עמים ילידים ביבשת אמריקה

איש נאוואחו רוכב על סוס בעמק מוניומנט, אריזונה, ארצות הברית

אינדיאנים בחוצות טרינידד

ילדה אינדיאנית בפרו

עמים ילידים ביבשת אמריקה הם עמים ילידים ביבשת אמריקה אשר שכנו בה בטרם הגעת האירופים ליבשת, החל מסוף המאה ה-15, וצאצאיהם עד היום. המונח כולל למעשה בני עמים ושבטים רבים, בהם שבטי אינדיאנים, היושבים ברחבי צפון אמריקה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה והאיים הקריביים.

עד הגעת המתיישבים האירופים קיימו העמים הילידים ביבשת תרבויות עשירות ומגוונות, המכונות, לעיתים "טרום קולומביאניות" (Pre-Columbian).

חלק מתרבויות אלה נכחדו לאחר גילוי אמריקה, עקב: מלחמות עקובות מדם עם המתיישבים החדשים, מחלות ומגיפות שהביאו איתם המתיישבים מאירופה ופעילות מיסיונרית אינטנסיבית שנועדה להטמיע אותם בתרבות האירופית-נוצרית.

אחרות שרדו את הכיבוש והמשיכו להתקיים תוך שהן מתמזגות בתרבות ההיספנית והקתולית, ויחדיו יצרו תרבות היברידית-סינקרטית חדשה וייחודית, אשר קיימת עד היום.

מקור השם "אינדיאנים"

מקור השם 'אינדיאנים' בטעותו של מגלה הארצות כריסטופר קולומבוס, אשר בהגיעו לחופי אמריקה סבר שהגיע להודו (בספרדית: אינדיה - India), ועל כן כינה את המקומיים אינדיאנים, כלומר הודים.

טעות זו לא תוקנה, והשתרשה לאורך דורות בשפות רבות, ובספרדית ובאנגלית, הפכה המילה דו-משמעית, כשהיא מציינת את תושבי הודו (כמשמעותה המקורית) וגם את ילידי יבשת אמריקה.

לקראת סוף מלחמות העצמאות באמריקה הלטינית, ב-1821, הכריז חוסה דה סן מרטין, מהאישים הבולטים בתנועת השחרור, כי בעתיד לא ייקראו תושבי הארץ "אינדיאנים" או "ילידים", אלא שהם אזרחיה של פרו וילדיה, והם יקראו "פרואנים", אך הצהרתו זו לא הכתה שורש עד למאה ה-20, ובמובנים מסוימים אף לא במאה ה-21.

בארצות הברית נחשב לעיתים השימוש במונח "אינדיאנים", לקבוצה אתנית זו כבלתי תקין פוליטית, ולכן הוחלף חלקית במונח "ילידים אמריקאים" (Native Americans).

בקנדה מקובל המונח "עמים ראשונים" (First Nations).

באמריקה הלטינית נפוצה המילה "indígenas" שמשמעה "ילידים", וכינוי מקביל נוסף הוא Amerindians ("אמרינדיאנים") - הלחם של המילים American ו-Indian.

היסטוריה של העמים הילידים עד הכיבוש האירופי

ערך מורחב – התקופה הפרה-קולומביאנית

הכיבוש האירופי ותהליך הכחדת העמים הילידים

באיים הקריביים, המקום הראשון שאליו הגיעו האירופים בסוף המאה ה-15, נספה רובָּהּ המכריע של האוכלוסייה המקומית תוך פחות מ-100 שנה. כיום תושבי האיים הם בעיקר צאצאי אפריקאים שהובאו כעבדים, צאצאי אירופים וכן מהגרים מאסיה. בדרום אמריקה ובמרכזה, בפרט באזורים שהיו בעבר חלק מאימפריות האינקה והאצטקים, שרדו רק כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה המקומית. לפי הערכות היסטוריונים ואנתרופולוגים, רוב האוכלוסייה נספתה במגפות שמקורן באירופה. עם הגעת האירופים ליבשת נחשפו הילידים האמריקאים למגפות האלה לראשונה, ועל כן השפעתן עליהם הייתה קטלנית במיוחד. גם במושבות הספרדיות של אמריקה הלטינית לווה המפגש בין אנשי "העולם הישן" לאלו של "העולם החדש" בחשיפה למחלות שנשאו האירופים. ההערכות למידת פגיעת המחלות באוכלוסיית מרכז אמריקה ודרומהּ שונות ומגוונות, אך ההערכה המקובלת כיום היא שכ-90% מהאוכלוסייה מצאו את מותם במגיפות.

