ציצית
.jpg) | |
| ציצית בפינות טלית גדול | |
| מקרא | במדבר, ט"ו, ל"ח-ל"ט דברים, כ"ב, י"ב |
|---|---|
| משנה תורה | ספר אהבה, הלכות ציצית |
| שולחן ערוך | אורח חיים, סימנים ח'-כ"ד |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה י"ד ספר החינוך, מצווה שפ"ו |
| מקורות נוספים | מסכתות קטנות מסכת ציצית. |
ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה. כל קבוצת פתילים מכילה ארבעה פתילים, הקשורים וגדולים יחד. המצווה מהתורה מחייבת כל גבר יהודי בר-מצווה.
ישנה מחלוקת אם חובת המצווה היא רק בשעות היום, ולא בלילה, או שהחובה היא להטיל ציצית בבגד שמיועד ללבישה ביום, ולא לבגד לילה (פיג'מה). מאחר שכיום לא נהוג ללבוש בגדים בעלי ארבע כנפות כפי שנהגו בעבר, נוהגים לקיים את מצוות ציצית באמצעות 'טלית קטן' שלובשים תחת החולצה, ו'טלית גדול' שעוטים על הגוף בעת תפילת שחרית.
מקור המצווה
מצוות ציצית מופיעה בספר במדבר, פרק ט"ו, פסוקים ל"ח-ל"ט:
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה', וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
המצווה מופיעה בשנית בספר דברים (פרק כ"ב, פסוק י"ב): ”גְּדִלִים, תַּעֲשֶׂה-לָּךְ, עַל-אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ, אֲשֶׁר תְּכַסֶּה-בָּהּ”.
אטימולוגיה
המילה "ציצית" על שם הפתילים התלוים בה, וכמו שנאמר בספר יחזקאל[1] 'ויקחני בציצת ראשי' - בשיער ראשי, וכל קווצת חוטים התלויה ובולטת נקראת ציץ[2], או מלשון הסתכלות, כמו 'מציץ מן החרכים'[3] מפני שמטרת המצוה היא לראות ולזכור את המצוות[4].
יש שפירשו ש'ציצית' ענינה הוא 'סימן' של עבדות לה', כדרך שעושה המלך לעבדיו[5].
טעם המצווה
טעם המצווה מבואר בפסוק הבא: "והיה לכם לציצית וראיתם אותו, וזכרתם את כל מצוות ה', ועשיתם אותם" (במדבר, ט"ו, ל"ט).
טעמה של מצווה זו כתוב בתוך ציוויה והוא חובת האדם להיזכר במצוות ולא לתור אחרי הלב והעיניים, כפי שעשו המרגלים ('התרים' בלשון המקרא) שתרו את הארץ אחר מראה עיניהם, דבר שגרם להם לזנות מאחרי ה'[6], ולא זכרו את מצוות ה'.
חז"ל אף אמרו שכשרואים את צבע התכלת שבציצית, מעורר הדבר במחשבתו של האדם מראה הים והשמים וכסא הכבוד של הקב"ה, ובצורה זאת שומר עליו מן החטא.
חז"ל הסבירו גם כי הציצית היא סמל לשייכותו של היהודי לעם ישראל, וכאשר הוא מתבונן בה הוא נזכר בקב"ה.
מצוות הציצית בהלכה
חיוב בציצית
בתורה שבעל פה נמסר, כי החיוב הוא לקשור ארבעה פתילים שזורים בארבע כנפות של בגד בעל ארבע כנפות זוויתיות או יותר. בגד בעל קצוות מעוגלות, או בעל פחות מארבע כנפות, פטור מציצית[7].
כמו כן, יש איסור מוחלט ללכת בבגד בן ארבע כנפות ללא ציצית, ומי שנפסלו ציציותיו צריך לפשוט מיד את הבגד, למעט במקרה שהדבר יגרום לביזיון גדול, כגון באמצע התפילה בבית הכנסת[7].
ציצית בלילה
בתלמוד נקבע ש"כסות לילה פטורה מציצית"[9], ובפרשנות הקביעה הזו נחלקו הראשונים. הרמב"ם כתב שחובת ציצית אינה נוהגת כלל בלילה, אך לדעת הרא"ש הכוונה היא דווקא לבגדים המיועדים ללבישה בלילה, כגון כתונת לילה, ולדעתו בגדים כאלו פטורים מציצית אפילו אם לובשים אותם ביום. בגלל המחלוקת בעניין, נפסק להלכה שיש להטיל ציצית בבגד יום שלובש אותו בלילה, אך הלובש ציצית בלילה לא יברך עליה[10]. ניתן לברך על הציצית בבוקר משעה שיוכל להבחין בין תכלת ללבן[11] שהוא בסביבות 50 דקות עד שעה לפני הנץ החמה, לפי עונות השנה. לדעת הרמ"א ניתן לברך עליה כבר מעלות השחר[12]. ואחרונים רבים הסתייגו מדבריו[13].
מאחר שכאמור מצוות ציצית קשורה ותלויה בזמן ספציפי (יום ולא לילה), הרי שנשים פטורות ממנה, כדין מצוות עשה שהזמן גרמן.
