טלגרף
טֵלֶגְרָף הוא מכשיר להעברת מסרים מילוליים למרחקים ארוכים, בתחילה היו טלגרפים שעשו שימוש באמצעים חזותיים אך החל מהמאה התשע עשרה נעשה שימוש בטלגרף באותות אלקטרו-מגנטיים. מקור המילה טלגרף מיוונית: טלה-רחוק, גרפיין - לכתוב.
היסטוריה
ב-1833, תכננו קרל גאוס ווילהלם ובר את הטלגרף האלקטרומגנטי הראשון, שקישר בין מצפה הכוכבים אל מכון הפיזיקה בתוך אוניברסיטת גטינגן. בשנת 1834 בוצעו ניסיונות ראשונים בטלגרף, ובשנת 1844 בנה סמואל מורס את הטלגרף היישומי הראשון, שאיפשר לשדר מסרים למרחקים ארוכים באמצעות כבל באיכות פשוטה.
מורס גם יצר את הצופן הקרוי על שמו, קוד מורס, המשמש להצפנת מסרים אלפביתים כצירופי נקודות וקווים לצורך שידורם בטלגרף. האדם שמקבל את תשדורת המורס בטלגרף בקצהו השני של הקו, מפענח את הקווים והנקודות ומתרגמן לאותיות ולמספרים.
טרם המצאת הטלגרף נעשה שימוש בתקשורת בכלי נשיפה, תופים, הדלקת מדורות ותקשורת באמצעות דגלים. אך סוגי תקשורת עתיקים אלו הוגבלו לתחום הראייה והשמיעה האנושית. לעומתם, הטלגרף אינו תלוי מרחק ראייה או שמיעה, ואף שימש להעברת מסרים טרנס אטלנטיים ובכך חידושו ופריצתו. לעובדה זו השפעה מרחיקת לכת במאה ה-20, כאשר הטלגרף היווה השראה להמצאת אמצעי תקשורת מתקדמים יותר כדוגמת הטלפון (כבר במאה ה-19), הרדיו ומאוחר יותר הטלוויזיה וכן הלאה.
ב-6 בינואר 1838 הצליח מורס לראשונה להפעיל את המכשיר, וב-8 בפברואר הוא הציג אותו לראווה בפני ועדה מדעית במכון פרנקלין בפילדלפיה. המברק הטלגרפי הראשון נשלח על ידי מורס ב-24 במאי 1844 מוושינגטון לבולטימור, ובו נכתב: "What hath God wrought!" (מתוך הפסוק "כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל: מַה פָּעַל קֵל", ספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ג).
תוך 30 שנה מעת המצאתו, התרחבה רשת הטלגרף לכל היבשות והביאה לראשונה לכל קצוי תבל את בשורת התקשורת הגלובלית המיידית. הטלגרף איפשר לעיתונות לדווח כמעט בזמן אמת על אירועים חשובים מכל מקום בעולם, וחולל מהפכה בעולם העסקים ובמיוחד בתחום הפיננסים. השפעתו על ההתפתחות האנושית בסוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20 הייתה עצומה.
בראשיתה הייתה התקשורת הטלגרפית איטית וחייבה כמויות גדולות של כבלים.
עם השנים פותחו שיטות שונות לשכלול ויעול תקשורת זו:
- הגדלת המרחק בין המשדר והקולט באמצעות תחנות ממסר אלקטרומגנטיות.
- הפחתת כמות הכבלים ושימוש באותו הכבל להעברת כמות מידע גדולה יותר.
- הטלפרינטר הוא שכלול של מכשיר הטלגרף, שבאמצעותו ניתן להעביר מידע מודפס בין שתי עמדות.
מערכת הטלגרף בהודו הייתה מאחרונות מערכות הטלגרף בעולם. בשיאה הועסקו בתפעול המערכת כ-45,000 עובדים. המערכת פעלה כ-163 שנה ונסגרה ב-15 ביולי 2013[1].
