שליה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אנטומיה ריקה. השִׁלְיָה (בלטינית: פְּלָצֶנְטָה, Placenta) היא איבר שמתפתח יחד עם העובר במהלך ההיריון אצל נקבות יונקים שאינם יונקי כיס או יונקי ביב (המהווים בת מחלקה שעל כן נקראת יונקי שליה או שלייניים). תפקידה העיקרי לאפשר חילוף חומרים בין האם לעובר. תפקידים נוספים - ייצור והפרשת הורמונים וכן שכבת מגן נוספת המגנה על העובר מפני חבלות ומפני חדירת מיקרו-אורגניזמים.
השליה נושאת את החומר התורשתי של העובר, אולם היא אינה חלק מהעובר ואינה חלק מהאם. השליה ממוקמת בדופן הרחם וממנה יוצא חבל הטבור. כלי הדם של האם מעבירים חמצן ומזון לשליה שם מתבצע חילוף חומרים בין דם האם לדם העובר ללא מגע ישיר ביניהם. העובר קולט את החומרים דרך חבל הטבור והפסולת שנאגרת בדמו עוברת בכיוון ההפוך על מנת שהאם תפריש אותה. השליה מפרישה בעצמה פרוגסטרון לאחר כשלושה חודשים של היריון.
זמן קצר לאחר הלידה, הרחם מתכווץ ופולט החוצה את השליה וחבל הטבור. באדם השליה נפלטת לאחר כ-15 דקות מזמן הלידה. ישנו מנהג סיני שהיולדת אוכלת את השליה לאחר הלידה[1], מתוך אמונה שאכילת השליה תורמת לבריאות, משפרת את מצב הרוח ומעלה את רמת האנרגיה בגוף[2] אולם במחקר הרפואי לא נמצאו ראיות לדבר זה.
בהלכה
בספרות הפוסקים דנו בכמה היבטים השייכם לשליה:
- קבורה: שליה שאין בה חלקי איברים אינה חייבת בקבורה יהודית[3] אולם ישנה סגולה המובאת בתלמוד ירושלמי המצריכה קבורה לשליה[4][5].
- אכילה: אכילת בשר אדם אסורה בהלכה[6] אך הפוסקים התחבטו בשאלה אם שליה נחשבת לבשר אדם או ל'מאכל מסריח' המותר באכילה לצורכי רפואה[7].
ראו גם
לקריאה נוספת
- צבי רייזמן, רץ כצבי "ענייני נשים בהלכה" חלק א' סימן כ באתר היברובוקס.
- פמלה לאופר-יוקליס, זכויות נשים לרקמת השלייה לאחר לידה, Dayton Daily News, 24.12.2012
קישורים חיצוניים
- אבי בליזובסקי, העשור של חקר השליה – רשמי סיור במפעל פלוריסטם, באתר "הידען", 28 באוקטובר 2014
הערות שוליים
- ^ ד"ר איתי גל, "טרנד: נשים אחרי לידה אוכלות השליה", באתר ynet, 26 ביוני 2012
- ^ ד"ר איתי גל, "סופית: האם אכילת שליה אכן טובה נגד דיכאון ותשישות?", באתר ynet, 7 ביוני 2015
- ^ הרב משה פיינשטיין אגרות משה, יורה דעה חלק ד סימן קמ"א. אליעזר יהודה וולדנברג ציץ אליעזר חלק י' סימן כה</
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שבת, פרק י"ח, הלכה ג'
- ^ הרב ניסים אברהם אשכנזי, בספרו "נחמד למראה" חלק ב' נד: "ולפי זה הנשים פה העירה יע"א שזורקין אותה לבית הכיסא לא יפה הן עושין, דהטוב הוא לקבור אותה בארץ", הביאו הרב חיים חזקיהו מדיני בספרו "שדי חמד" מערכת ק' כלל ל"ז.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ב', הלכה ג'
- ^ בן איש חי שנה שנייה פרשת אמור סעיף ז
