בלשנות היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. קיימות בבלשנות אסכולות שונות שחלוקות ביניהן לעתים קרובות.
בלשנים מחלקים את חקר השפה למספר תחומים נפרדים. החלוקה הזאת נובעת בחלקה ממסורת, ונועדה במידה רבה לאפשר התמחות של בלשנים בתחומים ממוקדים. חלוקות מסוימות משקפות בעיות אמיתיות במחקר הבלשני - למשל, הבלשנים מתקשים להסביר מדוע כללי יצירת המילים (מורפולוגיה) שונים במידה ניכרת מכללי יצירת משפטים (תחביר). לא כל הבלשנים מסכימים על החלוקות האלה.
שגיאת כתיב היא שימוש ברצף תווים שנועד לייצג מילה או צירוף לשוני, השונה באיותו מהנחשב לתקני בשפה. חלק משגיאות הכתיב מקורן בשוני בין צליל המילה ובין האופן שבו היא נכתבת. זה המצב במקרים בהם הכתיב של אותיות או של צירופים שונה בעוד הצליל שלהם זהה, כאשר יש הכפלה או השתקה של אותיות, או כאשר רצף התווים זהה למילה מוכרת או מקובלת, אך משילובו במשפט ברור כי הכותב כיוון למילה שונה. יש להבחין בין שגיאות כתיב לשגיאות דקדוקיות, בהן המילים מאויתות נכון, אך בחירתן, סידורן במשפט או הטייתן שגויים.
שגיאות כתיב עלולות לנבוע ממספר גורמים, ביניהם פירוש שגוי של צלילה של מילה, בלבול בין מילים שונות שצלילן זהה, קושי בכתיבת מילים ארוכות ומורכבות, קשיי תעתיק וציפיות תלויות שפה (במיוחד אצל אנשים שלמדו לכתוב בשפה מסוימת בגיל מאוחר). הכתיב הנכון של מילים וכללי הכתיב הנכון נלמדים בדרך כלל בכיתות היסוד, ושגיאות כתיב לא מכוונות רבות אצל אדם בוגר, שאינו סובל מליקוי קוגניטיבי, נחשבות בדרך כלל כעדות להשכלה חסרה או לקויה.
במקרים מסוימים עשויה שגיאת כתיב לגרום גם לשינוי במשמעותה של מילה. כך, למשל, השם הפרטי "שבתי" נחשב ביהדות לשם חיובי (והוא אף מופיע בתנ"ך), בעוד השם "שבתאי" נחשב למזוהה עם האליל הרומיסטורן ולשם של רוח רעה.
שפה היא אמצעי תקשורת המשמש להעברת מידע כלשהו באמצעות מסרים ואותות שונים שיש להם משמעות ושעוברים בין המשתתפים בתהליך מחזורי, אחד מעביר את המסר, אחר קולט אותו, מגיב לו על ידי העברת מסר אחר משלו וכך התהליך חוזר חלילה - לערך המלא
כל השפות שמוצגות כאן (חוץ מהשפות המתוכננות והנכחדות) מסודרות על פי מספר הדוברים באותה קבוצה מהגדול לקטן.
כתב הוא מערכת של סימנים. הסימנים יכולים להיות סמלים שהם מעין ציורים המייצגים עצמים פשוטים, או אותיות שהן סימנים גרפיים המייצגים הברות או הגאים - לערך המלא
פונטיקה היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם. מדע הפונטיקה מתאר את הצלילים של כל הלשונות באופן אחיד.
פונולוגיה (או תורת ההגה בעברית) היא ענף בבלשנות ותת תחום בדקדוק. בעוד שפונטיקה עוסקת בחקר הקולות והצלילים שמופקים בעת הדיבור והינה אוניברסלית, הפונולוגיה עוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. - לערך המלא