מערכת הטלגרף בישראל
_%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99_%D7%94%D7%98%D7%9C%D7%92%D7%A8%D7%A3_%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95_%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D.png)
הנחת קווי הטלגרף בין עכו לחיפה ובין יפו לירושלים בשנים 1864 - 1865 ציינה את צירופה של ארץ-ישראל למערכת תקשורת טלגרפית הקווית שהקיפה את האימפריה העות'מאנית ודרכה לשאר העולם.
משרדי הדואר הטורקי, שסיפקו שירותים אלה, היו ממוקמים בערים הגדולות - עכו, חיפה, נצרת, צפת, טבריה, ירושלים, יפו ועזה, הם נחלקו לשני סוגים: משרדים בין-לאומיים- שמהם נשלחו מברקים בשפות האירופיות ומשרדים מקומיים - שם התקבלו מברקים בטורקית וערבית.[2]
קווי הטלגרף היו פריט נוף בולט עד כדי כך שנרשמו במפות מאותה תקופה, גם השימוש באותות חשמליים להעברת המידע נחשב לחידוש וקווי הטלגרף מצוינים לכטלגרף חשמלי.
לאחר מלחמת העולם הראשונה בנו הבריטים מחדש את תשתית הטלגרף העות'מאנית שנהרסה במלחמה, הם הניחו קווי טלגרף חדשים, תחילה בין חיפה לירושלים ובהמשך בין יפו לירושלים.
הטלגרף האלחוטי נכנס לשימוש בארץ ישראל בשנות העשרים. כבר ב־1924, עוד לפני שהטלגרף האלחוטי תפס מקום מרכזי באזור, הקדימה ממשלת המנדט וחוקקה את פקודת הטלגרף האלחוטי, שחייבה רישיון לשם הפעלת שירותי טלגרף.[3]
מרכזת הטלקס הראשונה בישראל נחנכה בשנת 1954. עד שנות ה-80 היה זה האמצעי העיקרי להעברת נתונים וחומר כתוב, וניתן היה למצוא אותו בכל מערכות העיתונים, משרדי הממשלה, סניפי הדואר, מפעלים ובתי עסק גדולים. בשנת 1988 היו בישראל 6,300 מכשירי טלקס. עם כניסתם של מכשירי הפקסימיליה לשוק, בסוף שנות ה-80, חלה ירידה במספר הטלפרינטרים בארץ. כיום נשארו רק מכשירים בודדים בפעולה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: טלגרף |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: טלגרף |
- מאמרו של פרופ' שיזף רפאלי בטורו "לוגאין" ב"גלובס" בנושא "געגועי לטלגרף" עמוד ראשון (הקישור אינו פעיל, 18.3.2020)עמוד שני(הקישור אינו פעיל, 18.3.2020), מרץ 2006
- ״נכנס לטראנס״ - סיפור חייו של סיירוס ווסט פילד והנחת הכבל הטראנס אטלנטי הראשון בפודקאסט ״מינהר הזמן״, "כאן", תאגיד השידור הישראלי
- טלגרף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עושים היסטוריה, 334: כבל הטלגרף הטרנס-אטלנטי - פרויקט הנחת כבל הטלגרף הראשון שחיבר את אירופה וצפון אמריקה, פודקאסט עושים היסטוריה
הערות שוליים
- ^
אי-פי, הודו נכנעת לעולם הדיגיטלי ושולחת את המברק האחרון, באתר הארץ, 14 ביולי 2013
- ^ הדואר בראי הזמן - הדואר התורכי, באתר דואר ישראל, 23/04/2019
- ^ מיכאל בירנהק, [https://www.tau.ac.il/law/members/birnhack/telegraph.pdf הטלגרף ומאבקי הכוח בשדה החדשות הארץ־ישראלי 1925–1933], באתר אוניברסיטת תל אביב, 23/04/2019
32663565טלגרף