משיחת דוד למלך

משיחת דוד למלך הוא סיפור מקראי המתואר בספר שמואל. לאחר שמאס ה' במלכותו של שאול - לאחר שלא קיים את דבר ה' במלחמת עמלק - מצווה ה' את שמואל למשוח את אחד מבניו של ישי למלך, אך ללא פירוט איזה מהם. לאחר שעברו כולם לפני שמואל, ושמואל מסרב למשוח אחד מהם למלך, מובא דוד - שכלל לא הובא תחילה לטקס - לפני שמואל, שבוחר בו ומושח אותו למלך.

רקע

לאחר מינויו של שאול למלך, ציווהו ה' לצאת למחלמה בעמלק, כשהוא מצווה אותו במפורש שלא להשאיר מעמלק זכר:

”לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר” (ספר שמואל א', פרק ט"ו, פסוק ג'). שאול יוצא למחלמה, אך בעצת העם הוא מרחם על הצאן ועל אגג העמלקי, ובכך למעשה עובר על ציווי ה': ”וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם”.

ה' מתחרט על המלכת שאול, ושולח את שמואל להודיע לו על הדבר. על אף הפצרותיו של שמואל הוא אינו מצליח לבטל את הגזירה. שמואל מתאבל על הסתלקות המלוכה מעם שאול, כאשר ה' מתנבא אליו: ”וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.” (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק א')

המלכת דוד

שמואל, על פי ציווי ה', נפנה לביתו של ישי שהתוגרר באותה העת בבית לחם. שמואל שפחד ללכת על מנת למשוח את אחד הבנים למלך, מעמיד פנים כי כל כוונתו היא רק להקריב קורבנות. הוא שולח להזמין את ישי ובניו להקריב עמו קרבנות.

כשרואה שמואל את אליאב בנו של ישי, שהיה יפה מראה וגבה קומה, סבור כי הוא זה שיש למשוח למלך. אך ה' נענה לו: ”אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב” (ספר שמואל א', פרק ט"ז, פסוק ז'). לאחר אליאב עברו לפני שמואל שאר בניו של ישי - שבעה במספר - אך שמואל מתנבא כי אין הכוונה לאף אחד מהם.

שמואל מתפלא האם תמו הנערים - בני ישי. הרי התנבא שאחד מבניו ימשח למלך. ישי עונה לדוד, כי ישנו בן נוסף - הקטן - שרועה את הצאן. לפי חז"ל, ישי לא קרא בתחילה לדוד מפני שחשד שהוא לא באמת בנו, אלא שנולד מאשתו מזרעו של אחר. שמואל מבקש שיביאו את דוד, ואומר כי לא ישבו לאכול עד שדוד לא יבוא. כשבא דוד, מתנבא שמואל כי אכן הוא זה שיש למשוח למלך.

משיחת דוד

שמואל לוקח את השמן מהקרן בה היה מונח ומושח את דוד למלך ומיד לאחר משיחתו שרתה על דוד רוח מאת ה': "וַתִּצְלַח רוּחַ ה' אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה". 

בהמשך אותו פרק בספר שמואל, מסופר כי בעת משיחתו של דוד סרה רוח ה' מעל שאול המלך, ועבדיו הציעו כי יקח לו מנגן בנבל שיקל על מצב–רוחו העגום, וממליצים על דוד, "בֵּן לְיְִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבֹּור חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבֹון דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמֹּו". דוד מגיע לחצר שאול, מנגן בפניו ומקל על רוחו הרעה, ונושא חן מלפניו עד כדי כך שהוא הופכו לנושא כליו.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32821730משיחת דוד למלך