כלאי בהמה
איסור כלאי בהמה הוא אחד מאיסורי הכלאיים בהם התורה אסרה לערב שני מינים שכל אחד מהם בפני עצמו מותר בשימוש. המקור בתורה לאיסור זה הוא הפסוק בספר ויקרא: ”אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ”. האיסור הוא להרביע שני מינים שונים של בעלי חיים זה עם זה, אך הוולד הנוצר מזיווג זה מותר בהנאה ושימוש.
הגדרת האיסור
איסור כלאי בהמה מן התורה הוא הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים זה עם זו באמצעות הכנסת האבר הזכרי באבר הנקבי (בלשון חז"ל, "כמכחול בשפופרת"). אולם מעשה הגורם לרביעתם זה את זו - מותר. למשל העלאת הזכר על הנקבה באופן שיגרום לזכר לרבוע מעצמו את הנקבה. אולם חכמים אסרו אף גרימת רביעת מין במין אחר. אמנם הכנסת שני מיני בעלי חיים למכלאה אחת שלא לשם זיווגם זה עם זו מותרת[1].
עבר והרביע שני מינים זה בזה ונולד מהם וולד, מותר ליהנות ממנו. למשל, עבר והרביע חמור וסוסה ונולד מהם פרד, מותר להשתמש בו לצורכי עבודה ומשא. וכן מותר לקנות פרד ממי שהרביע באיסור. וכן מותר לאכול וולד שנולד מזיווג שני מיני בהמות או חיות טהורות[2].
הגדרת המינים האסורים בהזדווגות
איסור כלאי בהמה הוא אף בהרבעת שני מינים טהורים זה בזה או שני מינים טמאים זה בזה[3].
דוגמאות להרבעות האסורות:[4]
- כלב וזאב זה בזה ובן הכלאים שלהם נקרא כלב-זאב סאארלוס והוא יכול להוליד.
- סוס וחמור זה בזה ובן הכלאים שלהם הוא הפרד
שני זנים של בעל חיים א' שיש בהם הבדלים מחמת שינוי המקום והאקלים כגון שצוואר האחד עבה וצוואר השני דק אינם כלאים זה בזה[5].
ולכן מותר להרביע שני זנים של כבש הבית זה בזה, גם אם אחד מהם הוא מגזע מרינו שהוא נטול אליה והשני הוא מגזע בעל אליה[6].
כל מיני בעלי החיים כלולים באיסור כלאי בהמה, בהמות, חיות, עופות ודגים. והאיסור נקרא 'כלאי בהמה' היות שאלו המינים המצויים אצל האדם ואותם הוא עלול להרביע לצורכי שירותו או מאכלו. אמנם האיסור כולל רק הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים, אך מותר להרביע שני זנים שונים של אותו המין, למשל מותר להרביע שני זנים שונים של כבשים זה עם זה או שני זנים שונים של חתולים או כלבים זה עם זה.והרב משה שטרנבוך חושש ואוסר מספק להרביע ב' מיני כלבים[7].
סימן להבדל בין שני מינים שונים של בעלי חיים לשני זנים של אותו המין הוא יכולת הפריון של הוולד הנוצר מההכלאה. כאשר הוולד מסוגל להוליד, הדבר מעיד על כך שהוריו אינם שני מינים שונים לחלוטין אלא זנים שונים של אותו המין. אך אם הוא לא מסוגל להוליד, הרי שהוא נוצר משני מינים שונים לחלוטין, שהשוני במבנה הכרומוזומים שלהם גורם לכך שהוולד הנולד משילוב הכרומוזומים שלהם יחד יהיה עקר.
פרד
ערך מורחב – פרד
לאורך אלפי שנים הייתה הרבעת חמור עם סוסה נחשבת להרבעה הנפוצה ביותר, היות שהוולד הנוצר מזיווג זה, הפרד, הוא בעל חיים המשלב בתוכו תכונות חיוניות לרכיבה, לעבודה ולמשא מאביו החמור ומאמו הסוסה: הוא חזק מאד, בעל כח סיבולת רב ולא בררן במאכליו. חז"ל אמרו על צבעון ש"מצא את היימים במדבר" שהוא הראשון שעשה הכלאה כזו.
כבר במקרא מתועד שימוש בפרד – בעיקר לרכיבה אך גם למשא[8]. בהמשך, ביוון וברומא העתיקות הוא שימש בעיקר למשא, ונעשה בו שימוש למטרה זו עוד במלחמת השחרור כאמצעי לוגיסטי לשינוע ציוד צבאי ועוד.
בני נח בכלאי בהמה
בתלמוד הבבלי[9], מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר בן הורקנוס לחכמים בשאלה איסור כלאי בהמה וכלאי אילן נכללים בשבע מצוות בני נח (לפי רבי אליעזר) או לא (לפי חכמים). יש אומרים שדעת חכמים היא שאמנם אין איסורים אלו כלולים בשבע מצוות בני נח, אך הם מודים לר' אליעזר שהדבר אסור גם לגויים באיסור שחומרתו פחותה מזו של שבע מצוות בני נח[10]. ויש אומרים שלדעת חכמים איסור כלאי בהמה ואילן כלל אינו נוהג בגויים[11].
להלכה, רוב הפוסקים סוברים שאיסור כלאי בהמה וכלאי אילן חל גם על גויים[12], אך יש החולקים[13].
קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, איסור כלאי בהמה, באתר פניני הלכה
- כלאי בהמה, באתר אספקלריה.
הערות שוליים
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ"ז, סעיף ג'.
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ"ז, סעיף ה'.
- ^ רמב"ם פ"ט מהלכות כלאים הלכה ד'.
- ^ שם
- ^ אגרות משה אורח חיים חלק ד' סימן קכ"ג.
- ^ שבט הלוי חלק ח' רל"ו.
- ^ תשובות והנהגות חלק ו' סימן רט"ו.
- ^ לרכיבה: ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוק כ"ט; ספר מלכים א', פרק א', פסוק ל"ג, ועוד. למשא: ספר מלכים ב', פרק ה', פסוק י"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו עמוד ב'
- ^ ערוך השולחן יורה דעה סימן רצ"ה, סעיף ז.
- ^ ביאור הגר"א יורה דעה סימן רצ"ו, סעיף ד.
- ^ שאילתות, בה"ג, מאירי, הגהות מרדכי ועוד
- ^ ריטב"א וש"ך
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
של טקסט זה לפני הופעתו בערך זה