פרשת כי תבוא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כי תבוא
פסוקים דברים, כ"ו, א' - כ"ט, ח'
מספר פסוקים 122
תוכן סיום דרשת המצוות, ציווי על מעמד הברכות והקללות בכניסה לארץ, תיאור הברכה שתבוא על ישראל אם יקיימו את המצוות, סקירה היסטורית קצרה של יציאת מצרים והנדודים במדבר
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (3)
מקרא ביכורים, וידוי מעשר, הליכה בדרכי ה' אכילת מעשר שני באנינות, אכילת מעשר שני בטומאה, הוצאת דמי מעשר שני אלא באכילה ושתייה
הפטרה
אשכנזים ספרדים ותימנים ישעיהו, ס', א'-כ"ב
איטלקים יהושע, ח', ל' - ט', כ"ז
נקודת תצפית אל הר עיבל

פָּרָשַׁת כִּי תָבוֹא היא פרשת השבוע השביעית בספר דברים. היא מתחילה בפרק כ"ו, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ט, פסוק ח'.

פרשת כי תבוא תמיד נקראת שתי שבתות לפני ראש השנה,[1] כיוון שמופיעה בה פרשת הברכות והקללות ואין רוצים לסיים את השנה בדבר רע.[2] פרשה זו מכונה "פרשת התוכחה הגדולה" (בניגוד לפרשת בחוקותי שמכונה פרשת "התוכחה הקטנה"), מכיוון שיש בה תוכחה רבה וארוכה ומצויות בה ברכות וקללות.

נושאים בפרשה

ביכורים ומעשר

הפרשה נפתחת בחלק האחרון של דרשת המצוות שנשא משה רבנו לפני מותו. חלק זה עוסק בשתי מצוות התלויות בארץ המתקיימות בדיבור: מצוות מקרא ביכורים ומצוות וידוי מעשרות. לאחר תיאור מצוות אלו, מוזכרת הברית בין ה' לעם ישראל.

ציווי על מעמד הברכה והקללה

משה וזקני ישראל מתארים את המעמד שנצטוו בני ישראל לקיים עם כניסתם לארץ ישראל, ועיקרו כריתה מחדש של הברית בינם ובין ה'. לפי הציווי, יש להקים מזבח בהר עיבל ועליו להקריב קרבנות. ולאחר מכן לקיים את מעמד הר גריזים והר עיבל, בו יכרתו עם ישראל ברית עם ה' על המצוות המנויות בספר (מפרשת ראה עד פרשת כי תבוא), שהתווספו על המצוות המופיעות בספרים הקודמים שעליהן כבר נכרתה ברית עם ה' בפרשת בחוקותי.

בעת כריתת הברית מחצית משבטי ישראל יעמדו על הר גריזים ומחציתם על הר עיבל, ושבט לוי, עם ארון הברית, יעמדו בין ההרים, ושם ימנו אזהרות מיוחדות (כל אחת מהן נפתחת במילה "ארור") על רשימה של חטאים חמורים. לאחר מכן ייקראו בפני עם ישראל רשימה קצרה של הברכות שתבאנה על העם אם יקיימו את הברית וישמרו את מצוות הארץ, ורשימה ארוכה ומפורטת של הקללות שתחולנה על העם באם יפרו את הברית.

פירוט הקללות

ערך מורחב – פרשת התוכחה

חלק ניכר מהפרשה עוסק בפירוט הקללות הצפויות לאדם שלא יקיים מצוות. חלק מהקללות מנוסחות באופן הופכי לרשימת הברכות המתוארות בפסוקים הקודמים. המעבר בין פירוט הברכות לקללות מופיע בפרק כ"ח, פסוקים י"ג-י"ט

בסיום הפרשה מופיעה סקירה היסטורית קצרה על קורות יציאת מצרים, ההליכה במדבר סיני וכיבוש עבר הירדן המזרחי.

הפטרה

ההפטרה של פרשת כי תבוא היא השישית מבין הפטרות שבע דנחמתא. מפטירים בספר ישעיהו, פרק ס', פסוקים א'-כ"ב: ”קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה. וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ. שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ, בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה...” (פסוקים א'-ד')

במנהג איטליה שיש רק שלש הפטרות דנחמה, מפטירים מספר יהושע, פרק ח', פסוק ל' ("אז יבנה") עד פרק ט', פסוק כ"ז.[3]

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת כי תבוא, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ שלחן ערוך, אורח חיים סי' תכ"ח סעיף ד'.
    2. ^ תוספות, מסכת בבא בתרא, דף פ"ח עמוד ב'.
    3. ^ כך מפטירים גם לפי אחד מהמנהגים המוזכרים ברמב"ם בסוף הסידור, אלא שממשיכים עד פרק י', פסוק י"ד. על כל פנים, וריאציה זו של מנהג זה לא נוהגת היום בשום קהילה.
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    28913354פרשת כי תבוא