ספר החינוך
 | |
| ספר החינוך בהוצאת מוסד הרב קוק | |
| מהדורות נוספות | |
|---|---|
| תאריך מהדורה ראשונה | דפוס ויניציאה, רפ"ג |
| תאריך מהדורות נוספות | דפוס פרנקפורט |
| פרשנים | מנחת חינוך |
| מקורות לכתיבת הספר | ספר המצוות לרמב"ם |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | ספר החינוך באתר ויקיטקסט |
| היברובוקס | מהדורת חיים דוב שעוועל, ירושלים, תש"ך, באתר Hebrew Books |
ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר. הספר נכתב בשלהי המאה ה-13 בהמשך למסורת רחבה של מוני מצוות, ביניהם הספרים ספר המצוות לרמב"ם, ספר מצוות גדול וספר מצוות קטן.
שלא כקודמיו, מתאר בעל ספר החינוך גם את טעם המצווה (בלשונו: "שורש המצווה"), דיניה, העונש המוטל על מי שלא מקיים אותה ופרטים נוספים. ישנן שיטות אחדות לברירת ציוויי התורה שמוגדרים כ"מצוות", וספר החינוך בחר כמקור עיקרי את מניין המצוות של הרמב"ם. בחלק מהמצוות שהרמב"ן משיג עליהן ומציע לא למנותן או למנותן באופן אחר, משלב המחבר את דעת הרמב"ן ואת נימוקיו.
על הספר נכתבו מספר פירושים המבארים ודנים במקורותיו שהמפורסם שבהם הוא "מנחת חינוך".
זמן חיבור הספר
ההנחה היא שהספר נכתב לקראת סוף המאה ה-13, בין 1274 (שנת פטירת הרמב"ן) ל-1310 (שנת פטירת הרשב"א).
במצווה ש"ל, כותב בעל ספר החינוך את המניין לשנות השמיטה, ועל פיו ניתן לקבוע כי הספר נכתב ב-1257 או ב-1258. מניין זה אינו מסתדר עם העובדה שהרמב"ן, שנפטר יותר מעשר שנים מאוחר יותר, מוזכר בספר כמי שכבר עבר מן העולם. קושי זה יכול להתיישב בכך שמאוחר יותר הוסיפו המדפיסים לשמו של הרמב"ן את ברכת המתים.
זהות המחבר
מחברו של ספר החינוך בחר להעלים את זהותו, ומתאר את עצמו, בהקדמתו לספר, רק כ"איש יהודי מבית לוי ברצלוני". בדבריו במצווה שט"ו, יש רמז לכך שכתב פירוש על מסכת ביצה, אך לא נמצא חיבור מעין זה.
בשער של מהדורת הדפוס הראשונה של הספר (דפוס ונציה, רפ"ג) נכתב שמחברו היה "הרב רבי אהרן זלה"ה". המסורת הרווחת מייחסת את הספר לרבי אהרן הלוי (הרא"ה) מספרד[1], וכך נכתב ברוב המהדורות של ספר החינוך, אך אין לכך ראיות מכריעות. במחקר מקובל כיום שייחוס זה מוטעה (מחמת הסתירות הרבות בין ספרו של הרא"ה 'בדק הבית' לתוכן ספר החינוך[2]. וכן בשל העובדה שלא יתכן שהרא"ה, שהיה תלמיד מובהק של הרמב"ן, לא מוסיף שום תוארי כבוד לשם הרמב"ן כשמזכירו, ועוד); לדעת פרופ' ישראל מ' תא-שמע, מחבר הספר הוא ר' פנחס הלוי, אחיו של הרא"ה[3]. הוא הסתמך על כמה מקבילות בין דברי החינוך למובאות בשמו של ר' פנחס. בדעה זו צידד גם ר"מ הרשלר[4]. הרב דוד מצגר, בהקדמה למהדורת ספר החינוך של מכון ירושלים, מראה שמחבר הספר אינו הרא"ה, והוא משער שהמחבר הוא תלמיד הרשב"א. הועלתה גם השערה נוספת, לפיה מחברו של ספר החינוך הינו הרשב"א עצמו[5]. השערה נוספת[6] היא שמחבר החינוך היא תלמידו של המהר"ם חלאווה. ההשערה מתבססת על התאמות רבות בין חידושים שמצטט החינוך בשם רבו לבין חידושי המהר"ם חלאווה על פסחים. הוכחה נוספת להשערה זו היא התייחסותו של בעל החינוך לעצמו כ"תלמיד התלמידים בזמני", משפט שלא היה נכון לכתבו אם רבו היה הרשב"א או הרא"ה, שהיו גדולי דורם, אך נכון לגבי מהר"ם חלאווה, שבעצמו היה תלמיד הרשב"א ובנו רבי יהודה.
דוד רוזין משער[7], שהמחבר היה מתפרנס מלימוד תורה לנערים.
אין ידיעות מבוססות בנושא שנת מותו[8].
אופי הספר
בכל מצווה בספר מופיעים:
- מקור המצווה: כיצד היא נלמדת מהפסוק, היכן מופיעה בדברי חז"ל ואופן קיומה באופן כללי. חלק זה של ספר החינוך מבוסס על ספר המצוות של הרמב"ם.
- שורשי המצווה: טעמים לקיום המצווה.
- פרטי המצווה: דינים נוספים השייכים למצווה.