מאפיין דמוגרפי אחר של אזור זה הוא מיזוג בין המתיישבים האירופיים לילידים המקומיים ויצירת אוכלוסיית מסטיסים גדולה, הקיימת עד היום ומורגשת במדינות אמריקה הלטינית.

במקסיקו, גואטמלה, בוליביה, בליז ופרו האינדיאנים הם עדיין כמחצית האוכלוסייה או למעלה מכך, ואמנם השפה הספרדית והדת הנוצרית־קתולית הן השולטות, אך מתקיימים בצדן שרידי תרבויות ילידיות, במיוחד באזורים הכפריים וההרריים.

תרבויות ילידיות, ניכרות במיוחד בהרי האנדים, שבהן הוסיפו שנים רבות אחר הכיבוש הספרדי, שכן האירופים, שהיו זקוקים לנמלים כדי לייצא ולייבא סחורות ולהיות בקשר עם אירופה, הקימו את מרכזיהם העיקריים באזור החוף, ושליטתם באזורי ההרים הייתה חלשה יותר.

עמים ילידים בצפון אמריקה

ערך מורחב – האינדיאנים בארצות הברית

אינדיאנים

ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
קנדה: ארצות הברית:

עם תחילת ההתיישבות האירופית בצפון אמריקה החל תהליך הדרגתי של דחיקת רגלי שבטי האינדיאנים שישבו בשטחים הידועים כיום כחוף המזרחי של ארצות הברית, כדי להשתלט על אדמותיהם. פעמים רבות נעשה הדבר באמצעים אלימים וברוטליים, ולפעמים באמצעות רכישת אדמותיהם "בנזיד עדשים" תוך העברתם לשמורות או הגלייתם מערבה. התהליך התעצם לאחר מלחמת העצמאות האמריקאית, עם התפשטות ההתיישבות הלבנה מערבה והצורך שהתעורר בכיבוש שטחים נוספים. בשנת 1830 העביר נשיא ארצות הברית אנדרו ג'קסון חוק בקונגרס המכשיר את ה"טרנספר" והתחיל תהליך נדידה כואב וטראגי של שבטי אינדיאנים, שלווה בהתקוממיות ובעימותים עקובים מדם. בשנת 1867 הורה הממשל האמריקאי ליישב את שארית הפליטה של בני האינדיאנים ב"שמורות", שבהן ניסו לאורך השנים הבאות להטמיע אותם בתרבות האירופית-אמריקנית הלבנה. הוענק להם חינוך נוצרי ונאסר עליהם לדבר בשפתם ולהנחיל לילדיהם את דתם ואת מורשתם. ניסיונות הטמעה אלה נמשכו עד שנות ה-60 של המאה ה-20, תוך שהם מותירים צלקות כואבות בזיכרונותיהם של האינדיאנים, המלוות אותם עד היום.

היום מונה האוכלוסייה האינדיאנית בארצות הברית כ-2.9 מיליון נפש, שהם כ-1% מכלל האוכלוסייה. בקנדה האינדיאנים נחשבים באוכלוסייה כ-3%.

כיום

בשנת 2010 הושג הישג היסטורי לבעלי קרקעות אינדיאנים וחקלאים אפרו אמריקנים בארצות הברית, שהמתינו שנים ארוכות שוושינגטון תתייחס לתביעותיהם בגין אפליה ממשלתית: הקונגרס אישר חבילת פיצויים שתעניק כ-3.4 מיליארד דולר לאינדיאנים בעקבות תביעות בגין זכויות שהוצאו מהם ברמייה הנוגעות למשאבים המפוקחים על ידי משרד הפנים, כגון נפט, גז ועצים. 1.2 מיליארד דולר נוספים יועברו לאפרו-אמריקנים שתבעו שנמנעו מהם שלא בצדק הלוואות וסיוע ממשרד החקלאות האמריקאי.

לקריאה נוספת

• ג'ורג' קופוויי (קה-גה-ג-גה-באו), צ'יף אינדיאני: סיפור חייו ומסעותיו של ג'ורג' קופוויי, תרגום, אחרית דבר והערות: שחר ברם, הוצאת נהר ספרים, תשע"ג, 2013.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמים ילידים ביבשת אמריקה בוויקישיתוף

• אדמיאל קוסמן, אוצר קטן - לראות את האל: העלייה לרגל לירושלים של ההויצ'ול, באתר הארץ, 9 במאי 2011
• נועה מנהיים, במערב אין כל חדש, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
• אסף רונאל, על פני מרחקים עצומים ובקצב עוצר נשימה, כבש האדם את אמריקה בסערה, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2018

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25575343עמים ילידים ביבשת אמריקה