sciences, Volume 26, Issue 6 April 2008, pages 577 - 582


צבעים וייצוגם במחשב
גוני אפור לבן • כסף • אפור • שחור
צבעי היסוד ב-RGB אדום • ירוק • כחול
צבעים שניוניים ציאן • צהוב • מג'נטה
צבעים שלישוניים כתום • תרוג • ירוק אביב • תכלת • סגול • ורוד שושנה
פיגמנטי צביעה אוכרה • ספיה • כחול פרוסי • וירידיאן • אולטראמרין
שונות אינדיגו • ענבר • חום • זהב • נחושת • ארגמן • ורוד • שני • בורדו • בורגונדי • בז' • חאקי • טורקיז • ערמון • פנטון 448c • קרדינל • כתום בטיחותי • ירוק זית
הספקטרום האלקטרומגנטי
קרינה אלקטרומגנטית גלי רדיו • גלי מיקרו • תת-אדום • אור נראה • על-סגול • קרני רנטגן • קרני גמא
אור נראה (צבע) אדום • כתום • צהוב • ירוק • כחול • סגול
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אדום&oldid=2754521"