פרשת עקב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עקב
פסוקים דברים, ז', י"ב - י"א, כ"ה
מספר פסוקים 111
תוכן המשך משא משה
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (6)  לא תעשה (2)
ברכה לאחר אכילת סעודה, אהבת הגר, יראת ה', תפילה לה', דבקות בחכמים, שבועה בשם ה' הנאה מקישוטי עבודה זרה, החזקת כל מה ששייך לעבודה זרה ("לא תביא תועבה אל ביתך")
הפטרה
ישעיהו, מ"ט, י"ד - נ"א, ג'

פָּרָשַׁת עֵקֶב היא פרשת השבוע השלישית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ז', פסוק י"ב ומסתיימת בפרק י"א, פסוק כ"ה. את פרשת עקב קוראים בין י"ח באב לכ"ב באב.

נושאים בפרשה

בפרשה ממשיך משה רבנו במשא שנשא לבני ישראל לפני מותו. לקראת פירוט המצוות שיהיה בפרשות הבאות, הוא עוסק בפרשה זו בנושאים עקרוניים ורוחניים שהם בבחינת מבוא למצוות:

בפרשה נמצאת פרשיית "והיה אם שמוע" הכלולה בקריאת שמע, וכן נמצאים בה הציווי על ברכת המזון ותיאור שבעת המינים.

מבנה הפרשה

בפרשת עקב יש 111 פסוקים, אשר מאוגדים ב-6 פרשיות פתוחות ועוד 4 סתומות. הפרשה מכילה 3 סדרים מלאים ועוד חלק מסדר, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת סדר ומסתיימת באמצע סדר, הפרשה גם מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק לפי החלוקה לפרקים.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת עקב יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרה

ההפטרה המקורית של פרשת עקב, הקשורה לפרשת השבוע, היא בספר ירמיהו, פרק ב', פסוק ב' ("הלוך וקראת") עד פרק ד', פסוק ב'. ההפטרה היא נבואת פורענות של ירמיהו. היא נבחרה כהפטרה כנראה בגלל פתיחתה, המתארת את לכתם של בני ישראל במדבר וקשיי הדרך, המתואים בפרשה מפי משה. הפטרה זו מתועדת במשנה תורה לרמב"ם.[1]

אולם, בכל הקהילות החל בתקופת הראשונים התקבל מנהג לקרוא בשבתות לאחר תשעה באב סדרה של הפטרות העוסקות בנבואות נחמה ונקראות שבע דנחמתא. לכן, אין קוראים את הפטרת הפרשה, ובמקומה קוראים את ההפטרה השנייה משבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ט, פסוק י"ד ("ותאמר ציון") (בנוסח רומניא התחילו בפסוק א') עד פרק נ"א, פסוק ג'.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת עקב, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, סדר התפילה, סדר ההפטרות.


    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    31764537פרשת עקב