חיוב טלית שאינה מצמר או פשתים
בתלמוד ישנה מחלוקת איזה סוג בד חייב בציצית מדאורייתא. להלכה, פסקו הרי"ף והרמב"ם[14], שרק בגד העשוי מצמר או מפשתן מחויב בציצית מהתורה. אך לדעת רש"י ורבינו תם, המצווה מהתורה היא גם בבגד העשוי מכותנה או מכל בד אחר. גם בפסיקה המאוחרת נחלקו הפוסקים בעניין. כאשר דעת השולחן ערוך (פסיקת הספרדים) כדעת הרמב"ם, שרק בגד מצמר או מפשתן מחויב בציצית. ואילו דעת הרמ"א (פסיקת האשכנזים) כדעת רש"י ורבינו תם שכל סוגי הבדים מחויבים בציצית מהתורה[15].
מדרבנן כל סוגי הבדים חייבים בציצית. עם זאת, יש המהדרים ללבוש דווקא טלית מצמר, על מנת לקיים את המצווה מהתורה גם לדעת הרי"ף והרמב"ם. הטליתות בהן נהוג להתעטף בשעת התפילה עשויות תמיד מצמר, וההידור הוא שגם הטלית-קטן יהיה מצמר.
חוטי הציצית
בהלכה מובא כי יש להשחיל את ארבעת חוטי הציצית בחור שבכל כנף ולכופלו לשנים, כך שישנם שמונה חוטים (אחד מהם ארוך יותר מחבריו ומכונה "שָמָּש"), ולאחר מכן לקושרם בקשר כפול ומהודק. את השמש מלפפים לאחר מכן סביב החוטים האחרים, וקושרים קשרים נוספים.
מאז שפסקו להטיל חוט תכלת בין חוטי הציצית, ישנם מנהגים שונים בליפופים ובקשירות, אך שלושת המקובלים שבהם הם: קשירת 'חוליות' לפי מנהג התימנים (לפי הרמב"ם המובא בהמשך), ושל ארבעה סדרים בני 13,11,8,7 ליפופים (לפי מנהג האשכנזים), או בני 5,6,5,10 ליפופים (לפי מנהג הספרדים. אך גם הספרדים נוהגים בדרך כלל כמו הדעה הראשונה אך בכל ליפוף ישנו קשר), וביניהם ובסופם קשרים, בסך הכול יש חמישה קשרים. לדעת הרמב"ם אין צורך לקשור קשרים כפולים כלל, אלא יש לכרוך בין 7 ל - 13 סדרים ("חוליות") של 3 כריכות וכל חוליה נקשרת בפני עצמה על ידי תחיבת השמש בכריכה. כמו כן יש להשאיר בין "חוליה" לחברתה רווח קטן. דעה זו רווחת בקרב יהודי תימן אלא שהם מוסיפים קשר כפול לפני הכריכות.
ישנם שני מנהגים באשר לצורת החור בו מושחלים פתילי הציצית. המנהג הנפוץ הוא חור אחד קטן סמוך לזווית, בו מושחלים הפתילים ונכפלים לשנים. מנהג החסידים הוא לעשות שני חורים סמוכים לזווית ולהשחיל את החוטים ביניהם (ומנהג חב"ד שני חורים באלכסון).
קשירת הציצית
קשירת הציצית צריכה להיעשות על ידי יהודי, משום שיש לכוון בקשירה לשם מצוות ציצית.[16] השולחן ערוך כותב להתיר קשירת ציצית גם על ידי אשה, אך יש שכתבו שעדיף שהקשירה תיעשה על ידי גבר המחוייב במצווה[17]. כמו כן נחלקו הפוסקים האם יש להכשיר קשירה של קטן כאשר גדול עומד לידו ומלמדו שיכוון לשמה[18].
בגדי הציצית
ערך מורחב – טלית
בימינו לא כל כך מצויים בגדים בעלי ארבע פינות, לכן נהגו ללבוש בגד מיוחד המכונה 'טלית קטן', אותו לובשים בדרך כלל תחת הבגדים, כדי שיוכלו לקיים את המצווה. בנוסף, נהגו להתעטף בשעת תפילת שחרית ב'טלית גדול'.
בשעת לבישת הטלית הגדולה מברכים "...וציוונו להתעטף בציצית"[19]. בשעת לבישת הציצית הקטנה שתחת הבגדים לדעת הרב יוסף קארו מברכים אותה ברכה[20], ולדעת הרמ"א[20], מכיוון שלדעת חלק מהפוסקים צורת לבישתה איננה נחשבת "עטיפה", נוהגים לברך עליה "...וציוונו על מצוות ציצית", אלא שנוהגים שמי שמתעטף בטלית גדול אינו מברך על טלית קטן כלל, אלא מתכוון לפטור טלית קטן בשעה שמתעטף בטלית גדול[21].
מנהגים שונים יש בלבישת ה"טלית קטן": הספרדים ובני עדות המזרח נהגו על פי האר"י ללובשה מתחת החולצה, וגם להכניס את פתילי הציצית בתוך בגדיהם. לעומתם נהגו הרבה האשכנזים במאה שנים האחרונות להוציא את פתילי הציצית שייראו כלפי חוץ. בקרב האשכנזים החסידים רבים נוהגים ללבוש גם את בגד ה"טלית קטן" עצמו מעל לבגדיהם.
