מיילדת
מיילדת היא אשת-מקצוע שתפקידה העיקרי הוא ליילד תינוקות תוך שמירה על בריאות התינוק והיולדת. רוב המיילדות הפרטיות מסייעות ליולדת ולמשפחתה בחודשים שלפני הלידה ובשבועות שאחריה, באמצעות השגחה רפואית, ייעוץ הנוגע למהלך הלידה, תמיכה נפשית, הדרכה בהנקה נכונה וכו'.
היסטוריה
הלידה נתפסה בעבר כהוויה נשית. היא התנהלה בבית היולדת כאשר מלוות אותה נשים, בנות המשפחה. המיילדת הייתה אשה מבוגרת שלה ניסיון ביילוד. מקצוע המיילדת עבר מאם לבתה או מתוך התלוות למיילדת ותיקה.
אטימולוגיה
בשפות רבות המילה "מיילדת" מורכבת מהמילים "עם האישה" או "עם האם" - באנגלית midwife, בלטינית cum-mater, ובספרדית ופורטוגזית comadre. בשפות אחרות קרויה המיילדת "אישה חכמה" - בצרפתית sage-femme, ובגרמנית weise frau או Hebamme, ואף בלשון חז"ל נקראת המיילדת "חכמה"[1] או "חיה"[2].
במקורות
ערך מורחב – מיילדות במקרא
המיילדות שפרה ופועה מילאו תפקיד מרכזי כשפרעה ציווה להשמיד כל תינוק זכר עברי במצרים. בזכות סירובן לשתף-פעולה עם הגזירה הצילו תינוקות רבים, בהם משה, ואפשרו לעם לגדול ולהתרבות:
וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה. וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת-הָעִבְרִיּוֹת וּרְאִיתֶן עַל-הָאָבְנָיִם, אִם-בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם-בַּת הִוא וָחָיָה. וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים. וַתֹּאמַרְןָ הַמְיַלְּדֹת אֶל-פַּרְעֹה כִּי לֹא כַנָּשִׁים הַמִּצְרִיֹּת הָעִבְרִיֹּת, כִּי-חָיוֹת הֵנָּה בְּטֶרֶם תָּבוֹא אֲלֵהֶן הַמְיַלֶּדֶת וְיָלָדוּ. וַיֵּיטֶב אֱלֹקים לַמְיַלְּדֹת וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד. וַיְהִי כִּי-יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת-הָאֱלֹקים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים.
— שמות א', ט"ו-כ"א
התנ"ך מספר גם על תמיכתה של המיילדת ברחל בעת שזו כרעה ללדת את בנימין:
וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן.
— בראשית ל"ה, י"ז
במצרים העתיקה
- ערך מורחב – מיילדות במצרים העתיקה
מיילדות במצרים העתיקה היו נשים מבוגרות ומנוסות שהגישו סיוע פיזי ונפשי ליולדות בכל השלבים של תהליך הלידה, תוך שימוש בשיטות רפואיות ובאמצעים מאגיים. כמו כן הן העניקו את הטיפול הראשוני לרך הנולד. המיילדות במצריים העתיקה זכו לכבוד והערכה בקרב המשפחה והחברה וכן לתמורה חומרית על מלאכתן.
בישראל
עד אמצע המאה ה-19 פעלו בארץ ישראל מיילדות לא מוסמכות שיילדו יהודיות, מוסלמיות ונוצריות. לא היה עליהן כל פיקוח עד שבשנת 1888 הממשל הטורקי פרסם תקנה שרק בעלי דיפלומות רשאיות לעסוק במיילדות ועל הדיפלומות להישלח לקושטא הבירה לבדיקה. אולם תקנה זו לא נאכפה. נשים המשיכו ללדת בביתם עם תנאי תברואה ירודים בעזרת מיילדות לא מוסמכות כאשר תמותת היילודים והיולדות הייתה גבוהה.
היו אז בארץ כמה סוגים של מיילדות: "דאיות" - מיילדות ערביות ללא הכשרה וללא רישוי; מיילדות ערביות ויהודיות שעברו הכשרה קצרה וקיבלו רישיון; ומיילדות מוסמכות בעלות דיפלומה ממוסד מוכר באירופה. גם המיילדות המוסמכות יילדו את הנשים בביתן, אך הקפידו יותר על תנאי התברואה.
בתחילת המאה ה-20 נוסדו בתי חולים בערים והוקצו בהם מיטות ליולדות. בשנת 1929 פורסמה פקודת המיילדות על ידי השלטון הבריטי. בפקודה לא ניתנה עדיפות למיילדות המוסמכות לעומת מיילדות מורשות (אך לא מוסמכות). מכיוון שהכשרתן לא תוגמלה בלידות הבית התחילו המיילדות המוסמכות לעבוד גם בחדרי היולדות בבית החולים בנוסף להמשך היילוד בבתי היולדות.
עם התקדמות הרפואה המודרנית במאה ה-20, עבר מוקד הלידה מבית היולדת לבית יולדות או למחלקת יולדות בבית חולים כללי. פקודת המיילדות בה הסדירה את עבודת המיילדות. בפקודה זו נאמר שהמיילדת רשאית לטפל באשה בכל הקשור בהריון ובלידה. בתיקונים מאוחרים יותר לחוק נקבע כי האחראי על הלידה הפך לרופא המיילד ולא המיילדת. לפיכך, ההחלטה להיעזר כיום במיילדת כאשת-המקצוע העיקרית בלידה כוללת גם החלטה באשר למעורבותם של רופאים בלידה ובאשר לשימוש במכשירים רפואיים סטנדרטיים.
בית-חולים
המיילדת היא אחות מוסמכת בעלת תואר אקדמי שלמדה בקורס על-בסיסי במיילדות ועברה מבחן ממשלתי המקנה לה רישיון מיילדת. היא פועלת כחלק מצוות רפואי מלא, ועבודתה נתונה לסמכותם של הרופאים הבכירים.
בית היולדת
- ערך מורחב – לידת בית
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מילדת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מיילדות |
- ארגון המיילדות בישראל
- אתר מיילדת - "נשים בנויות ללדת"
- "המוציאה לאור", מגזין את
- אייל כתבן ונירה ברטל, חבלי לידה (על מעמדה החוקי של המיילדת), באתר הארץ, 25 בספטמבר 2011
- ציפורה שחורי-רובין, וייטב אלקים למיילדת:מיילדות עבריות בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית, מסכת-חוברת ח'- תשכ"ט 2008
הערות שוליים
