איסור נטיעה בהר הבית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איסור נטיעה בהר הבית
(מקורות עיקריים)
מקרא דברים, ט"ז, כ"א
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו', הלכה ט'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו י"ג
ספר החינוך, מצווה תצ"ב

איסור נטיעה בהר הבית הוא איסור מדאוריתא לנטוע אילן בהר הבית, ולבנות בית מעץ[1] בכל שטח הר הבית. הנוטע חייב מלקות. האיסור נוהג גם בזמן הזה.

מקור וטעם

נכתב במקרא:”לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אלוקיך” (ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ"א)

רש"י בפירושו למקרא מביא את הסיפרי, שדורש את הפסוק לשני איסורים שונים; א. איסור על נטיעה של עץ אשרה, גם אם לא עבדה. ב. איסור נטיעת עץ ובנית בית עץ בהר הבית הסמוך למקום המזבח. מדברי רש"י והספרי משמע שהוא איסור תורה, אך יש הסוברים שהאיסור לבנות בית עץ הוא מדרבנן, והלימוד מן הפסוק הוא אסמכתא[2].

בטעם האיסור יש שביארו, שמטרתו להתרחק ממנהג עובדי עבודה זרה, לנטוע אילנות לנוי בפתחי בתי עבודה זרה שלהם[3]. ויש שהוסיפו טעם שכשיקריבו על המזבח יהיה נראה כאילו מקריבים לעץ האשרה[4].

דיני האיסור

יש הסבורים שהאיסור על מבנה עץ הוא רק בעזרה הסמוכה למקום המזבח[5] ולא בכל הר הבית.

האיסור לבנות בנין מעץ בהר הבית נאמר רק במבנה קבוע ולא במבנה העשוי באופן זמני, ולכן הותר לבנות בבית המקדש בימה של עץ שעשו למלך בשעת הקהל[6], וכן הותר לבנות מרפסת מעץ בעזרת נשים של בית המקדש בשעת שמחת בית השואבה[7][8][9]

נטיעה בחצר בית הכנסת

בחידושי רבי עקיבא איגר[10] הביא בשם רבי דוד עראמה לדמות בית הכנסת לבית המקדש ולאסור לנטוע אילנות בחצר בית הכנסת, ונחלקו הפוסקים בדין זה[11].

בחז"ל

בתלמוד בבלי[12] נדרשת סמיכות מצות מינוי שופטים לאיסור נטיעת אשרה, ללמד שהמעמיד דיין שאינו הגון, במקום שיש דיינים תלמידי חכמים דומה לנוטע אשירה בסמוך למזבח ה'.

הערות שוליים

  1. ^ בנוסף יש איסור על הוספה של מבנים בשטח העזרה כולל עזרת נשים, שנלמד מדברי קבלה מן הפסוק (ספר דברי הימים א', פרק כ"ח, פסוק י"ט) "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א עמוד ב')
  2. ^ רמב"ן על ספר דברים, פרק ט"ז, פסוק כ"א, כסף משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו', הלכה ט'
  3. ^ כמו שמפורש אצל גדעון: וְהָרַסְתָּ֗ אֶת־מִזְבַּ֤ח הַבַּ֙עַל֙ אֲשֶׁ֣ר לְאָבִ֔יךָ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָ֥ה אֲשֶׁר־עָלָ֖יו תִּכְרֹֽת ספר שופטים, פרק ו', פסוק כ"ה רמב"ן, ואבן עזרא דברים טז ,כא, משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו', הלכה ט'
  4. ^ רבי יוסף בכור שור וחזקוני דברים טז, כא
  5. ^ הראב"ד, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה ט', כסף משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו', הלכה ט' בדעת הרמב"ם
  6. ^ משנה, מסכת סוטה, פרק ז', משנה ח'
  7. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"א עמוד ב' ורש"י שם
  8. ^ ולשכת העץ המוזכרת במסכת מדות (ה ד) היתה עשויה מאבן, ונקראת לשכת העץ, שלפעמים נתנו בה עצים כסף משנה, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות בית הבחירה, פרק א', הלכה ט'
  9. ^ הראב"ד, על משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ו', הלכה י'
  10. ^ רבי עקיבא איגר, אורח חיים, סימן ק"נ
  11. ^ פסקי תשובות סימן ק"נ הערה 90 הביא את דעות האוסרים והמתירים
  12. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז' עמוד ב'

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.