פרשת קדושים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קדושים
פסוקים ויקרא, י"ט, א' - כ', כ"ז
מספר פסוקים 64
מספר תיבות 868
תוכן רשימה ארוכה של מצוות
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (13)  לא תעשה (38)
מורא הורים, הותרת פאה, הותרת לקט, הותרת עוללות, הותרת פרט, שפיטה בצדק, תוכחה, אהבת הרֵע, נטע רבעי ואכילתו, מורא מקדש, כבוד חכמים והידור זקן, תיקון מידות מדויקות, בית דין - מיתת שריפה פנייה לאלוהים אחרים, עשיית פסל, אכילת נותר, לקיחת פאה או לקט או עוללות או פרט, גניבה, הכחשת ממון ושבועה עליה, שבועת שקר, עשיקה, גזילה, הלנת שכר, קללת אדם מישראל, הכשלת אדם, עשיית עוול במשפט, משוא פנים, רכילות, הפקרת חיי הזולת, שנאת יהודי, הלבנת פנים, נקימה ונטירה, כלאי בהמה, כלאי זרעים, אכילת ערלה, אכילה כזולל וסובא, ניחוש, עינון, הקפת הראש, השחתת הזקן, קעקוע, העלאה באוב, מעשה יידעוני, הונאה במידות, איסור קללת הורים, הליכה בחוקות הגויים
הפטרה
קהילת פרנקפורט יחזקאל, כ"ב, א'-ט"ז
הרבה מהאשכנזים עמוס, ט', ז'-ט"ו
איטלקים יחזקאל, כ', א'-כ'
תימנים יחזקאל, כ', א'-ט"ו
ספרדים וחב"ד יחזקאל, כ', ב'-כ'
רומנים ישעיהו, ג', ד' עד ישעיהו, ה', י"ז
קראים ישעיהו, ד', ג' עד ישעיהו, ה', ט"ז
בול ישראלי לכבוד חגיגות העשור להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם. על הבול מופיע הציווי "ואהבת לרעך כמוך" בשפות שונות.

פָּרָשַׁת קְדֹשִׁים היא פרשת השבוע השביעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ט, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ', פסוק כ"ז.

בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת קדושים ביחד עם פרשת אחרי מות, במהלך חודש אייר, בדרך כלל בשבת שלאחר יום העצמאות. בשנים מעוברות פרשת קדושים נקראת  לבדה, ברוב השנים בשבת שלפני יום העצמאות.

תוכן הפרשה

פרשת קדושים היא מהפרשות עם המספר הרב ביותר של מצוות בנושאים שונים. על המכנה המשותף שלהן מעיד הפסוק הפותח את הפרשה: ”וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם.” על פסוק זה אומר המדרש שפרשה זאת נאמרה במעמד הקהל, בנוכחות כל עם ישראל, מאחר שבפרשה זו יש יסודות תורה רבים.

בין המצוות בפרשה


תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת קדושים יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.

יחד עם פרשת אחרי מות:

בנפרד:

הפטרה

נדיר[1] שיקראו בהפטרה של פרשת קדושים, כי בשנה פשוטה הפרשה מחוברת לפרשת אחרי[2]. ורק בשנה מעוברת מסוג זחג יוצאת פרשת קדושים שלא בערב או בראש חודש אייר[3]
לפי מנהג אנשי ירושלים קוראים אף בפרשת קדושים את ההפטרה של פרשת אחרי, כיון שהפטרת קדושים עוסקת בגנות ירושלים[4].

הספרדים, התימנים והאיטלקים מפטירים ספר יחזקאל, פרק כ' (הספרדים מתחילים בפסוק ב' ואילו התימנים, העיראקים, הטוניסאים, הלובים והאיטלקים בפסוק א'; התימנים עוצרים בפסוק ט"ו והספרדים והאיטלקים בפסוק כ'). בפרק זה מתאר יחזקאל כיצד ציווה ה', אחרי יציאת מצרים את בני ישראל "את חוקותיי ואת משפטי הודעתי אותם, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", וכיצד בני ישראל לא שמרו את הציוויים האלה.

האשכנזים מפטירים בספר עמוס, פרק ט', פסוקים ז'-ט"ו. בפרק זה מתאר עמוס את ההבדל בין ישראל לגויים, ומתאר את הגאולה העתידה. בקהילות גרמניה מפטירים בספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוקים א'-ט"ז שזו ההפטרה שמפטירים רוב קהילות ישראל בפרשת אחרי מות.

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ג', פסוק ד' עד פרק ה', פסוק י"ז.

כאשר פרשת קדושים נקראת בראש חודש אייר, קוראים את הפטרת ראש חודש[5]. כאשר נקראת בערב ראש חודש אייר, קוראים את הפטרת מחר חודש[6].

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת קדשים, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    ההפטרה:

    הערות שוליים

    1. ^ זה מתרחש רק בכ-5.8% מכלל השנים
    2. ^ בדרך כלל כשפרשיות מחוברות קוראים את ההפטרה של הפרשה השניה, חוץ מבאחרי-קדושים
    3. ^ בערב ראש חודש קוראים את הפטרת "מחר חודש", ובראש חודש את הפטרת ראש חודש
    4. ^ גנוט, מרדכי, לוח דבר בעתו - התשנ"ז, התשנ"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
    5. ^ מתרחש בשנת זשה ושנת בחה, כ-10.5% מכלל השנים.
    6. ^ מתרחש בארץ ישראל בשנת בשז ושנת גכז, כ-10% מכלל השנים.

    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0