רבי נחוניה בן הקנה
| תקופת הפעילות | דור שני לתנאים |
|---|---|
| רבותיו | מנחם, רבן יוחנן בן זכאי |
| תלמידיו | רבי ישמעאל, רבי עקיבא, רבי אלעזר בן ערך |
| בני דורו | רבי יהושע בן חנניה, רבן גמליאל דיבנה, רבי חנינא סגן הכהנים |
רבי נחוניה בן הקנה היה תנא בן הדור השני לתנאים. חי בתקופת בית שני, ונפטר סמוך לחורבן הבית[1]. מיוחס לו חיבור הפיוט אנא בכח. במשנה ובתלמוד הובאו שמועות מועטות בשמו, ובדורות מאוחרים יותר יוחסו לו חיבורי קבלה שונים, אך עיקר פרסומו הוא בעקבות תפילתו קודם ואחרי הלימוד שנתקבלה בקרב לומדי התורה.
שמו "נחוניה" (נחוניא) הוא קיצור השם "מן חוניה"[2].
חייו והנהגותיו
רבי נחוניה התגורר לכאורה בעיירה אמאוס, שהתפרסמה בימי החשמונאים. עיירה זו שכנה ביהודה, על גבול ההר והשפלה. בעיירה זו היה יישוב יהודי עשיר וגם בעלי מסתורין נמשכו לשם[3].
בהקדמה לספר הקנה נאמר שהיה בן צוף בן אפרתי ממשפחת רם, סגנון מליצי הרומז על יחוסו לדוד המלך[4]. בין צאצאיו נמנה האמורא רבי חנינא קרא.[דרוש מקור]
רבי נחוניה האריך ימים. בתלמוד הובא שתלמידיו של רבי נחוניה שאלו אותו בזכות מה האריך ימים, והשיב להם:
מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי.
— מסכת מגילה כח ע"א
דרכו הייתה לדרוש את התורה כולה בכלל ופרט, שיטה שמתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב. שיטה זו מסר לתלמידו המובהק[5], רבי ישמעאל[6]. רבי ישמעאל נהג כך בעקבותיו, ואף ניסח את הברייתא על "שלוש עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן". שיטת המדרש ב"כלל ופרט" הייתה אופיינית לרבי נחוניה, ולעומתו דרש נחום איש גם זו, ובעקבותיו רבי עקיבא תלמידו, את התורה בשיטה אחרת - "ריבוי ומיעוט", שיטת-מדרש שמתייחסת אל הפרטים כעצמאיים, ואינה מחשיבה אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב[7][8].
תפילת רבי נחוניה בן הקנה
ערך מורחב – תפילת בית המדרש
במשנה ממסכת ברכות מסופר על תפילה שהיה רבי נחוניה מתפלל בכל יום:
רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה. אמרו לו: מה מקום לתפילה זו? אמר להם: בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתי אני נותן הודיה על חלקי.
— משנה ברכות פ"ד מ"ב.
הגמרא הדנה במשנה זו מפרטת את תפילות של רבי נחוניה, וכיום תפילתו של רבי נחוניה מודפסת בכריכה הפנימית של רבות ממהדורות התלמוד, וכן בכניסה לבתי מדרש וביציאה מהם. רבים נוהגים לאומרה בתחילת הלימוד ובסופו.
אמרותיו
שתי שמועות הובאו בשמו של רבי נחוניה במשנה, ושתיהן מתחום האגדה: האחת במסכת ברכות, "רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפילה קצרה", כמובא למעלה, והשנייה בפרקי אבות:
רבי נחוניה בן הקנה אומר: כל המקבל עליו עול תורה - מעבירין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ. וכל הפורק ממנו עול תורה - נותנין עליו עול מלכות ועול דרך ארץ.