- גבולות חלות המצווה: על מי המצווה חלה ומתי - זכרים או גם נקבות, גדולים או גם קטנים, בתקופת בית המקדש או בכל עת ועוד.
- עונשו של מי שעובר על הציווי, על פי עקרונות שמוסברים במצוות אחדות.
המצוות בספר החינוך מסודרות לפי סדר הופעתן בפרשיות התורה. המחבר הפריד בכל פרשה בין מצוות העשה למצוות הלא-תעשה, ולפי זה מספר אותן. בדפוסים מאוחרים יותר סדרו את המצוות בתוך כל פרשה לפי סדרן, מבלי להתחשב בהיותן מצוות עשה או לא-תעשה, וכך נוצר מספור שונה, והוא זה שמקובל עד היום.
המצווה הנוספת
עם זאת שבסדר המצוות קבע המחבר חידוש ומנה אותן על פי סדרן בתורה, הרי שבשאלה אלו ציוויים ראויים להכלל במנין נקט המחבר בשיטתו של הרמב"ם וספר החינוך מכיל את אותן מצוות שמופיעות בספר המצוות לרמב"ם. וכמו כן מעדיפו על פני חשבנו של הרמב"ן. [9]
מאידך ספר החינוך סוטה ממניינו של הרמב"ם במצווה אחת שהוסיף ובמקומה הוא משמיט מצווה שמופיעה אצל הרמב"ם.
המצווה שמוסיף בעל ספר החינוך היא מצווה תפז למניינו[10] – "שלא להקריב קרבן פסח בבמת יחיד". מצווה זו אינה נכללת במניינו של הרמב"ם, בהתאם לשיטתו שלא למנות מצוות שאינן נוהגות לדורות. בעל ספר החינוך סובר שמצווה זו נוהגת גם לאחר בניין בית המקדש ומצטרפת לאיסור הכולל להקריב בבמות.
המקור לשינוי זה נובע כנראה מנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני בעל ספר החינוך והכיל את המצווה. נוסח מוטעה זה קדום וכבר רבי אברהם בן הרמב"ם, כשנשאל על הסיבה להכללת מצווה זו במניין, השיב לשואל שיש בידו נוסחה מוטעית.[11]
מצוות לא תעשה קמט במניין הרמב"ם, איסור אכילת זר מקודשי קדשים מושמטת ממניינו של ספר החינוך. אך מובאת בתוך מצווה אחרת[12]
מנחת חינוך
ערך מורחב – מנחת חינוך
על ספר החינוך נכתב פירוש בשם מנחת חינוך. הספר נכתב על ידי רבי יוסף באב"ד (1800–1874), אב בית דין בטרנופול, ויצא לאור בשנת ה'תרכ"ט (1869). שם הספר שאול משמו של הקורבן שהיה מקריב כל כהן בבית המקדש עם כניסתו לעבודה. בספר, לאחר מצווה ל"ב, כלול קונטרס בשם "מוסך השבת" העוסק בל"ט אבות מלאכה האסורות בשבת, ובסוף הספר - הערות על ל"ב המצוות שהוסיף הרמב"ן על מנינם של הרמב"ם ובעל ספר החינוך.
ראו גם
קישורים חיצוניים
ספר החינוך, באתר ויקיטקסט- ספר החינוך, מהדורת רבי חיים דוב שעוועל, י-ם תש"ך, באתר היברובוקס
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "ספר החינוך", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמוד רנ-רנב, באתר HebrewBooks, אות קכח
הערות שוליים
- ^ לפי דעת דוד רוזין, הראשון ששיער כך הוא רבי גדליה אבן יחיא שכתב בספרו "שלשלת הקבלה" על אהרון הלוי "ואני אומר שאולי זהו שחבר ספר החינוך". השערה זאת הפכה לוודאות בדברי דוד קונפרטי שכתב על הרא"ה: "עשה ספר החינוך על הפרשיות". הראשון שערער על קביעה זאת הוא החיד"א בספרו שם הגדולים. ראה David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, ברלאוו 1871, עמודים 86-87
- ^ ראו במבוא לספר מנחת חינוך בהוצאת מכון ירושלים; כארבעה עשרה סתירות שונות.
- ^ 'מחברו האמיתי של ספר החינוך', קריית ספר נה, תש"ם, עמ' 789–791. ומובאים דברים נוספים בשמו בהמעין מה,ד.
- ^ בהערותיו על חידושי הריטב"א (מהד' מוה"ק) ברכות ל"ד ע"א הערה 165.
- ^ ראה מוריה שנה כה, במאמרו של הרב אברהם ישעיהו ויינטרוב
- ^ הרב אהרון אופיר (@כמעיין המתגבר), רבו של החינוך
- ^ David Rosin, Ein Compendium der juedischen Gesetzeskunde, ברלאוו 1871, עמוד 83
- ^ לפי דעת שלמה מונק, מחבר הספר נפטר בשנת 1293. אך אין מקורות לקביעתו
- ^ ספר החינוך, מצווה שנ"ב. 'ועם כ"ז מדרך חשבון הרמב"ם ז"ל, וכו'
- ^ ספר החינוך, מצווה תפ"ז
- ^ השארה זו הובאה במבוא לספר החינוך ומחברו בהוצאת מכון ירושלים בעריכת הרב דוד מצגר הערה 2
- ^ ספר החינוך, מצווה תמ"ה. כך כתב בספר מעיין החכמה (כה,א).
25226932ספר החינוך