בלשנות היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה. קיימות בבלשנות אסכולות שונות שחלוקות ביניהן לעתים קרובות.
בלשנים מחלקים את חקר השפה למספר תחומים נפרדים. החלוקה הזאת נובעת בחלקה ממסורת, ונועדה במידה רבה לאפשר התמחות של בלשנים בתחומים ממוקדים. חלוקות מסוימות משקפות בעיות אמיתיות במחקר הבלשני - למשל, הבלשנים מתקשים להסביר מדוע כללי יצירת המילים (מורפולוגיה) שונים במידה ניכרת מכללי יצירת משפטים (תחביר). לא כל הבלשנים מסכימים על החלוקות האלה.
ß היא ליגטורה של האות ſ (או s ארוכה) עם האות s או z, שהפכה לאות בפני עצמה בשפה הגרמנית. שמה הגרמני של האות הוא אֶסְצֶט (Eszett) או S חדה (Scharfes S). בכתיב גרמני ניתן בתנאים מסוימים להחליף את האות ß בצירוף ss, וכך עושים תמיד כאשר האות אינה זמינה לשימוש (למשל במכונת כתיבה שהאות אינה מופיעה בה). לאות ß אין כתיב רישי, משום שהיא לעולם אינה מופיעה בתחילת המילה - בכך היא ייחודית בין כל האותיות בכתב הלטיני. בניגוד לאות S, שיש לה בגרמנית שלוש הגיות שונות (כמו סמ"ך, זי"ן או שי"ן בעברית), את האות ß הוגים תמיד כמו סמ"ך.
משחק השחמטהומצא כנראה במאה השישית לספירה בהודו תחת השם צ'טורנגה. משמעות השם בסנסקריט היא "בעל ארבע זרועות", על שם ארבעת סוגי היחידות בצבא ההודי הקדום – רגלים, פרשים, פילים ומרכבות. השפה הפרסית ירשה משפת הסנסקריט את שם המשחק והפנימה אותו אל תוך שפתה כ: שטרנז'| شطرنج מקור השם שחמט נלקח מן השפה הערבית: "ש'אח מת", כלומר "מארב למלך" או "מלך מובס"' וכללי המשחק המוכרים כיום נקבעו ככל הנראה במאה ה-16 באיטליה.
שפה היא אמצעי תקשורת המשמש להעברת מידע כלשהו באמצעות מסרים ואותות שונים שיש להם משמעות ושעוברים בין המשתתפים בתהליך מחזורי, אחד מעביר את המסר, אחר קולט אותו, מגיב לו על ידי העברת מסר אחר משלו וכך התהליך חוזר חלילה - לערך המלא
כל השפות שמוצגות כאן (חוץ מהשפות המתוכננות והנכחדות) מסודרות על פי מספר הדוברים באותה קבוצה מהגדול לקטן.
כתב הוא מערכת של סימנים. הסימנים יכולים להיות סמלים שהם מעין ציורים המייצגים עצמים פשוטים, או אותיות שהן סימנים גרפיים המייצגים הברות או הגאים - לערך המלא
פונטיקה היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם. מדע הפונטיקה מתאר את הצלילים של כל הלשונות באופן אחיד.
פונולוגיה (או תורת ההגה בעברית) היא ענף בבלשנות ותת תחום בדקדוק. בעוד שפונטיקה עוסקת בחקר הקולות והצלילים שמופקים בעת הדיבור והינה אוניברסלית, הפונולוגיה עוסקת בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה. - לערך המלא