פרשת חקת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חקת
פסוקים במדבר, י"ט, א' - כ"ב, א'
מספר פסוקים 87
מספר תיבות 1245
תוכן פרה אדומה וטומאת מת, מות מרים, משה מכה בסלע, מלך אדום מסרב למעבר ישראל בארצו, מות אהרן בהור ההר, מלחמה במלך ערד, נחש הנחושת, גבול ארץ מואב ושירת הבאר, מלחמה בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (3)  לא תעשה (0)
הכנת פרה אדומה, טומאת מת, דיני מי חטאת
הפטרה
אשכנזים ספרדים ואיטלקים שופטים, י"א, א'-ל"ג
תימנים שופטים, י"א, א'-מ'

פרשת חֻקַּת היא הפרשה השישית בספר במדבר. לפי החלוקה לפרקים, היא פותחת בתחילת פרק י"ט ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק א', וכוללת 87 פסוקים.

מפרשה זו מתחילה התורה לפרט את קורות בני ישראל במשך ארבעים שנות שהותם במדבר סיני, בשנת הארבעים ליציאת מצרים. זאת בניגוד לפרשות הקודמות בספר, שתיארו את האירועים שבשנה השנית לצאתם ממצרים.

בחוץ לארץ, בשנים שבהן יום טוב שני של שבועות חל בשבת קוראים את פרשת חוקת יחד עם פרשת בלק העוקבת.

לפי מנהג התימנים המקורי, גם בארץ ישראל נוהגים שבמקום לחבר את מטות ומסעי (בסוף ספר במדבר), מחלקים את פרשת חוקת לשניים ומחברים את חציה הראשון (עד פרק כ', פסוק כ"א) לפרשת קרח, ואת חציה השני, "פרשת ויסעו מקדש" (משם ואילך), לפרשת בלק.[1] הדרדעים שימרו את מנהג הקדום הנ"ל שמקורו מהגאונים,[2] אך היום יותר נפוץ בקהילות התימנים לחבר חוקת ובלק, ויש נוהגים בהשפעת שאר הקהילות לחבר מטות ומסעי.

נושאים בפרשה

כיבוש האמורי, מאת ג'יימס טיסו

הפרשה נפתחת בסוגיה הלכתית ארוכה בעניין מצוות פרה אדומה והלכות טומאת מת.

לאחר מכן מתחילה הפרשה לתאר את קורות בני ישראל במדבר סיני בשנת הארבעים ליציאת מצרים:

  • פרשת מי מריבה: מרים הנביאה מתה בא' בניסן, והעם מתלונן על מחסור במים. ה' מצווה את משה רבנו לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה, בכעסו על בני ישראל, מכה את הסלע ומוציא מים. ה' קובע שמשה ואהרון חטאו בפרשה זו, ולכן לא ייכנסו לארץ ישראל: "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל - לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם" (כ', י"ב).
  • משה מבקש ממלך אדום לעבור דרך ארצו; מלך אדום מסרב ועם ישראל עוקף את ארץ אדום.
  • מות אהרון הכהן; אלעזר בנו יורש את תפקיד הכהן הגדול.
  • "הכנעני מלך ערד" נלחם בישראל; ישראל מנצחים ומחרימים את הערים שכבשו.
  • פרשת נחש הנחושת: נפשו של העם קצרה מטורח הדרך והם מתלוננים על מחסור במים ועל מאכלם המורכב ממן. ה' שולח נחשים המכישים את העם. כדי להתגבר על הנחשים מצווה ה' את משה לעשות נחש מנחושת, "ושים אֹתו על נס; והיה כל הנשוך וראה אתו וחי" (כ"א, ח').
  • העם ממשיך במסע ומגיע לגבול ארץ מואב, ושר שם את שירת הבאר בעקבות הנס שאירע להם שם והתגלה על ידי הבאר.
  • כהקדמה לכיבוש סיחון על ידי עם ישראל, מתואר כיבוש מואב בידי סיחון קודם לכן.
  • עם ישראל נלחם בסיחון מלך האמורי ובעוג מלך הבשן מנצח אותם ויורש את ארצם.

מבנה הפרשה

בפרשת חקת יש 87 פסוקים, אשר מאוגדים ב-6 פרשיות פתוחות ועוד 4 סתומות. הפרשה מכילה 2 סדרים, כאשר הפרשה מתחילה באמצע סדר ומסתיימת בסוף סדר וזאת בניגוד לכך שהיא מתחילה באמצע פרק ומסתיימת באמצע פרק לפי החלוקה לפרקים.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת חקת יכולה לחול בשבעה תאריכים שונים[3]:

הפטרה

ההפטרה היא בספר שופטים, פרק י"א, פסוקים א'-ל"ג (התימנים מסיימים בפסוק מ', בנוסח רומניא סיימו בפסוק כ"א, ובק"ק פוזנא סיימו בפסוק כ"ד). בהפטרה מתואר סיפורו של יפתח הגלעדי ומלחמתו בבני עמון. לפני המלחמה נותן יפתח סקירה היסטורית, הכוללת גם את המלחמה נגד סיחון ועוג המתוארת בפרשה.

בשנים מסוג השג פרשת חקת נקראת בראש חודש תמוז היוצא בשבת וביום ראשון ועל כן נהוג לקרוא את הפטרת "השמים כסאי" במקום ההפטרה הרגילה של פרשת חקת (ובנוסח רומניא הפטירו כבכל שבת ראש חדש בספר יחזקאל, פרק מ"ו, פסוק א' עד פסוק י"ח). בחו"ל, כשקוראים חקת ובלק ביחד, נוהגים היום להפטיר בשל בלק, אבל בעבר היו קהילות שנהגו להפטיר בשל חוקת משום שמוזכר בלק בהפטרה זו (ספר שופטים, פרק י"א, פסוק כ"ה).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת חקת, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים

    1. ^ הרב יחיא צאלח תכלאל עץ חיים עמוד קצא, א.
    2. ^ מקורות למנהג באתר אור הרמב"ם.
    3. ^ הפירוט לפי המנהג הרווח, במנהגי התימנים יש הבדלים.


    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    36016827פרשת חקת