הסגת גבול (יהדות)

הסגת גבול
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד; ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ד
משנה	ספרי על ספר דברים, פרק יט, פסוק יד
משנה תורה	משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גניבה, פרק ז', הלכה י"א
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות לרמב"ם, לא תעשה, רמ"ו; ספר החינוך, מצווה תקכ"ב
מקורות נוספים	שולחן ערוך הרב, חושן משפט, הלכות הפקר והשגת גבול

הסגת גבול היא מצוות לא תעשה במקרא, שנמנית כאחת מתרי"ג מצוות.

האיסור במקרא

נכתב במקרא: ”לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל” (ספר דברים, פרק י"ט, פסוק י"ד.) רש"י בפירושו למקרא מסביר שמדובר באדם המרמה את שכנו על ידי סימון הגבול בין קרקעותיהם באופן לא נכון. איסור זה הוא מקרה פרטי של איסור גזל, ובכל זאת כאשר מדובר בקרקעות בארץ ישראל ייחד לו המקרא איסור מסוים. לא רק זאת, אלא שנכתב במקום אחר במקרא על מסיג גבול: ”ארור מסיג גבול רעהו” (ספר דברים, פרק כ"ז, פסוק י"ז.)

פרק שני במסכת בבא בתרא, פרק "לא יחפור", עוסק בנושאים אלו בהרחבה.

הרחבת האיסור

בסיפרי קיימת הרחבה של איסור זה לתחומים נוספים:

מנין לעוקר תחומין של שבטים שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר (משלי כג) אל תסג גבול עולם.
מנין למחליף דברי רבי אליעזר בדברי רבי יהושע, ודברי רבי יהושע בדברי רבי אליעזר - לומר על טהור טמא ועל טמא טהור, שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול.
מנין למוכר קבר אבותיו, שעובר בלא תעשה? תלמוד לומר לא תסיג גבול רעך. יכול אפילו לא נקבר אדם בו מעולם? תלמוד לומר בנחלתך אשר תנחל. הא אם קבר בו אפילו נפל אחד ברשותו, אינו עובר בלא תעשה.

— ספרי על ספר דברים, פרק יט, פסוק יד

גם בקרב הפוסקים ניכרת גישה מרחיבה ביחס לאיסור זה. בספר הרוקח נכתב כי ”כל המקפח מחיתו של חברו הוא בכלל מסיג גבול רעהו.” בהמשך לכך פסק מהרשד"ם כי דינו של עני המהפך בחררה נובע מאיסור זה של הסגת גבול. בעקבות מקורות אלה נכתב בפוסקים כי קיימת מסורת פרשנית שהפסוק "ארור מסיג גבול רעהו" נסוב על מגוון רחב הרבה יותר של מקרים מאשר הפסוק "לא תסיג גבול רעך", ולעומתו הוא כולל מקרים רבים של פגיעה באדם אחר. בהתאם נפסק כי הסגת גבול בקרקע מחוץ לארץ ישראל אף היא נכללת בפסוק "ארור מסיג גבול רעהו".

איסור הסגת גבול משמש כמקור הלכתי יסודי בהקשר של זכויות יוצרים, כפי שמשתקף באינספור הסכמות שניתנו למדפיסים של חיבורים תורניים, במסגרתן הרבנים המסכימים השתמשו באיסור הסגת גבול כדי לאסור על מתחרים פוטנציאליים להעתיק את החיבור ולהפיצו, ולפגוע בכך בפרנסת המדפיס הראשון.

לקריאה נוספת

• נחום רקובר, המסחר במשפט העברי, שער רביעי: "הסגת גבול מסחרית במשפט העברי", ירושלים תשמ"ח

קישורים חיצוניים

• ד"ר אבי נוב, הסגת גבול במקרא
• השופטת תמר בזק, הסגת גבול עסקי בתלמוד

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.