מלחמת רשות

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת רשות ביהדות היא מלחמה שמטרתה הרחבת תחומה של המדינה מעבר לגבולות ארץ ישראל, מטעמים פוליטיים-תדמיתיים או כלכליים, כפי שמתואר במסכת ברכות[1]. התורה מצווה לחוס על חייו של כל אדם במלחמת רשות המוכן להיכנע ולחיות תחת כיבוש ישראל[2].

בניגוד למלחמת מצווה, במלחמת רשות חייבים ראשי העם לקבל מהסנהדרין את הרשות לצאת למלחמה, כפי שמתואר במסכת ברכות.[1] מלחמות דוד המלך מובאות בתלמוד כאבטיפוס למלחמות רשות.[3]

פטור מיציאה למלחמת רשות

במלחמת הרשות, בניגוד למלחמת מצווה, ישנן ארבע קטגוריות של אנשים הפטורים מלצאת למלחמה: מטעמים משקיים, מטעמים משפחתיים, מטעמי מורל ומצפון ומטעמי בריאות ונכות. שלוש הראשונות נזכרות בפירוש במקרא והרביעית נלמדת בהקש בתורה שבעל פה.[4]

הפטורים היו מסווגים לפטור חלקי ופטור מלא. בפטור חלקי היו צריכים להגיע לספר לנקודת ההערכות, שם הם היו משוחררים באופן חלקי מהמלחמה, ועוברים ללוגיסטיקה ויחידות עורפיות התומכות בלחימה, ובהם כאלו שאירסו אישה אך לא התחתנו עדיין, בנו בית אך עדיין לא נכנסו להתגורר בו או מי נטעו כרם אבל עדיין לא חיללו. לעומת זאת, המשוחררים בפטור מלא לא היו צריכים כלל להתייצב, ולא היו משתתפים בשום היבט של המלחמה, ובהם אלו שהיו בשנת הנישואין הראשונה, או בשנה הראשונה בבית חדש או בשנה הרביעית בכרם שננטע.[5]

יש הסוברים כי תלמידי חכמים, בדומה לשבט לוי, פטורים מיציאה למלחמת הרשות, על בסיס דבריו של הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, ויש הטוענים כי אין להם שום פטור בדבר.[6]

לגבי סוגיית ההתנדבות של אנשים הפטורים, התוספתא ובעקבותיה רוב הפוסקים סוברים שאדם שקיבל פטור חלקי איננו יכול להתנדב להלחם, וקל וחומר שהפטור לגמרי איננו יכול להתנדב ללחימה.

על פי החזון איש, הפטורים ניתנו רק בזמן שישראל יכולים לנצח בלעדי המשחוררים, אבל במצב שניצחון המערכה תלוי באותם חיילים הפטורים מהמלחמה, או אז חובה על בעלי הפטורים להשתתף ולעזור, מדין של "לא תעמוד על דם רעך".[7]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 "אמרו לו: אדונינו המלך! עמך ישראל צריכין פרנסה...אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד." (ג ב').
  2. מצווה תקכז בספר החינוך
  3. "מלחמות יהושע לכבש – דברי הכול חובה, מלחמות בית דוד לרווחה – דברי הכול רשות" (בבלי סוטה מד ב). "במלחמת הרשות והיא המלחמה שנלחם עם שאר העמים, כדי להרחיב גבול ישראל ולהרבות בגדולתו ושמעו." (רמב"ם הלכות מלכים ה' א')
  4. דברים כ' ה'-ח'
  5. תוספתא סוטה, רמב"ם הלכות מלכים ז' י"א.
  6. הרב בן ציון עוזיאל בקובץ "הפוסק", תש"ח, סימן תתרפד, הרב הרצוג, הרב שלמה זוין
  7. חזון איש, עבודה זרה, סימן כג, ס"ק ג.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0