אור יהודה
 סמל העיר הממותג  סמל העיר  דגל העיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |  ישראל
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מחוז | תל אביב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש העירייה | ליאת שוחט | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גובה ממוצע[1] | 29 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריך ייסוד | 1949 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סוג יישוב | יישוב עירוני 20,000–49,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - אוכלוסייה | 40,660 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג אוכלוסייה ארצי | 57 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.3% בשנה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - צפיפות אוכלוסייה | 6,033 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג צפיפות ארצי | 24 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תחום שיפוט[2] | 6,740 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 174 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
(למפת גוש דן רגילה)   אור יהודה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[3] |
5 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 122 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני לשנת 2019[2] |
0.3957 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| - דירוג ארצי | 144 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פרופיל אור יהודה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתר העירייה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוֹר יהוּדָה היא עיר במחוז תל אביב בישראל. העיר ממוקמת במגזר המזרחי ביותר של גוש דן. היא מרוחקת כשבעה קילומטרים מתל אביב-יפו וסמוכה לנמל התעופה בן-גוריון.
אור יהודה גובלת במערב בכביש 4 ובשטחים פתוחים שעליהם מוקמת שכונת פארק איילון; במזרח ביהוד-מונוסון; בצפון בכביש 461, צומת השומר וצומת סביון ובדרום בכביש 412 ובשטחים פתוחים.
מקור השם
אור יהודה נקראת על שמו של רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי. מסורת אחרת גורסת כי אור יהודה היה שמו של בית הספר של העולים המתיישבים שהגיעו מטורקיה והמדינה מיסדה את השם מאוחר יותר. לפי מסורת נוספת העיר נקראת בשל מיקומה בשטח ההיסטורי של שבט יהודה, אחד משבטי ישראל (אף על פי שזה לא מסתדר עם מיקומה הגאוגרפי).
היסטוריה
העיר שוכנת במקום בו היה היישוב אונו הנזכר במקרא ובמשנה. לפני קום המדינה שכן במקום היישוב סאקיה שנהרס ב-1948 במלחמת העצמאות. במלחמת העצמאות נכבשו הכפרים סאקיה וכפר עאנה (ואל-ח'ירייה) במבצע 'חמץ'.
בשנת 1949 התיישבו ראשוני העולים יוצאי לוב וטורקיה בתוך חורבות הבתים הערביים הנטושים של שני הכפרים[4]. במקום לא היו תשתיות מים וביוב, והמתיישבים הראשונים סבלו סבל רב. הם השקיעו במקום כסף רב ועבודה רבה: הבתים שופצו, הסמטאות נוקו והתושבים טיפחו גינות פרטיות סביב בתיהם.
בשנים 1950–1953 הוקמו המעברות של סקיה[5] וכפר עאנה ואליהן הגיעו עולים מעיראק במבצע עזרא ונחמיה. המעברות כללו אוהלים ("בדונים") וצריפונים. מספר התושבים במעברות גדל עד ל-16,000 תושבים.
| שם המעברה | מספר המשפחות במעברה | מספר תושבי המעברה |
|---|---|---|
| סקייה א' | 810 | 3,744 |
| סקייה ב' | 725 | 3,069 |
| כפר עאנה א' | 560 | 2,592 |
| כפר עאנה ב' | 525 | 2,526 |
באותה תקופה השלטונות עדיין לא הכירו במעברות כישוב קבע וראו בהן מקום זמני לקליטת העולים, כשהערים השכנות תל אביב ורמת גן סירבו לקלוט את המעברות בשטח שיפוטן. בהמשך נעשה ניסיון לפנות את המעברות ולהעביר את התושבים לערי פיתוח בצפון ודרום הארץ, ולייעד את שטח המעברות לחקלאות. רבים מתושבי המעברות התנגדו לפינוי והחלו בפעילות להכרה באור יהודה כיישוב קבע.
