נאוואחו
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| +300,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|
אומת נאוואחו (שמורת אינדיאנים)  יוטה | |
| שפות | |
| אנגלית; נאוואחו | |
| דת | |
| נצרות, "דת נאוואחו" (מסורתי). | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| אינדיאנים, אפאצ'י |
"נאוואחו" (בשפת הנאווחו: Naabeehó) הוא שמו של עם של ילידי אמריקה אשר התקיימו בעבר כאומה ריבונית. בניו קוראים לעצמם Diné, שמשמעו בשפתם "עם". כיום חיים בארצות הברית כ-300,000 בני נאוואחו והם השבט האינדיאני השני בגודלו בצפון אמריקה.[דרושה הבהרה]
היסטוריה
גבול משכנה של האומה עובר סמוך לזה של שבט היוט, באזור "ארבע הפינות" של ארצות הברית (במקום מפגש הגבולות של המדינות אריזונה, קולורדו, ניו מקסיקו ויוטה) והוא נמשך דרך רמת קולורדו.
בני הנאוואחו קשורים במוצאם לשבט האפאצ'י, ושתי שפותיהם מהוות את משפחת השפות הדרום אתבסקיות. שפותיהם מהוות ניב של משפחת השפות את'פסקן. הזהויות הלשוניות מעידות כי הנאוואחו והאפאצ'י היו בעבר קבוצה אתנית אחת, שכנראה הגיעה לאזור ממרכזה ומערבה של קנדה. קבוצה זו לא הופיעה בצורה משמעותית באזור דרום-מערב ארצות הברית של היום עד תחילת המאה ה-16.
הסחר בין שתי האומות הפך משמעותי עבורן באמצע המאה ה-16. התקיים ביניהן סחר חליפין של תירס וכותנה ארוגה בעבור מוצרים כגון בשר ביזון, עורות, וחומרים לכלי אבן. הספרדים אשר הגיעו לאזור ציינו את קיומם של הנאוואחו לראשונה בשנות ה-20 של המאה ה-17. לפי העדויות הספרדיות בני הנאוואחו צדו את הביזון, חיו באוהלים והשתמשו בכלבים להובלת משאות.
במהלך המאה ה-17 הרחיבו הנאוואחו את שטחי מחייתם. במאה זו רבו מגעיהם עם הספרדים וילידי אמריקה ששכנו באותו אזור לפני שהגיעו אליו, וחלו שינויים באורך חייהם וכלכלתם. ילידים מצאו מקלט מפני הספרדים בקרב יישובי נאוואחו, והחדירו אליהם מלאכות כגון אריגה, קדרות וחקלאות. בהדרגה היו הנאוואחו לאחד השבטים האמידים בדרום מערב אמריקה.
המקסיקנים ביצעו פשיטות על יישובי הנאוואחו לצורך סחר עבדים, והנאוואחו מצידם יצאו למסעות נקמה כנגדם. מעגל הדמים הביא לנטישת יישובי הנאוואחו, ושיבתם לחיי נוודות בדומה לאבותיהם, עד שתמו מעשי האיבה בין הצדדים.
הנאוואחו גם תקפו חוקרים וסוחרים אנגלו-אמריקאיים שעברו באזורם. לאחר שהכריזה ארצות הברית בעלות על הטריטוריות הדרום מערביות, יצאו כוחות צבא לסדרת פעולות חמושות כנגד הנאוואחו. בסיועם של שבטים יריבים, ובראשם שבט היוט, בוצעו פשיטות על יישובי הנאוואחו, במהלכם נשרפו בתיהם ושדותיהם ונגזל חלק גדול מהמשק החי שלהם. מאחז הנאוואחו העצמאי האחרון נפל בתחילת 1864. בני הנאוואחו גורשו מאדמתם אל שמורה באזור שומם במזרח ניו מקסיקו בסמוך לפורט סמנר, מרחק של קרוב ל-500 קילומטרים ממולדתם שאותו עשו ברגל באירוע המכונה הצעדה הארוכה של הנאוואחו. רבים מבני הנאוואחו מתו בקרבות ובגירושים שנלוו להם.
לאחר כמה שנים הורשו הנאוואחו לחזור אל שטחי מחייתם. בימי מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית השתמשה בשפת הנאוואחו לצורך העברת מידע מוצפן. לצורך כך גויסו חיילים מבני השבט, שלחמו בעיקר בחיל הנחתים של ארצות הברית והוכשרו כדוברי קוד. הקרב המפורסם ביותר שבו הצופן עזר באופן משמעותי לניצחון בו הוא הקרב על סאיפאן. בשנת 2014, נפטר צ'סטר נז, דובר קוד הנאוואחו האחרון שידע את שפת הצופן.
כיום עומד שטח שמורת הנאווחו בארצות הברית על כ-70,000 ק"מ מרובע. השמורה משתרעת בכל אזור צפון מזרח אריזונה ובחלק ממדינות יוטה וניו מקסיקו. בשטח השמורה נמצא קניון אנטילופ המהווה אטרקציה תיירותית. לפי מפקד תושבים משנת 2000, דווח על 298,215 בני נאוואחו החיים בארצות הברית. למעלה ממחציתם חיים בשטח השמורה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נאוואחו |
- אודות הנאוואחו, באתר מדינת יוטה.
- סקירה אודות הנאוואחו
23156770נאוואחו