תרי"ג מצוות
תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל מצוות התורה, שאמרו חז"ל כי מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג). מכיון שבתורה עצמה ניתן למצוא יותר מאלף הוראות וציוויים, קיימים ויכוחים רבים בין הראשונים והגאונים אילו מצוות בדיוק נכללו במספר תרי"ג ואלו לא. המניינים הידועים הם המניינים של בעל הלכות גדולות, הרמב"ם וספר החינוך.
תרי"ג המצוות מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות, רמ"ח (248) מצוות עשה ו-שס"ה (365) מצוות לא תעשה.
רקע
במספר מקומות בש"ס[1] הוזכר כי יש מניין למצוות התורה וכי המניין הוא 613, אבל חז"ל לא פירטו כמעט מהם המצוות הנמנות ומהן המצוות שמחוץ למניין. דבר משמעותי מאוד לנוכח הכמות הרבה מאוד של מצוות שאפשר להכניסם למניין. הראשון שכתב את אותם תרי"ג מצוות היה בעל הלכות גדולות בהקדמתו לספרו שעמד ומנה את תרי"ג המצוות.
למניין זה היתה משמעות נרחבת בשל מנהג האזהרות שרווח מאוד בתקופות אלו. על פי המנהג, לפני קריאת התורה של חג השבועות כל הקהל קורא יחד פיוט ארוך הכולל בתוכו את כל תרי"ג המצוות, ובשביל לחבר פיוט כזה צריך כמובן לדעת במדויק מהם בדיוק אותם תרי"ג מצוות. הראשונים כותבי האזהרות הלכו כמעט כולם אחרי מניינו של הבה"ג בשינויים קלים ועל דרך זו התחברו אזהרות רבות בניהם של רבי שלמה אבן גבירול ר"א הזקן ר"י אלברגלוני ועוד. היוצא מן הכלל המרכזי הוא מניין המצוות של רבי סעדיה גאון שנכתב עוד בימי בה"ג אבל חלק עליו במאות מצוות והעמיד שיטה שלמה משלו במניין המצוות.
הרמב"ם שראה את כל מנייני המצוות הללו ש"נתפשטו מאוד" בתקופתו חלק על הבה"ג במאות מצוות, לדבריו, מצוות רבות שמנה בה"ג אינם ראויים להמנות ומצוות רבות אחרות השמיט, חלק שראוי למנות כשניים מנה כאחד והראויים להימנות כאד מנה כשניים, בקיצור הוא לא הסכים עמו כמעט על הכול. הרמב"ם היה גם הראשון שפיתח את הנושא לספר שלם. הוא כתב את ספר מניין המצוות והעמיד הקדמות, את מה ראוי למנות ואת מה לא.
המקור למספר תרי"ג מצוות
המספר 613 כסך המצוות נזכר מספר פעמים בספרות חז"ל. המקור העיקרי והמוכר ביותר הוא המימרא של רבי שמלאי במסכת מכות[2]:
דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו לו למשה - שלוש מאות וששים וחמש לאווין כמניין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם.
רב המנונא מוסיף ומביא לדבר מקור מהתורה: ”אמר רב המנונא: מאי קרא (=מה המקרא? היכן רמוז בכתוב דבר זה)? "תורה צוה לנו משה מורשה" (דברים, ל"ג, ד'). 'תורה' בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי; 'אנכי' ו'לא יהיה לך' מפי הגבורה שמענום.” כלומר, בפסוק מרומז שמשה ציווה 611 מצוות, ובצירוף שתי המצוות שציווה ה' בעצמו[3], הסך הוא 613.
מלבד זאת נזכר המספר במקומות נוספים בתלמוד הבבלי[4], בדרך אגב וכהנחה ידועה.
תולדות מניין המצוות
המקור הקדום ביותר בו מוזכר מספר תרי"ג מצוות הוא בשם ריש לקיש בתלמוד ירושלמי אך הראשון שהעמיד את המניין כעיקרון ולא כסתם מספר הוא האמורא רבי שמלאי אבל מצינו אותו בכל כך הרבה מקומות בספרות חז"ל ללא שום מי שחולק עד כי ההנחה הרווחת בספרי האחרונים היא ש"מספר זה קבלה בידם ממשה רבנו עליו השלום."
