צור (סלע)
צוֹר הוא סלע משקע כימי וביוכימי המושקע מתוך סביבה מימית שאינה אוופוריטית. הצור הוא סלע קשה בעל מראה זגוגי הבנוי מסיליקה (SiO2) טהורה עם מעט מאד "זיהומים" כימיים. הוא בנוי מגבישים זעירים (קריפטוקריסטלים – דהיינו גבישים נסתרים) של המינרל כלקדון ומקוורץ בעל גבישים גדולים, ולעיתים מכיל מאובנים זעירים. הצור מצוי כגושים בתוך סלעי קירטון, אבן גיר או דולומיט.
סוגי סלעי הצור
סלעי הצור מופיעים בטבע בצורות מגוונות.
- צור (Flint) - במובן המצומצם נוהגים לקרוא בשם צור לסוג בעל הצבע הכהה, בדרך כלל אפור־כהה, כחול, שחור או חום עמוק.
- חלמיש (Chert) - סוג בהיר יותר, בצבעי לבן, אפור, חום, חום אפרפר וירוק בהיר עד אדום חלודה. הבדלי הצבע הם תולדה של יסודות הקורט המצויים בסלע, כשהצבע האדום והירוק שייכים להופעת יונים של ברזל.
באנגלית ההגדרה הפוכה. המונח Chert מתייחס לכל סוגי סלעי הצור, כאשר Flint מתייחס לסוג סלע צור המצוי בקירטון בלבד. צור וחלמיש מכונים גם אבן אש משום שבעזרת חיכוך עם פלדה נוצרים גיצים, השימוש בצור להדלקת אש התחיל רק בעת הופעת הברזל ולא היה שימוש כזה לפני כן (כנהוג לחשוב). מיתוס נפוץ הוא שבעזרת שתי אבני צור ניתן להדליק אש, אך חיכוך האבנים מייצר גיצים שאינם חמים מספיק להצתה.
תהליך ההיווצרות של הצור
תהליך היווצרות הצור אינו מוחוור דיו. המחקרים מצביעים על כך שהצור הוא משקע פוליגנטי, כלומר נוצר כתוצאה מגורמים שונים ובדרכים רבות. ידוע שהצור שקע בים וכי התורמים העיקריים לסיליקה שממנו נוצר סלע הצור הם אפר געשי מהרי געש הנישא על ידי הרוח, או סיליקה המומסת כימית מסלעים מגמתיים (כדוגמת בזלת וגרניט) והנישאת עם מי הנהרות לים. הסיליקה המומסת במי־הים שוקעת בשני תהליכים אפשריים:
- צור ביוגני – צור שנוצר על ידי בעלי חיים. חד־תאיים כדוגמת קרנוניות, ספוגים צורניים וצורניות (אצות ירודות) הבונים את שלדיהם על ידי ספיחת סיליקה ממי־הים. חוקרים רבים סבורים כי מרבית הצור בעולם הוא ביוגני.
- צור כימי – צור שנוצר מהשקעה כימית בים. התנאי הבסיסי לתהליך זה היה ריכוז גבוה של סיליקה במי־הים, כמו למשל באקלים חם. זהו תנאי בסיסי אך לא מספיק, גם בתנאים של תמיסה רוויה ביותר לא תתחולל השקעת גבישים אלא אם יוכנס לתמיסה גרעין מינרלי. מסתבר שריכוז גבוה של יוני קרבונט (CO3) משמש כזרז מסוג זה. ולכן מתחולל תהליך של החלפה שבו הצור מחליף גיר שמקורו בשלדי בעלי חיים מיקרוסקופיים. לכן מוצאים בתוך הצור מאובנים שקליפותיהם המקוריות היו גיר ועתה הן עשויות צור. שקיעת הצור הכימי מתבצעת בחללים קיימים בתוך המשקע. מקורם של החללים בפעילות של בעלי חיים היוצרים תעלות או מחילות, בהפסקות שבין שכבות הגיר או בסדקים שנוצרו במשקע הגירי עקב תהליך הדחיסה הגורם להוצאת מים מהמשקע, התכווצות המשקע ויצירת סדקים.
