חטא עץ הדעת
חטא עץ הדעת הוא חטא אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע בידי אדם וחוה בניגוד לציווי ה', חטא שגרם לשינוי בכל מהלך הבריאה. מעשה זה מובא בתחילת ספר בראשית.
החטא ועונשו
- ערך מורחב – קללת האדם והאישה
לאחר שנברא האדם, הוא הונח בגן עדן, ושם היו עצים רבים "נחמדים למראה וטובים למאכל". בהיכנסו לגן עדן הוא נצטווה בידי ה' לאכול מכל אילני הגן, אך הוזהר שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע, כי אכילה ממנו תביא למותו: ”וַיְצַו ה' אֱלֹקִים עַל-הָאָדָם לֵאמֹר מִכֹּל עֵץ-הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת.” (ספר בראשית, פרק ב', פסוקים ט"ז-י"ז).
הנחש, שהיה חכם מכל חיות השדה, שידל ופיתה את חוה לאכול מעץ הדעת טוב ורע. ”טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל” (ספר בראשית, פרק ג', פסוק ו'). לאחר שחוה אכלה ממנו היא נתנה גם לאדם לאכול, ואז נפקחו עיניהם והם היו מודעים לכך שהם עירומים ועשו להם חגורות. כאשר שמעו את קול ה' מתהלך בגן, הם התביישו והסתתרו בתוך עץ הגן, ולאחר דין ודברים עם ה', נענשו הנחש, חוה ואדם על חטאיהם:
וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹקִים אֶל הַנָּחָשׁ: כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב.
אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ.
וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב.
בנוסף, אדם וחוה גורשו מגן עדן. לפי ספר היובלים (פרק ג'), המאוחר בהרבה לסיפור המקראי, החטא נעשה ב-17 בחודש השני (י"ז באייר) והגירוש היה באחד בחודש הרביעי (א' בתמוז), שהוא אחד מארבעת "ימי התקופה" בלוח השנה במגילות קומראן.
מהו עץ הדעת?
- ערך מורחב – פרי עץ הדעת
שמו המלא של העץ הוא "עץ הדעת טוב ורע". מכאן שהמילה "דעת" בצירוף "עץ הדעת" איננה מתייחסת לידיעה באופן כללי, אלא להבחנה בין טוב לרע.
בתלמוד ישנן שלוש שיטות מה היה עץ הדעת:
תניא, אילן שאכל ממנו אדם הראשון,
במדרש מובאות שלוש הדעות לעיל, ונוספה עליהן שיטה רביעית:
רבי אבא דעכו אמר: אתרוג היה, ההוא דכתיב (בראשית ג) "ותרא האשה כי טוב העץ למאכל", אמרת, צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו? ואין את מוצא אלא אתרוג.
האבן עזרא, מביא דעה ייחודית וזוהי לשונו "והנכון בעיני ששני עצים הם בתוך גן עדן, ואינם במקום אחר על כל פני האדמה. והאחד עץ הדעת והוא יוליד תאוות המשגל, ועל כן כסו האדם ואשתו ערותם. ... וכאשר אכל אדם מעץ הדעת, ידע את אשתו. וזאת הידיעה כינוי למשגל. ובעבור עץ הדעת נקרא כן. גם הנער כאשר ידע הטוב והרע אז יחל לתאוות המשגל." אם כך, לדעתו אין טעם לזהות את עץ הדעת עם עצים המוכרים לנו, כי אינם בנמצא, והשני: עץ החיים.
יש פירושים שונים וגישות רבות לחטא עץ הדעת. היו שראו את החטא בכך שאדם וחוה ביקשו לראשונה את הדעת (עץ הדעת) ולא את החיים (עץ החיים). אחרים ראו בנחש סמל של כוחות הדמיון ואת החטא בכך שבמקום ללכת אחרי ההכרה השכלית הם התפתו לנהוג על-פי דמיונם הכוזב[1]. פירוש אחר רואה את עץ החיים במייצג את הרוחניות הנצחית לעומת עץ הדעת המייצג את התשוקות החומריות, והחטא הוא בהפיכת הכלים (החומר) לתכלית[2]. בספרות המדרשית, התפתות האישה לשמוע בקול הנחש מדומה לשכיבה עמו.
שאלה שהועלתה בדיונים בהקשר לחטא זה היא האם קודם לחטא היו אדם וחוה יצורים לא תבוניים. ואם כן, מדוע לא היה רצוי שיאכלו מהעץ. לשאלה זו מתייחס הרמב"ם בספרו מורה הנבוכים (ח"א פ"ב), ושם הוא מסביר את דעתו, כי לפני חטא עץ הדעת היו אדם וחוה בעלי שכל מוחלט, המתעלם מהמוסכמות האנושיות ודן לפי מושגים של "אמת" ו"שקר", ואילו לאחר החטא נוספה להם הכניעה למוסכמות (ה"טוב" וה"רע"), שאינן רציונליות - כדוגמת הבושה מן העירום. הוגי דעות אחרים פירשו שהמצב המתוקן, שקדם לחטא, הוא זה שבו אין לאדם שכל הבוחן ובודק, והוא נשען על האל בלבד, כילד בחיק הוריו. בתפיסה זו, נתפס השכל שהתקבל בעקבות החטא כדבר שלילי בעיקרו[3]. פרשנות נוספת הייתה ש"לדעת" טוב ורע נגזר משורש יד"ע, במובן של קיום אישות ותאווה (כמו "והאדם ידע את חוה אשתו"), והייצריות היא זו שנוספה לאדם הראשון, ומסיבה זו רק לאחר האכילה מן העץ התביישו אדם וחוה מהיותם עירומים[4].
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
טקסט בוויקיטקסט: ביאור:בראשית ג |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חטא עץ הדעת |
- מאמרים בנושא "עץ הדעת" בספרייה הווירטואלית של מטח
- אסופת מאמרים בנושא עץ הדעת, באתר אסיף
- הרב אליעזר מלמד על תוצאות חטא אדם הראשון באתר פניני הלכה
- הערך "חטא עץ הדעת", באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ ספורנו בראשית ג, א
- ^ דרך זו מובאת ברמח"ל (דעת תבונות אות קכו) ובראשונים, ראה: יהושע פפר, המגבית של מרדכי, צריך עיון, י"ג אדר תשפ"א
- ^ מהר"ל נתיבות עולם נתיב התמימות פרק א, אדרת אליהו בראשית ב, ט וראו הסבר דומה בהעמק דבר בראשית ג, ו
- ^ אבן עזרא בראשית ג, ו, רמב"ן בראשית ב, ט