— משנה מסכת אבות פ"ג מ"ה
בתוספתא הובאה משמו שמועה הלכתית, בקשר לדיני קם ליה בדרבה מיניה:
אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. רבי יהודה אומר: אף מכשירי אוכל נפש. רבי נחוניה בן הקנה אומר: יום הכיפורים הרי הוא כשבת לתשלומין.
— תוספתא מגילה פ"א ה"ז
שמועות הלכתיות נוספות נמצאות בתלמוד בבלי, מסכת חולין דף קכט ע"ב, ובמדרש תנאים לדברים פרק כו פסוק יג.
בספרי המדרשים מופיעה שמועה נוספת, אף היא בתחום האגדה:
רבי נחוניה בן הקנה אומר: "צדקה תרומם גוי" - אלו ישראל, "וחסד לאומים חטאת" - חסד שאומות העולם עושין חטאת הוא לישראל. ממי אתה למד? מן מישע מלך מואב, שנאמר (מלכים ב ג): ומישע מלך מואב היה נוקד, מהו נוקד? רועה, והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר.
— מדרש תנחומא פרשת כי תשא סימן ה, ועוד
הרמב"ם, בהקדמתו לפירוש המשניות, מונה את רבי נחוניה בין התנאים שנזכרו במשנה לא בשל שמועות הלכתיות שנאמרו בשמם, אלא בשל מוסר שלימד.
כוחו בתורת הסוד
כבר במדרשים שונים ובספרות ההיכלות מיוחסת לרבי נחוניה ידיעה בתורת הסוד. בספר היכלות מסופרים סיפורים שונים על פועליו המאגיים של רבי נחוניה, לרוב במאבקים עם מלכות רומי ששלטה אז בארץ ישראל. אחד מהם הוא הסיפור הבא:
אמר רבי ישמעאל: אותו היום חמישי בשבת היה, שבאה שמועה קשה מכרך הגדול של רומי לומר: תפסו ארבעה האנשים אבירי ישראל: רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל בן אלישע ורבי אליעזר בן דמה ורבי יהודה בן בבא, ושמונת אלפים תלמידי חכמים מירושלים, ודרשו פדיון שלהם. וכיון שראה רבי נחוניא בן הקנה גזירה זו של מעלה ונתנו לסמאל שרה של רומי לומר: לך והכחד מאבירי ישראל כל נתח טוב וירך, להנקם ממנו עד שתגיע יפקוד ה' על צבא המרום במרום, שנשחט ומוטל הוא וכל שרי מלכיות כגדיים וכבשים של יום הכיפורים. אמר רבי ישמעאל: כל התראות הללו וכל התנאים התרו בו והתנו בו בסמאל הרשע, והוא אומר קבלתי עלי ויכחדו עשרת אדירים הללו. אמר רבי ישמעאל, מה עשה זהרריא"ל ה' אלקי ישראל באותה שעה? לא הספיק לומר לסופר כתוב גזרות ומכות גדולות עזות וקשות נוראות ומבוהלות כבדות ומנוולות על רומי הרשעה, מפני חמה שנתמלא על סמאל שקיבל עליו כל התנאים הללו. אלא מיד נטל הוא עצמו הנייר, וכך כתב: ליום נקמה שעתיד ושמור לרומי הרשעה, תעלה ענן אחת ותעמוד למעלה מרומי ותוריד שחין לח ששה חדשים על האדם ועל בהמות ועל הכסף ועל הזהב ועל הפירות ועל כל כלי מתכות, ואחר כך תעלה לה ענן אחרת ותדחה את חברתה ותעמוד במקומה ששה חדשים אחרים, ותוריד נגע צרעת וספחת ובהרת וכל מיני נגעים כולם על רומי הרשעה, עד שיש שעה שיאמר אדם לחבירו הי לך רומי הרשעה היא וכל אשר בה בפרוטה אחת ויאמר לו אין מתבקשת לי. אמר רבי ישמעאל: כשבאתי והודעתי עדות זו מלפני כיסא הכבוד שמחו כל החברים ועשו אותו היום לפני רבי נחוניא בן הקנה יום משתה ושמחה, ולא עזר אלא שאמר נשיא בשמחתו: הכניסו לפנינו כל מיני זמר ונשתה יין בהן, הואיל ועתיד זהרריא"ל ה' אלקי ישראל לעשות נקמה ונפלאות ונפלאי נפלאות בה ברומי הרשעה ונגילה בשמחת כנור ועוגב.