יישוב קבע
בשנת 1955 הכריזה ממשלת ישראל על אור יהודה כישוב קבע. המבנים הראשונים החד-קומתיים נבנו ברחוב "הראשונים" ולאחר מכן ברחוב "ההגנה" ואוכלסו על ידי ותיקי המעברות. בשנת 1962, בלחץ ראש המועצה המקומית מרדכי בן פורת הכריזה הממשלה על אור יהודה כשטח תכנון עיר, לפי כך זכאית אור יהודה לתכנן את בנייתה בעצמה. בעקבות הכרזתה החלה בנייה מואצת של שיכונים ודירות. במקביל החלו לפרק את הצריפונים שהתפנו במגמת חיסול המעברות. בגלל מגבלות תקציב הן של הרשויות והן של התושבים נבנו 80% מהדירות כדירות ציבוריות בבעלות המדינה. דירות אלו אופיינו כדירות קטנות (למשפחות מרובות ילדים), ברמת בנייה נמוכה והעדר תשתיות סביבתיות, והשכונות היו לשיכוני עוני ומצוקה. בהמשך נבנו בניני ציבור, מתנ"ס מרכזי, מרפאות, בית מועצה, בתי ספר כולל תיכונים.
גם בשנות ה-70 קלטו באור יהודה אלפי משפחות עולים מברית המועצות, בעיקר מגאורגיה ומבוכרה. רמת הבנייה השתפרה, ונבנה גם אזור תעסוקה חדש ונרחב. במקביל לקליטת עלייה, דאגה המועצה למתן דירות לבני הדור השני, ובתקופה זו כיהנו כראשי מועצה יחזקאל קזז ומנשה יצחקי, בזה אחר זה.
בשנות ה-80, עת כיהן בתפקיד ראש המועצה, עו"ד יצחק בוכובזה, עברה אור יהודה את פרויקט שיקום שכונות שיזם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין. במסגרת פרויקט זה הובילה המועצה המקומית מהלך שבו רכשו אלפי משפחות את דירותיהם מעמידר, ובמקביל הפסיקה המועצה את הבנייה של דירות על ידי משרד השיכון. תחת זאת הורחבו אלפי דירות על ידי הדיירים במסגרת תוכנית של המועצה, ומאות דירות הרוסות בשכונות שוקמו לטובת זוגות צעירים. על התהליכים הללו ועל השיפור בתחום החינוך זכתה אור יהודה בפרסים חשובים ויוקרתיים, כולל פרס חינוך לרשות המקומית על צמצום הנשירה לממדים אפסיים, וכן "פרס קפלן" שהיה מיועד לפיתוחים ולהישגים כלכליים. בשנת 1988, בתקופת כהונתו של עו"ד יצחק בוכובזה, הוכרזה אור יהודה כעיר, תוך שהיא משתדרגת גם ברמתה הסוציו-אקונומית.
אור יהודה כעיר
במקביל לתהליך שיקום השכונות, יזמה עיריית אור יהודה הקמה של שכונה חדשה, כאשר הפעם נעשה ניסיון להביא יזמים מהשורה הראשונה, ואכן, בתחילת שנות ה-90' נחתם חוזה בין עיריית אור יהודה לחברת "אפריקה ישראל" על בנייה של שכונה חדשה: "נווה סביון", שכללה 2,500 יחידות דיור במגוון של סוגים, קוטג'ים, בתים מדורגים ובניינים רבי-קומות. במרכז העיר, כגשר בין החדש לישן, נבנו מוסדות ציבור רבים כגון היכל תרבות, ספרייה, מרכז מדעים ואומנויות, מרכז מוזיקה ומחול, היכל ספורט, בריכת שחייה, מגרשי כדורסל וטניס, ובתי ספר חדשים.
בשנת 1993, אחרי פרישתו של ראש העיר יצחק בוכובזה, החליף אותו בתפקיד תמיר שאבי, אשר טיפל בבניית נווה סביון, תכנן את שכונת "נווה רבין" וכן קידם תוכניות בניין עיר נוספות, וקידש מאבק נגד תוכנית נתב"ג 2000.
לאחר 5 שנות כהונה של שאבי, חזר לתפקיד יצחק בוכובזה, שעסק בבניית השכונה היוקרתית "נווה רבין". במקביל לבניית אזורי המגורים, התפתח המסחר והורחבו אזורי התעסוקה. בדרום העיר נבנה אזור תעשייה חדש "יהלום", שבתוכו נבנה "טרמינל פארק".
בעיר החלו לפעול בתחילת המאה ה-21 מוסדות אקדמיים: "המרכז ללימודים אקדמיים" שפעל תחילה בשם "שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל" (נסגר ב-2019), וכן השלוחה החרדית ובית הספר ללימודי חוץ של "הקריה האקדמית אונו".
בעיר קיימים 45 בתי כנסת, שתי ישיבות, שלושה תלמודי תורה ושלושה מקוואות.