הראשון שמצינו שהעמיד רשימה מסודרת של כל תרי"ג המצוות היה בעל הלכות גדולות - אחד הגאונים - שבהקדמה לספרו מנה את תרי"ג המצוות לראשונה בספרות הידועה. המניין של בה"ג התפשט מאוד במהלך השנים שבאו אחר כך וכמעט שלא נחלקו עליו הבאים שעסקו בנושא זה. החל מזמנו של בהג ועד לרמב"ם לא קם עליו מערער רציני, כל מי שמנה את המצוות, בעיקר באזהרות לא שינה מדרכו הרבה, יש שהוסיפו מצווה ויש שחיסרו מצווה וכדומה אבל הרוח השולטת היתה רוחו של בה"ג. יוצא מן הכלל היה רב סעדיה גאון ששנים ספורות אחרי שבה"ג פירסם את מניין המצוות שלו פירסם מניין אחר שחלק על בה"ג בלערך מאתיים מצוות שונות. אבל כאמור כמעט כל מחברי האזהרות הלכו בדרכו של בה"ג.
הראשון שקרא תיגר על דרכו של בה"ג והחל פותח את הנושא לדיון מקיף היה הרמב"ם. בהקדמה ארוכה לספרו משנה תורה הוא פותח את כל הנושא, מצהיר כי"תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)".
בשל הצער הזה הרמב"ם כותב ארבע עשר הגדרות שונות על פיהם הוא יקבע את מה למנות ואת מה לא ואחריהם הוא מונה את כל המצוות בפירוט גדול, הרמב"ם כבר לא מונה את המצוות במהירות ובקצרה, כל ערך זוכה לפירוט ולנימוק בשונה מאוד מהקיצור התמציתי של כל שקדמו לו. שהסתפקו במילה או שניים לכל מצווה.
חשיבותו העצומה של חיבור זה של הרמב"ם חורגת מתוכנו הספציפי בלבד, הרמב"ם היה הראשון שהחל לדון בנושא ולכתוב עליו הגדרות מסודרות, בעקבות הגדרות אלו והדיונים הרחבים על נכונותם ודיוקם התפתחה ספרות שלמה ומורכבת של מחברים המוכרים בשם "מוני המצוות".
מניין המצוות של בה"ג
בעל הלכות גדולות מנה בהקדמת ספרו את תרי"ג המצוות על פי שיטתו. היה מונה המצוות הראשון הידוע והוא מנה את תרי"ג המצוות באופן תמציתי ומקוצר. מניין המצוות שלו רשם השפעה חסרת תקדים והפך כמעט לקונצנזוס בכל תפוצות ישראל.כל מחברי בפיוטים התבססו עליו באופן כזה או אחר וכמות המחלוקות עליו היתה קטנה וחסרת חשיבות.
ספר המצוות לרמב"ם
ערך מורחב – ספר המצוות לרמב"ם, מניין המצוות על פי הרמב"ם
בהקדמתו לספר המצוות מתאר הרמב"ם את נסיבות כתיבת ספר המצוות. בעבודתו על כתיבת ספרו "משנה תורה", הוא התכוון להכין רשימה של כל המצוות, ולכותבה בפתיחת הספר, כדי לוודא שהוא לא שוכח לכתוב על אף מצווה. אולם, כמו האבן עזרא, הוא היה בדעה שאין שיטתיות במניינים הקיימים בתקופתו. לדעתו ניתן למנות את המצוות, אלא שבתפיסה המקובלת בזמנו קיימות טעויות חמורות, ולכן הוא כותב שכאשר הוא התכוון להתחיל לכתוב את הרשימה של המצוות:
- "תקפני צער שכבר נצטערתי בו זה שנים, והוא: שמניין המצוות כבר דימו בו עניינים שלא אוכל לתאר עצם זכותם (בתרגום אבן תיבון: גודל גנותם)... וה' יתעלה יודע ועד, כי ככל שהרהרתי על דמיונותיהם במה שמנו - שהם מונים מה שנראה [אפילו] בעיון ראשון שאין למנותו, ושנמשכו זה אחר זה בעניין זה בלי התבוננות - גדל בעיני אסוננו ונתאמת הכרח איומו ית' עלינו: "ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום, אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר: קרא נא זה, ואמר לא אוכל כי חתום הוא" (ישעיה כט, יא)"[5].
קושי נוסף עמו התמודד, הוא הפופולריות של מניין המצוות בתקופתו אצל 'ההמון', דבר שיקשה עליו לשכנע על גישה חדשה. "וכן כל פעם ששמעתי את ה"אזהרות" רבות המספר שנתחברו אצלנו בארץ ספרד, נהפכו צירי עלי מחמת מה שראיתי מפרסום הדבר והתפשטותו. ואף על פי שאין להאשימם, כי מחבריהם פייטנים, לא רבנים, ואת הראוי להם מצד אמנותם, היינו: מתק הדיבור ויפי החריזה, כבר עשו בשלמות - אבל בתוכן השיר נמשכו אחר בעל הלכות גדולות וזולתו מן הרבנים האחרונים". בעקבות כך, החליט לכתוב מבוא לספר המצוות שלו בו הוא כותב את העקרונות שלו לגישה החדשה, ומוכיח אותם.