— ספר היכלות פרקים ד-ה
בסיפור זה בו כרוכים שמותיהם של רבי ישמעאל ורבי נחוניה במעשה של עליה להיכלות של מעלה ושמיעת עניינים מפי המלאכים, עובדה זו מהווה דוגמה להשפעתו של רבי נחוניא על תלמידו רבי ישמעאל בתורת הסוד. כך גם מובא בתורת המגיד ממעזריטש, אודות הגילוי שזכה לו רבי ישמעאל בן אלישע שנכנס להקטיר קטורת וראה גילוי נבואי[9], ”שרבי ישמעאל הגם שהיה גדול החכמים, לא בזכותו לבד זכה להמראה נפלאה כי אם על ידי הקנה התנא שהיה בימיו, והוא הרימו ונשאו בקדושתו כדרך הצדיקים להרים הש"ץ בקדושתם, ועל ידו זכה לכל אלה”[10].
שמו של רבי נחוניה מוזכר בטקסט קדום נוסף, בשם שמושא רבא וזוטא, שם מוזכר "נחוניה בן הקנה וחביריו" כקבוצה שהתגלה להם סוד בתורת הקבלה.
הרמב"ן ובית מדרשו הושפעו מהספרות המיוחסת לרבי נחוניה, וסגנון תורת הקבלה שלהם תואם לסגנון ספרים אלו[11].
חיבורים קבליים המיוחסים לו
לרבי נחוניה מיוחסים חיבורים שונים בתורת הקבלה: ספר הבהיר, אגרת הסודות, ספר הקנה, ספר הפליאה וספר התמונה. אך ברובם ככולם יצאו עוררים על היחוס.
ספר הבהיר מיוחס לרבי נחוניה על ידי הרמב"ן, הקורא לו "מדרש רבי נחוניא בן הקנה". אך חוקרי הקבלה הראשונים, צבי גרץ ומשה לנדואר, ייחסו לרבי יצחק סגי נהור את חיבור ספר הבהיר. יש הטוענים[דרוש מקור] שאף הרמב"ן אינו מייחס את הספר כולו לרבי נחוניה, אלא מכנה אותו על שמו כיון שהשמועה הראשונה בספר היא משמו, ודרכם של הראשונים הייתה לכנות את החיבור על שם השמועה הפותחת שלו (כמו מדרש תדשא ואחרים). משך תקופה ארוכה, יוחס הספר, ככל הנראה בטעות, לרבי עזריאל. רבי יהודה אריה ממודנה כותב במכתבו לרבי יוסף שלמה דלמדיגו: "וספר הבהיר לר' נחוניא בן הקנה, אולי חברו חרבונה"[12].
דעתם של רוב החוקרים היא שאגרת הסודות הוא זיוף נוצרי מסוף המאה ה-15, מעשה ידיו של מומר[13].
ספר הקנה הוא פירוש לתרי"ג מצוות, שיש שייחסו אותו לרבי נחוניה. אולם גם בין המקובלים ישנם הדוחים יחוס זה, כיון שבתחילת ספר הקנה נאמר: "אמר קנה אבן גדור, בנו נחום ממשפחת רם, נאחז ונתפס הוא ממשפחת רבי נחוניא בן הקנה". גם הרמ"ק כותב שאין רבי נחוניא מחבר "ספר הקנה", כיון שהקנה מקלל את עמי הארץ ומתפלל עליהם לרעה, מה שלא תואם לדמותו של רבי נחוניה. ספר זה הוהדר על ידי רבי שלמה מלוצק, תלמיד המגיד ממעזריטש.