בשנת 2007 הגיעה אור יהודה לראשונה לעודפים בתקציב השוטף, וגם הצליחה ליצור קרנות פיתוח עצמיות בסדרי גודל של עשרות מיליוני שקלים, ובשנה זו, בעקבות פירוקה של המועצה האזורית רמת אפעל, הפכה רמת פנקס לשכונה מן המניין של אור יהודה.
בשנת 2007 נבחר לראשות העירייה דוד יוסף, שהמשיך בבנייה של נווה רבין ואזורי התעסוקה, ופעל במיוחד לשיפור חזות העיר באמצעות עיצוב ככרות ומקומות מרכזיים בעיר, והדבר עורר חילוקי דעות בשל האמצעים והמינון.
נוהג של דוד יוסף, אשר היה שנוי במחלוקת, נגע לקריאת רחובות על שמות של אישים חיים. ב-2010, נחנכה כיכר על שמו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי, ויותר מאוחר, ניתן לכניסה הדרום-מזרחית לעיר השם "שדרות גבי אשכנזי", כשאשכנזי בעצמו השתתף בטקס חנוכת השם, והתכבד בהסרת הלוט.
בסוף 2014, נקרא רחוב על שמו של גדעון סער, למרות התנגדות גורפת במועצת העירייה, ואף של סער עצמו[6].
ביוני 2013 אישרה המועצה את הצעתו של יוסף לקרוא רחוב בשם באלי. ב-2015, במסגרת כתב אישום נגד יוסף שכלל 25 סעיפים והביא להתפטרותו, נטען שקרא כך לרחוב על שם בת זוגתו. באוגוסט 2015 הסירה העירייה את השלטים.
באוקטובר 2015 נבחרה לראשונה אישה לתפקיד ראש העיר באור יהודה, ליאת שוחט, שניצחה בבחירות המיוחדות שהתקיימו באותה תקופה בעקבות התפטרותו של דוד יוסף.
ב-4 באפריל 2017 חתמה העירייה בראשות ליאת שוחט על הסכם גג עבור העיר שמתייחס להקמתן של שתי שכונות חדשות בהיקף של 5,200 יחידות דיור, הקמת פארק תעסוקה ענק וכן פארק ירוק בהיקף של 600 דונם. הסכם הגג מתייחס ליצירת תשתיות בשכונות החדשות וכן עבודות שדרוג של מבני ציבור, חינוך וכבישים בשכונות הוותיקות.
ביולי 2017 אושרה להפקדה תוכנית פארק איילון, בה יבנו כ-2,400 יחידות דיור בהם יבנו כ-500 יחידות לדיור מוגן כ-250 יחידות עבור דיור מיוחד לסטודנטים, כמו כן יוקם במקום אזור תעסוקה ופארק בגודל של כ-530 דודם. באזור התעסוקה יבנו כ-560 אלף מ"ר ותיבנה אף מכללה.
בינואר 2018 נחנך אצטדיון הכדורגל המחודש על שמו של שחקן העבר משה נעמן ז"ל בהשתתפות שחקני מכבי תל אביב. בשדרוג האצטדיון הושקעו משאבים רבים שאפשרו להתאים אותו לסטנדרטים הגבוהים ביותר. ביוני 2018 נחנכה הבריכה העירונית שגם בה הושקעו משאבים רבים לאחר שבמשך שנים היא הוזנחה.
במרץ 2020 התבשרה העירייה כי זכתה בפרס החינוך הארצי של משרד החינוך בזכות הפעילות הפדגוגית והערכית שמתבצעת בעיר. אור יהודה הצטיינה באשכול הערכים ואקלים חינוכי ובאשכול למידה והישגים.
במאי 2020 פורסם עדכון אודות שכונת בית בפארק שנבנית בסמוך לצומת סביון כי הבניינים הראשונים יאוכלסו באמצע 2021 וכי החלו העבודות להקמת בתי ספר לתושבי השכונה. שכונת בית בפארק תכלול כ-3,000 יחידות דיור, שרובן שווקו במסגרת "מחיר למשתכן" לצורך העדפת זוגות צעירים.
בשנים 2018 עד 2020 בוצעו פרויקטים תשתיתיים ברחבי העיר, ביניהם שדרוג רחובות הרצל, יקותיאל אדם, אלכסנדרוני ויהדות קנדה. כמו כן, החלה הקמה של בית כנסת לקהילה האתיופית בעיר, הוקם מרכז קזז לצעירים לטובת צעירי העיר בגילאי 18 עד 40, הוקמו גני ילדים חדשים בשכונות סקיא א' ונווה רבין, הוקם מרכז קהילתי בשכונת רמת פנקס, שודרגה גינת יסמין בשכונת קריית גיורא ושודרגה גינת דגניה במרכז העיר.