מספר ספרים שנכתבו מאוחר יותר מבוססים על המניין של הרמב"ם, כמו למשל ספר החינוך וספר מצוות גדול (סמ"ג).
השגות על הרמב"ם
הראב"ד שכתב השגות למשנה תורה של הרמב"ם, כתב מספר השגות גם על 'מניין המצוות הקצר' שנכתב בעברית בתחילת ספר משנה תורה.
בעקבות הביקורת הנוקבת של הרמב"ם על מניין הגאונים, ובראשם בה"ג, קם הרמב"ן לגונן על הבה"ג, ובלשונו: "ללמד זכות על הראשונים, ולפרש דברי הגאונים כי הם לנו בלימוד התלמוד, פינה ועמוד", וכתב ספר "השגות", על ספר המצוות של הרמב"ם. אמנם, בסיום ההקדמה שלו הוא כותב: "עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד... לא אהיה להם חמור נושא ספרים תמיד, אבחר דרכם, ואדע ערכם, אך כאשר לא יכילו רעיוני, אדון לפניהם בקרקע, אשפוט למראה עיני". וכך הוא אכן עושה, הוא מתאמץ לפרש את דעת הבה"ג, אך לא תמיד מסכים איתו.
ר' דניאל הבבלי, תלמידו של ר' שמואל בן עלי ראש ישיבת בגדד, כתב השגות על "משנה תורה" ועל "ספר המצוות", ושלחן לר' אברהם בנו של הרמב"ם, שהשיב על השגותיו, ונדפסו בספר "ברכת אברהם".
הרשב"ץ כתב פירוש על האזהרות של אבן גבירול, וקרא לספרו: "זוהר הרקיע", בו הוא מתמודד עם טענות הרמב"ם והרמב"ן, ומתייחס אף לדעת אבן גבירול.
יישוב שיטת הרמב"ם
בשלב מסוים, התהפכו היוצרות והתייחסו אל הרמב"ם ככמוסכם ואל הרמב"ן כמערער על מוסכמות, ונכתבה ספרות שלמה של פירושים שמטרתם ליישב את מניין הרמב"ם מהשגות הרמב"ן.
הראשון שכתב ספר ליישב את הרמב"ם הוא רבי יצחק די ליאון בעל ה"מגילת אסתר". אמנם בשונה מהרמב"ן, הוא טוען שמכיוון שחילוקי הדעות של הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות נסובים אודות הנחות יסוד בלימוד התלמוד, הוא החליט לרדת לשורש הדברים ולראות מי צודק, ומצא שבכל המקרים הרמב"ם צדק.
אחריו נכתבו ספרים נוספים ליישב את דעת הרמב"ם, כמו 'לב שמח' של הרב אברהם אלגירי, ו'קנאת סופרים' של הרב חנניה קזיס.
אלו מצוות נכללות במניין תרי"ג מצוות?
מוני "תרי"ג המצוות שנאמרו למשה מסיני" קבעו כללים לפיהם נספרים הציווים המופיעים במקרא במניין תרי"ג אם כמצווה אחת הכוללת כמה חלקים ופרטים, או ספירת פרטים שונים בקטגוריה מסוימת כל אחד כמצווה נפרדת, ואלו ציוויים על אף שנאמרו במקרא אינם נכללים במניין תרי"ג. בקביעת הכללים דנו בשאלות דלהלן, אך אין הסכמה אחידה מה הם 613 המצוות.
- פרשיות - פרטי הפרשיות. דוגמה, בגדי כהונה האם הם מצווה אחת, או מספר מצוות?
- קרבנות - האם יש למנות את סוגי הקרבנות, או את מעשי ההקרבה?
- מצוות שנאמרו לשעתן - כמו, מצוות הקשורות למשכן, או למן, האם הן נכללות במניין המצוות?
- מצוות דרבנן - האם הן במניין המצוות?
סיבות לחשיבות ידיעת מניין המצוות
קיימות סיבות אחדות לידיעת מניין המצוות:
- קיימים דינים מעשיים התלויים במניין המצוות.
לדוגמה: עונש מלקות, למי שעבר על איסור תורה וצריך לדעת על כמה אזהרות עבר כדי לקבוע בכמה מלקות הוא חייב. - יש בזה מצוות לימוד תורה.
- ברבדי הדרש, הרמז והסוד, שבתורה קיימת חשיבות ומדייקים במספרים 613; 620 (613 בתוספת 7 מצוות שתקנו חכמים) ונאמרו בהם דרשות, רמזים וסודות. דוגמאות:
בתורת הקבלה, נאמר שהספירה הראשונה מעשר הספירות היא כתר ובגימטריה 620, רומזת למניין תרי"ג מצוות דאורייתא בצרוף שבע מצוות בני נח (620=7+613). לדעה זו שבע מצוות בני נח אינם נכללים בתרי"ג.
