סמאל
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
סַמָּאֵל הוא מלאך חשוב בספרות חז"ל, הנושא דמות של מאשים, מפתה ומשמיד. הוא נחשב כטוב ורע כאחד. בספרות היהודית הוא מזוהה עם השטן ומלאך המוות, וכן למלאך השומר של עשו. ברזי חנוך (Enoch II) הוא נסיך השדים וקוסם. סמאל נחשב בדרך כלל כשמו המלאכי האמיתי של השטן. האטימולוגיה של השם נובעת מן המילה "סומא" ("עיוורון") ו"א-ל" ומשמעותה – המלאך שמטרתו לסמא את עיני האדם[1], או מלשון "סמא" שפירושו בארמית ראש ועליון[2].
להבדיל, לסמאל יש התייחסות באמונות אחרות ובדמונולוגיה. בדת הפרסית מכונה ראש השטנים בשם "אשמא"[3], בנצרות הוא נחשב לקדוש מגן של האימפריה הרומית החוטאת.
ביהדות
ביהדות נאמר שסמאל הוא מלאך המוות, השליט העליון של הרקיע החמישי ואחד משבעת עריצי העולם שמשרתים אותם 2 מיליון מלאכים. הוא שוכן ברקיע השביעי.
בילקוט שמעוני, מסכת סוטה ועוד, הוא מתואר כ"שׂר" - המלאך המייצג - של אדום, המקביל לדמות המקראית עשו, ומסמל את מושא הביקורת ה"אקטואלית" של ספרות חז"ל - ממלכת רומי, וממשיכיה - נציגי הנצרות.
בפרקי דרבי אליעזר הוא מזוהה כמי שפיתה את חוה ואז הולידה ממנו את קין. למרות שכמה מקורות מזהים את גדריאל כמלאך שפיתה את חוה, מלומדים עבריים אחרים אומרים שסמאל פיתה את חוה בתחפושת של נחש. סמאל לעיתים גם מזוהה כאנטגוניסט המלאכי שנאבק עם יעקב וגם כמלאך שהטריד את אברהם ויצחק בדרכם לעקידת יצחק[4].
בקבלה סמאל מתואר כ"חומרת האלוקים" ונרשם כרב-מלאך החמישי של עולם הבריאה. נאמר שסמאל לקח את לילית ככלתו לאחר שלקחה את אדם. לפי הזוהר, סמאל גם היה עם "אשת זנונים", נעמה ואגראת בת-מלך – כולן מלאכיות ההפקרות.
על-פי דברי האר"י לתלמידו בגדר האיסור להזכיר שם אלוהים אחרים, נכללת גם אזהרה לא להזכיר את שמו של סמאל, ולכן נוהגים רבים לכנותו "סמך-מם" (ס"מ).
סמאל לעיתים מבולבל במספר ספרים עם קמאל – רב-מלאכים של ה', ששמו מפורש "הוא הרואה את אלקים".
בגנוסטיקה
להבדיל,גם באפורקריפון של יוחנן יש התייחסות לסמאל.
לקריאה נוספת
- יוסף דן, תולדות תורת הסוד העברית: העת העתיקה, מרכז זלמן שזר, תשס"ט, עמ' 531-515.
- אבישי בר-אשר, סמאל ונקבתו: פירוש קהלת האבוד לר' משה די ליאון, תרביץ פ, תשע"ג, עמ' 566-539.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: סמאל |
הערות שוליים
28650201סמאל