פרשת בהר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "בהר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בהר (פירושונים).
בהר
פסוקים ויקרא, כ"ה, א' - כ"ו, ב'
מספר פסוקים 57
מספר תיבות 737
תוכן שמיטה ויובל, רשימה של דינים והלכות כלכליים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (7)  לא תעשה (17)
ספירת שבע שבתות שנים, תקיעה בשופר ושחרור עבדים ביום הכיפורים בשנת היובל, קידוש שנת היובל על ידי שביתה מעבודת קרקע, דיני מקח וממכר, שחרור קרקעות בשנת היובל, גאולת בתי ערי חומה תוך שנה בלבד, עבודת עבד כנעני לעולם עבודת קרקע בשמיטה, עבודת אילנות בשמיטה, קצירת ספיחים בשמיטה, איסוף פירות בשמיטה, עבודת קרקע ואילנות ביובל, קצירת ספיחים ביובל, איסוף פירות ביובל, אונאת ממון, אונאת דברים, מכירת שדה בארץ ישראל לצמיתות, שינוי ייעוד קרקעות ערי הלויים, הלוואה ליהודי בריבית, העבדת עבד עברי בעבודה בזויה, מכירת עבד עברי בשוק עבדים, העבדת עבד עברי בעבודת סרק, נתינה לגוי לרדות בעבד עברי, השתחוויה על אבן
הפטרה
ספרדים ורוב אשכנזים ירמיהו, ל"ב, ו'-כ"ז
חב"ד וקהילת פוזנן ירמיהו, ל"ב, ו'-כ"ב
תימנים ואיטלקים ירמיהו, ט"ז, י"ט - י"ז, י"ד
שלט בבית פרטי בירושלים המצהיר שכל תוצרת הגינה הפקר בשל שנת שמיטה

פרשת בְּהַר (או בְּהַר סִינַי) היא פרשת השבוע התשיעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ה, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ו, פסוק ב'.

בשנים שאינן מעוברות קוראים בדרך כלל את פרשת בהר ביחד עם פרשת בחוקותי.[1]

נושאים בפרשה

הפרשה מפרטת דינים והלכות כלכליים, ובהם:

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת בהר יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת בחוקותי:

בנפרד:

בארץ ישראל נפרדת ובחוץ לארץ מחוברת:

הפטרה

האשכנזים והספרדים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ל"ב, פסוקים ו'-כ"ז (בק"ק פוזנא סיימו פסוק כ"ב). בהפטרה מתוארת עסקת מכירת שדה שנערכה בין ירמיהו לבין דודו חנמאל בן שלום, שסמלה את התקווה לשוב לארץ ישראל אחרי הגלות.

התימנים והאיטלקים מפטירים בספר ירמיהו, פרק ט"ז, פסוק י"ט - פרק י"ז, פסוק י"ד (לאשכנזים ולספרדים זו הפטרת פרשת בחוקותי).

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק כ"ד, פסוק ב' עד פסוק כ"ג.

מה עניין שמיטה אצל הר סיני?

ערך מורחב – מה עניין שמיטה אצל הר סיני

רש"י מעלה בפירושו לפרשה את אחת מאמרותיו הידועות: ”מה עניין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני? אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסיני, כך שנויה בתורת כהנים.” שאלתו זו של רש"י מוסבת על פסוקיה הראשונים של הפרשה, אשר עוסקים במצוות השמיטה:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַ-ה'.

מדוע דווקא במצווה זו בחרה התורה לציין את העובדה שהיא נאמרה בהר סיני? על כך משיב רש"י, שזוהי דוגמה לכל מצוות התורה, שגם אלו מהן הכתובות בספר ויקרא במדבר ודברים, ומסדר התורה ניתן להבין שלא נאמרו למשה רבנו בהר סיני - נאמרו לאמיתו של דבר כבר קודם לכן. דברי רש"י נסמכים על מדרש התורת כהנים, ויש שפירשו אותו בדרכים שונות, כדוגמת הרמב"ן.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת בהר, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ פרשיות בהר ובחוקותי מחוברות בחוץ לארץ בכל השנים הפשוטות, בארץ ישראל הן נפרדות בשנת הכז.


    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    33838366פרשת בהר