גזעי כלבים

קיימים כיום בעולם מעל 500 גזעי כלבים שונים, אשר מוכרים במספר איגודי כלבנים בעולם. הגזעים מחולקים בדרך כלל על פי התפקיד והייעוד אשר לשמם נוצרו, אך גם לפי משפחות כלבים (מבחינה גנטית).

גזע הוא למעשה סוג מסוים של כלב אשר לו אופי ומבנה מסוימים, שהותאמו למילוי תפקיד ספציפי, שאותו מילא הכלב בעברו ולעיתים גם היום, כגון: ציד, עזרה בציד, נשיאת משאות, הצלה, שמירה, רעיית עדרים, לוויה ועוד. גזע כלבים מסוים יוליד צאצאים הדומים לו בצורה ובאופי.

השוני במאפיינים החיצוניים וההתנהגותיים נובע מהייעוד השונה של הכלב. על ידי הרבעות מכוונות הצליחו לבודד תכונות אופי ותכונות פיזיות שהיו הכרחיות לתפקוד יעיל של הכלב, לדוגמה: קבוצת כלבי הפוינטרים, אשר נועדו לעזרה בציד, הכרחי שיהיו בעלי חוש ריח מפותח, יצר רדיפה, ונתונים פיזיים של אתלטיות וכוח סיבולת.

בכלב גזעי, כבר בעת רכישת הגור ידועים פרטים רבים על אופיו, צרכיו, גודלו, פרוותו וצורתו המקלים על מציאת הכלב המתאים לבעליו. חלק גדול מהגזעים כיום אינם עובדים בייעודם המקורי, ובמקום זה הם משמשים ככלבי לוויה כמו הבולדוג אנגלי שייעודו היה להילחם בשוורים וכיום הוא כלב משפחה בעל אופי ידידותי ביותר, ישנם גם גזעים שמשתמשים בהם ליעודים עכשוויים יותר, כמו הלברדור רטריבר והגולדן רטריבר שמתפקדים ככלבי נחיה לעיוורים .

לעומת זאת היו גזעים שנכחדו כמו הגרייהאונד האוסטרלי שהיה בעצם הרבעה מכוונת בין דינגו אוסטרלי לגרייהאונד אנגלי למטרת ציד קנגורו, וברגע שנאסר ציד הקנגורו באוסטרליה, נעלם גם הגזע.

סיווג

הסיווג הראשון של גזעי כלבים נעשה במאה ה-18 על ידי זואולוגים צרפתים. וחולק תחילה לארבעה טיפוסים שונים של גזעי כלבים. לכל גזע ישנו תקן גזע שכולל בתוכו תיאור מדויק על אופי וצורת הכלב לפרטי פרטים: גודל, משקל, מידות איברים, סוג פרווה, צבע פרווה, נשיאת הזנב, אוזניים וכו'. תקן הגזע נקבע על ידי ההתאחדות הכלבנית במדינה אשר נחשבת כמדינת המקור של הגזע. לדוגמה: תקן הגזע של הכלב הכנעני, נקבע על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות.

הפדרציה הבין-לאומית לכלבנות מחלקת את גזעי הכלבים לעשר קבוצות: כלבי בקר וצאן; פינצ'ר ושנאוצר, דמויי דוגה וכלבי הרים שווייצריים; טריירים; דאקלים; שפיץ וטיפוסים פרימיטיבים; ציידי ריח וקרוביהם; פוינטרים וסטרים; רטריברים, ספניאלים וכלבי מים; כלבי לוויה וזעירים; וכלבי רוח.