עובר
עוּבּר הוא יצור חי חדש שנוצר כתוצאה מהפריה ומתקיים ברחם היונקים או בתוך ביצה, אצל בעלי חוליות אחרים (למעט במקרה פתולוגי של הריון חוץ רחמי ביונקים). העובר נחשב לעובר עד לרגע היוולדו או בקיעתו מהביצה. מרגע היוולד עובר אדם הוא מוגדר כתינוק.
התפתחות עובר האדם
ערכים מורחבים – התמיינות תאים, שכבת נבט
עובר האדם עובר שני שלבים עיקריים המחולקים לשלבי משנה:
- שלב ראשון בו נקרא הוולד Embryo (בעברית: עובר), מההפריה ועד תום השבוע השמיני להיריון.
- שלב שני בו נקרא הוולד Fetus (בעברית: שְׁלִיל), מתום השבוע השמיני ועד תום ההיריון.
התפתחות העובר והשמירה על פרופורציות נכונות בין האיברים הגדלים בהדרגה, מנוהלת בין השאר, על ידי מורפוגן, חומר המופרש ממספר תאים במרכז העובר המתפתח.
Embryo
- הפריה: בתהליך ההפריה נפגשים שני תאי רבייה בשלים (הקרויים "גמטות"), הזכרי - תא הזרע, והנקבי - תא הביצית. שני התאים מתאחדים לתא אחד הקרוי עתה זיגוטה.
- יצירת מורולה: (מהמילה הלטינית morus שמשמעותה פרי עץ התות) הביצית המופרית מתחלקת לגוש של תאים, המזכיר בצורתו תות עץ, המתחיל במסע מהחצוצרה לכיוון דפנות הרחם.
- בלסטוציסט: שתי שכבות תאים זהים אשר נוצרו מהתחלקות מיטוטית של הזיגוטה. לאחר מספר מחזורי חלוקה, נוצרת הבלסטולה בת 16 תאים, הנמצאת בתוך כדור מלא נוזל. 5 עד 7 ימים אחרי ההפריה מגיעה הבלסטולה לרחם ומנסה להיקלט על דפנותיו. כאשר הבלסטולה יוצרת מגע עם רירית הרחם נוצרת השרשה, כאשר הקשר בין האם לבין העובר מתבצע בעזרת חבל הטבור. בשבוע זה של ההיריון, השבוע השני, מתחיל תהליך התחלקות התאים ליצירת שליית העובר, שק השפיר שבו יגדל העובר, והתאים שמהם יורכב העובר. בסוף השבוע השני העובר יקבל צורה של ראש וזנב.
- גסטרולציה: התמיינות התאים מתחילה בשבוע השלישי להריון. בשבוע השישי להיריון, לעובר כבר יש ראש וצוואר והכנה לאוזניים ואף לעיניים. מערכות הראייה והשמיעה נוצרות לאט. בגוף העובר התפתח כבר לב שיתחיל לפעום החל משבוע זה ולעיתים בשבוע מאוחר יותר. גפיים קטנות מתחילות לצוץ מגופו של העובר. גודלו של העובר בשלב זה זהה לגודלו של גרגר אורז.
- בסוף שלב האמבריו, מתחיל להיווצר השלד ופעילות בלוטות המין משפיעה על התפתחות ספציפית לפי מין העובר.
Fetus
- בין השבוע ה-8 ל-11: פניו של העובר מקבלים צורה אנושית. המוח מתפתח והלב מזרים דם. האף, הנחיריים, הפה, הסנטר והאוזניים כבר התפתחו. איברי הרבייה התפתחו. כפות הידיים והרגליים מתפתחים והן מכוסות בקרום של עור עדיין.
- שבוע 12: מערכת השרירים של התינוק מתחילה בפעולתה. העובר מסוגל להניע את ידיו ורגליו, לסגור ולפתוח את כפות ידיו. עמוד השדרה והצלעות מתקשחים ונוצרות הציפורניים.
- שבוע 16: כבר ניתן לדעת את מין התינוק על ידי בדיקת אולטרה סאונד. מערכת העצבים עדיין אינה מושלמת ועיניו עצומות. העובר פעיל - בועט ומתהפך ועד השבוע ה-20 מגיע למשקל ממוצע של 200-250 גרם.
- שבוע 23: העובר יכול לשמוע את קולה של אמו ורעשים חיצוניים. הריאות מתפתחות אך לא בשלות לגמרי. משקלו מוכפל ולקראת השבוע ה-27 ישקול העובר כקילוגרם. בשבוע ה-28 תנועות העובר מורגשות היטב.
- שבוע 32: העובר כמעט מושלם, עיניו פקוחות. הוא ממלא את רוב חלל הרחם ותנועותיו מוגבלות. בסוף השבוע ה-35 משקלו בסביבות 2-2.5 קילוגרם.
- שבוע 36: החל מהחודש התשיעי (השבוע ה-36 להריון) העובר בשל ומתחיל בדרכו לביסוס הראש באגן. סיומו של התהליך מגיע עם רגע הלידה שבו העובר הופך להיות תינוק.
