קרבן יולדת
קרבן יולדת הוא קורבן שהובא על ידי יולדת לבית המקדש, בזמן שהיה קיים. קרבן היולדת מאפשר לאשה לאכול בשר קורבן, או להיכנס אל בית המקדש, דברים שאסורים לה משעה שילדה. קרבן היולדת מובא 40 יום לאחר לידת בן, ו-80 יום לאחר לידת בת. הקרבן מתחלק לשני חלקים - עולה וחטאת. לקרבן העולה מביאה האשה כבש בן שנה, ואם היא ענייה, היא מביאה תור. לקרבן החטאת מביאה האישה תור, בין ענייה ובין עשירה.
קרבן יולדת במקרא
קרבן היולדת מפורט בתחילת פרשת תזריע (ספר ויקרא, פרק י"ב, פסוקים א'-ח'):
וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ, לְבֵן אוֹ לְבַת, תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן-שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן-יוֹנָה אוֹ-תֹר לְחַטָּאת, אֶל-פֶּתַח אֹהֶל-מוֹעֵד אֶל-הַכֹּהֵן.
וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי ה' וְכִפֶּר עָלֶיהָ, וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ: זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת, לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה.
וְאִם-לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה--וְלָקְחָה שְׁתֵּי-תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה.
חטאת היולדת
על קרבן החטאת שמביאה היולדת ישנה שאלה מפורסמת. וכי מה חטאה היולדת שעליה להביא קרבן הבא בדרך כלל על חטא?
לשאלה זו הוצעו תשובות שונות.
התלמוד בבלי בנידה לא: מבאר "שאלו תלמידיו את רבי שמעון בן יוחי מפני מה אמרה תורה יולדת מביאה קרבן אמר להן בשעה שכורעת לילד קופצת ונשבעת שלא תזקק לבעלה לפיכך אמרה תורה תביא קרבן"
ומיד דוחה כך:
"מתקיף לה רב יוסף והא מזידה היא ובחרטה תליא מילתא ועוד קרבן שבועה בעי איתויי"
לפי המדרש קרבן החטאת בא לסמל את גדלות האל, ולעומתו את קטנות האדם, הבאה לידי ביטוי בלידה (מדרש רבה לפרשת תזריע, ומדרש ילמדנו).
הרד"צ הופמן מסביר כי את קורבן החטאת מביאים כל אלה שהיו מרוחקים בבית המקדש, ובכללם היולדת.
יש מסבירים כי קורבן החטאת בא לטהר את האשה מהטומאה, שחלה עליה לאחר שהחיים (הוולד) יצאו ממנה, שכן בכל מקום שיש הסתלקות חיים חלה טומאה[1].
עולת היולדת
בטעם קרבן העולה שמביאה היולדת כתב החינוך (מצוה קס"ח) לתת הודאה לה' שהצילה מחבלי הלידה.
הרב נבנצל מבאר מבאר שהיולדת אינה מביאה קרבן תודה, היות ובסמוך ללידה אינה יכולה להביא קרבן מחמת טומאתה, ולאחר זמן כבר חסר את התפעלות הלב[2].
זכר לקרבן יולדת
כתבו הפוסקים שגם היום שאין בית המקדש ראוי לעשות זכר לקרבן יולדת.
א. לעלות לתורה ביום ה 41 להולדת הבן וביום ה81 להולדת הבת[3].
ב. לקרוא בתורה את פרשת היולדת.
ג. לתת צדקה במקום הקרבן[4].
ראו גם
לקריאה נוספת
- נחמה ליבוביץ', עיונים חדשים בספר ויקרא, קורבן היולדת. (ירושלים תשמ"ג)
הקרבנות | ||
---|---|---|
סוגי הקרבנות | ||
סוגי הקרבנות היסודיים | עולה • חטאת • אשם • שלמים • בכור • מעשר • פסח • מנחה | |
קרבנות ציבור | קרבן התמיד • קרבן מוסף • לחם הפנים • מנחת העומר • שתי הלחם • קרבנות יום הכיפורים • פר העלם דבר של ציבור • שעיר עבודה זרה • קיץ המזבח • שעיר ראש חודש | |
קרבנות יחיד במועדים | עולת ראייה • שלמי חגיגה • שלמי שמחה • קרבן פסח • חגיגת ארבעה עשר • פר ואיל של כהן גדול ביום הכיפורים | |
קרבנות יחיד נוספים | קרבן עולה ויורד • קרבן תודה • קרבן עוף • קרבנות נזיר • קרבן יולדת • קרבן מצורע • מחוסר כיפורים • פר כהן משיח • מנחת חביתין • קרבן עצים | |
הקרבת הקרבנות | ||
תהליך ההקרבה | לבישת בגדי כהונה • קידוש ידיים ורגליים • סמיכה • שחיטה/מליקה • קבלה • הולכה • זריקה • שפיכת שיריים • מליחה • הגשה • קמיצה • קידוש הקומץ • תנופה • הקטרה • נסכים | |
איסורים ופסולים | פיגול • נותר • טומאה • מחשבת שלא לשמו • מחשבת חוץ למקומו • תמורה • בעל מום • טרפה • ממשקה ישראל • מעילה • מחוסר זמן | |
מקום ההקרבה | במות • בית המקדש • מזבח החיצון • המערכה הגדולה • חידוש עבודת הקרבנות בימינו |
- ^ הרבנית רמון שרון, תזריע | טומאת יולדת וקורבנה, באתר תורת הר עציון
- ^ שיחות לפרשת השבוע, פרשת תזריע, מובא בספר כי אשרוני בנות עמ' 92.
- ^ מגן אברהם סימן רפ"ב. באור הלכה סימן קל"ו, פסקי תשובות סימן קל"ו.
- ^ מבואר באריכות בספר כי אשרוני בנות, יהודה טאוב -הקול החמישי, עמוד 80 ואילך.