בהרשאה רבנית נוצרה בארץ גופיה ציצית [22], כדי להקל בימי החום. ישנם דגמי גופיה ציצית העשויים מבד רשת או בד דק, מה שמאפשר אוורור יותר גדול.
מצוות תכלת
- ערך מורחב – חידוש מצוות התכלת
בפסוק התבאר כי במסגרת "עשיית הציצית", יש חיוב שאחד או שנים מהפתילים יהיה בצבע תכלת.
לפי המסורת, צבע התכלת צריך להיות מופק מחילזון ימי ספציפי. בראשית התקופה המוסלמית בארץ ישראל פסקה לחלוטין הצביעה בתכלת. בהלכה נקבע כי "התכלת איננה מעכבת את הלבן", ולכן המשיכו ללבוש ציציות ללא חוטי תכלת.
במשך הדורות נשתכחה המסורת על זיהוי החילזון, ובדורות האחרונים נעשו מספר ניסיונות לגלותו מחדש. הדעה המקובלת במחקר היא כי התכלת הופקה מחילזון בשם ארגמון קהה קוצים. רוב פוסקי ההלכה אינם נוקטים עמדה בנושא, מאחר שאין מסורת ברורה, ולמעשה לא מטילים תכלת מחילזון זה. עמותת "פתיל תכלת" עוסקת משנת 1992 בהפקת הצבע ובהפצתו, וכיום ישנם רבים המטילים פתיל תכלת בציציותיהם.
לקריאה נוספת
- ציצית הלכה למעשה, ליקוט על הלכות ציצית, הרב אליהו יוחנן גוראריה, בהוצאת מכון אהלי שם, תשמ"ח
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: ציצית |
 טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:ציצית |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ציצית |
- ציצית על מדי ב' בצבא
- הרב רא"ם הכהן, טלית צמר או בד.(הקישור אינו פעיל)
- הרב אליעזר מלמד, הלכות ציצית, באתר "פניני הלכה"
- הרב יאיר וייץ, המעיל במקרא ומצוות הציצית בו, באתר ישיבת הר ברכה
- רשימת מאמרים על הציצית באתר רמב"י
- הלכות ודיני ציצית מהספר ילקוט יוסף
- הרב מרדכי צדיק, שיעור וידאו 'תכלת של תורה'
שיעורים בהלכות ציצית לצפייה באתר בינינו.
ציצית, דף שער בספרייה הלאומית- אסופת מאמרים בנושא ציצית, באתר אסיף
הערות שוליים
- ^ ספר יחזקאל, פרק ח', פסוק ג'
- ^ רש"י על ספר ירמיה, פרק מ"ח, פסוק ט'
- ^ מגילת שיר השירים, פרק ב', פסוק ט'
- ^ רש"י על ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ח
- ^ אור החיים על ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ט על פי תוספות, מסכת מנחות, דף מ"ג עמוד ב', ד"ה חותם
- ^ כלשון הפסוק: ”וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם” (ספר במדבר, פרק י"ד, פסוק ל"ג).
- ^ 7.0 7.1 תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג עמוד ב'.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:תנ"ך
'ללא: שם' אינו ערך חוקי ספר במדבר, פרק ט"ו, פסוק ל"ט - ^ מחלוקת חכמים ורבי שמעון: ”תנו רבנן הכל חייבים בציצית כהנים לווים וישראלים גרים נשים ועבדים. ר' שמעון פוטר בנשים מצוות עשה שהזמן גרמא הוא וכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. מאי טעמא דר' שמעון? דתניא 'וראיתם אותו' [8] פרט לכסות לילה... מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה אבל אחרים” (תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף מ"ג עמוד א'). כלומר מאחר שצריך לראות את הציצית, ובלילה אי אפשר לראות כלל, לכן בזמן הלילה יש פטור מחיוב ציצית, ובעקבות זאת נשים פטורות ממצווה זו, כמו שאר מצוות עשה שהזמן גרמא. ההלכה נפסקה כרבי שמעון.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף א'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק ג', הלכה ח', שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף ג'.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ח, סעיף ג'.
- ^ ראו משנה ברורה, סימן י"ח, סעיף קטן י'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ציצית, פרק ג', הלכה א'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ט', סעיף א'
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ד, סעיף א'
- ^ הרמ"א שולחן ערוך, אורח חיים, סימן י"ד, סעיף א', כף החיים אורח חיים סימן יד סעיף ד'
- ^ ביאור הלכה, אורח חיים, סימן י"ד, מביא את דברי רבינו תם שאינו מכשיר בקטן אך מכריע למעשה להיתר
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ח', סעיף ה'.
- ^ 20.0 20.1 שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ח', סעיף ו'.
- ^ משנה ברורה, סימן ט"ז, סעיף קטן א'
- ^ הרב חיים שרייבר, לבישת גופיה ציצית, באתר ישיבה, ג' אב תשע"ח
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
36216536ציצית