קביעת מין העובר
בהפריה תקינה, מינו של העובר תלוי בהרכב הכרומוזומים שבתאי הגוף; לכל תא בגוף האדם 46 כרומוזומים (באופן נורמלי מספרם קבוע), אשר כל אחד מהם נושא מידע גנטי הקובע את תכונותיו של האדם. כל הכרומוזומים מסודרים בזוגות, ויש בסה"כ 23 זוגות. 22 זוגות נקראים אוטוזומים (autosomes) וזוג אחד קרוי בשם כרומוזומי מין (גונוזומים) - סה"כ 44 אוטוזומים ו-2 כרומוזומי מין. באופן תקין, כרומוזומי המין נחלקים לשני סוגים: כרומוזום מין נקבי גדול יותר הנקרא X, וכרומוזום מין זכרי קטן יותר הנקרא Y, כאשר כל הורה תורם תא מין אחד ובו כרומוזום מין אחד ע"פ החלוקה הבאה: בתא מין נקבי קיים באופן נורמלי כרומוזום X ואילו בתא מין זכרי קיים באופן נורמלי כרומוזום X או כרומוזום Y. כך שתא המין הזכרי הוא זה ש"קובע" את מין היילוד - באופן תקין אם זרע המכיל X יפרה את הביצית, תיווצר זיגוטה שכרומוזומי המין שלה הם XX והיא תהיה נקבה ואילו אם זרע המכיל Y יפרה את הביצית, תיווצר זיגוטה שכרומוזומי המין שלה הם XY והוא יהיה זכר.
לעיתים תאי המין הנושאים את כרומוזומי המין נפגמים בשלבים שונים של יצירתם, ולעיתים ההפריה עצמה נפגמת, וכך נוצרים עוברים מרובי כרומוזומי מין (לדוגמה: XXY). לעיתים הגוף ידחה את העובר ותתרחש הפלה ספונטנית (טבעית) ולעיתים תתרחש לידה תקינה אך העובר יוולד עם מומים שונים - לעיתים קרובות עקרות הנובעת בדרך כלל כתוצאה מאי התפתחות תקינה של מערכת הרבייה של היילוד במהלך גיל ההתבגרות, בשל אותן כרומוזומי המין פגומים. ישנם מקרים שבהם יווצר עובר עם סתירה בין מערכות הרבייה הפיזיות לבין ההורמונים או הכרומוזומים, כך שלעיתים לא ניתן להכריע את מינו של היילוד בשל פגמים כרומוזומליים.
חשיבות מדעית של חקר העובר
התחום בביולוגיה החוקר את ההתפתחות העוברית נקרא אמבריולוגיה. זהו ענף של הביולוגיה ההתפתחותית. המונח אונטוגנזה מתייחס להתפתחות הפרט הבודד, וכולל את ההתפתחות העוברית אך גם את ההתבגרות וההזדקנות.
שמרנותה האבולוציונית של ההתפתחות העוברית נובעת מכך שהופעת איבר אחד לעיתים קרובות הופכת להיות שלב מארגן הכרחי בהתפתחותם של איברים המופיעים לאחריו, ועל כן העלמותו בתהליך האבולוציה מבלי לגרום נזק כללי תתבצע באופן הפשוט ביותר על ידי הופעתו הזמנית והתנוונותו לאחר שהסתיים תפקידו המארגן. התנוונות כזו מושגת באמצעות מוות "מתוכנת מראש" של תאים: אפופטוזה. באמצעות מחקר עוברי ניתן ללמוד עוד על תופעה זו, לה השלכות רבות בחקר ההזדקנות ומחלת הסרטן.
האיברים השונים בגוף מתפתחים בעובר משלוש שכבות נבט בסיסיות; מכל שכבת נבט מתפתחים איברים מסוימים, ורק הם. חקר הנושא מלמד אותנו על הקשר בין האיברים השונים ועל תפקודם, ויכול להביא להבנה טובה יותר של מחלות.
מעמד משפטי
באופן כללי, בישראל, על פי סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית, הקובע "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו", עובר אינו יכול לזכות בזכויות וחובות שכן זכויותיו וחובותיו של אדם מתגבשות רק עם לידתו. יוצא מכלל זה היא ההוראה בחוק הירושה הקובע זכות ירושה למי שנולד עד 300 יום אחרי מותו של מורישו. בית המשפט העליון שלל את הניסיון להקיש מחוק זה לחוק הגנת הדייר[1].
העובר בהלכה
- ערך מורחב – מעמד העובר בהלכה
בהלכה עד 40 יום העובר נחשב כמים בלבד, היות ורק אז נגמרת צורתו הראשונה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ארז גרטי, ההתפתחות העוברית של בני האדם, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 26 אוגוסט 2009
- "מעוברות ללידה" סדרת הרצאות אקדמאיות על התפתחות עוברים, באתר הערוץ האקדמי
- יורם רבין ויניב ואקי, הגנה על חייו של העובר במשפט הפלילי, משפט ועסקים כרך יט.
- גיל סיגל, "בין אוטונומיה אימהית לזכויות העובר, היבטים של חברה, משפט ומוסר", משפט רפואי וביו אתיקה, כרך א, תשס"ח
הערות שוליים