בחודש יוני 2020 יצאה העירייה בפרויקט לשיווקו של מתחם OPARK, מתחם תעסוקה ומסחר בהיקף של כמיליון מ"ר שיהווה העוגן הכלכלי של העיר בשנים הבאות.
סמל עיריית אור יהודה
סמלה הישן של העיר עוצב בשנת 1998 על ידי המעצב הגרפי לביא צרפתי ובו שמש המסמלת את האור שבעיר ובשמה, הבתים הגבוהים וצמודי הקרקע המאפיינים את אור יהודה, וכן את תעשיית ה-low-tech (גלגל שיניים) וה-high tech (גלגל משונן) בעיר. בתחתית הסמל הישן ומשמאלו מופיעים עצים ושטחים ירוקים.
סמל העיר הנוסף הושק בשנת 2017 והוא מורכב מצורות גאומטריות המרכיבות את המילה "אור" שהוא חלק משמה של העיר. הסלוגן הנבחר הוא "המרכז של המרכז", שמבליט את מיקום העיר – במרכז בקעת אונו, מרכז גוש דן, ובמרכזה של מדינת ישראל.
אוכלוסייה
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2024 (אומדן), מתגוררים באור יהודה 40,660 תושבים (מקום 57 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.3%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 84.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 9,687 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[7]
תחבורה
ממסוף האוטובוסים אור יהודה יוצאים אוטובוסים לפתח תקווה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, רמת גן, תל השומר, תל אביב, בני ברק וראשון לציון.
כיום הגישה לאור יהודה ממערב ומצפון נעשית בכביש אחד מרכזי שהוא כביש 461 ובאמצעות מחלף מסובים המאפשר גישה לאור יהודה מהכבישים האחרים. הגישה לעיר ממזרח ומדרום נעשית באמצעות הצומת עם כביש הגישה לאזור התעשייה יהלום הנמתח מכביש 412.
בימים אלו מקודמות תוכניות תחבורתיות רבות עבור תושבי העיר, ביניהן הרכבת הקלה, פרויקט "מהיר לעיר" לנתיבי תחבורה ציבוריים וכן המטרו שיכלול שתי תחנות בתוך העיר (ברחוב יגאל אלון וב-OPARK, פארק התעסוקה החדש של העיר).
תרבות, חינוך, ספורט ובילוי
לאור יהודה עיר תאומה אחת: רובע שרלוטנבורג-וילמרסדורף (שרלוטנבורג הייתה בעברה עיר עצמאית) בעיר ברלין (ההסכם נחתם לראשונה ב־1966 וחודש ב-2017).
תרבות ובילוי
בעיר היכל תרבות המשמש לתיאטרון, קונצרטים ומופעים המכיל 450 מקומות. ההיכל מארח מופעי תיאטרון, מופעי סטנדאפ, מופעים מוזיקליים, אירועים לתלמידים ולמשפחות. מדי שנה מתקיימים בעיר ירידים על ידי התושבים, העירייה וארגונים שונים. באור יהודה שוכנים המרכז למורשת יהדות בבל והמרכז למורשת יהדות לוב, ובתוכם פועלים מוזיאונים מיוחדים המשמרים היסטוריה על יהדות תושבי העיר.
"נפגשים" מרכזים קהילתיים (המתנ"ס) מפעיל בין השאר את תחומי המוזיקה והמחול שמגיעים להישגים ברמה הבינלאומית עם אירוח תחרויות של קבוצות מחו"ל. בתחום המוזיקה, מתקיימת מדי שנה באור יהודה תחרות "המלחין הצעיר" שמאפשרת לתלמידים צעירים לקיים סדנאות קומפוזיציה בהשתתפות מלחינים בעלי שם עולמי.
חינוך
בעיר אור יהודה לומדים קרוב ל-6,000 תלמידים, למעלה מ-3,000 בחינוך היסודי ולמעלה מ-2,000 בחינוך העל-יסודי. בעיר מספר מתנ"סים וספריות קטנות בשכונות השונות.