תצורות הצור
הצור מופיע בשתי תצורות עיקריות:
- כרבדים דקים, עורקים, נודולות וכחגורות מסביב לבולבוסים בתוך שכבות של סלעי גיר, קירטון או דולומיט. בישראל ניתן לראות תופעה זו בסלעים מתקופת האאוקן למשל בקניון של עין עבדת.
- שכבת צור מסיבית עבה. בישראל ניתן לראות תופעה זו בסלעים מתקופת הסנון, למשל ב"כביש הנפט" מצומת הנגב לירוחם. עובי שכבת הצור יכול להגיע עד 10 מטר. כאשר מתבוננים במקטע מתוך שכבת הצור רואים תופעה הדומה לברקציה. שברי צור זוויתים בגוונים שונים הנתונים בתוך מסת אם (מטריקס) צורנית גם היא. בניגוד לברקציה, תופעה זו אינה מיוחסת לסחיפה והתקשות של שברי צור אלא לפעילות טקטונית שמתחה את מסת האם.
הצור נפוץ במדבר יהודה ובנגב (בתצורת מישאש).
השימוש בצור
הצור היה אחד החומרים השימושיים ביותר ליצור כלים בתקופת האבן, כדוגמת אבן יד, שכן הוא מתפצל לשברים דקים חדים הקרויים נתזים או להבים (תלוי בצורה) כשמכים עליו בחפץ קשה אחר (כדוגמת פטיש יד עשוי מחומר אחר).
כשמכים עם אבן צור כנגד מתכת נוצר ניצוץ, ולכן הצור היה מקור עיקרי ליצירת אש (כולל המצת ברובים שבו הצית הניצוץ שנגרם מאבן הצור את אבק השרפה) עד סוף המאה ה-18. כמו כן נעשה שימוש נרחב בצור מהמאה ה-13 עד ימינו כאבן בניין בייחוד באנגליה.
אבן צור כסמל
בתנ"ך מופיעה אבן הצור כסמל לחוזק ועוצמה.
אבן הצור נחשבת כאבן המסמלת את מדינת אוהיו שבארצות הברית.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: צר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צור |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלי צור |
| סלעים | ||
|---|---|---|
| סלעי יסוד | ||
| סלעים געשיים | אבן זפת • אגלוטינט • אגלומרט • אובסידיאן • איגנימבריט • אנדזיט • אצת פלה • בוניניט • בזלת • בזלת תולאיטית • בסניט • ברקציה געשית • דמעות אפאצ'ים • דמעות פלה • דקיט • הוואיט • היאלוטוף • היאלוקלאסטיט • טוף • טפריט • טקיליט • טרכיט • לטיט • לפיליסטון • מליליטיט • נפליניט • סידרומלן • סקוריה • פוידיט • פומיס • פונוליט • פלגוניט • פרליט • קומטיט • קרבונטיט • ריודקיט • ריוליט • שערות פלה | |
| סלעי ביניים | דיאבז • למפרואיט | |
| סלעים פלוטוניים | אנורתוזיט • גברו • גרנודיוריט • גרניט • דוניט • דיוריט • טונליט • טרוקטוליט • מונזוגברו • מונזוגרניט • מונזודיוריט • מונזוניט • מונזוסיאניט • סיאניט • פרידוטיט • קוורץ דיוריט • קימברליט | |
| סלעים מותמרים | ||
| אמפיבוליט • אקלוגיט • גנייס • הורנפלס • לווחה • לפיס לזולי • מיגמטיט • פיליט • צפחה • קוורציט • שיש • סטיאטיט | ||
| סלעי משקע | ||
| אבן בוץ • אבן גיר • אבן חול • אבן חול נובית • אואולית • ארקוזה • ברקציה • דולומיט • חוואר • חוואר הלשון • חלמיש • חרסית • אבן טין • כורכר • פצלי שמן • פצלים • צור • קונגלומרט • קירטון | ||
23940696צור (סלע)