ספר חרדים
ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16. הספר הובא לדפוס לראשונה בשנת 1601, לאחר מות מחברו.
תוכן הספר
הספר ממיין את המצוות לפי איברי הגוף השונים; מצוות התלויות בעיניים, באוזניים, בגפיים וכיוצא בזה, ועוסק בשורשיהן ובענפיהן של המצוות. עיסוק מיוחד יש במצוות התלויות בארץ. כמו כן, הספר מדגיש פעמים רבות את הפן הקבלי שבמצוות ומרבה לצטט את דברי הזוהר (בעיקר מתוך ה"רעיא מהימנא" שעוסק בתרי"ג מצוות) ומדברי רבותיו - מקובלי צפת.
שמו של הספר "חרדים" ניתן לו על ידי מחברו, על שם היראה הגדולה והחרדה הנצרכים על פי דבריו לקיום המצוות.
בסוף הספר מופיעים מספר פיוטים אשר "ידיד נפש" הוא הידוע שבהם. הספר מהווה גם מקור ראשון לתעודות היסטוריות שונות, כמו למכתבו של הרמב"ם אחרי עלייתו לארץ ישראל. הכרעתו ההלכתית כי קדושת שביעית נוהגת בפירות נוכרים, עוררה עניין רב בספרות ההלכה. בספר מובאות רבות בשם "ספר המדות", אותו זיהה משה חלמיש עם הספר "אורחות צדיקים".
מהדורות וספרים שהתחברו בעקבות הספר
הספר נדפס לראשונה בוונציה בשנת 1601, ומאז נדפס בעשרות מהדורות.
במהלך הדורות חוברו קיצורים שונים של הספר והוא תורגם לשפות אחרות. רבי אברהם דנציג, מחבר הספר "חיי אדם", חיבר קיצור לספר חרדים, שנדפס בתוך ספרו "זכרו תורת משה". תרגום ליידיש יצא לאור תחת השם "תם וישר". ספרים אחרים התחברו על בסיס חלוקתו של ספר חרדים למצוות התלויות באיברים, ועליהם נמנים הספרים "זובח תודה" לרב מרדכי אצבאן, קושטא ה'תצ"ג; "ליקוטי יוסף" לרבי יוסף מזבורוב, למברג ה'תק"פ בערך; והספר "נר מצווה" לרב אהרון מאפטא, המלקט את דברי הבעל שם טוב על סדר ה"ספר חרדים", פיוטרקוב ה'תרע"א.
תפוצתו של הספר
בשל היותו מרכז את המצוות בצורה נוחה לעיון, התחבב הספר על המוני בית ישראל. בספר משנה ברורה נכתב, ש"עוד יש הרבה והרבה מצוות שלא הובאו בשולחן ערוך, ונמצאים בספרי מוני המצות הרמב"ם והסמ"ג והחינוך, וביותר בספר חרדים כי הוא קיבץ מכל הראשונים הקודמים לו בהמצות הנוהגות למעשה בזמן הזה, ונכון מאוד שילמוד אותם כל אדם ויהיה בקי בהן" (משנה ברורה, סימן קנ"ו, סעיף קטן ד'). בתולדותיו של החפץ חיים מסופר, שהחפץ חיים נהג למסור שיעור קבוע בספר חרדים.
בהקדמה לספר "בית יהודה"- על ספר חרדים, משבח המחבר[דרושה הבהרה] את הספר בכך שחרדת הקודש הנסוכה על הספר חודרת ללבו של הקורא ודבריו פותחים אף לב אבן. חסידים מספרים על אדם שנכנסו בלבו הרהורי כפירה, ורבו יעץ ללמוד עמו ספר חרדים ועל ידי כך ינצל מהרהוריו[1].
לקריאה נוספת
- מרדכי פכטר, חייו ואישיותו של ר’ אלעזר אזכרי בראי יומנו המסטי וספר "חרדים", שלם ג (תשמא) עמ' 127-147.
- משה חלמיש, לשאלת זהותו של הספר "בית מדות" הנזכר בס’ חרדים וב"ראשית חכמה" קריית ספר מז (תשלב) עמ' 169-178.
- הרב נתן דוד שפירא, הגהות המדפיסים בשיר "ידיד נפש", "תורה שבעל פה" מא, עמ' קיד.
קישורים חיצוניים
- אלעזר אזקרי, ספר חרדים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- קיצור "ספר חרדים" באתר "דעת"
- פרקים נג-נה של ספר חרדים באתר "דעת"
- "ספר חרדים" ב-HebrewBooks.org
אלעזר בן משה אזכרי (1533-1600.), ספר חרדים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ דברי יצחק אות ל"ו
ספר חרדים36872503Q7219440