באור יהודה נמצאים מוסדות החינוך הבאים:
- שלושה בתי ספר תיכוניים: יובלים (ממלכתי), יעדים (תיכון דתי לבנים) ואור חנה (תיכון דתי לבנות)
- חטיבת ביניים אחת, במסגרת קריית חינוך "יובלים"
- שישה בתי ספר יסודיים
- בית ספר אחד של חינוך מיוחד
- מספר גני ילדים
- שתי שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה: קמפוס המרכז ללימודים אקדמיים שנסגר ב-2019, והקריה האקדמית אונו, השוכנת בשלושה בניינים ומרכזי לימוד
- רשת של גני חב"ד
- ישיבת גבוהה של תומכי תמימים חב"ד שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש (על רחוב יהדות קנדה).
- ישיבה קטנה של תומכי תמימים חב"ד שממוקמת באזור המרכז המסחרי החדש.
- ישיבת ברכת יצחק השוכנת במתחם גדול ברחוב הסוכנות היהודית
- מכינת ארז של אחריי
תנועות נוער
בעיר פועלות תנועות הנוער המכבי הצעיר, כנפיים של קרמבו, הצופים, המש״צים ובני עקיבא ובהן משתתפים מעל 1000 חניכים ובוגרים. מחלקת הנוער מפעילה ארבעה מועדונים לנוער: בייס, השחר, דוקטור ומועדון המטרו-לנוער דתי. בנוסף, פועל בעיר גרעין נח"ל של בוגרי המכבי הצעיר במסגרת פרק המשימה הלאומית במועדונים השונים בעיר.
אנדרטה לזכר עולי הגרדום
במרכז אור יהודה הוקמה בשנת 1966 אנדרטה לזכר יוסף בצרי ושלום צלאח שנתלו בבגדד ב-21 בינואר 1952 בגלל פעילות ציונית.
האנדרטה הוקמה על ידי "הועד הציבורי להנצחתם של נידוני עיראק" ושמה הרשמי נקבע "אנדרטת השניים - ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד". לצורך הקמת האנדרטה נערכה בשנת 1964 תחרות על ידי המועצה המקומית וחבר שופטים ובה זכתה הצעתו של שמשון מרחב[8].
בליל 5 בנובמבר 1968 נעצרו תשעה יהודים מבצרה והואשמו בריגול לטובת מדינת ישראל. ב-4 בינואר 1969 החל משפטם, שחלקים ממנו שודרו בטלוויזיה העיראקית. בליל 26 בינואר 1969 נגזר דינם למוות ועוד באותו לילה הם נתלו בפומבי. שמונה נתלו בכיכר המרכזית בבגדד ואחד - בכיכר המרכזית בבצרה. יום תלייתם הוכרז בעיראק כיום חג ושבתון. לאחר תלייתם הוקדשה האנדרטה גם לזכרם.
לקריאה נוספת
- "הילד מהכניסה השלישית" - רומן אוטוביוגרפי מאת יצחק בוכובזה המתאר את התפתחותה של אור יהודה, כמי שנולד במעברה וכיהן כראש המועצה והעירייה של אור יהודה כחצי יובל שנים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אור יהודה
- פרופיל אור יהודה נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מידע על אור יהודה בקטלוג הספרייה הלאומית
- ברוך המאירי, ישובי עולים - בשולי מרכזים עירוניים, מעריב, 11 באוגוסט 1966
- מיכאל יעקובסון: סקירת שרידי כפר עאנה בתחומי אור יהודה באתר 'חלון אחורי', 26 בנובמבר 2011
- MLA - המרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה (אורכב 01.07.2013 בארכיון Wayback Machine)
אור יהודה (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ מפת האזור עם סימון הכפרים כפר ענה, סאקיה, ח'ריה, 1949, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ מפה עם סימון מעברת סקיה ממערב לכפר ענה, סימון אור יהודה, ומצפון לה סימון מעברה נוספת, באתר אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
- ^ למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה, באתר וואלה!, 3 בפברואר 2015
- ^ פרופיל אור יהודה באתר הלמ"ס
- ^ אנדרטת השניים : עם הסרת הלוט מעל האנדרטה ע"ש חברי ההגנה עו"ד יוסף בצרי ושלום צאלח הי"ד, אור יהודה תשכ"ו 1966 (נמצא בספריה הלאומית)
| ראשי מועצת ועיריית אור יהודה | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
 | ||
|---|---|---|
| נפות | נפת תל אביב חופפת את שטח המחוז | 
|
| ערים | אור יהודה • בני ברק • בת ים • גבעתיים • הרצליה • חולון • קריית אונו • רמת גן • רמת השרון • תל אביב-יפו | |
| מועצות מקומיות | אזור • כפר שמריהו | |
...
אור יהודה39278071Q950347