חברה (סוציולוגיה)
בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, חברה היא קבוצת בני אדם המאוגדת על ידי פעילות משותפת אחת לכל הפחות. בעולם (ובהיסטוריה האנושית) קיימות חברות רבות, הממויינות באופנים שונים. למעשה, כל צורת ארגון אנושית (לאום, יישוב, מקום בילוי וכו') יוצרת מפגש על בסיס כלשהו בין בני אדם, ולכן יוצרת חברה מסוימת.
סוגים של חברות
קיימים שני סוגים של חברה הנבדלים אחד מהשני בצורה ניכרת:
- חברה משנית - חברה המקיימת מפגשים שעוסקים בתחום חלקי מתוך הקיום האנושי (כגון קבוצת ספורט או מפעל).
- חברה כללית - חברה המקיימת מפגשים שעוסקים בכל תחומי החיים השונים (כמו מדינה, יישוב או קהילה).
יסודות החברה
בחברה רלוונטית, שבה הרוב המוחלט של בני האדם מקיים יחסים חברתיים כלשהם עם בני אדם אחרים, מלבד אנשים בודדים החיים בפרישות מוחלטת כל חייהם, מבוססים היחסים החברתיים על הגורמים הבאים:
- לאדם צרכים שונים שעליו לספק, לצורך סיפוקם הוא זקוק לשיתוף פעולה של בני אדם אחרים. צרכים אלו יכולים להיות צרכים ראשוניים (כמו - מזון, מים, מחסה, וכדומה) או צרכים מורכבים יותר (כמו - הצורך בפיתוח האינטליגנציה, הצורך באשליה ודמיון, הצורך בהגשמה עצמית, וגם צרכים שהם לעצם החברה - הצורך בחברת האדם, הצורך בחיבור רגשי, הצורך בהכרה חברתית, וכו').
- לאדם מערכת של יכולות המסוגלת לספק את צורכיהם של אנשים אחרים. היכולת להפיק מזון מן הטבע, היכולת ליצור כלים, היכולת להעביר מידע, היכולת לספק חברה אנושית והיכולת לחיבור רגשי לזולת הם דוגמאות ליכולות מסוג זה.
- בני אדם מסוגלים לתקשר ביניהם בצורות שונות, על מנת להגיב באופן יעיל יותר שמתבטא בהתנהגותם ובמחשבותיהם למצבם של שאר בני האדם.
- רוחניותו, תודעתו, הבנתו וערכיו של האדם מושפעים באופן משמעותי מהחברה בה הוא חי במשך חייו.
- לאדם יש יכולת מלאה להשפיע על פני החברה במובנים רבים.
על פי יסודות אלו קיימת תלות הדדית חזקה ביותר בין האדם והחברה בה הוא חי. תלות זו באה לידי ביטוי בתחומים רבים ושונים שיש להם חלק בחייו של האדם. התחומים העיקריים הם: כלכלה, תעשייה, אמנות, ממשל, משפט, שפה, השכלה, דת, נישואין, רפואה ומידע.
האדם והחברה
מלבד ההשפעה ההדדית של האדם והחברה, בכל חברה מתקיימת סינרגיה שמתבטאת על ידי קיומה של ישות חברתית, הניתנת להתייחסות מובחנת מלבד ההתייחסות לכל אחד מהפרטים שלה. החברה במובנה זה היא התלכדות של המגמות הקיימות בה עם הגורמים השונים המרכיבים אותה. לכל חברה יש היסטוריה, מבנה, החלטות משותפות וכדומה. על-פי השקפות מסוימות, המושג "חברה" קודם, מבחינה לוגית ואמפירית, למושג "פרט". פירוש הדבר הוא שהאדם הפרטי ותודעתו, אינם אלא נגזרת של מצבים-חברתיים שיוצרים בנסיבות מסוימות גם את התודעה שאנו מכנים "פרטית" או "אינדוידואלית". על פי גישה זו, ההיסטוריה האנושית היא היסטוריה חברתית כלומר, שמעולם לא התקיים מצב טרום-חברתי (כפי שהציעו הוגי המאה ה-18, במושג "המצב הטבעי"), וכי אין כל משמעות לדון בבני-אדם מחוץ להקשר החברתי. במובן אחר, זו השקפה הרואה בחברה ישות רחבה בעלת הגיון-היסטורי משלה שחורג מעבר לפעולותיהם, רצונותיהם ותודעתם של האנשים שמרכיבים אותה - החברה היא יותר מסך-כל מרכיביה (גישה המאפיינת, למשל, חלק מן ההשקפות הסוציאליסטיות, אולם לא רק).
חלק מהגדרות החברה הם גבולותיה:
- החברים שבתוכה - אילו חברים נמצאים בה ואילו לא.
- המאפיינים שלה - קרקע, שפה, רכוש החברה וכו'.