ספר הפליאה הוא חיבור על פרשת בראשית, שבדפוס הראשון נדפס יחד עם ספר הקנה, אף שאינו חלק אינטגרלי שלו. הרבנים נותני ההסכמות, מהם מייחסים את הספר ל"בעל הקנה", ומהם המייחסים אותו ל"קנה" אביו של רבי נחוניה בן הקנה, ומהם שמייחסים אותו לר' אביגדור קרא מפראג.
אנא בכח כמו כן יוחסה לרבי נחוניה תפילת אנא בכח, שהיא תפילה בת ארבעים ושתים מילים, שהאותיות שבראש מילותיה יוצרות "שם קודש" קבלי, הנקרא בשם "שם מ"ב". וזה נוסח התפילה:
- אָנָּא. בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ. תַּתִּיר צְרוּרָה:
- קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ. שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא:
- נָא גִבּוֹר. דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ. כְּבָבַת שָׁמְרֵם:
- בָּרְכֵם טַהֲרֵם. רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ. תָּמִיד גָּמְלֵם:
- חֲסִין קָדוֹשׁ. בְּרוֹב טוּבְךָ. נַהֵל עֲדָתֶךָ:
- יָחִיד גֵּאֶה. לְעַמְּךָ פְּנֵה. זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ:
- שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ. יוֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת:
יש הגורסים "חסין קדוש דרוש" במקום "חסין קדוש ברוב"[14].
תפילה זו נאמרת לפי מנהגים שונים בהזדמנויות שונות, כמו במהלך קבלת שבת ואחרי ספירת העומר.
קברו
קברו נזכר לראשונה על ידי רבי חיים ויטאל המתאר את קברו. קברו התגלה על ידי ועד אהלי צדיקים בשנת תש"ע בנחל סמוך לצפת כתיאורו המדויק של רבי חיים ויטאל[15].
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה לתולדות תנאים ואמוראים, בעריכת מרדכי מרגליות.
- ראובן מרגליות, "ציונים ביבליוגרפיים", ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי ב', ירושלים: מוסד הרב קוק, עמ' 331 - 357, בעמ' 335 (כותר 278), אודות יחוס ספר הבהיר לרבי נחוניה.
- על ספר התמונה וסוד שם המיוחד, ראו: שטיינשניידר, המזכיר 1869 ,XXIX, עמ' 23-20.
קישורים חיצוניים
- הרב אהרן הימן, "רבי נחוניה בן הקנה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג', עמוד 923, באתר היברובוקס
- "נְחוּנְיָא בֶן הַקָּנָה", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמוד 54, באתר HebrewBooks
- רבי נחוניה בן הקנה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "נחוניה בן הקנה", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ראו הקדמת הרמב"ם למשנה, הפרק הרביעי
- ^ אגדות התנאים, עמ' 41 הערה 3.
- ^ מאיר שצ'רנסקי, העבר הישראלי ח"ב עמ' לז.
- ^ ראו שמואל-א א א, סוף מגילת רות ואיוב לב, ב.
- ^ תלמידו המובהק = התלמיד שלמד ממנו את רוב חוכמתו ואימץ את דרכו.
- ^ בבלי, שבועות כו ע"א.
- ^ מידות הדרש: רבי עקיבא ורבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות דף כו ע"א
- ^ ברכות ז.
- ^ עבודת ישראל – יום הכיפורים ד"ה בגמ' מס' יומא
- ^ "דברי סופרים" לרבי צדוק הכהן.
- ^ ארי נוהם, עמ' קמ
- ^ ראו ישעיה תשבי, משנת זוהר עמ' 48
- ^ ראו בארוכה ב"קובץ בית אהרן וישראל שנה ו גיליון ו עמ' קלג
- ^ כתבה במעריב
