קרן (זואולוגיה)
קרן היא איבר מחודד (לרוב חלול) היוצא מעבר לעור של בעלי חיים שונים. הקרן מורכבת בעיקר מקרטין וחלבונים, לעיתים הקרניים גדלות על עצם מחודדת ולעיתים רק על בליטות קצרות בקצות הגולגולת. קרניים אמיתיות נמצאות בקרב מכפילי פרסה מעלי גירה, במשפחות אנטילוקפריות ופריים (פרות, תאו, יאק הבר, עזים, יעלים, ראמים, אנטילופות וכו'). לחיות אלה יש זוג אחד או שניים של קרניים, ולעיתים קרובות הן מסולסלות או מעוקלות.
המונח "קרן" משמש גם לציין כל איבר מחודד המחובר לראשו של בעל חיים גם במשפחות אחרות:
- ג'ירפיים: לג'ירפה יש גבשושיות עצם המכוסות בעור פרוותי, שנראות כמו קרניים.
- אייליים: לאיילים אין קרניים אמיתיות מקרטין, אלא מבני עצם הנקראים Antler. הללו גדלים ונושרים כל שנה.
- קרנפיים: ה"קרניים" של הקרנף עשויות מקרטין אבל הן בעצם יותר שער דחוס מאשר קרן אמיתית.
- לוויתני חדשיניים: לחדשן חדקרן יש חט ארוך שהוא בעצם שן, שנראה כמו קרן בורגית, בדומה לקרן של היצור הבדיוני חד-קרן.
- צרטופסיים: הקרניים של הטריצרטופס וצרטופסיים אחרים הן המשכי עצם של הגולגולת, אך ככל הנראה היו מצופות בקרטין, והיוו קרניים אמיתיות.
למיני בעלי חיים רבים במשפחות שונות יש חטים, שלעיתים קרובות ממלאות את אותן פונקציות של קרניים, אבל הן למעשה שיניים מגודלות. אלו כוללים את: איילי מושק, חזירי יבלות, בעלי חדק (פיל), חדשיניים (חדשן חדקרן) וניבתנים.
שימוש בעלי החיים בקרניים
לקרניים שימושים רבים בטבע: הגנה מפני טורפים, לחימה בבני המין על טריטוריה או על נקבה, חיזור, סימול וקביעת מעמד בעדר, איתותים ועוד. בחיזור בין בעלי חיים, תצוגת הקרניים משמשת להרשים את הנקבה. גודל וצורת הקרניים מעידה על כשירותו הגנטית של בעל הקרניים ומושכת את הנקבה. לפי עיקרון ההכבדה בכמה בעלי חיים הקרניים גדלו לממדים גדולים במיוחד.
בקרניים אפשר להשתמש גם לחפור באדמה או לקלף קליפה של עץ. קרניים אמיתיות משמשות גם לקירור, שכן כהמשך של העור הן מכילות כלי דם בתוכן, ומתפקדות כמו רדיאטור ומאפשרות את קירור הדם בתוכן.
הקרניים הארוכות ביותר היו שייכות כנראה למין של פר קדום בשם פלוראוביס. ליבת העצם הייתה באורך של למעלה ממטר ואורך הקרניים כאשר הן היו מצופות בקרטין יכול היה להגיע אף ל-2 מטר. לטריצרטופס, מין של דינוזאור צרטופסי, היו קרניים שהגיעו אף לאורך של 115 ס"מ (1.15 מטר) ובשל חוזקן היו יעילות גם לקרבות מול טירנוזאורוס רקס וטריצרטופסים אחרים.
-
זוג זכרי טאקין סיצ'ואני מתגוששים זה בזה בדו-קרב קרניים
-
שני הזוויגים של תאו אפריקני הם בעלי קרניים, המשמשים גם להגנה מפני טורפים
-
טריצרטופס נוגח בטירנוזאורוס ודוקר אותו בקרניו. הטריצרטופס השתמש בקרניו להגנה מפני טורפים וגם להתגוששות בין טריצרטופסים על טריטוריה או נקבה.
שימוש האדם בקרני בעלי חיים
כיום, השימוש בקרניים שנוי במחלוקת, במיוחד אם החיה ניצודה במיוחד עבור קרנייה, ובפרט אם ניצודה בציד ספורטיבי בו הראש עטור הקרניים משמש כפרס ניצחון ונתלה לתצוגה על ידי הצייד. ציד כזה גרם לצמצום אוכלוסיות בעלי חיים ואף סיכן את המין. כיום ציד ספורטיבי הוא מפוקח ונעשה בעיקר בחוות או שמורות מיוחדות שהוקמו לשם כך (ובהן גם מרבים את החיות הניצודות). באנגלית נקרא תחום זה Game Hunting.
בקרני פריים שכבת קרטין עבה גדלה על ליבת עצם ויוצרת שפופרת חלולה. בשל כך משמשות קרני הפריים גם ככלי נגינה, לדוגמה: השופר היהודי וקרן (כלי נגינה). קרניים אלה התפתחו לכלי נשיפה בהם, בניגוד לחצוצרה, הלוע מתרחב ככל שהוא מתארך, כלומר: הוא חרוטי ולא גלילי. כלים כאלה נקראים קרניים גם אם הם עשויים ממתכת. קרן יער היא גרסה מתקדמת ממתכת של קרני נגינה אלו.
לשימוש בשופר היהודי חשיבות רבה במצוות תקיעת שופר בראש השנה ויום הכיפורים. הכנתו מקרן איל (או קודו גמלוני, במקרה של שופר תימני), נעשית בתהליך מיוחד ומורכב.
-
כלי נגינה
קרניים משמשות גם ככלי קיבול לנוזלים וככלי שתייה. קרניים אלה מנוקות ומוברקות. מכך צמח הביטוי קרן השפע.
קרני אבק שרפה היו במקור קרני איילים שדוגמו במכסים ורצועת סחיבה, ששימשו לנשיאת אבק שרפה. לעיתים, גם לבקבוקוני אבק שרפה קוראים קרני אבק שרפה.
קרני אנטילופה משמשות ברפואה הסינית המסורתית.
המונח "קרן" מתייחס גם לקרטין, החומר ממנו עשויה הקרן. מנהג זה נפוץ מאד כאשר הקרן משמשת כחומר גלם עבור יצירת כלי עבודה, ריהוט, קישוטים ושימושים אחרים. ביישומים אלה, ערכה של הקרן הוא בקשיות שלה, דבר שהוליד את הביטוי "קשה כקרן".
שנהב בא משיניים וחטים של בעלי חיים, לא מקרניים. סחר בשנהב מהווה גורם לציד בלתי-חוקי ומסכן את עתיד הפילים. כפתורי "קרן" עשויים בדרך כלל מ"קרני" איילים ולא מקרן אמיתית.
גלריה
-
דישון מקראי עם קרניים מסולסלות
-
פר הרמה עם קרניים ארוכות
-
קרנף עם שתי "קרניים" מעל השפה והאף
-
קרניו הארוכות של Yoshi's Trike, טריצרטופס המוצג במוזיאון הרי הרוקי, הגיעו לאורך 115 ס"מ