גבולות אלו לעיתים קרובות אינם מוחלטים ומכילים תחום אפור.
התהליך המשלים את הסינרגיה החברתית הוא התפלגות חברתית - שהיא אופיה של חברה המתפתחת על ידי תהליכים, מתחים וחברות-משנה רבים ומגוונים שמתרחשים בה.
במקרים רבים, תהליכים אלו מרובדים: הם פועלים במישורי התייחסות שונים המשולבים זה בזה - תהליכים כלכליים, תרבותיים ולשוניים שעשויים להתקיים במישורי התייחסות שונים אך שזורים אלו באלו במכלול של השפעות הדדיות.
ההתפלגות החברתית יוצרת בכל חברה חלוקת כוח מסוימת בין חלקיה השונים (פרטים ותת-חברות) ומביאה לעיצוב פוטנציאלי של פני החברה. כוח זה נקרא הכוח החברתי והוא לעולם אינו מחולק באופן שווה בין כל הפרטים בחברה, אופן חלוקתו נקבע על פי שני הקריטריונים הבאים:
- חלוקה של הכוח בין מנהיגים למונהגים. חלוקה זו קיימת בכל תחומי החיים (לדוגמה, גם האמן וגם קהלו אחראים על קיום האמנות, אך האמן מנהיג את הקהל המונהג, והוא בעל הכוח בתחום זה). חלוקה זו לרוב אינה מוחלטת, ומתקיימת ברמות שונות בחברה. לרוב המנהיגים השונים בחברה אינם שווים זה לזה במידת הכוח החברתי שלהם, וכן רוב הפרטים מכילים מידות מסוימות של הנהגה וגם כפיפות להנהגה.
- חלוקה של הכוח החברתי לתחומי חיים שונים, וחלוקה מסוימת של בעלי הכוח בין תחומי החיים השונים (לדוגמה: יצירת הבדלה בין כהנים, המנהיגים את הכוח הדתי; פועלים, המנהיגים את הכוח היצרני; מורים, המנהיגים את ההשפעה על הדור הצעיר וכו').
חשיבות המוסר והאתיקה בחברה
לשמירה על החוק, למודעות של הפרט למוסר ואתיקה, כמו כן, פיתוח המוסר ואימוץ של קודים אתים מוסריים אישים (כמו למשל האיסור לשקר, לרכל או לגנוב) חשיבות עליונה בהתקיימות של חברה אנושית תקינה והרצון להשתייך אליה.
חברה לא יכולה לתפקד כראוי כאשר חבריה בעלי רמה מוסרית ואתית נמוכה או לא שומרים על החוק (כמו למשל חברה שחבריה נוהגים לשקר אחד לשני, חברה שחבריה נוהגים לרכל ולדבר לשון הרע אחד על השני, חברה שחבריה נוהגים לרמות אחד את השני או לגנוב אחד מהשני). חברה שחבריה יהיו יותר מוסריים ואתיים, בעלי מודעות למוסר ואתיקה, תהיה חברה איכותית וטובה יותר.
חוקיות
- תחום הממשל:
הממשל הוא ציר עיקרי של הנהגה שקיים כמעט בכל חברה אנושית, הוא נחשב לתחום חיים בעל כוח רב שמתקיים בזכות עצמו ועליון על שאר תחומי החיים. תחום זה אינו מנהיג באופן מוחלט את החברה, אלא אחראי על תחומים חלקיים בה.
- חברה טוטאליטרית:
חברה טוטאליטרית היא חברה בה הכוח החברתי כולו מרוכז בידי הממשל וכל תחומי החיים כפופים לו באופן מוחלט.
- חברה אנארכית:
חברה אנארכית היא חברה בה אין כלל ממשל, והכוח החברתי מפוזר בין תחומי החיים השונים. בניגוד לחברה טוטאליטארית.
לכל חברה יש חוקיות מסוימת על-פיה היא מתקיימת. חוקיות זו, מושפעת מהטבע הסובב אותה, הכלים החומריים והרוחניים הנמצאים ברשותה, הערכים וההתנהגות של בני האדם הפרטים המרכיבים אותה וההיסטוריה שלה. חוקיות זו, המתארת את מכלול ההתרחשויות הקבועות בחברה, מחולקת לשני גורמים:
- מבנה החברה - מבנה החברה מתאר את המוסדות וצורות הארגון הקיימות בחברה, וחלוקת הכוח החברתי ביניהם.
- תרבות - התרבות מתארת את מכלול המסורות, האמונות, אופני החשיבה, צורת התקשורת והמדע.
ההפרדה בין גורמים אלו אינה מוחלטת, והם שזורים זה בזה ומשפיעים זה על זה. התרבות והמבנה החברתי הם גורמים הייחודיים לכל חברה אנושית בפני עצמה ומגדירים את התנהלות החיים בה, כמו כן, הם עשויים להשתנות ובכך הם חופפים להשתנות החברה.