במקום אחר מוסבר ששמה של הגיורת רות הוא בגימטריה 606. רמז לכך שקיימה את שבע מצוות בני נח אף לפני שהתגיירה ומשנתגיירה נוספו לה רק 606 מצוות, סה"כ תרי"ג מצוות (613=7+606). לפי דעה זו, שבע מצוות בני נח נמנות בתוך בתרי"ג המצוות. - על פי תורת הסוד, צריך לקיים כל תרי''ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה. וכל מי שלא יזכה לקיים כל תרי''ג מצוות במעשה דיבור ומחשבה, יצטרך לחזור בגלגול עד שישלימם. [6]
ספרי המצוות
כמה ספרים נתחברו על פי מניין המצוות. ביניהם:
- ספר המצוות לרמב"ם
- ספר מצוות גדול
- ספר החינוך
- ספר יראים
- ספר הבתים
- ספר מצוות קטן
- ספר המצוות לרס"ג
- ספר טעמי המצוות לרבנו עזרא מגירונא (רבו של הרמב"ן בקבלה)
- ספר טעמי מצוות לריקאנטי
- ספר טעמי המצוות לרבי מנחם הבבלי
- ספר מצודת דוד לרדב"ז
- ספר חרדים
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תרי"ג מצוות |
 טקסט בוויקיטקסט: מיזם המצוות |
- ספר המצוות להרמב"ם
- האתר למקוריות במצוות - רשימת המצוות לפי ספר החינוך ולפי הרמב"ם, וכן מחולקות המצוות לסיווגים שונים בתחתית העמוד.
- הרב ברוך ברנר דעות שונות במניין המצוות, באתר "דעת"
- מאגר מוני המצוות, באתר על התורה
הערות שוליים
- ^ מקורות יובאו להלן
- ^ אותה הביאו הרמב"ם (בהקדמה לספר המצוות) והרמב"ן (בהשגותיו לשורש הראשון) כמקור למספר תרי"ג
- ^ ראה מעמד הר סיני#מהות המעמד
- ^ מסכת שבועות, דף כ"ט עמוד א'; מסכת נדרים, דף כ"ה עמוד א'; ומסכת יבמות, דף ס"ב עמוד א'.
- ^ הקדמה לספר המצוות בתרגומו של יוסף קאפח
- ^ שער הגלגולים הקדמה י''א. וז''ל: גם צריך שתדע, כי האדם צריך לקיים כל תרי''ג מצות, במעשה, וכן בדיבור, על דרך מה שאמרו רז"ל כל העוסק בפרשת עולה, כאלו הקריב עולה וכו'. וכן במחשבה, אם לא קיים כלם בשלשה בחינות אלו, יתגלגל, עד שיקיים כל התרי"ג מצות בשלשה בחינות אלו.
| מצוות ומנהגים יהודיים | ||
|---|---|---|
| ערכים כלליים | הלכה • עשרת הדיברות • תרי"ג מצוות • שבע מצוות דרבנן • שבע מצוות בני נח
רשימות: מצוות הנהוגות בזמן הזה • מצוות שאינן נוהגות בזמן הזה |
|
| סדר היום | נטילת ידיים • ציצית • תפילין • קריאת שמע • תפילה • תלמוד תורה • ברכת המזון | |
| הלוח העברי | קידוש החודש • עיבור השנה • שבת • ראש חודש • חגי ישראל ומועדיו • שמיטה • שנת היובל | |
| מצוות שבין אדם לחברו | ואהבת לרעך כמוך • צדקה • גמילות חסדים • לשון הרע • והדרת פני זקן • אונאת דברים • משפט עברי • ביקור חולים | |
| מצוות התלויות בארץ | מצוות יישוב ארץ ישראל • מתנות כהונה • מתנות עניים • איסור ערלה • שמיטה • שנת היובל | |
| איסור והיתר | כשרות • בשר בחלב • שחיטה • טרפה • איסור אכילת חלב • יין נסך • חמץ | |
| חפצי קדושה ומצווה ביהדות | ספר תורה • תפילין • מזוזה • סידור • ציצית • שופר • לולב • מצה • כיפה • תשמיש קדושה ותשמיש מצווה | |
| בית המקדש | מצוות בניין בית המקדש • כהן • קורבן • עלייה לרגל • טומאה וטהרה • רשימת מצוות בית המקדש | |
| חיים ומשפחה | ברית מילה (או הטפת דם ברית) • פדיון הבן • זבד הבת • חלאקה • בת מצווה • בר מצווה • חופה וקידושין • טהרת המשפחה • צניעות • כיבוד אב ואם | |
| מוות | אבלות • אנינות • הלוויה • קריעה • קדיש • קבורה • סעודת הבראה • שבעה • יום השנה • אזכרה • נר נשמה • הזכרת נשמות • חברה קדישא | |