יציבות חברתית
אחד הביטויים הבולטים ביותר של חברה הוא קיומם של כללים המקבעים את החוקיות החברתית. כללים אלו מתקיימים לאורך זמן, ומספקים לחברה את היכולת לשמר דפוסי התנהלות קבועים יחסית ולהיות חברה יציבה. הכללים בכל חברה תלויים בשימורם על ידי רוב הפרטים בחברה. חלק גדול מכללים אלו נוצר בעקבות חריגה מהם, המתקיימת באופן חלקי בכל חברה. אך למנהיגים בחברה יש את האפשרות לשנות או לשמר את הכללים על פי רצונם האישי. הכללים מחולקים לשני סוגים:
- חוקים - החוקים מהווים את הפן הרשמי והמוחלט של כללי החברה. החוקים יכולים להיות מסוגים שונים ונוגעים בתחומי חיים שונים (חוקי ממשל, חוקי דת, חוקים אקדמאיים, חוקי מסחר וכו'). בדרך כלל רוב החוקים (ובייחוד הכללים שבהם הנוגעים לכלל החברה) נקבעים ומוחזקים על ידי הממשל, אך ישנם חוקים רבים הנקבעים על ידי ארגונים אחרים (כלכליים, דתיים וכו'), והם לעיתים משמעותיים יותר מחוקי הממשל.
- נורמות - הנורמות מהוות את הפן הלא רשמי של כללי החברה. הנורמות מורכבות מתהליכים רבים (בהם אופנה, מסורת, אינטרסים). הנורמות מושפעות באופן ישיר מגורמים רבים ביותר (בניגוד לחוקים המושפעים באופן עקיף), קשות להגדרה מדויקת, יחסיות (כלומר- נתפסות באופן שונה בכל תת-חברה) ונוגעות בכל תחומי החיים.
בניגוד ליציבות החברתית, קיימים בכל חברה תהליכי שינוי במידות שונות. שינויים אלו מובחנים על פי מדדים שונים כגון חשיבותם, מהירותם וסיבת התרחשותם, ומושפעים לרוב מאופן הפילוג ומהמורכבות הרבה של בחברה. שינויים אלו עשויים לקרות בהשפעה של בני האדם מתוך החברה או לא בהשפעתם. כמו כן הם עשויים להיעשות בהתאם למאמץ חברתי משותף שנועד להביאם, שינויים אלה הם מכוונים, או שהם עשויים להיגרם עקב פעולות של בני אדם שמטרתן אינה לבצע את השינויים שהתרחשו, שינויים אלה הם לא מכוונים.
על-פי ההשקפה הסוציאליסטית, היציבות אינה אלא מראית-עין, והחוקיות ההיסטורית של תהליכי העיצוב החברתי, מצויים דווקא בקונפליקט בין-מעמדי, המתבסס על, ונובע מחוסר-שוויון. על-פי ניסוח קיצוני של השקפה זו, הקונפליקט והמאבק הגלוי והסמוי, אימננטיים לחברה, ולמעשה, הם מגדיריה היסודיים ביותר - מקום שאין בו קונפליקט, אין בו היסטוריה, ולכן כלל לא ברור אם ניתן להגדירו כ"חברה".
השתייכות חברתית
ערך מורחב – חיברות
- תהליך החיברות:
חיברות היא התהליך שבו אדם יחיד מסתגל למבנה ולתרבות של החברה אליה הוא משתייך. תהליך זה המתרחש בתקופת המעבר לחברה חדשה או בהתאמה הממושכת לחברה הנוכחית אליה משתייך האדם.
- השתייכות חברתית:
השתייכות חברתית היא הפן החברתי בחייו של אדם שהוא חלק בלתי נפרד מהגדרתו. ההשתייכות החברתית מורכבת מחלקים מודעים ובלתי מודעים.
תפיסה חברתית
האדם עסוק בניסיון לגבש רושם מדויק על האנשים בסביבתו בהקשרים רבים ושונים. התהליכים שדרכם האדם מנסה להבין את הזולת יוצרים את התפיסה החברתית שלו[1].
התפיסה החברתית יכולה להיות מושפעת מהטיות קוגניטיביות שונות.
חקר בנושא החברה
סוציולוגיה היא תחום המחקר העוסק בחברה. קבוצת מדעים העוסקים בחקר תחומי החברה האנושית, נקראת מדעי החברה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חברת אם |
| ערך מילוני בוויקימילון: חברת בת |
 ציטוטים בוויקיציטוט: חברה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חברה |
הערות שוליים
- ^ Baron, R. A., and Byrne, D. (2000). Social psychology. Boston: Allyn and Bacon.
